Otzarot-Article

"אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן" (לד-ו) אֵין חַנּוּן כְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל פְּעָמִים כְּשֶׁהָאָדָם בְּמַצָּב שֶׁל בָּרִיא אוּלָם, הוּא לֹא חָשׁ זֹאת בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע. אַךְ כַּאֲשֶׁר מִתְרַגֶּשֶׁת עָלָיו צָרָה, חָלִילָה, אוֹ כְּשֶׁהוּא מְחַיֶּה בְּקִרְבּוֹ אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁאֵין חַנּוּן זוּלַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִתֶּנֶת לוֹ הַבְטָחָה מִפִּי הַקַּבָּ"ה 'הִנְּנִי חוֹנֵן כָּל צוֹעֵק', כְּדִבְרֵי הַסְּפוֹרְנוֹ עַל הַפָּסוּק 'כִּי חַנּוּן אֲנִי'. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, נָשִׁים מַרְגִּישׁוֹת הַרְגָּשׁוֹת אֵלֶּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר גְּבָרִים, כֵּיוָן שֶׁלֵּב טָהוֹר לָהֶן, וְלָכֵן זָקוּק הָעוֹלָם לִתְפִלַּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת.

הַתְּפִלָּה הִיא 'מַטֵּה עֹז בְּיַד כָּל אָדָם', כִּלְשׁוֹן הַזָּהָב שֶׁל מָרָן הֶחָזוֹן אִישׁ בְּאִגְּרוֹתָיו, וּבְכֹחָהּ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם גַּם בְּדוֹר כְּשֶׁלָּנוּ לְקֶשֶׁר יָשִׁיר עִם בּוֹרֵא עוֹלָם. אַשְׁרָיו שֶׁל הַיּוֹדֵעַ פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת תְּפִלָּה, פֶּרֶק בְּ'אֵיךְ נִגָּשִׁים לִתְפִלָּה'.

אָמְנָם, גַּם בְּעִנְיְנֵי תְּפִלָּה יֵשׁ לִהְיוֹת 'מֵבִין גָּדוֹל', וְלֹא כָּל אֶחָד מְסֻגָּל לִקְבֹּעַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מִי חֲשׁוּבָה יוֹתֵר. הַכְרָעוֹת בְּנוֹשֵׂא זֶה מְסוּרוֹת לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר, הַמּוֹסְרִים אֶת חַיֵּיהֶם עַל קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל הַתְּפִלָּה.

הַצְּפִיפוּת בִּישִׁיבַת פּוֹנִיבֵז' בִּתְפִלּוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים הָיְתָה מִן הַמְּפֻרְסָמוֹת, וּמָרָנָן רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבָה נִדְרְשׁוּ לְעִנְיַן זֶה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים. הַמַּצָּב הִגִּיעַ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלִּקְרַאת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל שְׁנַת תשנ"ב כְּבָר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַמְשִׁיךְ עוֹד בַּמַּצָּב הַקַּיָּם. הָיָה זֶה לִפְנֵי שֶׁהֵקִימוּ אֶת הַ'יָּצִיעַ', וּלְתַלְמִידֵי שִׁעוּר א' לֹא הָיָה מָקוֹם לְהִתְפַּלֵּל. הֻרְגַּשׁ אֵפוֹא צֹרֶךְ הֶכְרֵחִי לְבַצֵּעַ שִׁנּוּי בְּמַצֶּבֶת הַמְּקוֹמוֹת בְּהֵיכַל הַיְּשִׁיבָה.

בְּמַהֲלַךְ הַדִּיּוּנִים הָעֳלָה רַעְיוֹן לְקַצֵּץ חֵלֶק מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים. בִּקְּשׁוּ לְהַצִּיב שָׁם קִיר שֶׁיְּחַלֵּק אֶת הַשֶּׁטַח, חֶצְיוֹ יְהֵא מְיֹעָד לַבַּחוּרִים, וְחֶצְיוֹ יַמְשִׁיךְ לְתַפְקֵד כְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים.

לַמְרוֹת שֶׁהָיָה בָּרוּר שֶׁחֵלֶק מֵהַנָּשִׁים שֶׁהִגִּיעוּ עַד הַיּוֹם לְהִתְפַּלֵּל בַּיְּשִׁיבָה, לֹא תּוּכַלְנָה לְהַגִּיעַ יוֹתֵר, סָבְרוּ הוֹגֵי הָרַעְיוֹן שֶׁהַיְשִׁיבָה צְרִיכָה לִפְנֵי הַכֹּל לִדְאֹג לְתַלְמִידֶיהָ, וְאִם אֵין לָהֶם מָקוֹם וְאֵין שׁוּם פִּתְרוֹן אַחֵר הַמַּנִּיחַ אֶת הַדַּעַת, עָדִיף לַעֲשׂוֹת כָּךְ.

הָרַעְיוֹן הִתְקַבֵּל עַל דַּעַת רֹב הַנּוֹכְחִים, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, אֲבָל בָּרוּר הָיָה כִּי לִפְנֵי יִשּׂוּמוֹ הַמַּעֲשִׂי יֵשׁ צֹרֶךְ לְקַבֵּל עַל כָּךְ אִשּׁוּר מֵרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה מָרָן הַגְרָא"מ שָׁךְ זַצַ"ל.

