Otzarot-Article

"לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו" (מד-כב) עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם הַסֵּפֶר, עַם הַתּוֹרָה. בִּלְעָדֶיהָ, חַיָּיו אֵינָם חַיִּים. אֵין הוּא מְפַתֵּחַ תַּרְבּוּת אַחֶרֶת, אֵין לוֹ תַּרְבּוּת אַחֶרֶת. אִם הוּא עוֹזֵב, חָלִילָה, אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה - הֲרֵיהוּ נַעֲשֶׂה זָנָב לַשּׁוּעָלִים, מִתְבּוֹסֵס בְּרֶפֶשׁ הַקְּלוֹקֶלֶת-שֶׁבָּאֻמּוֹת. עֵינֵינוּ רוֹאוֹת זֹאת, כָּאן וְעַכְשָׁו. מִצַּד אֶחָד פּוֹרְחִים אָהֳלֵי הַתּוֹרָה, הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, מִתְחַדְּשִׁים חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, מִתְגַּבֵּשׁ עוֹלַם הַתּוֹרָה עַל כָּל גְּוָנָיו וּפְלָגָיו, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ תְּחִיָּה רוּחָנִית נִפְלָאָה, בַּעֲלַת עָצְמָה, שֶׁכָּמוֹהָ לֹא הָיְתָה זֶה מִכְּבָר.

וּמִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי - מְאוּמָה, מַמָּשׁ כְּלוּם. רֵיקָנוּת, שִׁעֲמוּם, זִבּוּרִית! אֵין סִפְרוּת רְאוּיָה לִשְׁמָהּ, לֹא שִׁירָה, לֹא מַחֲזָאוּת, הַכֹּל סְחִי וְרֶפֶשׁ, יְבוּא קְלוֹקֵל וּמַבְאִישׁ. פָּאבִּים, סַכִּינָאוּת, אֵדִים רְעִילִים, סַמִּים מְסֻכָּנִים, חֲשֵׁכָה מְעֻבָּה, עֲרָפֶל סָמִיךְ. כְּשֶׁהַבּוֹר רֵיק וְאֵין בּוֹ מֵי תּוֹרָה - יֵשׁ בּוֹ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים.

כִּי זֶהוּ אִפְיוּנוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ תּוֹרָה - יֵשׁ הַכֹּל. אֵין תּוֹרָה - אֵין כְּלוּם.

וְכָךְ פֵּרֵשׁ הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה אַמְסָלֵם זַצַ"ל מִמִּידְלַת שֶׁבְּמָרוֹקוֹ אֶת פְּסוּקֵנוּ: "לֹא יוּכַל הַנַּעַר", זֶה עַם יִשְׂרָאֵל, נַעַר יִשְׂרָאֵל וְאוֹהֲבוֹ, "לַעֲזֹב אֶת אָבִיו" שֶׁבַּשָּׁמַיִם. "וְעָזַב אֶת אָבִיו - וָמֵת", חָלִילָה.

זֶה לֹא מִכְּבָר פָּגָשְׁתִּי בְּכַמָּה אַחִים, בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁזָּכוּ וְשָׁבוּ מִסִּדְרַת סֶמִינָרִים שֶׁל "עֲרָכִים". אָח אֶחָד שָׁב, וְשָׁלַח אֶת אָחִיו לַסֶּמִינָר הַבָּא, וְהַשְּׁנַיִם שָׁלְחוּ אֶת אֲחִיהֶם הַנּוֹסָף לַסֶּמִינָר שֶׁאַחֲרָיו. וְעַתָּה הֵם מִשְׁפָּחָה מֻרְחֶבֶת, מְאֻשֶּׁרֶת וּמְלֻכֶּדֶת. אֲבָל הַמְּאֻשָּׁר בְּיוֹתֵר - הֵם אוֹמְרִים - הוּא אַבָּא. הוּא כָּאַב כָּל כָּךְ אֶת הִתְרַחֲקוּתֵנוּ, וְעַכְשָׁו אֵין מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ.

