Otzarot-Article

"נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם" (יב-א) לִפְעָמִים אָנוּ נִתְקָלִים בְּהִתְנַהֲגוּת שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁנִּרְאֵית בְּעֵינֵינוּ פְּשׁוּטָה אוֹ אַף קַלַּת דַּעַת, וְנִרְאֶה שֶׁאֵין מַה לִּלְמֹד מִמֶּנָּה. וּבְכָל זֹאת, שׂוּמָה עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁאִם הַקַּבָּ"ה זִמֵּן לְפָנֵינוּ אֶת הַמְּאֹרָע, בְּוַדַּאי נִתָּן לְהָפִיק מִמֶּנּוּ לֶקַח כָּלְשֶׁהוּ.

פַּעַם אַחַת, בְּלֶכְתִּי מֵרָמַת גַּן לִבְנֵי בְּרַק בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, שַׂמְתִּי לִבִּי לְאָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל סַפְסָל בָּרְחוֹב וּמַרְאֵה פָּנָיו סָר וְזָעֵף. נִרְאֶה הָיָה בְּבֵרוּר שֶׁדְּבַר מָה מַטְרִיד אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר.

לְפֶתַע, תָּפַס הָאִישׁ אֶת שְׂרוֹךְ נַעֲלוֹ, קָרַע אוֹתוֹ בַּחֲמַת זַעַם וְהִשְׁלִיכוֹ אָרְצָה. כָּךְ עָשָׂה גַּם לַנַּעַל עַצְמָהּ... וְהִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפְסָל, קוֹצֵף וְזוֹעֵף וּפָנָיו מַאֲדִימוֹת.

רָאִיתִי שֶׁהוּא זָקוּק לְעֶזְרָה, אֲבָל הִסַּסְתִּי לְהַצִּיעַ אוֹתָהּ. לְבַסּוֹף, לַמְרוֹת חֲשָׁשׁוֹתַי, אָזַרְתִּי עֹז וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וּשְׁאַלְתִּיו בַּמֶּה אוּכַל לְעָזְרוֹ.

הָאִישׁ, כְּמוֹ אָדָם הַמִּתְנַעֵר מֵחֲלוֹם רַע, הִבִּיט בִּי וְאָמַר: "אִם אַתָּה רוֹצֶה לַעְזֹר לִי, תְּקַלֵּל אוֹתוֹ" - - -

"אֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל יְהוּדִי בִּקְלָלוֹת", אָמַרְתִּי, "אֲבָל אוּלַי תּוֹאִיל לְהַסְבִּיר לִי אֶת מִי הִנְּךָ רוֹצֶה לְקַלֵּל?"

הָאִישׁ סִנֵּן מִפִּיו: "תְּקַלֵּל אֶת הַשְּׂרוֹךְ הַזֶּה"...

"מַה הוּא עָשָׂה לְךָ, הַשְּׂרוֹךְ?" שָׁאַלְתִּי.

הִתְבָּרֵר, כִּי בְּכָל בֹּקֶר עוֹרֵךְ הָאִישׁ צְעָדָה שֶׁל כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים בְּאֵזוֹר בֵּיתוֹ. וְהִנֵּה, בְּאוֹתוֹ יוֹם, בְּאֶמְצַע צְעִידָתוֹ הַנִּמְרֶצֶת, הִשְׁתַּחְרֵר לוֹ שְׂרוֹךְ הַנַּעַל מִמְּקוֹמוֹ. נִסָּה הָאִישׁ לְהַשְׁחִילוֹ וְלֹא הִצְלִיחַ וְאַף רֹאשׁ הַפְּלַסְטִיק שֶׁל הַשְּׂרוֹךְ נִשְׁבַּר. הֲלִיכָתוֹ הֻשְׁבְּתָה אֵפוֹא.

לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְאַפֵּק וְקָרַע אֶת הַשְּׂרוֹךְ בַּחֲמָתוֹ...

וּבְמַצַּב זֶה פְּגַשְׁתִיו, כָּאָמוּר.

מִשֶּׁרָאִיתִי אֶת עֲלִיבוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ וְאֶת שִׁפְלוּתוֹ, נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר לוֹ בְּרֹגַע שֶׁלֹּא קָרָה כָּל אָסוֹן וַחֲבָל לְהִתְרַגֵּז עַל דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ, אֲבָל לְעַצְמִי לָמַדְתִּי מֵהַמַּעֲשֶׂה מוּסַר הַשְׂכֵּל. וְאִם נִתְבּוֹנֵן בְּלֶקַח הַסִּפּוּר נוּכַל לְהִתְחַזֵּק בְּאֹפֶן הוֹדָאָתֵנוּ לְהַקַּבָּ"ה.

