Otzarot-Article

"גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה" (כז-לג) שָׁנִים רַבּוֹת אָהַב יִצְחָק אָבִינוּ אֶת עֵשָׂו, סָבַר שֶׁהוּא הַבֵּן הַמֻּצְלָח, הַמְּבֹרָךְ, הָרָאוּי לִבְרָכָה. רָאָה בְּחֶסְרוֹנוֹתָיו מַעֲלוֹת: אִישׁ הָעוֹלָם הַגָּדוֹל הוּא וְעִם כָּל זֹאת מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ, יוֹדֵעַ צַיִד וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת בַּהֲלָכָה, אִישׁ שָׂדֶה וּמְכַבֵּד אָב.

וּלְפֶתַע - הַכֹּל מִתְעַרְעֵר!!! לְפֶתַע מִסְתַּבֵּר שֶׁבַּשָּׁמַיִם חָשְׁבוּ אַחֶרֶת וְיִעֲדוּ אַחֶרֶת. הַבֵּן הַצָּעִיר קִבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת וְהַמְבֻגָּר נִדְחָה לָנֶצַח. אוֹ אָז הֵבִין שֶׁהַשְּׁאֵלוֹת הַהִלְכָתִיּוֹת הָיוּ מַסְוֶה וּמִרְמָה, וּבַשָּׂדֶה נַעֲשׂוּ מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ "כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו נִכְנַס עִמּוֹ גֵּיהִנֹּם" (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה ד-כד).

לִכְשֶׁהֵבִין יִצְחָק אֶת הַדְּבָרִים, כָּתוּב כָּךְ: "וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד", וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "יוֹתֵר מֵחֲרָדָה שֶׁחָרֵד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סז-ב).

שָׁם, עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁנִּבְקְעוּ לְפָנָיו כָּל הָרְקִיעִים, שֶׁרָאָה בְּמַבַּט הָאֱמֶת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. שָׁם – בֵּאֵר הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאלֶבִיץ זַצַ"ל – רָאָה בְּבֵרוּר מָה הָאֱמֶת. אֲבָל כָּאן, כָּאן חָרֵד עוֹד יוֹתֵר כִּי כָּאן רָאָה מַה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר. שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְהָאִיר לוֹ פָּנִים שִׁשִּׁים שָׁנָה, וּלְבַסּוֹף מִתְבָּרֵר שֶׁסּוֹבְבוּהוּ בְכַחַשׁ, צָדוּהוּ בְּפֶה וּבִרְמִיָּה.

וְאָז, מֶה עָשָׂה יִצְחָק? כֵּיצַד נוֹהֵג קְדוֹשׁ עֶלְיוֹן, הַאִם יִזְעַף וִיקַלֵּל, חָלִילָה? לֹא. הוּא שׁוֹאֵל וְחוֹקֵר, וּמְגַלֶּה שֶׁבֵּן זֶה אַף אֵינוֹ בְּכוֹר, אֶת הַבְּכוֹרָה מָכַר, זִלְזֵל בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. בְּדִין מַגִּיעוֹת הַבְּרָכוֹת לַצָּעִיר.

