Otzarot-Article

"וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה" (ו-ב) פֵּרֵשׁ הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זַצַ"ל: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִתְאוֹנֵן מַדּוּעַ הִכְבִּיד פַּרְעֹה אֶת עֹל הַשִּׁעְבּוּד וּפָסַק מִלִּתֵּן תֶּבֶן לָעָם. עָנָהוּ הַקַּבָּ"ה: אַדְּרַבָּה, זוֹ הַהוֹכָחָה שֶׁגְּאֻלָּתָם קְרוֹבָה לָבוֹא! "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי – וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ". כִּי בְּתַחְתִּית הֶחָבִית יִמָּצְאוּ הַשְּׁמָרִים, וְהַכְּאֵבִים הָעַזִּים הֵם הָאוֹת וְהַסִּימָן לְהִתְקָרְבוּת הַלֵּידָה. וְכֵן הֵם "חֶבְלֵי מָשִׁיחַ", הַצָּרוֹת הַמִּתְגַּבְּרוֹת בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן עַל עַם יִשְׂרָאֵל הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת – וּמִתּוֹךְ צָרָה יַמְצִיאֶנּוּ פְּדוּת וּרְוָחָה, בִּמְהֵרָה.

וּבְכָךְ פֵּרֵשׁ חֲבֵרוֹ, הָרַב תּוֹרַת חָכָם זַצַ"ל, אֶת תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה: "וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים (מִדַּת הַדִּין) אֶל מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר... אֲנִי ה' (מִדַּת הָרַחֲמִים)": דַּע לְךָ, שֶׁתֹּקֶף הַשִּׁעְבּוּד שֶׁנִּדְמֶה לְךָ כְּדִין נוֹרָא הוּא לְמַעֲשֶׂה רַחֲמִים וָחֶסֶד, מִשּׁוּם שֶׁעַל יָדוֹ תְּמַהֵר הַגְּאֻלָּה לָבוֹא. כְּמוֹ שֶׁתֹּקֶף הַחֲשֵׁכָה מוֹרֶה עַל הַבֹּקֶר הַמְּמַשְׁמֵשׁ וּבָא!

סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: פָּנָה אֵלַי בָּחוּר. בֶּעָבָר נִהֵל מְרוֹצֵי סוּסִים בְּשַׁבָּתוֹת, ה' יְרַחֵם. פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע וְגֵיהִנּוֹם בְּלִי גְּבוּל. הִתְעוֹרֵר וְשָׁב, חִסֵּל אֶת הָעֵסֶק וְנוֹתַר מְחֻסָּר פַּרְנָסָה. הַמַּחְסוֹר הִצִּיק, וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאַרְנָק רֵיק - נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. כַּאֲשֶׁר תָּם הַלֶּחֶם, מִתְדַפֵּק הָרִיב עַל הַפֶּתַח וּשְׁלוֹם הַבַּיִת מִתְעַרְעֵר (בב"מ נט.). בָּא בִּטְרוּנְיָא, עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה, בִּמְקוֹם לְשֵׂאתוֹ עַל כַּפַּיִם מֻכֶּה הוּא בְּכִפְלַיִם.

אָמַרְתִּי לוֹ: הַסְכֵּת וּשְׁמַע. בִּשְׁעָתוֹ פָּנִיתִי אֶל הֶחָזוֹן אִישׁ זַצַ"ל וּבִקַּשְׁתִּי אֶת רְשׁוּתוֹ לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה. אָמַר לִי, 'אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ. אַתָּה שׁוֹאֵל כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה, וְכָל רְצוֹנְךָ רַק לְקַבֵּל מִמֶּנִּי הַסְכָּמָה', כַּמָּה צָדַק.