אָנוּ רְגִילִים לְהוֹדוֹת לְהַקַּבָּ"ה עַל 'הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים' שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ, עַל הִתְרַחֲשׁוּיוֹת הַנִּתְפָּסוֹת כְּ"נִסִּים שֶׁל מַמָּשׁ". וְכַמּוּבָן, זֶה הֶכְרֵחִי כִּי יֵשׁ לְהוֹדוֹת בְּאֹפֶן תְּמִידִי לַבּוֹרֵא, לְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵּל אֶת טוּבוֹ הַגָּדוֹל. אֲבָל אָסוּר לִשְׁכֹּחַ אֶת 'הַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים' וּלְהוֹדוֹת גַּם עַל מִקְרֵי הַיּוֹמְיוֹם שֶׁבָּהֶם נִרְאֶה שֶׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לְהִסְתַּדֵּר, לִכְאוֹרָה, בִּלְעָדָיו.

הֲרֵי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב כִּי קְשִׁירַת שְׂרוֹךְ הִיא בְּגֶדֶר שֶׁל 'דָּבָר גָּדוֹל', וּמִי מֵאִתָּנוּ מוֹדֶה לְהַקַּבָּ"ה עַל כָּךְ שֶׁהוּא מַעֲנִיק לוֹ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִשְׂרֹךְ אֶת הַנַּעַל?!

אַךְ הִנֵּה לְפָנֵינוּ אָדָם שֶׁהַתַּקָּלָה הַקַּלָּה שֶׁבִּקְשִׁירַת הַשְּׂרוֹךְ הוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִשִּׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ לַחֲלוּטִין. עָלֵינוּ לִזְכֹּר, כִּי בִּרְכַּת 'שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי' מוּסֶבֶת עַל עִנְיַן הַנַּעֲלַיִם, וּלְאוֹר הַמִּקְרֶה שֶׁסִּפַּרְנוּ נָבִין, כִּי אִם עַד הַיּוֹם חָשַׁבְנוּ שֶׁיֵּשׁ לְהוֹדוֹת עַל הַנַּעֲלַיִם עַצְמָן הֲרֵי עַכְשָׁו נוֹדֶה גַּם עַל הַשְּׂרוֹךְ...

