Otzarot-Article

"וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ" (כח-א) סָח הֶחָפֵץ חַיִּים: בְּווֹלוֹזִ'ין הָיָה יְהוּדִי שֶׁהָיָה רָגִיל לְשַׁנֵּן דַּפֵּי גְּמָרָא, אַךְ הֲבָנָתוֹ שִׁטְחִית וּקְלוּשָׁה הָיְתָה. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא יָרַד לְעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, אֶלָּא אַף טָעָה בְּפֵרוּשׁ הַמִּלִּים. אָמְנָם, כָּל מַאֲמָר בַּגְּמָרָא שֶׁבִּקְּשׁוּ לְאַתְּרוֹ, הָיָה הַלָּהּ אוֹמֵר מִיַּד אֶת מְקוֹרוֹ, אֲבָל כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ לְבֵאוּר הַמַּאֲמָר הִתְגַּלְּתָה רְדִידוּת הֲבָנָתוֹ, וּפְעָמִים אַף הָיָה מְצַטֵּט אֶת הַמַּאֲמָר עִם שִׁבּוּשֵׁי לָשׁוֹן שֶׁעוֹרְרוּ גִּחוּךְ.

יוֹם אֶחָד יָשַׁב הַגָּאוֹן מְאוֹר הַגּוֹלָה, רַבֵּנוּ חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל, וְלָמַד עִם תַּלְמִידָיו. נִכְנַס אוֹתוֹ אָדָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהַגָּאוֹן קָם מִפָּנָיו מְלוֹא קוֹמָתוֹ. תָּמְהוּ תַּלְמִידָיו.

אָמַר לָהֶם בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ: "רְאוּ, יֵשׁ שַׁ"ס דְּפוּס אַמְסְטֶרְדַּם שֶׁהוּא מוּגֶה וּבְלֹא שִׁבּוּשִׁים וְאָנוּ מְהַדְּרִים לִלְמֹד בּוֹ. הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ הַשַּׁ"ס דְּפוּס סֶדְלִיקוֹב - שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁגִיאוֹת לָרֹב - אֵינוֹ שַׁ"ס?!"...

כָּךְ אַף אוֹתוֹ יְהוּדִי, אָמְנָם גִּרְסָתוֹ רְצוּפַת טָעֻיּוֹת וְעִם כָּל זֶה הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַשַּׁ"ס.

וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם גָּאוֹן אֶחָד מָשָׁל נִפְלָא עַל זֶה. מַעֲשֶׂה בִּגְבִיר אֶחָד שֶׁנָּסַע בְּיוֹם חֹרֶף קַר וּמֻשְׁלָג, וְעַצְמוֹתָיו רָחֲשׁוּ מִכְּפוֹר. הַלַּיְלָה יָרַד, וְהִגִּיעוּ לְאַכְסַנְיָה. רוֹעֵד מִקֹּר נִכְנַס הַגְּבִיר לְאוּלַם הַפֻּנְדָּק וּבִקֵּשׁ כּוֹס חַמִּין לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ. אָמְרוּ לוֹ: "הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת וְהַמֵּיחַם קַר". אָמַר: אוּלַי יֵשׁ תַּבְשִׁיל כָּלְשֶׁהוּ?" אָמְרוּ: "יֵשׁ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה בְּרֶמֶץ הַתַּנּוּר". שָׂמַח וּבִקֵּשׁ שֶׁיְּבִיאוּם. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מֵחִית תַּפּוּחֵי אֲדָמָה לוֹהֶטֶת. טָעַם וְאָמַר: "אִלּוּ הֱיִיתֶם מְבִיאִים גַּם מֶלַח וְחֶמְאָה, הָיָה זֶה מַעֲדָן נִפְלָא". הֵבִיאוּ מֶלַח וְחֶמְאָה, וְהֵשִׁיב נַפְשׁוֹ. הִתְפַּלֵּל וְלָן וְשִׁלֵּם בְּמֵיטָב.

הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, וּבַחֲזָרָתוֹ שָׁב וְנִקְלַע לְאוֹתוֹ פֻּנְדָּק. שׁוּב הָיָה זֶה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל לֵיל שֶׁלֶג מַקְפִּיא. בַּעַל הַפֻּנְדָּק זְכָרוֹ מִבִּקּוּרוֹ הַקּוֹדֵם וְהִנִּיחַ לְפָנָיו מֶלַח וְחֶמְאָה.

שָׁאַל: "מַה זֹּאת?"