שָׁמַעְתִּי וְתָמַהְתִּי: אֵיךְ בֶּאֱמֶת הִתְרַחַקְתֶּם? וְהֵם סִפְּרוּ שֶׁהָאָב שָׁלַח אוֹתָם בְּתֹם לֵב לְבֵית סֵפֶר חִלּוֹנִי. אָמְנָם הָיָה גַּם בֵּית סֵפֶר תּוֹרָנִי, אֲבָל הוּא הָיָה רָחוֹק יוֹתֵר מִן הַבַּיִת. וּבֵית הַסֵּפֶר הַחִלּוֹנִי הָיָה קָרוֹב יוֹתֵר, וְנוֹחַ יוֹתֵר.

הוּא שָׁלַח אוֹתָם לְבֵית סֵפֶר קָרוֹב, וְלֹא שִׁעֵר שֶׁיַּגִּיעוּ כָּל כָּךְ רָחוֹק...

אָז נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁקִּרְבָה לַבַּיִת הִיא שִׁקּוּל, וְנוֹחוּת הִיא שִׁקּוּל, אֲבָל יֵשׁ לְהַנִּיחַ שִׁקּוּל זֶה עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, מוּל הַתְּכָנִים שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר הַתּוֹרָנִי, מוּל הַמָּסֹרֶת וּמוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת, מוּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְדֶרֶךְ הָאָבוֹת, מוּל הַחֶבְרָה הַמְּעֻלָּה וְהָעֲרָכִים הַנִּשְׂגָּבִים.

וְגַם לֶקַח זֶה לָמַדְנוּ מִפָּרָשָׁתֵנוּ. כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָמוּז בַּתּוֹרָה, אֵין לְךָ לֶקַח וְהַנְהָגָה טוֹבָה שֶׁאֵינָם כְּתוּבִים בָּהּ.

פַּרְעֹה צִוָּה עַל יוֹסֵף שֶׁיָּבִיא אֶת אָבִיו וְאֶחָיו לְמִצְרַיִם "וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם". מַדּוּעַ הִדְגִּישׁ זֹאת, וּמַדּוּעַ טָרְחָה הַתּוֹרָה לְצַטֵּט הוֹרָאָה זוֹ? וּבֶאֱמֶת, מַדּוּעַ לֹא יָחוּסוּ עַל הַכֵּלִים, מַדּוּעַ יַפְקִירוּם, מַדּוּעַ לֹא יַאַרְזוּם כִּדְבָעֵי? וְהִסְבִּיר רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל, שֶׁהַחִסָּכוֹן הוּא דָּבָר טוֹב וְרָצוּי, וְיֵשׁ לָחוּס אַף עַל פַּכִּים קְטַנִּים. אֲבָל בְּעֵת תְּקֹף הָרָעָב, הֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְעַכְּבוּ לֶאֱרֹז בְּקַפְּדָנוּת כְּלֵי חֶרֶס פְּעוּטִים עָלוּל מִקְנֶה רַב לָמוּת בָּרָעָב, וְהַשָּׂכָר יוֹצֵא אֵפוֹא בַּהֶפְסֵד, וַהֲרֵי זֶה שִׁקּוּל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ...

