Otzarot-Article

"וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ" (יא-לג) כְּלִי חֶרֶס, אוֹמֵר הָרַבִּי מִקּוֹצְק, מְטַמֵּא רַק מִתּוֹכוֹ וְלֹא מִגַּבּוֹ, לְפִי שֶׁהַחֶרֶס בְּעַצְמוֹ אֵין לוֹ כָּל עֵרֶךְ, וְכָל חֲשִׁיבוּתוֹ מִתְבַּטֵּאת בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹךְ וּבֵית קִבּוּל. לְעֻמַּת זֹאת, כְּלִי מַתֶּכֶת שֶׁהוּא עַצְמוֹ בַּעַל עֵרֶךְ, מְטַמֵּא אֲפִילוּ מִגַּבּוֹ.

גַּם הָאָדָם מָשׁוּל לִכְלִי חֶרֶס, "עָפָר מִן הָאֲדָמָה", וְאֵין לוֹ כָּל עֵרֶךְ וַחֲשִׁיבוּת אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ תּוֹךְ שֶׁל מַמָּשׁ, פְּנִימִיּוּת אֲמִתִּית.

כַּאֲשֶׁר הַגּוֹיִים רוֹאִים אֶת פְּנִימִיּוּתוֹ וְיָשְׁרוֹ שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי, הֵם עוֹמְדִים נִפְעָמִים, וּלְבַד מִכָּךְ שֶׁשֵּׁם שָׁמַיִם מִתְקַדֵּשׁ בְּצוּרָה מֻפְלָאָה, אַף נִגְרֶמֶת בְּכָךְ טוֹבָה גְּדוֹלָה לָעָם הַיְּהוּדִי. וְנִרְאֶה זֹאת בַּסִּפּוּר הַבָּא.

הַמַּעֲשֶׂה הִתְרַחֵשׁ בְּתֵימָן לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, וְהוּא מוּבָא בַּסֵּפֶר "יְהוּדֵי תֵּימָן". הַיְהוּדִים בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הִתְפַּרְנְסוּ בְּעִקָּר מִמְּלֶאכֶת הַצּוֹרְפוּת, וְהָיוּ בָּהֶם אֻמָּנִים יְדוּעֵי שֵׁם שֶׁיָּדְעוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. גַּם רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן, בְּיָדְעָם אֶת טִיב אֻמָּנוּתָם, הֵטִילוּ עֲלֵיהֶם עֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת וְיִחוּדִיּוּת.

אַחַד הַצּוֹרְפִים הַמֻּמְחִים בְּתֵימָן בַּתְּקוּפָה הַהִיא הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם בָּדִיחִי, שֶׁלְּבַד מִגְּאוֹנוּתוֹ הַיְּתֵרָה וּשְׁלִיטָתוֹ בְּכָל מִכְמַנֵּי הַתּוֹרָה, יָדַע אֶת מְלֶאכֶת הַצּוֹרְפוּת עַל בּוּרְיָהּ. אָכֵן, אֻמָּנוּתוֹ זוֹ הִתְפַּרְסְמָה בְּכָל רַחֲבֵי הַמְּדִינָה, וְגַם בַּחֲצַר הַמְּלוּכָה יָדְעוּ אֶת טִיבוֹ וְאֶת טִיב מְלַאכְתּוֹ.

הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר קִבֵּל בְּאַחַת הַפְּעָמִים שַׁרְשֶׁרֶת פְּנִינִים יְקָרָה בְּיוֹתֵר, פָּנָה אֶל הָרַב בָּדִיחִי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּבַצַּע אֶת עֲבוֹדַת הַצּוֹרְפוּת בְּשַׁרְשֶׁרֶת זוֹ לַמְרוֹת הֱיוֹתָהּ כֹּה יְקָרָה וְהַסִּכּוּן הַקַּיָּם בַּטִּפּוּל בָּהּ.

כֵּיוָן שֶׁהַשַּׁרְשֶׁרֶת אָכֵן הָיְתָה יְקָרָה מְאֹד, חָשַׁשׁ הָרַב בָּדִיחִי לְבַצֵּעַ אֶת הַמְּלָאכָה בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ הַקָּבוּעַ. הוּא בִּקֵּשׁ מִבֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּקְצֶה לוֹ מָקוֹם בְּאַרְמוֹנוֹ, שָׁם יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתּוֹ בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה.

יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר נֵאוֹת לְכָךְ, וְהָרַב בָּדִיחִי הִגִּיעַ אֶל הָאַרְמוֹן וְהֵחֵל לִצְרֹף אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַפְּנִינִים.

בְּעֵת עֲבוֹדָתוֹ הִבְחִין לְפֶתַע, כִּי בְּיַרְכְּתֵי הַחֶדֶר מֻנָּח כַּד מַתֶּכֶת גָּדוֹל, יָשָׁן וְעַתִּיק. הַכַּד הֶעֱלָה אָבָק רַב, מֵרֹב שָׁנִים, וְאִישׁ לֹא שָׁת לִבּוֹ אֵלָיו.

יוֹם אֶחָד נָפַל עַל הַכַּד חֵפֶץ כָּלְשֶׁהוּ - וְלִבּוֹ שֶׁל הָרַב בָּדִיחִי הֶחְסִיר פְּעִימָה... כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת קוֹל הַנְּקִישָׁה שֶׁל הַחֵפֶץ עַל הַכַּד, הִבְחִין בְּחוּשָׁיו הַמְחֻדָּדִים שֶׁמְּדֻבָּר בְּכַד הֶעָשׂוּי מִזָּהָב טָהוֹר!

רַבִּי אַבְרָהָם פָּנָה אֶל יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר וְגִלָּה לוֹ אֶת הָעֻבְדָּה הַמַּרְעִישָׁה, הֱיוֹתוֹ שֶׁל הַכַּד מִזָּהָב. אֲבָל בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּרֹב גַּאֲוָתוֹ אָמַר לוֹ, שֶׁיָּכוֹל הוּא לָקַחַת אֶת הַכַּד לְעַצְמוֹ...

אֲבָל רַבִּי אַבְרָהָם לֹא הִתְפַּתָּה וְלֹא נָטַל אֶת הַכַּד, כַּמּוּבָן. הוּא הֵבִין שֶׁיֵּשׁ כָּאן מִקַּח טָעוּת, אִלּוּ הָיָה הַנָּסִיךְ יוֹדֵעַ אֶת שָׁוְיוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל הַכַּד, הוּא לֹא הָיָה מְוַתֵּר עָלָיו כָּל כָּךְ בְּקַלּוּת.

מֶה עָשָׂה רַבִּי אַבְרָהָם? הֵבִיא מִבֵּיתוֹ חֹמֶר נִקּוּי מְיֻחָד, וְשִׁפְשֵׁף אֶת הַלִּכְלוּךְ שֶׁהִצְטַבֵּר עַל הַכַּד עַד שֶׁהַכֹּל רָאוּ שֶׁמְּדֻבָּר בְּכַד זָהָב מַבְהִיק בְּיוֹתֵר.

אוֹ אָז הֱבִיאוֹ לַנָּסִיךְ.

כַּאֲשֶׁר הֵבִין הַנָּסִיךְ מֶה הָיָה עָלוּל לְהַפְסִיד, הוֹקִיר מְאֹד אֶת הַצּוֹרֵף הַיְּהוּדִי שֶׁלֹּא נָטַל אֶת הַכַּד לְעַצְמוֹ.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה חָיוּ יְהוּדֵי תֵּימָן בַּעֲנִיּוּת וּבְשִׁפְלוּת. חֻקֵּי הַמְּדִינָה רָאוּ בָּהֶם אֲנָשִׁים בְּזוּיִים, וּמַעֲמָדָם הָיָה נָחוּת. לְמָשָׁל, לִיהוּדִי הָיָה אָסוּר לָשֶׁבֶת לִפְנֵי גּוֹי; כְּשֶׁהָיָה יְהוּדִי רוֹכֵב עַל חֲמוֹר, אָסוּר הָיָה עָלָיו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֻכָּף, אֶלָּא הָיָה צָרִיךְ לָשֶׁבֶת עַל הַחֲמוֹר מַמָּשׁ; הָיָה אָסוּר לָהֶם לִקְנוֹת בָּתִּים, וּגְזֵרוֹת נוֹסָפוֹת.