הִצְטַדֵּק הַפֻּנְדְּקַאי: "הַפַּעַם לֹא נוֹתְרוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה. אֲבָל זָכַרְתִּי שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מֶלַח וְחֶמְאָה וַהֲרֵי הֵם לְפָנֶיךָ".

הִצְטַחֵק הֶעָשִׁיר וְאָמַר: "כְּשֶׁיֵּשׁ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה אֶפְשָׁר לְהַטְעִימָם וּלְהָפְכָם לְמַעֲדָן בְּתוֹסֶפֶת מֶלַח וְחֶמְאָה. אֲבָל הֵם כְּשֶׁלְעַצְמָם, מַה תּוֹעַלְתָּם?!"...

וְהַנִּמְשָׁל: לֶעָתִיד לָבוֹא יִשְׁפֹּךְ ה' אֶת רוּחוֹ עַל כָּל בָּשָׂר (יוֹאֵל ג-א) וְהָאָרֶץ תִּמָּלֵא דֵּעָה אֶת ה' (יְשַׁעְיָה יא-ט) וּמִזָּקֵן וְעַד גָּדוֹל יַשְׂכִּילוּ (יִרְמְיָה לא-לד). וְאִם כֵּן, מִי שֶׁסִּגֵּל לְעַצְמוֹ מַסֶּכֶת אוֹ סֵדֶר, לֹא כָּל שֶׁכֵּן אֶת הַשַּׁ"ס כֻּלּוֹ - אַף שֶׁשִּׂכְלֵנוּ דַּל מְאֹד לְהָבִין עַתָּה דִּינֵי הַתּוֹרָה עַל בֻּרְיָם, מִכָּל מָקוֹם לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּשֶׁיַּשְׁפִּיעַ ה' רוּחוֹ בָּעוֹלָם וְתִתְרַבֶּה הַדַּעַת, יָבִין כָּל אֶחָד בְּיֶתֶר עַמְקוּת וַהֲבָנָה מַה שֶּׁלָּמַד, וְיַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת נִפְלָאוֹת. וּכְאוֹתוֹ מָשָׁל, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ תַּבְשִׁיל, נִתָּן לְהַטְעִימוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ. אֲבָל אִם יִתְעַצֵּל וְלֹא יִשְׁתַּדֵּל כָּעֵת לְהַשִּׂיג יְדִיעַת הַתּוֹרָה, מַה תּוֹעִיל לוֹ הַחָכְמָה שֶׁתִּתְרַבֶּה אָז בָּעוֹלָם?!

הַגַּע בְּעַצְמְךָ, הַאִם כָּל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו שֶׁל הָרַמְבָּ"ם - וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל - הָיוּ מוֹעִילִים לָהֶם אִלּוּ לֹא הָיוּ יוֹדְעִים אֶת הַשַּׁ"ס עַל בּוּרְיוֹ. כֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּכָל אָדָם לֶעָתִיד לָבוֹא. אֵימָתַי תּוֹעִיל לוֹ הַדַּעַת שֶׁתִּתְרַבֶּה בָּעוֹלָם? אִם הֵכִין לִפְנֵי כֵן יְדִיעָה בְּסִיסִית בַּתּוֹרָה כְּפִי כֹּחוֹ וּבִינָתוֹ. אֲבָל אִם לֹא הֵכִין, מַה תּוֹעִילוֹ אוֹתָהּ חָכְמָה. וּכְאוֹתוֹ מֶלַח וְחֶמְאָה שֶׁאֵינָם מוֹעִילִים אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ תַּבְשִׁיל לְהַטְעִימוֹ.

וּכְעֵין זֶה אִיתָא בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא עַל הַפָּסוּק: "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע", אִם שָׁמַעְתָּ בָּעוֹלָם הַזֶּה תִּשְׁמַע לֶעָתִיד לָבוֹא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי יוֹנָה מִשּׁוּם רַבִּי לֵוִי מִשּׁוּם רַבִּי אַבָּא, לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה צְרִיכָה לְהִנָּתֵן לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה. לָמָּה, שֶׁהַכֹּל עֲתִידִין לִהְיוֹת לְמֵדִין תּוֹרָה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלָמָּה נִתְּנָה לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְלַמְּדָם לָעוֹלָם הַבָּא יִהְיוּ הַכֹּל יוֹדְעִים מֵאֵיזֶה פָּרָשָׁה הוּא עָסוּק. לְפִיכָךְ "אִם שָׁמוֹעַ" בָּעוֹלָם הַזֶּה "תִּשְׁמַע" לָעוֹלָם הַבָּא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד כָּאן דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ. (ח"ח הֶחָדָשׁ, שֵׁם עוֹלָם)