וְאָז, מַה הוּא עוֹשֶׂה? עוֹרֵךְ בּוֹ בַּמָּקוֹם תַּפְנִית: "גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה", הָאָח הַצָּעִיר. מֵבִין שֶׁכָּךְ סוֹבְבוּ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁכָּךְ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ מִתְרַעֵם עַל אִישׁ. לֹא עַל עֵשָׂו שֶׁהֶעֱמִיד עַד כֹּה פָּנִים. לְהֵפֶךְ, עוֹד מַעֲנִיק לוֹ בְּרָכָה. אֵינוֹ מִתְרַעֵם עַל יַעֲקֹב שֶׁבָּא בִּמְקוֹם אָחִיו, וְלֹא עַל רַעְיָתוֹ שֶׁבִּשְׁלִיחוּתָהּ הָלַךְ. בַּ'מְזַוֶּה' שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים אֵין סְחוֹרָה שֶׁשְּׁמָהּ 'כַּעַס'. אֲבָל יֵשׁ וְיֵשׁ בְּחִינָה מֵחָדָשׁ וְהַפָקַת לְקָחִים. וְאִם מִתְבָּרֵר שֶׁהַצָּעִיר הוּא הַמְּעֻלֶּה וְהָרָאוּי, הַמִּשְׁתּוֹקֵק לַבְּכוֹרָה וְלַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, שׁוֹלְחוֹ אָבִיו לְיַסֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהוּא מְלֻוֶּה בְּבִרְכוֹת אָב נֶאֱמָנוֹת. "וְאֵ-ל שַׁ-דַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ... וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים, וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ", וְאַתָּה הוּא שֶׁתַּמְשִׁיךְ אֶת הַשּׁוֹשֶׁלֶת הַנִּצְחִית וְהַבְּרוּכָה.

וְהַדְּבָרִים נוֹגְעִים גַּם לָנוּ. הֲרֵי הַתּוֹרָה רְחָבָה כָּל כָּךְ וְדִינֶיהָ כֹּה רַבִּים וּמְסֹעָפִים.

הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְבְּשִׁיץ זַצַ"ל כָּתַב, שֶׁאִם לֹא יִלְמַד הָאָדָם הִלְכוֹת שַׁבָּת עַל בֻּרְיָן, מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּכָּשֵׁל בְּחִלּוּל שַׁבָּת! הוּא הַדִּין בְּהִלְכוֹת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן וְעוֹד. וְכַיָּדוּעַ, "אִי יְדִיעַת הַחֹק אֵינוֹ פּוֹטֵר מֵעֹנֶשׁ". כִּי "הָיָה לוֹ לִלְמֹד, וְלֹא לָמַד" (ב"ק צב.( וְשִׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה (נֶחְשֶׁבֶת) זָדוֹן. (אָבוֹת ד-טז)

וְהִנֵּה לוֹמֵד הָאָדָם, וּמִתְבָּרֵר שֶׁדָּבָר מְסֻיָּם שֶׁנָּהַג בּוֹ הֶתֵּר, אָסוּר עַל פִּי הַהֲלָכָה. הָבָה נִלְמַד מִיִּצְחָק אָבִינוּ כֵּיצַד נוֹהֲגִים: בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה נִתְקָפִים כַּמּוּבָן בַּ"חֲרָדָה גְּדוֹלָה". הַחֲרָטָה עַל הֶעָבָר הִיא מִתְּנָאֵי הַתְּשׁוּבָה, וּפָשׁוּט מְשַׁנִּים כִּוּוּן. טָעִיתִי, עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי מַה הָאֱמֶת, וּמֵעַתָּה נוֹהֵג אֲנִי לְפִיהָ.