רָצִיתִי לִשְׁאֹל עַל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בִּגְמָרָא: (יוֹמָא לח:) אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "...לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן" (מִשְׁלֵי ג-לד), בָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מוֹכֵר נֵפְטְ שֶׁרֵיחוֹ רַע, וַאֲפַרְסְמוֹן שֶׁאֵין בֹּשֶׂם טוֹב הֵימֶנּוּ. בָּא לִמְדֹּד נֵפְטְ, אוֹמֵר לוֹ, 'מְדֹד אַתָּה לְעַצְמְךָ'. בָּא לִמְדֹּד אֲפַרְסְמוֹן, אוֹמֵר לוֹ, 'הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶמְדֹּד עִמְּךָ, כְּדֵי שֶׁנִּתְבַּשֵּׂם אֲנִי וְאַתָּה'.

וַאֲנִי שׁוֹאֵל: הֲרֵי הַמָּשָׁל בָּא לְהַבְהִיר דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים בִּלְעָדָיו וְיֻמְחְשׁוּ עַל יָדוֹ, וּמַה מּוֹסִיף כָּאן הַמָּשָׁל עַל מַה שֶּׁאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁהַבָּא לִטָּמֵא רַק פּוֹתְחִין לוֹ וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ?

נוּ, עַיֵּן בַּדָּבָר. מַה דַּעְתְּךָ?

פִּשְׁפֵּשׁ, וְלֹא מָצָא.

אָמַרְתִּי: הַמָּשָׁל מוֹסִיף מִלָּה אַחַת: "הַמְתֵּן!"

הַבָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ מִיָּד, וּכְבָר גּוֹלֵשׁ הוּא בַּמּוֹרָד. הַבָּא לִטָּהֵר עוֹבֵר תְּקוּפַת נִסָּיוֹן, בּוֹחֲנִים אֶת רְצִינוּתוֹ, הַאִם אֵיתָן הוּא בְּהַחְלָטָתוֹ וְאָז, אוֹ אָז, בָּא הַסִּיּוּעַ בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה.

אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ! (וְהִגַּדְתָּ - יָמִים נוֹרָאִים)

