Otzarot-Article

"וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע" (כג-ב) מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: קִרְיַת אַרְבַּע, עַל שֵׁם אַרְבָּעָה עֲנָקִים שֶׁהָיוּ שָׁם אֲחִימָן, שֵׁשַׁי וְתַלְמַי וַאֲבִיהֶם. דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם אַרְבָּעָה זוּגוֹת שֶׁנִּקְבְּרוּ שָׁם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ: אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה.

מִדִּבְרֵי הַפָּסוּק "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע" מַשְׁמַע כִּי יֵשׁ לַמָּקוֹם קֶשֶׁר לְמִיתָתָהּ. וְאָכֵן, לְפִי הַפֵּרוּשׁ כִּי הַמָּקוֹם נִקְרָא עַל שֵׁם אַרְבַּעַת הַזּוּגוֹת שֶׁנִּקְבְּרוּ שָׁם, וּבִכְלָלָם אַבְרָהָם וְשָׂרָה, מוּבָן הָעִנְיָן הֵיטֵב. אוּלָם אִם נֹאמַר כִּי הוּא נִקְרָא עַל שֵׁם אַרְבַּעַת הָעֲנָקִים שֶׁהָיוּ שָׁם, מָה עִנְיַן מִיתָתָהּ שֶׁל שָׂרָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם?

מוּבָא בַּסֵּפֶר "אֶבֶן יָשְׁפֵה": בַּמִּדְרָשׁ מְסֻפָּר, שֶׁהַשָּׂטָן בָּא אֶל שָׂרָה וְאָמַר לָהּ: "בְּנֵךְ הֵיכָן הָלַךְ?"

אָמְרָה לוֹ: "אָבִיו הוֹלִיכוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה אֵצֶל עֵבֶר".

אָמַר לָהּ שָׂטָן: "אוֹי עֲלוּבָה, לֹא לִלְמֹד תּוֹרָה הוּא מוֹלִיכוֹ, אֶלָּא לְשָׁחֲטוֹ הוּא מוֹלִיכוֹ".

מֶה עָשְׂתָה? הָלְכָה אֶל אַרְבַּעַת הָעֲנָקִים, שֶׁמִּמְּרוֹם גָּבְהָם יָכְלוּ לְהַשְׁקִיף לְמֵרָחוֹק, וּבִקְּשָׁה מֵהֶם לוֹמַר לָהּ מָה עוֹשֶׂה אַבְרָהָם עִם יִצְחָק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

אָמְרוּ לָהּ: רוֹאִים אָנוּ אֶת הַשְּׁנַיִם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, אַבְרָהָם עוֹקֵד אֶת יִצְחָק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וּמַאֲכֶלֶת בְּיָדוֹ. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה שָׂרָה אֶת דִּבְרֵיהֶם, מִיַּד פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מֵרֹב צַעַר.

וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע" - הֲלֹא הֵם אַרְבַּעַת הָעֲנָקִים שֶׁדִּבְרֵיהֶם גָרְמוּ לְמִיתָתָהּ שֶׁל שָׂרָה. (וּמָתוֹק הָאוֹר)

	תרומה תשע"ב
	אין ליטול חופשה מחיי התורה
	"וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" (כב-יג) הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹרַת יוֹסֵף, פָּתַח בְּסִפּוּר בְּבוֹאוֹ לְהַסְבִּיר עִנְיַן הָעֲקֵדָה "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע" (כג-ב) מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: קִרְיַת אַרְבַּע, עַל שֵׁם אַרְבָּעָה עֲנָקִים שֶׁהָיוּ שָׁם אֲחִימָן, שֵׁשַׁי וְתַלְמַי וַאֲבִיהֶם. דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם אַרְבָּעָה זוּגוֹת שֶׁנִּקְבְּרוּ שָׁם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ: אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה. מִדִּבְרֵי הַפָּסוּק "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע" מַשְׁמַע כִּי יֵשׁ לַמָּקוֹם קֶשֶׁר לְמִיתָתָהּ. וְאָכֵן, לְפִי הַפֵּרוּשׁ כִּי הַמָּקוֹם נִקְרָא עַל שֵׁם אַרְבַּעַת הַזּוּגוֹת שֶׁנִּקְבְּרוּ שָׁם, וּבִכְלָלָם אַבְרָהָם וְשָׂרָה, מוּבָן הָעִנְיָן הֵיטֵב. אוּלָם אִם נֹאמַר כִּי הוּא נִקְרָא עַל שֵׁם אַרְבַּעַת הָעֲנָקִים שֶׁהָיוּ שָׁם, מָה עִנְיַן מִיתָתָהּ שֶׁל שָׂרָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם? מוּבָא בַּסֵּפֶר "אֶבֶן יָשְׁפֵה": בַּמִּדְרָשׁ מְסֻפָּר, שֶׁהַשָּׂטָן בָּא אֶל שָׂרָה וְאָמַר לָהּ: "בְּנֵךְ הֵיכָן הָלַךְ?" אָמְרָה לוֹ: "אָבִיו הוֹלִיכוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה אֵצֶל עֵבֶר". אָמַר לָהּ שָׂטָן: "אוֹי עֲלוּבָה, לֹא לִלְמֹד תּוֹרָה הוּא מוֹלִיכוֹ, אֶלָּא לְשָׁחֲטוֹ הוּא מוֹלִיכוֹ". מֶה עָשְׂתָה? הָלְכָה אֶל אַרְבַּעַת הָעֲנָקִים, שֶׁמִּמְּרוֹם גָּבְהָם יָכְלוּ לְהַשְׁקִיף לְמֵרָחוֹק, וּבִקְּשָׁה מֵהֶם לוֹמַר לָהּ מָה עוֹשֶׂה אַבְרָהָם עִם יִצְחָק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אָמְרוּ לָהּ: רוֹאִים אָנוּ אֶת הַשְּׁנַיִם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, אַבְרָהָם עוֹקֵד אֶת יִצְחָק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וּמַאֲכֶלֶת בְּיָדוֹ. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה שָׂרָה אֶת דִּבְרֵיהֶם, מִיַּד פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מֵרֹב צַעַר. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע" - הֲלֹא הֵם אַרְבַּעַת הָעֲנָקִים שֶׁדִּבְרֵיהֶם גָרְמוּ לְמִיתָתָהּ שֶׁל שָׂרָה. (וּמָתוֹק הָאוֹר)