וְלֹא רַק עַל הַשְּׂרוֹךְ אֶלָּא גַּם עַל רֹאשׁ הַפְּלַסְטִיק הַמְּחֻבָּר אֵלָיו... (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	וארא תשע"ב
	גם כשהאדם מתדרדר - ה' עמו
	"וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (ב-יג) מִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא נוּכַל לִלְמֹד עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא מַעֲלָתָם שֶׁל הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵין מְשִׁיבִים "נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם" (יב-א) לִפְעָמִים אָנוּ נִתְקָלִים בְּהִתְנַהֲגוּת שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁנִּרְאֵית בְּעֵינֵינוּ פְּשׁוּטָה אוֹ אַף קַלַּת דַּעַת, וְנִרְאֶה שֶׁאֵין מַה לִּלְמֹד מִמֶּנָּה. וּבְכָל זֹאת, שׂוּמָה עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁאִם הַקַּבָּ"ה זִמֵּן לְפָנֵינוּ אֶת הַמְּאֹרָע, בְּוַדַּאי נִתָּן לְהָפִיק מִמֶּנּוּ לֶקַח כָּלְשֶׁהוּ. פַּעַם אַחַת, בְּלֶכְתִּי מֵרָמַת גַּן לִבְנֵי בְּרַק בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, שַׂמְתִּי לִבִּי לְאָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל סַפְסָל בָּרְחוֹב וּמַרְאֵה פָּנָיו סָר וְזָעֵף. נִרְאֶה הָיָה בְּבֵרוּר שֶׁדְּבַר מָה מַטְרִיד אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר. לְפֶתַע, תָּפַס הָאִישׁ אֶת שְׂרוֹךְ נַעֲלוֹ, קָרַע אוֹתוֹ בַּחֲמַת זַעַם וְהִשְׁלִיכוֹ אָרְצָה. כָּךְ עָשָׂה גַּם לַנַּעַל עַצְמָהּ... וְהִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפְסָל, קוֹצֵף וְזוֹעֵף וּפָנָיו מַאֲדִימוֹת. רָאִיתִי שֶׁהוּא זָקוּק לְעֶזְרָה, אֲבָל הִסַּסְתִּי לְהַצִּיעַ אוֹתָהּ. לְבַסּוֹף, לַמְרוֹת חֲשָׁשׁוֹתַי, אָזַרְתִּי עֹז וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וּשְׁאַלְתִּיו בַּמֶּה אוּכַל לְעָזְרוֹ. הָאִישׁ, כְּמוֹ אָדָם הַמִּתְנַעֵר מֵחֲלוֹם רַע, הִבִּיט בִּי וְאָמַר: "אִם אַתָּה רוֹצֶה לַעְזֹר לִי, תְּקַלֵּל אוֹתוֹ" - - - "אֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל יְהוּדִי בִּקְלָלוֹת", אָמַרְתִּי, "אֲבָל אוּלַי תּוֹאִיל לְהַסְבִּיר לִי אֶת מִי הִנְּךָ רוֹצֶה לְקַלֵּל?" הָאִישׁ סִנֵּן מִפִּיו: "תְּקַלֵּל אֶת הַשְּׂרוֹךְ הַזֶּה"... "מַה הוּא עָשָׂה לְךָ, הַשְּׂרוֹךְ?" שָׁאַלְתִּי. הִתְבָּרֵר, כִּי בְּכָל בֹּקֶר עוֹרֵךְ הָאִישׁ צְעָדָה שֶׁל כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים בְּאֵזוֹר בֵּיתוֹ. וְהִנֵּה, בְּאוֹתוֹ יוֹם, בְּאֶמְצַע צְעִידָתוֹ הַנִּמְרֶצֶת, הִשְׁתַּחְרֵר לוֹ שְׂרוֹךְ הַנַּעַל מִמְּקוֹמוֹ. נִסָּה הָאִישׁ לְהַשְׁחִילוֹ וְלֹא הִצְלִיחַ וְאַף רֹאשׁ הַפְּלַסְטִיק שֶׁל הַשְּׂרוֹךְ נִשְׁבַּר. הֲלִיכָתוֹ הֻשְׁבְּתָה אֵפוֹא. לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְאַפֵּק וְקָרַע אֶת הַשְּׂרוֹךְ בַּחֲמָתוֹ... וּבְמַצַּב זֶה פְּגַשְׁתִיו, כָּאָמוּר. מִשֶּׁרָאִיתִי אֶת עֲלִיבוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ וְאֶת שִׁפְלוּתוֹ, נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר לוֹ בְּרֹגַע שֶׁלֹּא קָרָה כָּל אָסוֹן וַחֲבָל לְהִתְרַגֵּז עַל דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ, אֲבָל לְעַצְמִי לָמַדְתִּי מֵהַמַּעֲשֶׂה מוּסַר הַשְׂכֵּל. וְאִם נִתְבּוֹנֵן בְּלֶקַח הַסִּפּוּר נוּכַל לְהִתְחַזֵּק בְּאֹפֶן הוֹדָאָתֵנוּ לְהַקַּבָּ"ה. אָנוּ רְגִילִים לְהוֹדוֹת לְהַקַּבָּ"ה עַל 'הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים' שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ, עַל הִתְרַחֲשׁוּיוֹת הַנִּתְפָּסוֹת כְּ"נִסִּים שֶׁל מַמָּשׁ". וְכַמּוּבָן, זֶה הֶכְרֵחִי כִּי יֵשׁ לְהוֹדוֹת בְּאֹפֶן תְּמִידִי לַבּוֹרֵא, לְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵּל אֶת טוּבוֹ הַגָּדוֹל. אֲבָל אָסוּר לִשְׁכֹּחַ אֶת 'הַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים' וּלְהוֹדוֹת גַּם עַל מִקְרֵי הַיּוֹמְיוֹם שֶׁבָּהֶם נִרְאֶה שֶׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לְהִסְתַּדֵּר, לִכְאוֹרָה, בִּלְעָדָיו. הֲרֵי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב כִּי קְשִׁירַת שְׂרוֹךְ הִיא בְּגֶדֶר שֶׁל 'דָּבָר גָּדוֹל', וּמִי מֵאִתָּנוּ מוֹדֶה לְהַקַּבָּ"ה עַל כָּךְ שֶׁהוּא מַעֲנִיק לוֹ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִשְׂרֹךְ אֶת הַנַּעַל?! אַךְ הִנֵּה לְפָנֵינוּ אָדָם שֶׁהַתַּקָּלָה הַקַּלָּה שֶׁבִּקְשִׁירַת הַשְּׂרוֹךְ הוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִשִּׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ לַחֲלוּטִין. עָלֵינוּ לִזְכֹּר, כִּי בִּרְכַּת 'שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי' מוּסֶבֶת עַל עִנְיַן הַנַּעֲלַיִם, וּלְאוֹר הַמִּקְרֶה שֶׁסִּפַּרְנוּ נָבִין, כִּי אִם עַד הַיּוֹם חָשַׁבְנוּ שֶׁיֵּשׁ לְהוֹדוֹת עַל הַנַּעֲלַיִם עַצְמָן הֲרֵי עַכְשָׁו נוֹדֶה גַּם עַל הַשְּׂרוֹךְ... וְלֹא רַק עַל הַשְּׂרוֹךְ אֶלָּא גַּם עַל רֹאשׁ הַפְּלַסְטִיק הַמְּחֻבָּר אֵלָיו... (בָּרְכִי נַפְשִׁי)