וְהִנֵּה, יוֹם אֶחָד מֵת אָבִיו שֶׁל הַנָּסִיךְ, וְשָׂרֵי הַמְּדִינָה הִכְתִּירוּ אֶת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר לְמֶלֶךְ. הַנָּסִיךְ הִפְתִּיעַ אֶת כֻּלָּם כַּאֲשֶׁר הִזְמִין לְטֶקֶס הַהַכְתָּרָה אֶת רַבִּי אַבְרָהָם בָּדִיחִי. וְאִם לֹא דַּי בְּכָךְ, עוֹד הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ הַמְּכֻבָּדִים, לִפְנֵי כָּל הַתֵּימָנִים הַגּוֹיִים.

הַשָּׂרִים וְכָל הַנִּכְבָּדִים הָאֲחֵרִים שֶׁהִגִּיעוּ לְטֶקֶס הַהַכְתָּרָה, לֹא הֶאֱמִינוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם. הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ עוֹבֵר עַל חֻקֵּי הַמְּדִינָה וּמוֹשִׁיב אֶת הַיְּהוּדִי לִפְנֵי הַגּוֹיִים...

הַמֶּלֶךְ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת מַבָּטֵי הַתְּמִיהָה שֶׁנִּזְרְקוּ אֵלָיו מִכָּל עֵבֶר, הוֹצִיא אֶת כַּד הַזָּהָב, וְהֵחֵל לְסַפֵּר לַנּוֹכְחִים עַל צִדְקוּתוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם בָּדִיחִי, שֶׁלֹּא הִתְפַּתָּה לָקַחַת אֶת הַכַּד לְעַצְמוֹ לַמְרוֹת שֶׁקִּבֵּל לְכָךְ רְשׁוּת מְלֵאָה.

הַאִם אֶחָד מִכֶּם הָיָה מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁעָשָׂה הַיְּהוּדִי הַזֶּה? שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם עָצוּם הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