סִפֵּר אַחַד הַמְקֹרָבִים בְּיוֹתֵר לְמָרָן זַצַ"ל, שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַגְרָא"מ שָׁךְ זַצַ"ל אֶת הַפְּרָטִים, בִּקֵּשׁ לַחֲשֹׁב. לְאַחַר יוֹמַיִם קָרָא לַגַּבַּאי וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁאֵינוֹ מַסְכִּים לְהַצָּעָה זוֹ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. וְכָךְ הִסְבִּיר אֶת דְּבָרָיו:

אִם נַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן מִי הֵן הַנָּשִׁים הַמַּגִּיעוֹת בְּעִקָּר לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים לִתְפִלּוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים נִמְצָא כִּי מְדֻבָּר בְּנָשִׁים שֶׁאֵינָן מְטֻפָּלוֹת בִּילָדִים. וּמִי הֵן יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת: נָשִׁים שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִפָּקֵד בְּבָנִים אוֹ רַוָּקוֹת מְבֻגָּרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְּׂאוּ וְגַם נָשִׁים מְבֻגָּרוֹת.

וְהַתְּפִלָּה שֶׁלָּהֶן, שֶׁל שְׁבוּרוֹת הַלֵּב הַלָּלוּ, הֲרֵי בָּאָה מֵעֹמֶק הַלֵּב, וּמִן הַסְּתָם הֵן מַזִּילוֹת דְּמָעוֹת כַּמַּיִם בִּתְפִלָּתָן וּמְסֻגָּלוֹת לְהַבְקִיעַ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. אִם כֵּן - אָמַר מָרָן זַצַ"ל - כָּל הַיְּשִׁיבָה זְקוּקָה לַתְּפִלּוֹת שֶׁל אוֹתָן נָשִׁים, וְכֵיצַד אֵפוֹא אֶפְשָׁר לִמְנֹעַ מֵהֵן לָבוֹא?!