בְּכָל שִׁקּוּל יֵשׁ לְהָבִיא בַּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַמִּכְלוֹל. וְלָכֵן קָרוּי הַדָּבָר "שִׁקּוּל". יֵשׁ לָתֵת לְכָל שִׁקּוּל אֶת הַמִּשְׁקָל הַנָּכוֹן. וְאֶת הַמִּשְׁקָל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּחִנּוּךְ הַצֶּאֱצָאִים יֵשׁ לָתֵת לְמוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת וְלַעֲתִידָם הָרוּחָנִי וְהַנִּצְחִי שֶׁל הַיְלָדִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בשלח תשע"ב
	גם זו לטובה
	"וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִין" (מג-לד) שָׁאֲלוּ רַבּוֹתֵינוּ: הֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל 'לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל כְּתֹנֶת פַּסִּים אַחַת שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ, נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְר "לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו" (מד-כב) עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם הַסֵּפֶר, עַם הַתּוֹרָה. בִּלְעָדֶיהָ, חַיָּיו אֵינָם חַיִּים. אֵין הוּא מְפַתֵּחַ תַּרְבּוּת אַחֶרֶת, אֵין לוֹ תַּרְבּוּת אַחֶרֶת. אִם הוּא עוֹזֵב, חָלִילָה, אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה - הֲרֵיהוּ נַעֲשֶׂה זָנָב לַשּׁוּעָלִים, מִתְבּוֹסֵס בְּרֶפֶשׁ הַקְּלוֹקֶלֶת-שֶׁבָּאֻמּוֹת. עֵינֵינוּ רוֹאוֹת זֹאת, כָּאן וְעַכְשָׁו. מִצַּד אֶחָד פּוֹרְחִים אָהֳלֵי הַתּוֹרָה, הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, מִתְחַדְּשִׁים חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, מִתְגַּבֵּשׁ עוֹלַם הַתּוֹרָה עַל כָּל גְּוָנָיו וּפְלָגָיו, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ תְּחִיָּה רוּחָנִית נִפְלָאָה, בַּעֲלַת עָצְמָה, שֶׁכָּמוֹהָ לֹא הָיְתָה זֶה מִכְּבָר. וּמִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי - מְאוּמָה, מַמָּשׁ כְּלוּם. רֵיקָנוּת, שִׁעֲמוּם, זִבּוּרִית! אֵין סִפְרוּת רְאוּיָה לִשְׁמָהּ, לֹא שִׁירָה, לֹא מַחֲזָאוּת, הַכֹּל סְחִי וְרֶפֶשׁ, יְבוּא קְלוֹקֵל וּמַבְאִישׁ. פָּאבִּים, סַכִּינָאוּת, אֵדִים רְעִילִים, סַמִּים מְסֻכָּנִים, חֲשֵׁכָה מְעֻבָּה, עֲרָפֶל סָמִיךְ. כְּשֶׁהַבּוֹר רֵיק וְאֵין בּוֹ מֵי תּוֹרָה - יֵשׁ בּוֹ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. כִּי זֶהוּ אִפְיוּנוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ תּוֹרָה - יֵשׁ הַכֹּל. אֵין תּוֹרָה - אֵין כְּלוּם. וְכָךְ פֵּרֵשׁ הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה אַמְסָלֵם זַצַ"ל מִמִּידְלַת שֶׁבְּמָרוֹקוֹ אֶת פְּסוּקֵנוּ: "לֹא יוּכַל הַנַּעַר", זֶה עַם יִשְׂרָאֵל, נַעַר יִשְׂרָאֵל וְאוֹהֲבוֹ, "לַעֲזֹב אֶת אָבִיו" שֶׁבַּשָּׁמַיִם. "וְעָזַב אֶת אָבִיו - וָמֵת", חָלִילָה. זֶה לֹא מִכְּבָר פָּגָשְׁתִּי בְּכַמָּה אַחִים, בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁזָּכוּ וְשָׁבוּ מִסִּדְרַת