Otzarot-Article

"וָחַי בָּהֶם" (יח-ה) מִמַּעֲשֶׂה שֶׁל יֶלֶד קָטָן אֶפְשָׁר לִלְמֹד לִפְעָמִים עַד כַּמָּה הוּא 'חַי' בַּתּוֹרָה. הַמַּעֲשֶׂה מְלַמֵּד עַל הַמִּתְרַחֵשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד פְּנִימָה, וְנִתָּן לְהָנִיחַ שֶׁיֶּלֶד זֶה נוֹעַד לִגְדוֹלוֹת.

בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֵרַע פַּעַם אַחַת, שֶׁאַחַד הַמְּלַמְּדִים אִחֵר וְלֹא הִגִּיעַ לַכִּתָּה בַּזְּמַן שֶׁהָיָה אָמוּר לְהַתְחִיל הַשִּׁעוּר. וְכָרָגִיל בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה, נִצְּלוּ הַתַּלְמִידִים אֶת הַשָּׁעָה וְעָרְכוּ 'שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה'... עָלוּ עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת, טִפְּסוּ עַל הַקִּירוֹת, וְעָשׂוּ כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם.

בְּבִנְיַן הַתַּלְמוּד תּוֹרָה שָׁכַן גַּם כּוֹלֵל אַבְרֵכִים גָּדוֹל. וְהִנֵּה, בְּאֶמְצַע הַ'סֵּדֶר', נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת וְאֶחָד מִיַּלְדֵי הַכִּתָּה נִרְאָה בַּפֶּתַח, וּבְפִיו בַּקָּשָׁה לַלּוֹמְדִים: "אֲנִי רוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה וְהַמְּלַמֵּד שֶׁלָּנוּ טֶרֶם הִגִּיעַ. אוּלַי אֵי מִי מֵהָאַבְרֵכִים יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ?!" --- הַבַּקָּשָׁה הָיְתָה יוֹצֵאת דֹּפֶן, וְאָכֵן אַחַד הָאַבְרֵכִים הָלַךְ לְלַמֵּד בַּכִּתָּה עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַמְּלַמֵּד.

וְהִנֵּה, אַף לֹא יֶלֶד אֶחָד בָּא לְבַקֵּשׁ אֶת הַבַּקָּשָׁה הַמֻּפְלָאָה הַזּוֹ, רַק יֶלֶד אֶחָד. וְהַדָּבָר מְלַמֵּד עַל כָּךְ שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יֶלֶד חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וְהוּא מְעֻתָּד לִגְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת.

אֲבָל אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִכָּךְ דָּבָר נוֹסָף.

כַּיָּדוּעַ, נָתַן הַקַּבָּ"ה לְפִנְחָס אֶת בְּרִיתוֹ שָׁלוֹם, מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, בְּמַה הָיָה כֹּחוֹ שֶׁל פִּנְחָס גָּדוֹל מִכֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, הֲרֵי מֹשֶׁה מָסַר נַפְשׁוֹ עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל.

וְהִסְבִּיר הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָה אֶת הַדָּבָר בְּעֶזְרַת מָשָׁל. הָיָה אָדָם אֶחָד שֶׁהֵעִיקוּ עָלָיו חוֹבוֹת גְּדוֹלִים. הָלַךְ חֲבֵרוֹ וְשִׁכְנַע אֶת הַמַּלְוִים שֶׁיִּדְּחוּ אֶת פֵּרְעוֹן הַחוֹבוֹת לִזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר. לְאוֹתוֹ אָדָם הָיָה חָבֵר נוֹסָף, וְהוּא הֶחְלִיט לִפְעֹל בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. כִּנֵּס הֶחָבֵר אֶת כָּל הַמַּלְוִים וְאָמַר לָהֶם, "כֵּיוָן שֶׁלַּלּוֹוֶה אֵין כֶּסֶף לִפְרֹעַ אֶת הַחוֹבוֹת, לֹא יַעֲזֹר לָכֶם מְאוּמָה אִם תַּצִּיקוּ לוֹ. וְהִנֵּה, אֲנִי מוּכָן לִפְרֹעַ לְכָל אֶחָד 20% מֵהַחוֹב וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲזֹב אֶת הַלּוֹוֶה לְנַפְשׁוֹ. כָּךְ יְקַבֵּל כָּל מַלְוֶה לְפָחוֹת חֵלֶק מִן הַחוֹב"...

