Otzarot-Article

"וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד" (יג-יג) מַה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל הַמִּלָּה "מְאֹד"? בֵּאֵר הַמַּהֲרִ"י אָסָאד, שֶׁדִּבְרֵי הַתַּנָּא בְּאָבוֹת (ד-ד): "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ" מִתְיַחֲסִים לִשְׁנֵי אֳפָנִים שֶׁבָּהֶם הָאָדָם עָלוּל לְהִתְגָּאוֹת, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁלָּמַד הַרְבֵּה תּוֹרָה אוֹ מִפְּנֵי שֶׁנָּתַן הַרְבֵּה כֶּסֶף לִצְדָקָה.

הַ"מְאֹד" הָרִאשׁוֹן הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל הַפָּסוּק "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת" (דְּבָרִים לג-ב) שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַשֵּׁנִי הוּא רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁל הַפָּסוּק "מַשְׂכִּיל אֶל דָּל" (תְּהִלִּים מא-ב) הָעוֹסֵק בְּמִצְוַת צְדָקָה.

לְפִיכָךְ אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ" שֶׁאֲפִילוּ אִם בְּיָדְךָ גַּם הַ"מְאֹד" הָרִאשׁוֹן וְגַם הַ"מְאֹד" הַשֵּׁנִי, הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ וְאַל תִּתְגָּאֶה.

"וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד". בְּמַה הֵם הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים לַה'? בַּ"מְאֹד" שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בְּמָמוֹן, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק (דְּבָרִים ו-ה) "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ... וּבְכָל מְאֹדֶךָ" וּפֵרֵשׁ שָׁם רַשִׁ"י, "בְּכָל מְאֹדֶךָ - בְּכָל מָמוֹנְךָ", הַבִּטּוּי הַמַּעֲשִׂי לְכָךְ הָיָה, שֶׁהֵם חָטְאוּ בְּ"מַשְׂכִּיל אֶל דָּל" וְלֹא נָתְנוּ צְדָקָה. (מָתוֹק הָאוֹר)

	יתרו תשע"ב
	העצה לליקוד המשפחה
	"וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד" (יג-יג) מַה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל הַמִּלָּה "מְאֹד" "וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד" (יג-יג) מַה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל הַמִּלָּה "מְאֹד"? בֵּאֵר הַמַּהֲרִ"י אָסָאד, שֶׁדִּבְרֵי הַתַּנָּא בְּאָבוֹת (ד-ד): "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ" מִתְיַחֲסִים לִשְׁנֵי אֳפָנִים שֶׁבָּהֶם הָאָדָם עָלוּל לְהִתְגָּאוֹת, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁלָּמַד הַרְבֵּה תּוֹרָה אוֹ מִפְּנֵי שֶׁנָּתַן הַרְבֵּה כֶּסֶף לִצְדָקָה. הַ"מְאֹד" הָרִאשׁוֹן הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל הַפָּסוּק "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת" (דְּבָרִים לג-ב) שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַשֵּׁנִי הוּא רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁל הַפָּסוּק "מַשְׂכִּיל אֶל דָּל" (תְּהִלִּים מא-ב) הָעוֹסֵק בְּמִצְוַת צְדָקָה. לְפִיכָךְ אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ" שֶׁאֲפִילוּ אִם בְּיָדְךָ גַּם הַ"מְאֹד" הָרִאשׁוֹן וְגַם הַ"מְאֹד" הַשֵּׁנִי, הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ וְאַל תִּתְגָּאֶה. "וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד". בְּמַה הֵם הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים לַה'? בַּ"מְאֹד" שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בְּמָמוֹן, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק (דְּבָרִים ו-ה) "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ... וּבְכָל מְאֹדֶךָ" וּפֵרֵשׁ שָׁם רַשִׁ"י, "בְּכָל מְאֹדֶךָ - בְּכָל מָמוֹנְךָ", הַבִּטּוּי הַמַּעֲשִׂי לְכָךְ הָיָה, שֶׁהֵם חָטְאוּ בְּ"מַשְׂכִּיל אֶל דָּל" וְלֹא נָתְנוּ צְדָקָה. (מָתוֹק הָאוֹר)