סֶמִינָרִים שֶׁל "עֲרָכִים". אָח אֶחָד שָׁב, וְשָׁלַח אֶת אָחִיו לַסֶּמִינָר הַבָּא, וְהַשְּׁנַיִם שָׁלְחוּ אֶת אֲחִיהֶם הַנּוֹסָף לַסֶּמִינָר שֶׁאַחֲרָיו. וְעַתָּה הֵם מִשְׁפָּחָה מֻרְחֶבֶת, מְאֻשֶּׁרֶת וּמְלֻכֶּדֶת. אֲבָל הַמְּאֻשָּׁר בְּיוֹתֵר - הֵם אוֹמְרִים - הוּא אַבָּא. הוּא כָּאַב כָּל כָּךְ אֶת הִתְרַחֲקוּתֵנוּ, וְעַכְשָׁו אֵין מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ. שָׁמַעְתִּי וְתָמַהְתִּי: אֵיךְ בֶּאֱמֶת הִתְרַחַקְתֶּם? וְהֵם סִפְּרוּ שֶׁהָאָב שָׁלַח אוֹתָם בְּתֹם לֵב לְבֵית סֵפֶר חִלּוֹנִי. אָמְנָם הָיָה גַּם בֵּית סֵפֶר תּוֹרָנִי, אֲבָל הוּא הָיָה רָחוֹק יוֹתֵר מִן הַבַּיִת. וּבֵית הַסֵּפֶר הַחִלּוֹנִי הָיָה קָרוֹב יוֹתֵר, וְנוֹחַ יוֹתֵר. הוּא שָׁלַח אוֹתָם לְבֵית סֵפֶר קָרוֹב, וְלֹא שִׁעֵר שֶׁיַּגִּיעוּ כָּל כָּךְ רָחוֹק... אָז נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁקִּרְבָה לַבַּיִת הִיא שִׁקּוּל, וְנוֹחוּת הִיא שִׁקּוּל, אֲבָל יֵשׁ לְהַנִּיחַ שִׁקּוּל זֶה עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, מוּל הַתְּכָנִים שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר הַתּוֹרָנִי, מוּל הַמָּסֹרֶת וּמוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת, מוּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְדֶרֶךְ הָאָבוֹת, מוּל הַחֶבְרָה הַמְּעֻלָּה וְהָעֲרָכִים הַנִּשְׂגָּבִים. וְגַם לֶקַח זֶה לָמַדְנוּ מִפָּרָשָׁתֵנוּ. כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָמוּז בַּתּוֹרָה, אֵין לְךָ לֶקַח וְהַנְהָגָה טוֹבָה שֶׁאֵינָם כְּתוּבִים בָּהּ. פַּרְעֹה צִוָּה עַל יוֹסֵף שֶׁיָּבִיא אֶת אָבִיו וְאֶחָיו לְמִצְרַיִם "וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם". מַדּוּעַ הִדְגִּישׁ זֹאת, וּמַדּוּעַ טָרְחָה הַתּוֹרָה לְצַטֵּט הוֹרָאָה זוֹ? וּבֶאֱמֶת, מַדּוּעַ לֹא יָחוּסוּ עַל הַכֵּלִים, מַדּוּעַ יַפְקִירוּם, מַדּוּעַ לֹא יַאַרְזוּם כִּדְבָעֵי? וְהִסְבִּיר רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל, שֶׁהַחִסָּכוֹן הוּא דָּבָר טוֹב וְרָצוּי, וְיֵשׁ לָחוּס אַף עַל פַּכִּים קְטַנִּים. אֲבָל בְּעֵת תְּקֹף הָרָעָב, הֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְעַכְּבוּ לֶאֱרֹז בְּקַפְּדָנוּת כְּלֵי חֶרֶס פְּעוּטִים עָלוּל מִקְנֶה רַב לָמוּת בָּרָעָב, וְהַשָּׂכָר יוֹצֵא אֵפוֹא בַּהֶפְסֵד, וַהֲרֵי זֶה שִׁקּוּל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ... בְּכָל שִׁקּוּל יֵשׁ לְהָבִיא בַּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַמִּכְלוֹל. וְלָכֵן קָרוּי הַדָּבָר "שִׁקּוּל". יֵשׁ לָתֵת לְכָל שִׁקּוּל אֶת הַמִּשְׁקָל הַנָּכוֹן. וְאֶת הַמִּשְׁקָל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּחִנּוּךְ הַצֶּאֱצָאִים יֵשׁ לָתֵת לְמוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת וְלַעֲתִידָם הָרוּחָנִי וְהַנִּצְחִי שֶׁל הַיְלָדִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)