כַּיָּדוּעַ, הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא רוֹעֵה צֹאן עַד גִּיל אַרְבָּעִים, בַּעַל דֵּעוֹת קְדוּמוֹת נֶגֶד הַחֲכָמִים. בְּגִיל אַרְבָּעִים פָּנָה לִלְמֹד וְהֵאִיר אֶת שְׁמֵי הַיַּהֲדוּת. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה לְתַלְמִידָיו, וְנִזְכַּר מֶה עָשָׂה בִּצְעִירוּתוֹ". כֵּיצַד עָבְרוּ עָלָיו לָרִיק אַרְבָּעִים שְׁנוֹת חַיִּים. וּבְכֵן, מָה? הַאִם הֵחֵל לִבְכּוֹת וּלְהִצְטַעֵר, לְקוֹנֵן וּלְהִתְאַבֵּל? "אָמַר, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי, שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ", מַה שֶּׁהָיָה - הָיָה, וּמֵעַכְשָׁו הַכֹּל יְתֻקַּן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויצא תשע"ב
	הממקד מאמציו, מצליח
	"וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" (כב-יג) הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹרַת יוֹסֵף, פָּתַח בְּסִפּוּר בְּבוֹאוֹ לְהַסְבִּיר עִנְיַן הָעֲקֵדָה "גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה" (כז-לג) שָׁנִים רַבּוֹת אָהַב יִצְחָק אָבִינוּ אֶת עֵשָׂו, סָבַר שֶׁהוּא הַבֵּן הַמֻּצְלָח, הַמְּבֹרָךְ, הָרָאוּי לִבְרָכָה. רָאָה בְּחֶסְרוֹנוֹתָיו מַעֲלוֹת: אִישׁ הָעוֹלָם הַגָּדוֹל הוּא וְעִם כָּל זֹאת מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ, יוֹדֵעַ צַיִד וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת בַּהֲלָכָה, אִישׁ שָׂדֶה וּמְכַבֵּד אָב. וּלְפֶתַע - הַכֹּל מִתְעַרְעֵר!!! לְפֶתַע מִסְתַּבֵּר שֶׁבַּשָּׁמַיִם חָשְׁבוּ אַחֶרֶת וְיִעֲדוּ אַחֶרֶת. הַבֵּן הַצָּעִיר קִבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת וְהַמְבֻגָּר נִדְחָה לָנֶצַח. אוֹ אָז הֵבִין שֶׁהַשְּׁאֵלוֹת הַהִלְכָתִיּוֹת הָיוּ מַסְוֶה וּמִרְמָה, וּבַשָּׂדֶה נַעֲשׂוּ מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ "כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו נִכְנַס עִמּוֹ גֵּיהִנֹּם" (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה ד-כד). לִכְשֶׁהֵבִין יִצְחָק אֶת הַדְּבָרִים, כָּתוּב כָּךְ: "וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד", וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "יוֹתֵר מֵחֲרָדָה שֶׁחָרֵד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סז-ב). שָׁם, עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁנִּבְקְעוּ לְפָנָיו כָּל הָרְקִיעִים, שֶׁרָאָה בְּמַבַּט הָאֱמֶת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. שָׁם – בֵּאֵר הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאלֶבִיץ זַצַ"ל – רָאָה בְּבֵרוּר מָה הָאֱמֶת. אֲבָל כָּאן, כָּאן חָרֵד עוֹד יוֹתֵר כִּי כָּאן רָאָה מַה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר. שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְהָאִיר לוֹ פָּנִים שִׁשִּׁים שָׁנָה, וּלְבַסּוֹף מִתְבָּרֵר שֶׁסּוֹבְבוּהוּ בְכַחַשׁ, צָדוּהוּ בְּפֶה וּבִרְמִיָּה. וְאָז, מֶה עָשָׂה יִצְחָק? כֵּיצַד נוֹהֵג קְדוֹשׁ עֶלְיוֹן, הַאִם יִזְעַף וִיקַלֵּל, חָלִילָה? לֹא. הוּא שׁוֹאֵל וְחוֹקֵר, וּמְגַלֶּה שֶׁבֵּן זֶה אַף אֵינוֹ בְּכוֹר, אֶת הַבְּכוֹרָה מָכַר, זִלְזֵל בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. בְּדִין מַגִּיעוֹת