אֵיזוֹ הִסְתַּכְּלוּת, אֵיזֶה מַבָּט שְׁמֵימִי. "כָּל הַיְּשִׁיבָה זְקוּקָה לִתְפִלָּתָן". (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	יתרו תשע"ב
	אין מה לקנא בזולת
	"וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ" (כא-כו) אִם עָשָׂה הָעֶבֶד דָּבָר אֲשֶׁר לֹא כְּדַעַת רַבּוֹ וּבְשֶׁל כָּךְ פָּרְצָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה, וּכְתוֹצָאָה מִן הַמְּרִיבָה הוֹצִיא הָאָדוֹן אֶת שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵינוֹ, הַאִם גַּם בְּמִקְרֶה זֶה חָל "אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן" (לד-ו) אֵין חַנּוּן כְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל פְּעָמִים כְּשֶׁהָאָדָם בְּמַצָּב שֶׁל בָּרִיא אוּלָם, הוּא לֹא חָשׁ זֹאת בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע. אַךְ כַּאֲשֶׁר מִתְרַגֶּשֶׁת עָלָיו צָרָה, חָלִילָה, אוֹ כְּשֶׁהוּא מְחַיֶּה בְּקִרְבּוֹ אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁאֵין חַנּוּן זוּלַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִתֶּנֶת לוֹ הַבְטָחָה מִפִּי הַקַּבָּ"ה 'הִנְּנִי חוֹנֵן כָּל צוֹעֵק', כְּדִבְרֵי הַסְּפוֹרְנוֹ עַל הַפָּסוּק 'כִּי חַנּוּן אֲנִי'. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, נָשִׁים מַרְגִּישׁוֹת הַרְגָּשׁוֹת אֵלֶּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר גְּבָרִים, כֵּיוָן שֶׁלֵּב טָהוֹר לָהֶן, וְלָכֵן זָקוּק הָעוֹלָם לִתְפִלַּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת. הַתְּפִלָּה הִיא 'מַטֵּה עֹז בְּיַד כָּל אָדָם', כִּלְשׁוֹן הַזָּהָב שֶׁל מָרָן הֶחָזוֹן אִישׁ בְּאִגְּרוֹתָיו, וּבְכֹחָהּ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם גַּם בְּדוֹר כְּשֶׁלָּנוּ לְקֶשֶׁר יָשִׁיר עִם בּוֹרֵא עוֹלָם. אַשְׁרָיו שֶׁל הַיּוֹדֵעַ פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת תְּפִלָּה, פֶּרֶק בְּ'אֵיךְ נִגָּשִׁים לִתְפִלָּה'. אָמְנָם, גַּם בְּעִנְיְנֵי תְּפִלָּה יֵשׁ לִהְיוֹת 'מֵבִין גָּדוֹל', וְלֹא כָּל אֶחָד מְסֻגָּל לִקְבֹּעַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מִי חֲשׁוּבָה יוֹתֵר. הַכְרָעוֹת בְּנוֹשֵׂא זֶה מְסוּרוֹת לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר, הַמּוֹסְרִים אֶת חַיֵּיהֶם עַל קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל הַתְּפִלָּה. הַצְּפִיפוּת בִּישִׁיבַת פּוֹנִיבֵז' בִּתְפִלּוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים הָיְתָה מִן הַמְּפֻרְסָמוֹת, וּמָרָנָן רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבָה נִדְרְשׁוּ לְעִנְיַן זֶה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים. הַמַּצָּב הִגִּיעַ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלִּקְרַאת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל שְׁנַת תשנ"ב כְּבָר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַמְשִׁיךְ עוֹד בַּמַּצָּב הַקַּיָּם. הָיָה זֶה לִפְנֵי שֶׁהֵקִימוּ אֶת הַ'יָּצִיעַ', וּלְתַלְמִידֵי שִׁעוּר א' לֹא הָיָה מָקוֹם לְהִתְפַּלֵּל. הֻרְגַּשׁ אֵפוֹא צֹרֶךְ הֶכְרֵחִי לְבַצֵּעַ שִׁנּוּי בְּמַצֶּבֶת הַמְּקוֹמוֹת בְּהֵיכַל הַיְּשִׁיבָה. בְּמַהֲלַךְ הַדִּיּוּנִים הָעֳלָה רַעְיוֹן לְקַצֵּץ חֵלֶק מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים. בִּקְּשׁוּ לְהַצִּיב שָׁם קִיר שֶׁיְּחַלֵּק אֶת הַשֶּׁטַח, חֶצְיוֹ יְהֵא מְיֹעָד לַבַּחוּרִים, וְחֶצְיוֹ יַמְשִׁיךְ לְתַפְקֵד כְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים. לַמְרוֹת שֶׁהָיָה בָּרוּר שֶׁחֵלֶק מֵהַנָּשִׁים שֶׁהִגִּיעוּ עַד הַיּוֹם לְהִתְפַּלֵּל בַּיְּשִׁיבָה, לֹא תּוּכַלְנָה לְהַגִּיעַ יוֹתֵר, סָבְרוּ הוֹגֵי הָרַעְיוֹן שֶׁהַיְשִׁיבָה צְרִיכָה לִפְנֵי הַכֹּל לִדְאֹג לְתַלְמִידֶיהָ, וְאִם אֵין לָהֶם מָקוֹם וְאֵין שׁוּם פִּתְרוֹן אַחֵר הַמַּנִּיחַ אֶת הַדַּעַת, עָדִיף לַעֲשׂוֹת כָּךְ. הָרַעְיוֹן הִתְקַבֵּל עַל דַּעַת רֹב הַנּוֹכְחִים, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, אֲבָל בָּרוּר הָיָה כִּי לִפְנֵי יִשּׂוּמוֹ הַמַּעֲשִׂי יֵשׁ צֹרֶךְ לְקַבֵּל עַל כָּךְ אִשּׁוּר מֵרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה מָרָן הַגְרָא"מ שָׁךְ זַצַ"ל. סִפֵּר אַחַד הַמְקֹרָבִים בְּיוֹתֵר לְמָרָן זַצַ"ל, שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַגְרָא"מ שָׁךְ זַצַ"ל אֶת הַפְּרָטִים, בִּקֵּשׁ לַחֲשֹׁב. לְאַחַר יוֹמַיִם קָרָא לַגַּבַּאי וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁאֵינוֹ מַסְכִּים לְהַצָּעָה זוֹ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. וְכָךְ הִסְבִּיר אֶת דְּבָרָיו: אִם נַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן מִי הֵן הַנָּשִׁים הַמַּגִּיעוֹת בְּעִקָּר לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים לִתְפִלּוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים נִמְצָא כִּי מְדֻבָּר בְּנָשִׁים שֶׁאֵינָן מְטֻפָּלוֹת בִּילָדִים. וּמִי הֵן יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת: נָשִׁים שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִפָּקֵד בְּבָנִים אוֹ רַוָּקוֹת מְבֻגָּרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְּׂאוּ וְגַם נָשִׁים מְבֻגָּרוֹת. וְהַתְּפִלָּה שֶׁלָּהֶן, שֶׁל שְׁבוּרוֹת הַלֵּב הַלָּלוּ, הֲרֵי בָּאָה מֵעֹמֶק הַלֵּב, וּמִן הַסְּתָם הֵן מַזִּילוֹת דְּמָעוֹת כַּמַּיִם בִּתְפִלָּתָן וּמְסֻגָּלוֹת לְהַבְקִיעַ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. אִם כֵּן - אָמַר מָרָן זַצַ"ל - כָּל הַיְּשִׁיבָה זְקוּקָה לַתְּפִלּוֹת שֶׁל אוֹתָן נָשִׁים, וְכֵיצַד אֵפוֹא אֶפְשָׁר לִמְנֹעַ מֵהֵן לָבוֹא?! אֵיזוֹ הִסְתַּכְּלוּת, אֵיזֶה מַבָּט שְׁמֵימִי. "כָּל הַיְּשִׁיבָה זְקוּקָה לִתְפִלָּתָן". (בָּרְכִי נַפְשִׁי)