Otzarot-Article

לֵיל הַסֵּדֶר הוּא הַלַּיְלָה הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה, הַנִּשְׂגָּב בְּיוֹתֵר, הַמְּרוֹמָם וְהַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר. זֶה לַיְלָה שֶׁכֻּלּוֹ רוֹמֵמוּת רוּחַ, הַלֵּל וְהוֹדָיָה, הוֹד וְהָדָר, לִכּוּד מִשְׁפַּחְתִּי, שִׁירָה וְזִמְרָה. וְהִנֵּה, לְצַד הַהַגָּדָה וְהַפִּיּוּטִים, לְצַד הַמַּצָּה וְאַרְבַּע הַכּוֹסוֹת, הַכַּרְפַּס וְהַחֲרֹסֶת וְהַמַּעֲדַנִּים, נִמְצָא - הַמָּרוֹר.

וְאִלּוּ הָיָה הַמָּרוֹר פַּעַם אַחַת, לְבַדּוֹ, נִיחָא. כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁקָּדַם לַגְּאֻלָּה. אֲבָל פַּעַם שְׁנִיָּה נִכְרָךְ הוּא עִם הַמַּצָּה, סֵמֶל הַשִּׁחְרוּר. אָחוּז וְדָבוּק בַּגְּאֻלָּה עַצְמָהּ. מַדּוּעַ?

הָבָה נְצַטֵּט אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא: שָׁאַל רַב נַחְמָן אֶת דָּרוּ עַבְדּוֹ: עֶבֶד שֶׁאֲדוֹנָיו מוֹצִיאוֹ לְחֵרוּת וּמַעֲנִיק לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, מֶה עָלָיו לוֹמַר לוֹ? עָנָהוּ: עָלָיו לְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ. אָמַר לוֹ: פְּטַרְתָנוּ מִלִּשְׁאֹל "מַה נִּשְׁתַּנָּה". פָּתַח וְאָמַר: "עֲבָדִים הָיִינוּ".

מַה חִדֵּשׁ רַב נַחְמָן? וְכִי הָיִינוּ צְרִיכִים לִתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל הָעֶבֶד כְּדֵי לָדַעַת שֶׁאִם מְקַבְּלִים מַתָּנָה יֵשׁ לְהוֹדוֹת עָלֶיהָ? עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מַתְּנַת חֵרוּת עוֹלָם וּנְכָסִים רַבִּים?! אֲבָל אִם נְעַיֵּן בַּדָּבָר נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ כָּאן, כְּמוֹ בְּכָל דִּבְרֵי חֲזַ"ל, עֹמֶק רַב וּמַשְׁמָעוּת נוֹקֶבֶת.

רַב נַחְמָן הָיָה חֲתָנוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַגּוֹלָה, כֵּן הָיָה בְּעַצְמוֹ גְּדוֹל הַדּוֹר בִּנְהַרְדְעָא וּפוֹסֵק הַדּוֹר, תּוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. עַבְדּוֹ נֶהֱנָה מִסַּמְכֻיּוֹת וּמִתְּנָאֵי מִחְיָה, מִדִּיּוּר וְכָל הַשְּׁאָר. וּכְבָר כָּתַב הָרַמְבָּ"ם: "חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ נוֹתְנִים לְעֶבֶד מִכָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים, וּמַקְדִּימִים מְזוֹן הָעֲבָדִים לִסְעוּדַת עַצְמָם". וַהֲלֹא בְּכָל עֶבֶד אָמְרוּ חֲזַ"ל "חוֹב הוּא לְעֶבֶד שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יַד רַבּוֹ לְחֵרוּת", מֵחָסוּת מְגוֹנֶנֶת לְעוֹלָם תַּחֲרוּתִי וְאַכְזָר. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִתַּחַת יְדֵי אֲדוֹן כְּרַב נַחְמָן. אֶלָּא מָה, רַב נַחְמָן יְשַׁלְּחוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, בְּכֶסֶף וְזָהָב. יְאַפְשֵׁר לוֹ לִבְנוֹת אֶת עֲתִידוֹ. זֶה כְּבָר דָּבָר אַחֵר. יֵשׁ לוֹ בַּקָּשָׁה אַחַת בִּלְבַד: שֶׁבְּכָל שָׁנָה, בְּאוֹתוֹ זְמַן, יְצַיֵּן הָעֶבֶד אֶת חַג שִׁחְרוּרוֹ. וְהָעֶבֶד נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף, וְרָץ אֶל הַחֹפֶשׁ.

הָבָה נַעֲקֹב אַחֲרָיו, עֶשְׂרִים שָׁנָה אַחֲרֵי.

