Otzarot-Article

"וַיַּרְא... אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים" (ב-כה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ נִקְרָא עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם. אַךְ לֹא הִסְטוֹרְיָה נִלְמַד, אֶלָּא בֶּעָתִיד נִצְפֶּה, בֶּעָתִיד הַקָּרוֹב וְהַמַּזְהִיר שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מִיכָה ז-טו) כִּי הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה תִּהְיֶה מֵעֵין גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, וְאַף תַּאֲפִיל עָלֶיהָ (בְּרָכוֹת יב:).

בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים תִּהְיֶה, כִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם. וּבִתְשׁוּבָה תִּהְיֶה, כְּבִיצִיאַת מִצְרַיִם. שֶׁכֵּן אָמְרוּ עַל הַפָּסוּק "וַיַּרְא... אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים": 'רָאָה שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְגַם הָרְשָׁעִים הִרְהֲרוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. "וַיֵּדַע אֱלֹקִים" שֶׁאֲפִילוּ אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ. וְזֶה מְכַוֵּן לִבּוֹ וְזֶה מְכַוֵּן לִבּוֹ, וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה'.

גַּם גְּאֻלָּתֵנוּ אֵינָהּ תְּלוּיָה אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה (סַנְהֶדְרִין צז:), וְהַמַּצָּב כַּיּוֹם דּוֹמֶה כָּל כָּךְ לַמַּצָּב דְּאָז. רֹב רֻבּוֹ שֶׁל הָעָם שָׁקוּעַ הָיָה בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, עוֹמֵד לִשְׁקֹעַ חָלִילָה בְּשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, עַל סַף הַטְּמִיעָה. וּבְשָׁלָב סוֹפָנִי זֶה, עַל הַסַּף, הִרְהֲרוּ בִּתְשׁוּבָה. וְלִבָּא לְפוּמָא לֹא גָּלֵא, כָּל אֶחָד צָפַן סוֹדוֹ בְּלִבּוֹ וְלֹא הוֹצִיאוֹ בְּפִיו הַחוּצָה. כָּל אִישׁ הִתְחַבֵּט בְּהִרְהוּרָיו, הִתְיַסֵּר בְּמַצְפּוּנוֹ, וְה' לְבַדּוֹ יָדַע. יָדַע, וְהֵחִישׁ אֶת הַגְּאֻלָּה.

אֲבָל בַּתְּשׁוּבָה עַצְמָהּ לֹא הָיָה דַּי. לֹא אָז, וְלֹא הַיּוֹם! וְכָךְ מַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: 'וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה לֹא הָיוּ יוֹצְאִים מִשָּׁם, אִלְמָלֵא זְכוּת הָאָבוֹת. וּמִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא, 'וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב''. וְכִגְאֻלָּה רִאשׁוֹנָה כֵּן גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה. זְכוּת הַתְּשׁוּבָה וּזְכוּת הַתּוֹרָה גַּם יַחַד נִצְרָכוֹת לִזְכוּת הָאָבוֹת. כַּמָּה נוֹאֲלִים אֵלּוּ הַמְּבַקְּשִׁים לְנַתְּקֵנוּ מֵהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּמֵאֱמוּנָתָם. סְבוּרִים שֶׁיְּכוֹלִים אָנוּ לְהַגִּיעַ לְמַשֶּׁהוּ בִּזְכוּת עַצְמֵנוּ, בְּכֹחֵנוּ. הֵן עַם יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁל לְגֶפֶן, שֶׁאֵין לָהּ יְכֹלֶת עֲמִידָה מִבְּלִי שֶׁתִּשָּׁעֵן עַל זְמוֹרוֹת גְּפָנִים יְשָׁנִים, עַל זְכוּת הָאָבוֹת.

אָנוּ, כְּשֶׁלְּעַצְמֵנוּ, כֹּה נָאֶה לָנוּ מְשָׁלוֹ הַנִּפְלָא שֶׁל רַבֵּנוּ בְּרַכְיָה הַנַּקְדָן זַצַ"ל:

הִתְכַּנְּסוּ הָעוֹפוֹת לִבְחֹר לָהֶם מֶלֶךְ. אָמְרוּ, 'מִי יֵאוֹת לַמְּלוּכָה?'