לְמִי יִהְיֶה חַיָּב הַלּוֹוֶה בִּרְכַּת הוֹקָרָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, לְאִישׁ הַחֶסֶד הָרִאשׁוֹן שֶׁשִּׁכְנַע אֶת הַמַּלְוִים לִדְחוֹת אֶת הַפֵּרָעוֹן אוֹ לְמִי שֶׁהֶחְזִיר לָהֶם חֵלֶק מֵהַחוֹב עַל מְנָת שֶׁלֹּא יָצִיקוּ לוֹ עוֹד?

כַּמּוּבָן, הַלּוֹוֶה יְהַלֵּל וִישַׁבֵּחַ יוֹתֵר אֶת חֲבֵרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁסִּלֵּק מֵעָלָיו לְגַמְרֵי אֶת בַּעֲלֵי הַחוֹבוֹת, כִּי הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן רַק דָּחָה אֶת פֶּרְעוֹנָם אֲבָל לֹא חִסְּלָם לְגַמְרֵי.

כָּךְ הָיָה גַּם אֵצֶל פִּנְחָס. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רַק דָּחָה אֶת כַּעֲסוֹ שֶׁל הַקַּבָּ"ה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אַךְ פִּנְחָס בְּמָסְרוֹ אֶת נַפְשׁוֹ לַהֲרֹג אֶת הַחוֹטְאִים, הֵשִׁיב אֶת חֲמָתוֹ שֶׁל הַקַּבָּ"ה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי.

לָכֵן נָתַן לוֹ הַקַּבָּ"ה אֶת בְּרִיתוֹ שָׁלוֹם.