אִם הָעֶבֶד הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֶּסֶף בִּתְבוּנָה, הִשְׁקִיעוֹ בַּעֲסָקִים נוֹשְׂאֵי רְוָחִים, נִהֵל אוֹתָם בְּכִשְׁרוֹן, בִּמְסִירוּת וּבְתוּשִׁיָּה. רָכַשׁ נְכָסִים, הֵקִים מִשְׁפָּחָה, רָכַשׁ שֵׁם טוֹב וּמַעֲמָד בַּחֶבְרָה, נִמְצָאֵהוּ בְּבַיִת רְחַב יָדַיִם, בִּטְרַקְלִין מוּאָר בְּאוֹר יְקָרוֹת, מֻקָּף בִּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, נְהָרָה שְׁפוּכָה עַל פָּנָיו, וְהוּא מֵרִים כּוֹס לִבְרָכָה לַאֲדוֹנָיו שֶׁשִּׁחְרְרוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ וְהֶעֱנִיק לוֹ אֶת הַסְּכוּם שֶׁאִפְשֵׁר לוֹ לְהִתְבַּסֵּס כְּבֶן חוֹרִין וּלְהִתְעַשֵּׁר.

אֲבָל אִם הִתְבַּסֵּם וְהִסְתַּחְרֵר מִמַּנְעַמֵּי הַנֹּפֶשׁ וְהֶחְלִיט לֵהָנוֹת מִבַּטָּלַת הַחֹפֶשׁ; אִם נִרְשַׁם בִּמְלוֹן יֻקְרָה, אָכַל סְעוּדוֹת שְׁחִיתוּת וְהִסְתָּאֵב, וְהַכֶּסֶף הָלַךְ וְאָזַל, הֲרֵי יִמְצָא עַצְמוֹ עַד מְהֵרָה בָּרְחוֹב, לְלֹא קוֹרַת גַּג, לְלֹא מָזוֹן וּמִחְיָה, לְלֹא פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ. אוֹ אָז יִשְׂתָּרֵךְ בְּשׁוּלֵי הַחֶבְרָה, יִסָּחֵף לְתַחְתִּיתָהּ. כַּעֲבוֹר עֶשְׂרִים שָׁנָה נִמְצָאֵהוּ שֶׁבֶר אָדָם, בְּבֵית מַחֲסֶה. נוֹשֵׂא כּוֹס יְגוֹנִים מְסוּכָה בִּדְמָעוֹת וְשׁוֹאֵל: "הוֹי, אֲדוֹנִי, לָמָּה הֲרֵעוֹתָ לִי, לָמָּה זֶה שְׁלַחְתָּנִי?!"...

וְהַנִּמְשָׁל: בְּפֶסַח חוֹגְגִים אָנוּ אֶת הַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם. אֲבָל הִיא לֹא הָיְתָה סוֹף דָּבָר, אֶלָּא תְּחִלַּת דֶּרֶךְ. יָצָאנוּ לְחֵרוּת, וְנִתַּן לָנוּ רְכוּשׁ גָּדוֹל: תּוֹרָה, מִצְווֹת, אֱמוּנָה, הַדְרָכָה, הַכְוָנָה, מָסֹרֶת, מוֹרֶשֶׁת אָבוֹת.

בְּכָל שָׁנָה כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְכַּנְּסִים יַחְדָּיו לְצַיֵּן אֶת הַגְּאֻלָּה, הֲרֵי זוֹ הִזְדַּמְּנוּת לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, סִכּוּם בֵּינַיִם: מֶה עָשִׂינוּ בָּחֵרוּת שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ, כֵּיצַד נִצַּלְנוּ אֶת הָרְכוּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁקִּבַּלְנוּ? הַאִם הָיִינוּ לְעַם סְגֻלָּה, לְחֶבְרָה מוּסָרִית נַעֲלָה, דְּבֵקִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וּבְמוּסַר הַנְּבִיאִים, בְּרוּחַ חֲזַ"ל וּבְמוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתֵינוּ -

אוֹ שֶׁהָיִינוּ חָלִילָה לְאֻמָּה שְׁפָלָה, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֶיהָ, מְחַקָּה כָּל תּוֹעֵבָה, מְיַבֵּאת כָּל זֻהֲמָה?!