בָּאוּ הַנֶּשֶׁר, הַפֶּרֶס, הָאָזְנִיָּה, הַדָּאָה וְהָאַיָּה.

אָמְרוּ הָעוֹפוֹת, 'אַדְּרַבָּה, יִתְחֲרוּ וְיוֹכִיחוּ. אֲשֶׁר יִתְנַשֵּׂא לָעוּף לְרוּם מֵעַל כֻּלָּם, לוֹ יָאָתָה הַמְּלוּכָה!'

אָמַר הַנֶּשֶׁר: "טוֹב הַדָּבָר. מִי יִנְסֹק לַמְּרוֹמִים כָּמוֹנִי?!"

שָׁמַע זֹאת הַזַּרְזִיר, וְהוּא הַזָּעִיר שֶׁבָּעוֹפוֹת, עָף וְנָחַת עַל כְּנַף הַנֶּשֶׁר, וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ מֶלֶךְ הָעוֹפוֹת לְקַלּוּת מִשְׁקָלוֹ.

הָאוֹת נִתַּן, וְכָל הַמִּתְחָרִים פָּרְשׂוּ כְּנָפַיִם. הֶעְפִּילוּ מַעְלָה מַעְלָה, וְהָעוֹפוֹת עוֹקְבִים אַחֲרֵיהֶם בְּעִנְיָן. הִמְרִיא הַנֶּשֶׁר וְחָבַט בִכְנָפָיו הָאַדִּירוֹת, נָסַק לִגְבָהִים וְהוֹתִיר אַחֲרָיו אֶת כָּל מִתְחָרָיו, הִמְשִׁיךְ לַעֲלוֹת עַד כִּי תָּשׁ כֹּחוֹ. רָאָה הַזַּרְזִיר שֶׁהַנֶּשֶׁר חָדַל לְהַעְפִּיל, פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו הַזְּעִירוֹת וְעָלָה כְּדֵי טֶפַח, וְעֵינֵי הָעוֹפוֹת רוֹאוֹת. שָׁב הַזַּרְזִיר וְיָרַד עַל כְּנַף הַנֶּשֶׁר, וְהַנֶּשֶׁר צָלַל אָרְצָה בְּלֹא שֶׁהִרְגִּישׁ.

בְּמַבַּט מְנַצֵּחַ הִבִּיט הַנֶּשֶׁר בְּכֻלָּם וְשָׁאַל: "וּבְכֵן, הֲלֹא תֹּאמְרוּ, לְמִי יָאָתָה הַמְּלוּכָה?"

עָנוּ וְאָמְרוּ פֶּה אֶחָד: "לַזַּרְזִיר הָעוֹמֵד עַל אֶבְרַתֶךָ"...

מָשָׁל זֶה מֵיטִיב כָּל כָּךְ לְהַגְדִּיר אֶת מַצָּבֵנוּ. הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים הֶעֱלוּ אוֹתָנוּ לִגְבָהִים, וְכָל מַעֲלוֹתֵינוּ הָרוּחָנִיּוּת - מֵהֶם. בְּכָל תְּפִלּוֹתֵינוּ מַזְכִּירִים אָנוּ זְכוּת אָבוֹת; אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה עוֹבְרִים אָנוּ בְּהַזְכָּרַת הָעֲקֵדָה, וְאַף הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה בִּזְכוּתָם, 'וְזָכַרְתִּי... בְּרִיתִי יַעֲקֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר'. הָאָבוֹת קִיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה (קִדּוּשִׁין פב.); הֵם הָיוּ כְּרָאשֵׁי יְשִׁיבָה (יוֹמָא כח:), הִשְׁרִישׁוּ אֱמוּנָה וְדָאֲגוּ לְחִנּוּךְ צֶאֱצָאֵיהֶם. 'כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט'. אֵיךְ נְבַקֵּשׁ לְהִגָּאֵל בִּזְכוּתָם אִם לֹא נַמְשִׁיךְ אֶת מוֹרַשְׁתָּם; אִם לֹא נְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְנִדְבַּק בָּאֱמוּנָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישב תשע"ב