	ויקהל - פיקודי תשע"ב
	האנכיות והגאוה מסלקים את השכינה
	"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (כב-א) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם"; "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ" (כח-א) סָח הֶחָפֵץ חַיִּים: בְּווֹלוֹזִ'ין הָיָה יְהוּדִי שֶׁהָיָה רָגִיל לְשַׁנֵּן דַּפֵּי גְּמָרָא, אַךְ הֲבָנָתוֹ שִׁטְחִית וּקְלוּשָׁה הָיְתָה. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא יָרַד לְעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, אֶלָּא אַף טָעָה בְּפֵרוּשׁ הַמִּלִּים. אָמְנָם, כָּל מַאֲמָר בַּגְּמָרָא שֶׁבִּקְּשׁוּ לְאַתְּרוֹ, הָיָה הַלָּהּ אוֹמֵר מִיַּד אֶת מְקוֹרוֹ, אֲבָל כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ לְבֵאוּר הַמַּאֲמָר הִתְגַּלְּתָה רְדִידוּת הֲבָנָתוֹ, וּפְעָמִים אַף הָיָה מְצַטֵּט אֶת הַמַּאֲמָר עִם שִׁבּוּשֵׁי לָשׁוֹן שֶׁעוֹרְרוּ גִּחוּךְ. יוֹם אֶחָד יָשַׁב הַגָּאוֹן מְאוֹר הַגּוֹלָה, רַבֵּנוּ חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל, וְלָמַד עִם תַּלְמִידָיו. נִכְנַס אוֹתוֹ אָדָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהַגָּאוֹן קָם מִפָּנָיו מְלוֹא קוֹמָתוֹ. תָּמְהוּ תַּלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ: "רְאוּ, יֵשׁ שַׁ"ס דְּפוּס אַמְסְטֶרְדַּם שֶׁהוּא מוּגֶה וּבְלֹא שִׁבּוּשִׁים וְאָנוּ מְהַדְּרִים לִלְמֹד בּוֹ. הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ הַשַּׁ"ס דְּפוּס סֶדְלִיקוֹב - שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁגִיאוֹת לָרֹב - אֵינוֹ שַׁ"ס?!"... כָּךְ אַף אוֹתוֹ יְהוּדִי, אָמְנָם גִּרְסָתוֹ רְצוּפַת טָעֻיּוֹת וְעִם כָּל זֶה הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַשַּׁ"ס. וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם גָּאוֹן אֶחָד מָשָׁל נִפְלָא עַל זֶה. מַעֲשֶׂה בִּגְבִיר אֶחָד שֶׁנָּסַע בְּיוֹם חֹרֶף קַר וּמֻשְׁלָג, וְעַצְמוֹתָיו רָחֲשׁוּ מִכְּפוֹר. הַלַּיְלָה יָרַד, וְהִגִּיעוּ לְאַכְסַנְיָה. רוֹעֵד מִקֹּר נִכְנַס הַגְּבִיר לְאוּלַם הַפֻּנְדָּק וּבִקֵּשׁ כּוֹס חַמִּין לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ. אָמְרוּ לוֹ: "הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת וְהַמֵּיחַם קַר". אָמַר: אוּלַי יֵשׁ תַּבְשִׁיל כָּלְשֶׁהוּ?" אָמְרוּ: "יֵשׁ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה בְּרֶמֶץ הַתַּנּוּר". שָׂמַח וּבִקֵּשׁ שֶׁיְּבִיאוּם. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מֵחִית תַּפּוּחֵי אֲדָמָה לוֹהֶטֶת. טָעַם וְאָמַר: "אִלּוּ הֱיִיתֶם מְבִיאִים גַּם מֶלַח וְחֶמְאָה, הָיָה זֶה מַעֲדָן נִפְלָא". הֵבִיאוּ מֶלַח וְחֶמְאָה, וְהֵשִׁיב נַפְשׁוֹ. הִתְפַּלֵּל וְלָן וְשִׁלֵּם בְּמֵיטָב. הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, וּבַחֲזָרָתוֹ שָׁב וְנִקְלַע לְאוֹתוֹ פֻּנְדָּק. שׁוּב הָיָה זֶה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל לֵיל שֶׁלֶג מַקְפִּיא. בַּעַל הַפֻּנְדָּק זְכָרוֹ מִבִּקּוּרוֹ הַקּוֹדֵם וְהִנִּיחַ לְפָנָיו מֶלַח וְחֶמְאָה. שָׁאַל: "מַה זֹּאת?" הִצְטַדֵּק הַפֻּנְדְּקַאי: "הַפַּעַם לֹא נוֹתְרוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה. אֲבָל זָכַרְתִּי שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מֶלַח וְחֶמְאָה וַהֲרֵי הֵם לְפָנֶיךָ". הִצְטַחֵק הֶעָשִׁיר וְאָמַר: "כְּשֶׁיֵּשׁ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה אֶפְשָׁר לְהַטְעִימָם וּלְהָפְכָם לְמַעֲדָן בְּתוֹסֶפֶת מֶלַח וְחֶמְאָה. אֲבָל הֵם כְּשֶׁלְעַצְמָם, מַה תּוֹעַלְתָּם?!"