גַּם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מִכָּךְ, שֶׁכְּכָל שֶׁנִּתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּלַפֵּי הַבְּרִיּוֹת, כָּךְ נְקַדֵּשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	בא תשע"ב
	יש להודות גם על הפרטים הקטנים
	"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (מ-לה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְבַדּוֹ, שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא וְכָל פְּרָט בּוֹ נַעֲשָׂה "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" "וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ" (יא-לג) כְּלִי חֶרֶס, אוֹמֵר הָרַבִּי מִקּוֹצְק, מְטַמֵּא רַק מִתּוֹכוֹ וְלֹא מִגַּבּוֹ, לְפִי שֶׁהַחֶרֶס בְּעַצְמוֹ אֵין לוֹ כָּל עֵרֶךְ, וְכָל חֲשִׁיבוּתוֹ מִתְבַּטֵּאת בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹךְ וּבֵית קִבּוּל. לְעֻמַּת זֹאת, כְּלִי מַתֶּכֶת שֶׁהוּא עַצְמוֹ בַּעַל עֵרֶךְ, מְטַמֵּא אֲפִילוּ מִגַּבּוֹ. גַּם הָאָדָם מָשׁוּל לִכְלִי חֶרֶס, "עָפָר מִן הָאֲדָמָה", וְאֵין לוֹ כָּל עֵרֶךְ וַחֲשִׁיבוּת אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ תּוֹךְ שֶׁל מַמָּשׁ, פְּנִימִיּוּת אֲמִתִּית. כַּאֲשֶׁר הַגּוֹיִים רוֹאִים אֶת פְּנִימִיּוּתוֹ וְיָשְׁרוֹ שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי, הֵם עוֹמְדִים נִפְעָמִים, וּלְבַד מִכָּךְ שֶׁשֵּׁם שָׁמַיִם מִתְקַדֵּשׁ בְּצוּרָה מֻפְלָאָה, אַף נִגְרֶמֶת בְּכָךְ טוֹבָה גְּדוֹלָה לָעָם הַיְּהוּדִי. וְנִרְאֶה זֹאת בַּסִּפּוּר הַבָּא. הַמַּעֲשֶׂה הִתְרַחֵשׁ בְּתֵימָן לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, וְהוּא מוּבָא בַּסֵּפֶר "יְהוּדֵי תֵּימָן". הַיְהוּדִים בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הִתְפַּרְנְסוּ בְּעִקָּר מִמְּלֶאכֶת הַצּוֹרְפוּת, וְהָיוּ בָּהֶם אֻמָּנִים יְדוּעֵי שֵׁם שֶׁיָּדְעוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. גַּם רָאשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן, בְּיָדְעָם אֶת טִיב אֻמָּנוּתָם, הֵטִילוּ עֲלֵיהֶם עֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת וְיִחוּדִיּוּת. אַחַד הַצּוֹרְפִים הַמֻּמְחִים בְּתֵימָן בַּתְּקוּפָה הַהִיא הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם בָּדִיחִי, שֶׁלְּבַד מִגְּאוֹנוּתוֹ הַיְּתֵרָה וּשְׁלִיטָתוֹ בְּכָל מִכְמַנֵּי הַתּוֹרָה, יָדַע אֶת מְלֶאכֶת הַצּוֹרְפוּת עַל בּוּרְיָהּ. אָכֵן, אֻמָּנוּתוֹ זוֹ הִתְפַּרְסְמָה בְּכָל רַחֲבֵי הַמְּדִינָה, וְגַם בַּחֲצַר הַמְּלוּכָה יָדְעוּ אֶת טִיבוֹ וְאֶת טִיב מְלַאכְתּוֹ. הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר קִבֵּל בְּאַחַת הַפְּעָמִים שַׁרְשֶׁרֶת פְּנִינִים יְקָרָה בְּיוֹתֵר, פָּנָה אֶל הָרַב בָּדִיחִי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּבַצַּע אֶת עֲבוֹדַת הַצּוֹרְפוּת בְּשַׁרְשֶׁרֶת זוֹ לַמְרוֹת הֱיוֹתָהּ כֹּה יְקָרָה וְהַסִּכּוּן הַקַּיָּם בַּטִּפּוּל בָּהּ. כֵּיוָן שֶׁהַשַּׁרְשֶׁרֶת אָכֵן הָיְתָה יְקָרָה מְאֹד, חָשַׁשׁ הָרַב בָּדִיחִי לְבַצֵּעַ אֶת הַמְּלָאכָה בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ הַקָּבוּעַ. הוּא בִּקֵּשׁ מִבֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּקְצֶה לוֹ מָקוֹם בְּאַרְמוֹנוֹ, שָׁם יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתּוֹ בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה. יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר נֵאוֹת לְכָךְ, וְהָרַב בָּדִיחִי הִגִּיעַ אֶל הָאַרְמוֹן וְהֵחֵל לִצְרֹף אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַפְּנִינִים. בְּעֵת עֲבוֹדָתוֹ הִבְחִין