	הַכֹּל בִּזְכוּת אָבוֹת "וַיַּרְא... אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים" (ב-כה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ נִקְרָא עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם. אַךְ לֹא הִסְטוֹרְיָה נִלְמַד, אֶלָּא בֶּעָתִיד נִצְפֶּה, בֶּעָתִיד הַקָּרוֹב וְהַמַּזְהִיר שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מִיכָה ז-טו) כִּי הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה תִּהְיֶה מֵעֵין גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, וְאַף תַּאֲפִיל עָלֶיהָ (בְּרָכוֹת יב:). בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים תִּהְיֶה, כִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם. וּבִתְשׁוּבָה תִּהְיֶה, כְּבִיצִיאַת מִצְרַיִם. שֶׁכֵּן אָמְרוּ עַל הַפָּסוּק "וַיַּרְא... אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים": 'רָאָה שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְגַם הָרְשָׁעִים הִרְהֲרוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. "וַיֵּדַע אֱלֹקִים" שֶׁאֲפִילוּ אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ. וְזֶה מְכַוֵּן לִבּוֹ וְזֶה מְכַוֵּן לִבּוֹ, וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה'. גַּם גְּאֻלָּתֵנוּ אֵינָהּ תְּלוּיָה אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה (סַנְהֶדְרִין צז:), וְהַמַּצָּב כַּיּוֹם דּוֹמֶה כָּל כָּךְ לַמַּצָּב דְּאָז. רֹב רֻבּוֹ שֶׁל הָעָם שָׁקוּעַ הָיָה בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, עוֹמֵד לִשְׁקֹעַ חָלִילָה בְּשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, עַל סַף הַטְּמִיעָה. וּבְשָׁלָב סוֹפָנִי זֶה, עַל הַסַּף, הִרְהֲרוּ בִּתְשׁוּבָה. וְלִבָּא לְפוּמָא לֹא גָּלֵא, כָּל אֶחָד צָפַן סוֹדוֹ בְּלִבּוֹ וְלֹא הוֹצִיאוֹ בְּפִיו הַחוּצָה. כָּל אִישׁ הִתְחַבֵּט בְּהִרְהוּרָיו, הִתְיַסֵּר בְּמַצְפּוּנוֹ, וְה' לְבַדּוֹ יָדַע. יָדַע, וְהֵחִישׁ אֶת הַגְּאֻלָּה. אֲבָל בַּתְּשׁוּבָה עַצְמָהּ לֹא הָיָה דַּי. לֹא אָז, וְלֹא הַיּוֹם! וְכָךְ מַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: 'וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה לֹא הָיוּ יוֹצְאִים מִשָּׁם, אִלְמָלֵא זְכוּת הָאָבוֹת. וּמִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא, 'וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב''. וְכִגְאֻלָּה רִאשׁוֹנָה כֵּן גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה. זְכוּת הַתְּשׁוּבָה וּזְכוּת הַתּוֹרָה גַּם יַחַד נִצְרָכוֹת לִזְכוּת הָאָבוֹת. כַּמָּה נוֹאֲלִים אֵלּוּ הַמְּבַקְּשִׁים לְנַתְּקֵנוּ מֵהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּמֵאֱמוּנָתָם. סְבוּרִים שֶׁיְּכוֹלִים אָנוּ לְהַגִּיעַ לְמַשֶּׁהוּ בִּזְכוּת