Otzarot-Article

כְּשֶׁנִּקְרְאוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲסֵפַת רַבָּנִים בְּפֶּטֶרְבּוּרְג כְּדֵי לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹת הַנּוֹגְעוֹת לְדַת יִשְׂרָאֵל, הִתְיַצֵּב לִפְנֵיהֶם כֹּמֶר צוֹרֵר וּבְפִיו עֲלִילַת דָּם נוֹדַעַת לְשִׁמְצָה בְּעֶטְיָהּ נִרְצְחוּ הֲמוֹנֵי יְהוּדִים, הי"ד. כַּמּוּבָן, הַיְהוּדִים טָעֲנוּ "לָהַדַ"ם", לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, אַךְ הַצּוֹרֵר אָמַר "הִנֵּנִי וְאוֹכִיחַ לָכֶם אֶת נְכוֹנוּת הָעֲלִילָה". הוֹצִיא מֵחֵיקוֹ הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח וְהִקְרִיא: "רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִימָנִים: דְּצַ"ך"... וְכִי מַה חִדֵּשׁ רַבִּי יְהוּדָה בְּסִימָנָיו, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁרָצָה לִרְמֹז נוֹטְרִיקוֹן בִּלְשׁוֹן סְתָרִים לֵאמֹר, "דָּם צְרִיכִים כֻּלָּנוּ", רָאשֵׁי תֵּבוֹת דְּצַ"ך...

נָבוֹכוּ הָרַבָּנִים, לֵךְ הִתְמוֹדֵד עִם "טִעוּן" שֶׁכָּזֶה...

קָם הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל וְעָנָה עַל אֲתָר: "אִם זֶה פֵּרוּשׁ דְּצַ"ך - מַה בֵּאוּרָם שֶׁל עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב?"

נֶעֶתְקוּ הַמִּלִּים מִפִּי הַצּוֹרֵר וְרַבִּי יִצְחָק אָמַר: "פֵּרוּשׁ חֶלְקִי אֵינוֹ פֵּרוּשׁ. הִנֵּנִי וְאֹמַר לְךָ מַהוּ נוֹטְרִיקוֹן דְּצַ"ך עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב: דְּצַ"ך - דּוֹבְרִים צוֹרְרֵינוּ כָּזָב. וּבֶאֱמֶת, עַדַ"שׁ - עֲלִילַת דָּם, שֶׁקֶר. כִּי בְּאַחַ"ב - בְּנֵי אַבְרָהָם חָלִילָה בְּזֹאת!"

הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַגָּאוֹן וּפְנֵי הַצּוֹרֵר חָפוּ... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	כי תשא תשע"ב
	מפנים לבורא את הגב
	"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (מ-לה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְבַדּוֹ, שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא וְכָל פְּרָט בּוֹ נַעֲשָׂה "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" כְּשֶׁנִּקְרְאוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲסֵפַת רַבָּנִים בְּפֶּטֶרְבּוּרְג כְּדֵי לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹת הַנּוֹגְעוֹת לְדַת יִשְׂרָאֵל, הִתְיַצֵּב לִפְנֵיהֶם כֹּמֶר צוֹרֵר וּבְפִיו עֲלִילַת דָּם נוֹדַעַת לְשִׁמְצָה בְּעֶטְיָהּ נִרְצְחוּ הֲמוֹנֵי יְהוּדִים, הי"ד. כַּמּוּבָן, הַיְהוּדִים טָעֲנוּ "לָהַדַ"ם", לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, אַךְ הַצּוֹרֵר אָמַר "הִנֵּנִי וְאוֹכִיחַ לָכֶם אֶת נְכוֹנוּת הָעֲלִילָה". הוֹצִיא מֵחֵיקוֹ הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח וְהִקְרִיא: "רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִימָנִים: דְּצַ"ך"... וְכִי מַה חִדֵּשׁ רַבִּי יְהוּדָה בְּסִימָנָיו, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁרָצָה לִרְמֹז נוֹטְרִיקוֹן בִּלְשׁוֹן סְתָרִים לֵאמֹר, "דָּם צְרִיכִים כֻּלָּנוּ", רָאשֵׁי תֵּבוֹת דְּצַ"ך... נָבוֹכוּ הָרַבָּנִים, לֵךְ הִתְמוֹדֵד עִם "טִעוּן" שֶׁכָּזֶה... קָם הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל וְעָנָה עַל אֲתָר: "אִם זֶה פֵּרוּשׁ דְּצַ"ך - מַה בֵּאוּרָם שֶׁל עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב?" נֶעֶתְקוּ הַמִּלִּים מִפִּי הַצּוֹרֵר וְרַבִּי יִצְחָק אָמַר: "פֵּרוּשׁ חֶלְקִי אֵינוֹ פֵּרוּשׁ. הִנֵּנִי וְאֹמַר לְךָ מַהוּ נוֹטְרִיקוֹן דְּצַ"ך עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב: דְּצַ"ך - דּוֹבְרִים צוֹרְרֵינוּ כָּזָב. וּבֶאֱמֶת, עַדַ"שׁ - עֲלִילַת דָּם, שֶׁקֶר. כִּי בְּאַחַ"ב - בְּנֵי אַבְרָהָם חָלִילָה בְּזֹאת!" הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַגָּאוֹן וּפְנֵי הַצּוֹרֵר חָפוּ... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)