לְפֶתַע, כִּי בְּיַרְכְּתֵי הַחֶדֶר מֻנָּח כַּד מַתֶּכֶת גָּדוֹל, יָשָׁן וְעַתִּיק. הַכַּד הֶעֱלָה אָבָק רַב, מֵרֹב שָׁנִים, וְאִישׁ לֹא שָׁת לִבּוֹ אֵלָיו. יוֹם אֶחָד נָפַל עַל הַכַּד חֵפֶץ כָּלְשֶׁהוּ - וְלִבּוֹ שֶׁל הָרַב בָּדִיחִי הֶחְסִיר פְּעִימָה... כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת קוֹל הַנְּקִישָׁה שֶׁל הַחֵפֶץ עַל הַכַּד, הִבְחִין בְּחוּשָׁיו הַמְחֻדָּדִים שֶׁמְּדֻבָּר בְּכַד הֶעָשׂוּי מִזָּהָב טָהוֹר! רַבִּי אַבְרָהָם פָּנָה אֶל יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר וְגִלָּה לוֹ אֶת הָעֻבְדָּה הַמַּרְעִישָׁה, הֱיוֹתוֹ שֶׁל הַכַּד מִזָּהָב. אֲבָל בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּרֹב גַּאֲוָתוֹ אָמַר לוֹ, שֶׁיָּכוֹל הוּא לָקַחַת אֶת הַכַּד לְעַצְמוֹ... אֲבָל רַבִּי אַבְרָהָם לֹא הִתְפַּתָּה וְלֹא נָטַל אֶת הַכַּד, כַּמּוּבָן. הוּא הֵבִין שֶׁיֵּשׁ כָּאן מִקַּח טָעוּת, אִלּוּ הָיָה הַנָּסִיךְ יוֹדֵעַ אֶת שָׁוְיוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל הַכַּד, הוּא לֹא הָיָה מְוַתֵּר עָלָיו כָּל כָּךְ בְּקַלּוּת. מֶה עָשָׂה רַבִּי אַבְרָהָם? הֵבִיא מִבֵּיתוֹ חֹמֶר נִקּוּי מְיֻחָד, וְשִׁפְשֵׁף אֶת הַלִּכְלוּךְ שֶׁהִצְטַבֵּר עַל הַכַּד עַד שֶׁהַכֹּל רָאוּ שֶׁמְּדֻבָּר בְּכַד זָהָב מַבְהִיק בְּיוֹתֵר. אוֹ אָז הֱבִיאוֹ לַנָּסִיךְ. כַּאֲשֶׁר הֵבִין הַנָּסִיךְ מֶה הָיָה עָלוּל לְהַפְסִיד, הוֹקִיר מְאֹד אֶת הַצּוֹרֵף הַיְּהוּדִי שֶׁלֹּא נָטַל אֶת הַכַּד לְעַצְמוֹ. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה חָיוּ יְהוּדֵי תֵּימָן בַּעֲנִיּוּת וּבְשִׁפְלוּת. חֻקֵּי הַמְּדִינָה רָאוּ בָּהֶם אֲנָשִׁים בְּזוּיִים, וּמַעֲמָדָם הָיָה נָחוּת. לְמָשָׁל, לִיהוּדִי הָיָה אָסוּר לָשֶׁבֶת לִפְנֵי גּוֹי; כְּשֶׁהָיָה יְהוּדִי רוֹכֵב עַל חֲמוֹר, אָסוּר הָיָה עָלָיו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֻכָּף, אֶלָּא הָיָה צָרִיךְ לָשֶׁבֶת עַל הַחֲמוֹר מַמָּשׁ; הָיָה אָסוּר לָהֶם לִקְנוֹת בָּתִּים, וּגְזֵרוֹת נוֹסָפוֹת. וְהִנֵּה, יוֹם אֶחָד מֵת אָבִיו שֶׁל הַנָּסִיךְ, וְשָׂרֵי הַמְּדִינָה הִכְתִּירוּ אֶת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר לְמֶלֶךְ. הַנָּסִיךְ הִפְתִּיעַ אֶת כֻּלָּם כַּאֲשֶׁר הִזְמִין לְטֶקֶס הַהַכְתָּרָה אֶת רַבִּי אַבְרָהָם בָּדִיחִי. וְאִם לֹא דַּי בְּכָךְ, עוֹד הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ הַמְּכֻבָּדִים, לִפְנֵי כָּל הַתֵּימָנִים הַגּוֹיִים. הַשָּׂרִים וְכָל הַנִּכְבָּדִים הָאֲחֵרִים שֶׁהִגִּיעוּ לְטֶקֶס הַהַכְתָּרָה, לֹא הֶאֱמִינוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם. הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ עוֹבֵר עַל חֻקֵּי הַמְּדִינָה וּמוֹשִׁיב אֶת הַיְּהוּדִי לִפְנֵי הַגּוֹיִים... הַמֶּלֶךְ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת מַבָּטֵי הַתְּמִיהָה שֶׁנִּזְרְקוּ אֵלָיו מִכָּל עֵבֶר, הוֹצִיא אֶת כַּד הַזָּהָב, וְהֵחֵל לְסַפֵּר לַנּוֹכְחִים עַל צִדְקוּתוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם בָּדִיחִי, שֶׁלֹּא הִתְפַּתָּה לָקַחַת אֶת הַכַּד לְעַצְמוֹ לַמְרוֹת שֶׁקִּבֵּל לְכָךְ רְשׁוּת מְלֵאָה. הַאִם אֶחָד מִכֶּם הָיָה מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁעָשָׂה הַיְּהוּדִי הַזֶּה? שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם עָצוּם הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. גַּם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מִכָּךְ, שֶׁכְּכָל שֶׁנִּתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּלַפֵּי הַבְּרִיּוֹת, כָּךְ נְקַדֵּשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)