גַּם הַיֶּלֶד הַהוּא שֶׁבָּא לַכּוֹלֵל וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּשְׁלְחוּ מְלַמֵּד לַכִּתָּה, סִלֵּק בְּבַת אַחַת אֶת חֶטְאוֹ שֶׁל הַמְּלַמֵּד עַל אִחוּרוֹ וְאֶת חֶטְאָם שֶׁל תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה שֶׁבִּזְבְּזוּ אֶת זְמַנָּם לַהֶבֶל וְלָרִיק, וְעַל כֵּן גָּדְלָה זְכוּתוֹ עַד מְאֹד. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	כי תשא תשע"ב
	לעולם לא מאוחר
	"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (מ-לה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְבַדּוֹ, שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא וְכָל פְּרָט בּוֹ נַעֲשָׂה "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" "וָחַי בָּהֶם" (יח-ה) מִמַּעֲשֶׂה שֶׁל יֶלֶד קָטָן אֶפְשָׁר לִלְמֹד לִפְעָמִים עַד כַּמָּה הוּא 'חַי' בַּתּוֹרָה. הַמַּעֲשֶׂה מְלַמֵּד עַל הַמִּתְרַחֵשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד פְּנִימָה, וְנִתָּן לְהָנִיחַ שֶׁיֶּלֶד זֶה נוֹעַד לִגְדוֹלוֹת. בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֵרַע פַּעַם אַחַת, שֶׁאַחַד הַמְּלַמְּדִים אִחֵר וְלֹא הִגִּיעַ לַכִּתָּה בַּזְּמַן שֶׁהָיָה אָמוּר לְהַתְחִיל הַשִּׁעוּר. וְכָרָגִיל בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה, נִצְּלוּ הַתַּלְמִידִים אֶת הַשָּׁעָה וְעָרְכוּ 'שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה'... עָלוּ עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת, טִפְּסוּ עַל הַקִּירוֹת, וְעָשׂוּ כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם. בְּבִנְיַן הַתַּלְמוּד תּוֹרָה שָׁכַן גַּם כּוֹלֵל אַבְרֵכִים גָּדוֹל. וְהִנֵּה, בְּאֶמְצַע הַ'סֵּדֶר', נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת וְאֶחָד מִיַּלְדֵי הַכִּתָּה נִרְאָה בַּפֶּתַח, וּבְפִיו בַּקָּשָׁה לַלּוֹמְדִים: "אֲנִי רוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה וְהַמְּלַמֵּד שֶׁלָּנוּ טֶרֶם הִגִּיעַ. אוּלַי אֵי מִי מֵהָאַבְרֵכִים יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ?!" --- הַבַּקָּשָׁה הָיְתָה יוֹצֵאת דֹּפֶן, וְאָכֵן אַחַד הָאַבְרֵכִים הָלַךְ לְלַמֵּד בַּכִּתָּה עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַמְּלַמֵּד. וְהִנֵּה, אַף לֹא יֶלֶד אֶחָד בָּא לְבַקֵּשׁ אֶת הַבַּקָּשָׁה הַמֻּפְלָאָה הַזּוֹ, רַק יֶלֶד אֶחָד. וְהַדָּבָר מְלַמֵּד עַל כָּךְ שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יֶלֶד חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וְהוּא מְעֻתָּד לִגְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת. אֲבָל אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִכָּךְ דָּבָר נוֹסָף. כַּיָּדוּעַ, נָתַן הַקַּבָּ"ה לְפִנְחָס אֶת בְּרִיתוֹ שָׁלוֹם, מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, בְּמַה הָיָה כֹּחוֹ שֶׁל פִּנְחָס גָּדוֹל מִכֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, הֲרֵי מֹשֶׁה מָסַר נַפְשׁוֹ עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל. וְהִסְבִּיר הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָה אֶת הַדָּבָר בְּעֶזְרַת מָשָׁל. הָיָה אָדָם אֶחָד שֶׁהֵעִיקוּ עָלָיו חוֹבוֹת גְּדוֹלִים. הָלַךְ חֲבֵרוֹ וְשִׁכְנַע אֶת הַמַּלְוִים שֶׁיִּדְּחוּ אֶת פֵּרְעוֹן הַחוֹבוֹת לִזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר. לְאוֹתוֹ אָדָם הָיָה חָבֵר נוֹסָף, וְהוּא הֶחְלִיט לִפְעֹל בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. כִּנֵּס הֶחָבֵר אֶת כָּל הַמַּלְוִים וְאָמַר לָהֶם, "כֵּיוָן שֶׁלַּלּוֹוֶה אֵין כֶּסֶף לִפְרֹעַ אֶת הַחוֹבוֹת, לֹא יַעֲזֹר לָכֶם מְאוּמָה אִם תַּצִּיקוּ לוֹ. וְהִנֵּה, אֲנִי מוּכָן לִפְרֹעַ לְכָל אֶחָד 20% מֵהַחוֹב וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲזֹב אֶת הַלּוֹוֶה לְנַפְשׁוֹ. כָּךְ יְקַבֵּל כָּל מַלְוֶה לְפָחוֹת חֵלֶק מִן הַחוֹב"... לְמִי יִהְיֶה חַיָּב הַלּוֹוֶה בִּרְכַּת הוֹקָרָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, לְאִישׁ הַחֶסֶד הָרִאשׁוֹן שֶׁשִּׁכְנַע אֶת הַמַּלְוִים לִדְחוֹת אֶת הַפֵּרָעוֹן אוֹ לְמִי שֶׁהֶחְזִיר לָהֶם חֵלֶק מֵהַחוֹב עַל מְנָת שֶׁלֹּא יָצִיקוּ לוֹ עוֹד? כַּמּוּבָן, הַלּוֹוֶה יְהַלֵּל וִישַׁבֵּחַ יוֹתֵר אֶת חֲבֵרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁסִּלֵּק מֵעָלָיו לְגַמְרֵי אֶת בַּעֲלֵי הַחוֹבוֹת, כִּי הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן רַק דָּחָה אֶת פֶּרְעוֹנָם אֲבָל לֹא חִסְּלָם לְגַמְרֵי. כָּךְ הָיָה גַּם אֵצֶל פִּנְחָס. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רַק דָּחָה אֶת כַּעֲסוֹ שֶׁל הַקַּבָּ"ה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אַךְ פִּנְחָס בְּמָסְרוֹ אֶת נַפְשׁוֹ לַהֲרֹג אֶת הַחוֹטְאִים, הֵשִׁיב אֶת חֲמָתוֹ שֶׁל הַקַּבָּ"ה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי. לָכֵן נָתַן לוֹ הַקַּבָּ"ה אֶת בְּרִיתוֹ שָׁלוֹם. גַּם הַיֶּלֶד הַהוּא שֶׁבָּא לַכּוֹלֵל וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּשְׁלְחוּ מְלַמֵּד לַכִּתָּה, סִלֵּק בְּבַת אַחַת אֶת חֶטְאוֹ שֶׁל הַמְּלַמֵּד עַל אִחוּרוֹ וְאֶת חֶטְאָם שֶׁל תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה שֶׁבִּזְבְּזוּ אֶת זְמַנָּם לַהֶבֶל וְלָרִיק, וְעַל כֵּן גָּדְלָה זְכוּתוֹ עַד מְאֹד. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)