Otzarot-Article

מַה נּוֹרָא הָיָה הַמַּחֲזֶה בְּהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ שֶׁל יְשִׁיבַת מִיר בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה תרצ"ד. מְאוֹת בַּחוּרֵי הַיְּשִׁיבָה רָקְדוּ בְּהִתְלַהֲבוּת עַד כְּלוֹת הַכֹּחוֹת לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְמִצּוּי הַכֹּחוֹת וְעָמְדוּ לְהַכְנִיס אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה לַהֵיכָל, עָלָה הַמַּשְׁגִּיחַ הַנַּעֲרָץ, הַגָּאוֹן רַבִּי יְרוּחָם הַלֵּוִי זַצַ"ל, לַבִּימָה, נָשָׂא כַּפָּיו לַמָּרוֹם וְשָׁר בִּדְבֵקוּת אֶת מִילוֹת הַפָּסוּק: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'", וְכָל הַתַּלְמִידִים שָׁרִים לְעֻמָּתוֹ.

וְאָז נָשָׂא יָדָיו, וּדְמָמָה הִשְׂתָּרְרָה.

פָּתַח הַמַּשְׁגִּיחַ וְאָמַר: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, מַה לִּי לְפָרֵט לָכֶם כָּל הַבְּרָכוֹת? כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הַכֹּל שֶׁלָּכֶם!

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? אָדָם מְקַבֵּל פּוֹעֵל לַעֲבוֹדָה וְקוֹצֵב לוֹ תְּנָאֵי מִחְיָה וְדִיּוּר. מוּבָן שֶׁאֵלּוּ תְּנָאִים מֻגְבָּלִים, מְגוּרֵי פּוֹעֲלִים וּמָזוֹן בִּמְשׂוּרָה. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה וּמַבְטִיחַ לָהּ שְׁאֵר וּכְסוּת, מִחְיָה וְדִיּוּר, הֵן עֲקֶרֶת הַבַּיִת הִיא, "עִמּוֹ וּלְחֵלְּקוֹ", מִפִּתּוֹ תֹּאכַל וּבִמְעוֹנוֹ תָּדוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הַכֹּל שֶׁלָּהּ!"

נָשָׂא הַמַּשְׁגִּיחַ יָדָיו לַשָּׁמַיִם וּפָרַץ בְּשִׁירַת "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל", וּמֵאוֹת פִּיּוֹת עָנוּ לְמַרְגְּלוֹתָיו.

וְשׁוּב נָשָׂא יָדָיו, וְהַס הֻשְׁלַךְ. פָּתַח וְאָמַר: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל! מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ שֶׁהַבּוֹרֵא לֹא יַשְׁרֶה אֶת שְׁכִינָתוֹ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְכִי צָרוּת עַיִן הָיְתָה כָּאן? לֹא וָלֹא! הַאִם כְּשֶׁאִשָּׁה אֵינָהּ רוֹצָה שֶׁבַּעֲלָהּ יָבִיא צָרָה לְבֵיתָהּ, כְּלוּם צָרוּת עַיִן יֵשׁ כָּאן, מוּבָן שֶׁלֹּא! קֶשֶׁר נַפְשִׁי יֵשׁ כָּאן שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לְפִזּוּר וְלַחֲלוּקָה.

זֶהוּ שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אִם יָבוֹא אַחֵר וִיסַגֵּל מִצְווֹת יוֹתֵר מִמֶּנִּי, תִּדָּחֶה בְּרִיתִי מִפְּנֵי בְּרִיתוֹ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ!"

זֶה בֵּאוּר הָעִנְיָן, אִם אֶמְצָא פּוֹעֵל מְיֻמָּן יוֹתֵר, אֲבַכֵּר אוֹתוֹ עַל פְּנֵי קוֹדְמוֹ. אֲבָל מִשֶּׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה, כַּאֲשֶׁר בָּחַר בְּבַת זוּגוֹ, שׁוּב לֹא יַחְלִיפֶנָּה וְלֹא יְמִירֶנָּהּ.

גַּם אִם חָלִילָה לֹא נִהְיֶה זַכָּאִים, גַּם אִם לֹא נִהְיֶה כְּדָאִים וַהֲגוּנִים, עַם ה' אָנוּ וְהוּא אֱלֹקֵינוּ. "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'!"