הַבְּרָכוֹת לַצָּעִיר. וְאָז, מַה הוּא עוֹשֶׂה? עוֹרֵךְ בּוֹ בַּמָּקוֹם תַּפְנִית: "גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה", הָאָח הַצָּעִיר. מֵבִין שֶׁכָּךְ סוֹבְבוּ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁכָּךְ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ מִתְרַעֵם עַל אִישׁ. לֹא עַל עֵשָׂו שֶׁהֶעֱמִיד עַד כֹּה פָּנִים. לְהֵפֶךְ, עוֹד מַעֲנִיק לוֹ בְּרָכָה. אֵינוֹ מִתְרַעֵם עַל יַעֲקֹב שֶׁבָּא בִּמְקוֹם אָחִיו, וְלֹא עַל רַעְיָתוֹ שֶׁבִּשְׁלִיחוּתָהּ הָלַךְ. בַּ'מְזַוֶּה' שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים אֵין סְחוֹרָה שֶׁשְּׁמָהּ 'כַּעַס'. אֲבָל יֵשׁ וְיֵשׁ בְּחִינָה מֵחָדָשׁ וְהַפָקַת לְקָחִים. וְאִם מִתְבָּרֵר שֶׁהַצָּעִיר הוּא הַמְּעֻלֶּה וְהָרָאוּי, הַמִּשְׁתּוֹקֵק לַבְּכוֹרָה וְלַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, שׁוֹלְחוֹ אָבִיו לְיַסֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהוּא מְלֻוֶּה בְּבִרְכוֹת אָב נֶאֱמָנוֹת. "וְאֵ-ל שַׁ-דַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ... וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים, וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ", וְאַתָּה הוּא שֶׁתַּמְשִׁיךְ אֶת הַשּׁוֹשֶׁלֶת הַנִּצְחִית וְהַבְּרוּכָה. וְהַדְּבָרִים נוֹגְעִים גַּם לָנוּ. הֲרֵי הַתּוֹרָה רְחָבָה כָּל כָּךְ וְדִינֶיהָ כֹּה רַבִּים וּמְסֹעָפִים. הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְבְּשִׁיץ זַצַ"ל כָּתַב, שֶׁאִם לֹא יִלְמַד הָאָדָם הִלְכוֹת שַׁבָּת עַל בֻּרְיָן, מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּכָּשֵׁל בְּחִלּוּל שַׁבָּת! הוּא הַדִּין בְּהִלְכוֹת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן וְעוֹד. וְכַיָּדוּעַ, "אִי יְדִיעַת הַחֹק אֵינוֹ פּוֹטֵר מֵעֹנֶשׁ". כִּי "הָיָה לוֹ לִלְמֹד, וְלֹא לָמַד" (ב"ק צב.( וְשִׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה (נֶחְשֶׁבֶת) זָדוֹן. (אָבוֹת ד-טז) וְהִנֵּה לוֹמֵד הָאָדָם, וּמִתְבָּרֵר שֶׁדָּבָר מְסֻיָּם שֶׁנָּהַג בּוֹ הֶתֵּר, אָסוּר עַל פִּי הַהֲלָכָה. הָבָה נִלְמַד מִיִּצְחָק אָבִינוּ כֵּיצַד נוֹהֲגִים: בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה נִתְקָפִים כַּמּוּבָן בַּ"חֲרָדָה גְּדוֹלָה". הַחֲרָטָה עַל הֶעָבָר הִיא מִתְּנָאֵי הַתְּשׁוּבָה, וּפָשׁוּט מְשַׁנִּים כִּוּוּן. טָעִיתִי, עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי מַה הָאֱמֶת, וּמֵעַתָּה נוֹהֵג אֲנִי לְפִיהָ. כַּיָּדוּעַ, הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא רוֹעֵה צֹאן עַד גִּיל אַרְבָּעִים, בַּעַל דֵּעוֹת קְדוּמוֹת נֶגֶד הַחֲכָמִים. בְּגִיל אַרְבָּעִים פָּנָה לִלְמֹד וְהֵאִיר אֶת שְׁמֵי הַיַּהֲדוּת. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה לְתַלְמִידָיו, וְנִזְכַּר מֶה עָשָׂה בִּצְעִירוּתוֹ". כֵּיצַד עָבְרוּ עָלָיו לָרִיק אַרְבָּעִים שְׁנוֹת חַיִּים. וּבְכֵן, מָה? הַאִם הֵחֵל לִבְכּוֹת וּלְהִצְטַעֵר, לְקוֹנֵן וּלְהִתְאַבֵּל? "אָמַר, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי, שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ", מַה שֶּׁהָיָה - הָיָה, וּמֵעַכְשָׁו הַכֹּל יְתֻקַּן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)