... וְהַנִּמְשָׁל: לֶעָתִיד לָבוֹא יִשְׁפֹּךְ ה' אֶת רוּחוֹ עַל כָּל בָּשָׂר (יוֹאֵל ג-א) וְהָאָרֶץ תִּמָּלֵא דֵּעָה אֶת ה' (יְשַׁעְיָה יא-ט) וּמִזָּקֵן וְעַד גָּדוֹל יַשְׂכִּילוּ (יִרְמְיָה לא-לד). וְאִם כֵּן, מִי שֶׁסִּגֵּל לְעַצְמוֹ מַסֶּכֶת אוֹ סֵדֶר, לֹא כָּל שֶׁכֵּן אֶת הַשַּׁ"ס כֻּלּוֹ - אַף שֶׁשִּׂכְלֵנוּ דַּל מְאֹד לְהָבִין עַתָּה דִּינֵי הַתּוֹרָה עַל בֻּרְיָם, מִכָּל מָקוֹם לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּשֶׁיַּשְׁפִּיעַ ה' רוּחוֹ בָּעוֹלָם וְתִתְרַבֶּה הַדַּעַת, יָבִין כָּל אֶחָד בְּיֶתֶר עַמְקוּת וַהֲבָנָה מַה שֶּׁלָּמַד, וְיַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת נִפְלָאוֹת. וּכְאוֹתוֹ מָשָׁל, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ תַּבְשִׁיל, נִתָּן לְהַטְעִימוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ. אֲבָל אִם יִתְעַצֵּל וְלֹא יִשְׁתַּדֵּל כָּעֵת לְהַשִּׂיג יְדִיעַת הַתּוֹרָה, מַה תּוֹעִיל לוֹ הַחָכְמָה שֶׁתִּתְרַבֶּה אָז בָּעוֹלָם?! הַגַּע בְּעַצְמְךָ, הַאִם כָּל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו שֶׁל הָרַמְבָּ"ם - וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל - הָיוּ מוֹעִילִים לָהֶם אִלּוּ לֹא הָיוּ יוֹדְעִים אֶת הַשַּׁ"ס עַל בּוּרְיוֹ. כֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּכָל אָדָם לֶעָתִיד לָבוֹא. אֵימָתַי תּוֹעִיל לוֹ הַדַּעַת שֶׁתִּתְרַבֶּה בָּעוֹלָם? אִם הֵכִין לִפְנֵי כֵן יְדִיעָה בְּסִיסִית בַּתּוֹרָה כְּפִי כֹּחוֹ וּבִינָתוֹ. אֲבָל אִם לֹא הֵכִין, מַה תּוֹעִילוֹ אוֹתָהּ חָכְמָה. וּכְאוֹתוֹ מֶלַח וְחֶמְאָה שֶׁאֵינָם מוֹעִילִים אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ תַּבְשִׁיל לְהַטְעִימוֹ. וּכְעֵין זֶה אִיתָא בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא עַל הַפָּסוּק: "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע", אִם שָׁמַעְתָּ בָּעוֹלָם הַזֶּה תִּשְׁמַע לֶעָתִיד לָבוֹא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי יוֹנָה מִשּׁוּם רַבִּי לֵוִי מִשּׁוּם רַבִּי אַבָּא, לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה צְרִיכָה לְהִנָּתֵן לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה. לָמָּה, שֶׁהַכֹּל עֲתִידִין לִהְיוֹת לְמֵדִין תּוֹרָה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלָמָּה נִתְּנָה לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְלַמְּדָם לָעוֹלָם הַבָּא יִהְיוּ הַכֹּל יוֹדְעִים מֵאֵיזֶה פָּרָשָׁה הוּא עָסוּק. לְפִיכָךְ "אִם שָׁמוֹעַ" בָּעוֹלָם הַזֶּה "תִּשְׁמַע" לָעוֹלָם הַבָּא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד כָּאן דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ. (ח"ח הֶחָדָשׁ, שֵׁם עוֹלָם)