	יתרו תשע"ב
	בסוף משלמים על כל דבר
	"וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (ב-יג) מִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא נוּכַל לִלְמֹד עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא מַעֲלָתָם שֶׁל הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵין מְשִׁיבִים "וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה" (ו-ב) פֵּרֵשׁ הָרַב "שִׂפְתֵי כֹּהֵן" זַצַ"ל: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִתְאוֹנֵן מַדּוּעַ הִכְבִּיד פַּרְעֹה אֶת עֹל הַשִּׁעְבּוּד וּפָסַק מִלִּתֵּן תֶּבֶן לָעָם. עָנָהוּ הַקַּבָּ"ה: אַדְּרַבָּה, זוֹ הַהוֹכָחָה שֶׁגְּאֻלָּתָם קְרוֹבָה לָבוֹא! "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי – וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ". כִּי בְּתַחְתִּית הֶחָבִית יִמָּצְאוּ הַשְּׁמָרִים, וְהַכְּאֵבִים הָעַזִּים הֵם הָאוֹת וְהַסִּימָן לְהִתְקָרְבוּת הַלֵּידָה. וְכֵן הֵם "חֶבְלֵי מָשִׁיחַ", הַצָּרוֹת הַמִּתְגַּבְּרוֹת בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן עַל עַם יִשְׂרָאֵל הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת – וּמִתּוֹךְ צָרָה יַמְצִיאֶנּוּ פְּדוּת וּרְוָחָה, בִּמְהֵרָה. וּבְכָךְ פֵּרֵשׁ חֲבֵרוֹ, הָרַב תּוֹרַת חָכָם זַצַ"ל, אֶת תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה: "וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים (מִדַּת הַדִּין) אֶל מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר... אֲנִי ה' (מִדַּת הָרַחֲמִים)": דַּע לְךָ, שֶׁתֹּקֶף הַשִּׁעְבּוּד שֶׁנִּדְמֶה לְךָ כְּדִין נוֹרָא הוּא לְמַעֲשֶׂה רַחֲמִים וָחֶסֶד, מִשּׁוּם שֶׁעַל יָדוֹ תְּמַהֵר הַגְּאֻלָּה לָבוֹא. כְּמוֹ שֶׁתֹּקֶף הַחֲשֵׁכָה מוֹרֶה עַל הַבֹּקֶר הַמְּמַשְׁמֵשׁ וּבָא! סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: פָּנָה אֵלַי בָּחוּר. בֶּעָבָר נִהֵל מְרוֹצֵי סוּסִים בְּשַׁבָּתוֹת, ה' יְרַחֵם. פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע וְגֵיהִנּוֹם בְּלִי גְּבוּל. הִתְעוֹרֵר וְשָׁב, חִסֵּל אֶת הָעֵסֶק וְנוֹתַר מְחֻסָּר פַּרְנָסָה. הַמַּחְסוֹר הִצִּיק, וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאַרְנָק רֵיק - נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. כַּאֲשֶׁר תָּם הַלֶּחֶם, מִתְדַפֵּק הָרִיב עַל הַפֶּתַח וּשְׁלוֹם הַבַּיִת מִתְעַרְעֵר (בב"מ נט.). בָּא בִּטְרוּנְיָא, עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה, בִּמְקוֹם לְשֵׂאתוֹ עַל כַּפַּיִם מֻכֶּה הוּא בְּכִפְלַיִם. אָמַרְתִּי לוֹ: הַסְכֵּת וּשְׁמַע. בִּשְׁעָתוֹ פָּנִיתִי אֶל הֶחָזוֹן אִישׁ זַצַ"ל וּבִקַּשְׁתִּי אֶת רְשׁוּתוֹ לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה. אָמַר לִי, 'אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ. אַתָּה שׁוֹאֵל כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה, וְכָל רְצוֹנְךָ רַק לְקַבֵּל מִמֶּנִּי הַסְכָּמָה', כַּמָּה צָדַק. רָצִיתִי לִשְׁאֹל עַל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בִּגְמָרָא: (יוֹמָא לח:) אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "...לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן" (מִשְׁלֵי ג-לד), בָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מוֹכֵר נֵפְטְ שֶׁרֵיחוֹ רַע, וַאֲפַרְסְמוֹן שֶׁאֵין בֹּשֶׂם טוֹב הֵימֶנּוּ. בָּא לִמְדֹּד נֵפְטְ, אוֹמֵר לוֹ, 'מְדֹד אַתָּה לְעַצְמְךָ'. בָּא לִמְדֹּד אֲפַרְסְמוֹן, אוֹמֵר לוֹ, 'הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶמְדֹּד עִמְּךָ, כְּדֵי שֶׁנִּתְבַּשֵּׂם אֲנִי וְאַתָּה'. וַאֲנִי שׁוֹאֵל: הֲרֵי הַמָּשָׁל בָּא לְהַבְהִיר דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים בִּלְעָדָיו וְיֻמְחְשׁוּ עַל יָדוֹ, וּמַה מּוֹסִיף כָּאן הַמָּשָׁל עַל מַה שֶּׁאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁהַבָּא לִטָּמֵא רַק פּוֹתְחִין לוֹ וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ? נוּ, עַיֵּן בַּדָּבָר. מַה דַּעְתְּךָ? פִּשְׁפֵּשׁ, וְלֹא מָצָא. אָמַרְתִּי: הַמָּשָׁל מוֹסִיף מִלָּה אַחַת: "הַמְתֵּן!" הַבָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ מִיָּד, וּכְבָר גּוֹלֵשׁ הוּא בַּמּוֹרָד. הַבָּא לִטָּהֵר עוֹבֵר תְּקוּפַת נִסָּיוֹן, בּוֹחֲנִים אֶת רְצִינוּתוֹ, הַאִם אֵיתָן הוּא בְּהַחְלָטָתוֹ וְאָז, אוֹ אָז, בָּא הַסִּיּוּעַ בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה. אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ! (וְהִגַּדְתָּ - יָמִים נוֹרָאִים)