וְהַשִּׁירָה הִתְחַדְּשָׁה בְּכָל תֹּקֶף וְעֹז. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	ויגש תשע"ב
	מעלת המעביר על מידותיו
	מָרָן הָאֲבִי עֶזְרִי זַצַ"ל עָמַד וְתָמַהּ: מִשְׁלָחוֹת שֶׁל אַרְכִיאוֹלוֹגִים חוֹפְרִים בְּתֵל עָפָר, חוֹפְרִים וְחוֹפְרִים וּמְגַלִּים עִיר עַתִּיקָה הַקְּבוּרָה מִתַּחַת לְגִבְעַת הַחוֹל הָעֲצוּמָה מַה נּוֹרָא הָיָה הַמַּחֲזֶה בְּהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ שֶׁל יְשִׁיבַת מִיר בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה תרצ"ד. מְאוֹת בַּחוּרֵי הַיְּשִׁיבָה רָקְדוּ בְּהִתְלַהֲבוּת עַד כְּלוֹת הַכֹּחוֹת לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְמִצּוּי הַכֹּחוֹת וְעָמְדוּ לְהַכְנִיס אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה לַהֵיכָל, עָלָה הַמַּשְׁגִּיחַ הַנַּעֲרָץ, הַגָּאוֹן רַבִּי יְרוּחָם הַלֵּוִי זַצַ"ל, לַבִּימָה, נָשָׂא כַּפָּיו לַמָּרוֹם וְשָׁר בִּדְבֵקוּת אֶת מִילוֹת הַפָּסוּק: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'", וְכָל הַתַּלְמִידִים שָׁרִים לְעֻמָּתוֹ. וְאָז נָשָׂא יָדָיו, וּדְמָמָה הִשְׂתָּרְרָה. פָּתַח הַמַּשְׁגִּיחַ וְאָמַר: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, מַה לִּי לְפָרֵט לָכֶם כָּל הַבְּרָכוֹת? כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הַכֹּל שֶׁלָּכֶם! מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? אָדָם מְקַבֵּל פּוֹעֵל לַעֲבוֹדָה וְקוֹצֵב לוֹ תְּנָאֵי מִחְיָה וְדִיּוּר. מוּבָן שֶׁאֵלּוּ תְּנָאִים מֻגְבָּלִים, מְגוּרֵי פּוֹעֲלִים וּמָזוֹן בִּמְשׂוּרָה. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה וּמַבְטִיחַ לָהּ שְׁאֵר וּכְסוּת, מִחְיָה וְדִיּוּר, הֵן עֲקֶרֶת הַבַּיִת הִיא, "עִמּוֹ וּלְחֵלְּקוֹ", מִפִּתּוֹ תֹּאכַל וּבִמְעוֹנוֹ תָּדוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הַכֹּל שֶׁלָּהּ!" נָשָׂא הַמַּשְׁגִּיחַ יָדָיו לַשָּׁמַיִם וּפָרַץ בְּשִׁירַת "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל", וּמֵאוֹת פִּיּוֹת עָנוּ לְמַרְגְּלוֹתָיו. וְשׁוּב נָשָׂא יָדָיו, וְהַס הֻשְׁלַךְ. פָּתַח וְאָמַר: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל! מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ שֶׁהַבּוֹרֵא לֹא יַשְׁרֶה אֶת שְׁכִינָתוֹ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְכִי צָרוּת עַיִן הָיְתָה כָּאן? לֹא וָלֹא! הַאִם כְּשֶׁאִשָּׁה אֵינָהּ רוֹצָה שֶׁבַּעֲלָהּ יָבִיא צָרָה לְבֵיתָהּ, כְּלוּם צָרוּת עַיִן יֵשׁ כָּאן, מוּבָן שֶׁלֹּא! קֶשֶׁר נַפְשִׁי יֵשׁ כָּאן שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לְפִזּוּר וְלַחֲלוּקָה. זֶהוּ שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אִם יָבוֹא אַחֵר וִיסַגֵּל מִצְווֹת יוֹתֵר מִמֶּנִּי, תִּדָּחֶה בְּרִיתִי מִפְּנֵי בְּרִיתוֹ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ!" זֶה בֵּאוּר הָעִנְיָן, אִם אֶמְצָא פּוֹעֵל מְיֻמָּן יוֹתֵר, אֲבַכֵּר אוֹתוֹ עַל פְּנֵי קוֹדְמוֹ. אֲבָל מִשֶּׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה, כַּאֲשֶׁר בָּחַר בְּבַת זוּגוֹ, שׁוּב לֹא יַחְלִיפֶנָּה וְלֹא יְמִירֶנָּהּ. גַּם אִם חָלִילָה לֹא נִהְיֶה זַכָּאִים, גַּם אִם לֹא נִהְיֶה כְּדָאִים וַהֲגוּנִים, עַם ה' אָנוּ וְהוּא אֱלֹקֵינוּ. "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'!" וְהַשִּׁירָה הִתְחַדְּשָׁה בְּכָל תֹּקֶף וְעֹז. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)