עַצְמֵנוּ, בְּכֹחֵנוּ. הֵן עַם יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁל לְגֶפֶן, שֶׁאֵין לָהּ יְכֹלֶת עֲמִידָה מִבְּלִי שֶׁתִּשָּׁעֵן עַל זְמוֹרוֹת גְּפָנִים יְשָׁנִים, עַל זְכוּת הָאָבוֹת. אָנוּ, כְּשֶׁלְּעַצְמֵנוּ, כֹּה נָאֶה לָנוּ מְשָׁלוֹ הַנִּפְלָא שֶׁל רַבֵּנוּ בְּרַכְיָה הַנַּקְדָן זַצַ"ל: הִתְכַּנְּסוּ הָעוֹפוֹת לִבְחֹר לָהֶם מֶלֶךְ. אָמְרוּ, 'מִי יֵאוֹת לַמְּלוּכָה?' בָּאוּ הַנֶּשֶׁר, הַפֶּרֶס, הָאָזְנִיָּה, הַדָּאָה וְהָאַיָּה. אָמְרוּ הָעוֹפוֹת, 'אַדְּרַבָּה, יִתְחֲרוּ וְיוֹכִיחוּ. אֲשֶׁר יִתְנַשֵּׂא לָעוּף לְרוּם מֵעַל כֻּלָּם, לוֹ יָאָתָה הַמְּלוּכָה!' אָמַר הַנֶּשֶׁר: "טוֹב הַדָּבָר. מִי יִנְסֹק לַמְּרוֹמִים כָּמוֹנִי?!" שָׁמַע זֹאת הַזַּרְזִיר, וְהוּא הַזָּעִיר שֶׁבָּעוֹפוֹת, עָף וְנָחַת עַל כְּנַף הַנֶּשֶׁר, וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ מֶלֶךְ הָעוֹפוֹת לְקַלּוּת מִשְׁקָלוֹ. הָאוֹת נִתַּן, וְכָל הַמִּתְחָרִים פָּרְשׂוּ כְּנָפַיִם. הֶעְפִּילוּ מַעְלָה מַעְלָה, וְהָעוֹפוֹת עוֹקְבִים אַחֲרֵיהֶם בְּעִנְיָן. הִמְרִיא הַנֶּשֶׁר וְחָבַט בִכְנָפָיו הָאַדִּירוֹת, נָסַק לִגְבָהִים וְהוֹתִיר אַחֲרָיו אֶת כָּל מִתְחָרָיו, הִמְשִׁיךְ לַעֲלוֹת עַד כִּי תָּשׁ כֹּחוֹ. רָאָה הַזַּרְזִיר שֶׁהַנֶּשֶׁר חָדַל לְהַעְפִּיל, פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו הַזְּעִירוֹת וְעָלָה כְּדֵי טֶפַח, וְעֵינֵי הָעוֹפוֹת רוֹאוֹת. שָׁב הַזַּרְזִיר וְיָרַד עַל כְּנַף הַנֶּשֶׁר, וְהַנֶּשֶׁר צָלַל אָרְצָה בְּלֹא שֶׁהִרְגִּישׁ. בְּמַבַּט מְנַצֵּחַ הִבִּיט הַנֶּשֶׁר בְּכֻלָּם וְשָׁאַל: "וּבְכֵן, הֲלֹא תֹּאמְרוּ, לְמִי יָאָתָה הַמְּלוּכָה?" עָנוּ וְאָמְרוּ פֶּה אֶחָד: "לַזַּרְזִיר הָעוֹמֵד עַל אֶבְרַתֶךָ"... מָשָׁל זֶה מֵיטִיב כָּל כָּךְ לְהַגְדִּיר אֶת מַצָּבֵנוּ. הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים הֶעֱלוּ אוֹתָנוּ לִגְבָהִים, וְכָל מַעֲלוֹתֵינוּ הָרוּחָנִיּוּת - מֵהֶם. בְּכָל תְּפִלּוֹתֵינוּ מַזְכִּירִים אָנוּ זְכוּת אָבוֹת; אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה עוֹבְרִים אָנוּ בְּהַזְכָּרַת הָעֲקֵדָה, וְאַף הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה בִּזְכוּתָם, 'וְזָכַרְתִּי... בְּרִיתִי יַעֲקֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר'. הָאָבוֹת קִיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה (קִדּוּשִׁין פב.); הֵם הָיוּ כְּרָאשֵׁי יְשִׁיבָה (יוֹמָא כח:), הִשְׁרִישׁוּ אֱמוּנָה וְדָאֲגוּ לְחִנּוּךְ צֶאֱצָאֵיהֶם. 'כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט'. אֵיךְ נְבַקֵּשׁ לְהִגָּאֵל בִּזְכוּתָם אִם לֹא נַמְשִׁיךְ אֶת מוֹרַשְׁתָּם; אִם לֹא נְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְנִדְבַּק בָּאֱמוּנָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)