וְהַתְּשׁוּבָה אֵינָהּ חַד מַשְׁמָעִית, גַּם זֶה, וְגַם זֶה:

מַצָּה כְּרוּכָה בְּמָרוֹר... (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	תרומה תשע"ב
	מסירות נפש למצוה
	"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (מ-לה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְבַדּוֹ, שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא וְכָל פְּרָט בּוֹ נַעֲשָׂה "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" לֵיל הַסֵּדֶר הוּא הַלַּיְלָה הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה, הַנִּשְׂגָּב בְּיוֹתֵר, הַמְּרוֹמָם וְהַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר. זֶה לַיְלָה שֶׁכֻּלּוֹ רוֹמֵמוּת רוּחַ, הַלֵּל וְהוֹדָיָה, הוֹד וְהָדָר, לִכּוּד מִשְׁפַּחְתִּי, שִׁירָה וְזִמְרָה. וְהִנֵּה, לְצַד הַהַגָּדָה וְהַפִּיּוּטִים, לְצַד הַמַּצָּה וְאַרְבַּע הַכּוֹסוֹת, הַכַּרְפַּס וְהַחֲרֹסֶת וְהַמַּעֲדַנִּים, נִמְצָא - הַמָּרוֹר. וְאִלּוּ הָיָה הַמָּרוֹר פַּעַם אַחַת, לְבַדּוֹ, נִיחָא. כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁקָּדַם לַגְּאֻלָּה. אֲבָל פַּעַם שְׁנִיָּה נִכְרָךְ הוּא עִם הַמַּצָּה, סֵמֶל הַשִּׁחְרוּר. אָחוּז וְדָבוּק בַּגְּאֻלָּה עַצְמָהּ. מַדּוּעַ? הָבָה נְצַטֵּט אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא: שָׁאַל רַב נַחְמָן אֶת דָּרוּ עַבְדּוֹ: עֶבֶד שֶׁאֲדוֹנָיו מוֹצִיאוֹ לְחֵרוּת וּמַעֲנִיק לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, מֶה עָלָיו לוֹמַר לוֹ? עָנָהוּ: עָלָיו לְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ. אָמַר לוֹ: פְּטַרְתָנוּ מִלִּשְׁאֹל "מַה נִּשְׁתַּנָּה". פָּתַח וְאָמַר: "עֲבָדִים הָיִינוּ". מַה חִדֵּשׁ רַב נַחְמָן? וְכִי הָיִינוּ צְרִיכִים לִתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל הָעֶבֶד כְּדֵי לָדַעַת שֶׁאִם מְקַבְּלִים מַתָּנָה יֵשׁ לְהוֹדוֹת עָלֶיהָ? עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מַתְּנַת חֵרוּת עוֹלָם וּנְכָסִים רַבִּים?! אֲבָל אִם נְעַיֵּן בַּדָּבָר נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ כָּאן, כְּמוֹ בְּכָל דִּבְרֵי חֲזַ"ל, עֹמֶק רַב וּמַשְׁמָעוּת נוֹקֶבֶת. רַב נַחְמָן הָיָה חֲתָנוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַגּוֹלָה, כֵּן הָיָה בְּעַצְמוֹ גְּדוֹל הַדּוֹר בִּנְהַרְדְעָא וּפוֹסֵק הַדּוֹר, תּוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. עַבְדּוֹ נֶהֱנָה מִסַּמְכֻיּוֹת וּמִתְּנָאֵי מִחְיָה, מִדִּיּוּר וְכָל הַשְּׁאָר. וּכְבָר כָּתַב הָרַמְבָּ"ם: "חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ נוֹתְנִים לְעֶבֶד מִכָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים, וּמַקְדִּימִים מְזוֹן הָעֲבָדִים לִסְעוּדַת עַצְמָם". וַהֲלֹא בְּכָל עֶבֶד אָמְרוּ חֲזַ"ל "חוֹב הוּא לְעֶבֶד שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יַד רַבּוֹ לְחֵרוּת", מֵחָסוּת מְגוֹנֶנֶת לְעוֹלָם תַּחֲרוּתִי וְאַכְזָר. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִתַּחַת יְדֵי אֲדוֹן כְּרַב נַחְמָן. אֶלָּא מָה, רַב נַחְמָן יְשַׁלְּחוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, בְּכֶסֶף וְזָהָב. יְאַפְשֵׁר לוֹ לִבְנוֹת אֶת עֲתִידוֹ. זֶה כְּבָר דָּבָר אַחֵר. יֵשׁ לוֹ בַּקָּשָׁה אַחַת בִּלְבַד: שֶׁבְּכָל שָׁנָה, בְּאוֹתוֹ זְמַן, יְצַיֵּן הָעֶבֶד אֶת חַג שִׁחְרוּרוֹ. וְהָעֶבֶד נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף, וְרָץ אֶל הַחֹפֶשׁ. הָבָה נַעֲקֹב אַחֲרָיו, עֶשְׂרִים שָׁנָה אַחֲרֵי. אִם הָעֶבֶד הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֶּסֶף בִּתְבוּנָה, הִשְׁקִיעוֹ בַּעֲסָקִים נוֹשְׂאֵי רְוָחִים, נִהֵל אוֹתָם בְּכִשְׁרוֹן, בִּמְסִירוּת וּבְתוּשִׁיָּה. רָכַשׁ נְכָסִים, הֵקִים מִשְׁפָּחָה, רָכַשׁ שֵׁם טוֹב וּמַעֲמָד בַּחֶבְרָה, נִמְצָאֵהוּ בְּבַיִת רְחַב יָדַיִם, בִּטְרַקְלִין מוּאָר בְּאוֹר יְקָרוֹת, מֻקָּף בִּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, נְהָרָה שְׁפוּכָה עַל פָּנָיו, וְהוּא מֵרִים כּוֹס לִבְרָכָה לַאֲדוֹנָיו שֶׁשִּׁחְרְרוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ וְהֶעֱנִיק לוֹ אֶת הַסְּכוּם שֶׁאִפְשֵׁר לוֹ לְהִתְבַּסֵּס כְּבֶן חוֹרִין וּלְהִתְעַשֵּׁר. אֲבָל אִם הִתְבַּסֵּם וְהִסְתַּחְרֵר מִמַּנְעַמֵּי הַנֹּפֶשׁ וְהֶחְלִיט לֵהָנוֹת מִבַּטָּלַת הַחֹפֶשׁ; אִם נִרְשַׁם בִּמְלוֹן יֻקְרָה, אָכַל סְעוּדוֹת שְׁחִיתוּת וְהִסְתָּאֵב, וְהַכֶּסֶף הָלַךְ וְאָזַל, הֲרֵי יִמְצָא עַצְמוֹ עַד מְהֵרָה בָּרְחוֹב, לְלֹא קוֹרַת גַּג, לְלֹא מָזוֹן וּמִחְיָה, לְלֹא פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ. אוֹ אָז יִשְׂתָּרֵךְ בְּשׁוּלֵי הַחֶבְרָה, יִסָּחֵף לְתַחְתִּיתָהּ. כַּעֲבוֹר עֶשְׂרִים שָׁנָה נִמְצָאֵהוּ שֶׁבֶר אָדָם, בְּבֵית מַחֲסֶה. נוֹשֵׂא כּוֹס יְגוֹנִים מְסוּכָה בִּדְמָעוֹת וְשׁוֹאֵל: "הוֹי, אֲדוֹנִי, לָמָּה הֲרֵעוֹתָ לִי, לָמָּה זֶה שְׁלַחְתָּנִי?!"... וְהַנִּמְשָׁל: בְּפֶסַח חוֹגְגִים אָנוּ אֶת הַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם. אֲבָל הִיא לֹא הָיְתָה סוֹף דָּבָר, אֶלָּא תְּחִלַּת דֶּרֶךְ. יָצָאנוּ לְחֵרוּת, וְנִתַּן לָנוּ רְכוּשׁ גָּדוֹל: תּוֹרָה, מִצְווֹת, אֱמוּנָה, הַדְרָכָה, הַכְוָנָה, מָסֹרֶת, מוֹרֶשֶׁת אָבוֹת. בְּכָל שָׁנָה כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְכַּנְּסִים יַחְדָּיו לְצַיֵּן אֶת הַגְּאֻלָּה, הֲרֵי זוֹ הִזְדַּמְּנוּת לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, סִכּוּם בֵּינַיִם: מֶה עָשִׂינוּ בָּחֵרוּת שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ, כֵּיצַד נִצַּלְנוּ אֶת הָרְכוּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁקִּבַּלְנוּ? הַאִם הָיִינוּ לְעַם סְגֻלָּה, לְחֶבְרָה מוּסָרִית נַעֲלָה, דְּבֵקִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וּבְמוּסַר הַנְּבִיאִים, בְּרוּחַ חֲזַ"ל וּבְמוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתֵינוּ - אוֹ שֶׁהָיִינוּ חָלִילָה לְאֻמָּה שְׁפָלָה, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֶיהָ, מְחַקָּה כָּל תּוֹעֵבָה, מְיַבֵּאת כָּל זֻהֲמָה?! וְהַתְּשׁוּבָה אֵינָהּ חַד מַשְׁמָעִית, גַּם זֶה, וְגַם זֶה: מַצָּה כְּרוּכָה בְּמָרוֹר... (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)