Otzarot-Article

"וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" (כא-טז) אָמַר הָרַב גַּלִינְסְקִי: כַּאֲשֶׁר אָנוּ אוֹמְרִים, "עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְלִילוּת", הַפְּלִילוּת עִנְיָנָהּ וִכּוּחַ עַל פִּי הֲבָנָתֵנוּ (סַנְהֶדְרִין פב:): שׁוֹמְעִים שֶׁכָּךְ דַּעַת תּוֹרָה, וְשֶׁכָּךְ פְּסַק הַהֲלָכָה, וּמְעַרְעֲרִים וּמְפַקְפְּקִים וּמְצַדְּדִים וּמִתְחַכְּמִים. וּמַכִּים "עַל חֵטְא"...

הָיִיתִי בְּחֵיפָה וְאָמַר לִי אָדָם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ "קַח נָא אֶת בִּנְךָ". אָמַר לוֹ: שְׁנֵי בָּנִים לִי". אָמַר הַקַּבָּ"ה: "אֶת יְחִידְךָ". אָמַר: "זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ". אָמַר הַקַּבָּ"ה: "אֲשֶׁר אָהַבְתָּ". אָמַר לוֹ: "שְׁנֵיהֶם אֲנִי אוֹהֵב". אָמַר הַקַּבָּ"ה: "אֶת יִצְחָק" (רַשִׁ"י בְּרֵאשִׁית כב-ב).

וְאָמַר הַיְּהוּדִי עַל דֶּרֶךְ הַהֲלָצָה: תָּאֵר לְעַצְמְךָ, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא הָיָה שׁוֹאֵל וְחוֹקֵר כָּל כָּךְ. לוֹקֵחַ הָיָה אֶת יִשְׁמָעֵאל וּמַעֲלֵהוּ לְעוֹלָה. כַּמָּה הָיִינוּ חוֹסְכִים... (וְהִגַּדְתָּ - לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים)

כְּשֶׁמְּנַהֲלִים מַשָּׂא וּמַתָּן יֵשׁ לְהַכִּיר אֶת הַצַּד הַשֵּׁנִי, לָדַעַת הַאִם בַּר סַמְכָא הוּא, עוֹמֵד בְּהִתְחַיְּבֻיּוֹתָיו; הַאִם נִתָּן לִסְמֹךְ עָלָיו, לָתֵת לוֹ אֶת הַמֻּסְכָּם מֵרֹאשׁ וּלְהַנִּיחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רִגְשֵׁי כָבוֹד וּמְפַעֶמֶת בּוֹ תְּחוּשַׁת מְחֻיָּבוּת לְקִיּוּם חֶלְקוֹ בַּהֶסְכֵּם.

מִתְנַהֵל עַתָּה מַשָּׂא וּמַתָּן עִם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, נִתְבּוֹנֵן בַּפָּרָשָׁה וְנַעֲמֹד עַל מַהוּתוֹ.

כְּשֶׁהִתְנַהֵל יִשְׁמָעֵאל בַּמִּדְבָּר עִם אִמּוֹ יוֹלַדְתּוֹ הָגָר וְהַמַּיִם כָּלוּ מִן הַחֶמֶת, כַּאֲשֶׁר כָּלָה וְעָמַד לְהִתְעַלֵּף, דָּאֲגָה אִמּוֹ לְהַנִּיחוֹ בַּצֵּל, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים וְהִתְרַחֲקָה מִשָּׁם כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: מֶרְחָק שְׁנֵי טְוָחֵי חֵץ.

וְכָתַב רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא זַצַ"ל: מַדּוּעַ הִתְרַחֲקָה מֶרְחָק כָּזֶה? מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׁמָעֵאל הָיָה רֹבֶה קַשָּׁת וְאִמּוֹ יוֹלַדְתּוֹ פָּחֲדָה לִהְיוֹת בִּטְוַח הַחֵץ שֶׁל קַשְׁתּוֹ.

יֵשׁ לָשִׂים לֵב שֶׁזֶּה הַפַּרְטְנֶר שֶׁלָּנוּ לְשִׂיחוֹת הַשָּׁלוֹם, בְּיָדָיו מַפְקִידִים אָנוּ אֶת שְׁלוֹמָם וּבִטְחוֹנָם שֶׁל יִשּׁוּבִים, עָלָיו סוֹמְכִים אָנוּ שֶׁיְּמַלֵּא חֶלְקוֹ בְּהֶסְכֵּמִים... הַאִם יִתָּכֵן שֶׁמְּנַהֲלֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֵינָם לוֹמְדִים אֶת פֵּרוּשׁ הַבַּרְטֶנוּרָא עַל הַפָּרָשָׁה? --- (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תולדות תשע"ב
	כשגדלים - מתגלה הבדל עצום
	"וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" (כב-יג) הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹרַת יוֹסֵף, פָּתַח בְּסִפּוּר בְּבוֹאוֹ לְהַסְבִּיר עִנְיַן הָעֲקֵדָה "וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" (כא-טז) אָמַר הָרַב גַּלִינְסְקִי: כַּאֲשֶׁר אָנוּ אוֹמְרִים, "עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְלִילוּת", הַפְּלִילוּת עִנְיָנָהּ וִכּוּחַ עַל פִּי הֲבָנָתֵנוּ (סַנְהֶדְרִין פב:): שׁוֹמְעִים שֶׁכָּךְ דַּעַת תּוֹרָה, וְשֶׁכָּךְ פְּסַק הַהֲלָכָה, וּמְעַרְעֲרִים וּמְפַקְפְּקִים וּמְצַדְּדִים וּמִתְחַכְּמִים. וּמַכִּים "עַל חֵטְא"... הָיִיתִי בְּחֵיפָה וְאָמַר לִי אָדָם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ "קַח נָא אֶת בִּנְךָ". אָמַר לוֹ: שְׁנֵי בָּנִים לִי". אָמַר הַקַּבָּ"ה: "אֶת יְחִידְךָ". אָמַר: "זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ". אָמַר הַקַּבָּ"ה: "אֲשֶׁר אָהַבְתָּ". אָמַר לוֹ: "שְׁנֵיהֶם אֲנִי אוֹהֵב". אָמַר הַקַּבָּ"ה: "אֶת יִצְחָק" (רַשִׁ"י בְּרֵאשִׁית כב-ב). וְאָמַר הַיְּהוּדִי עַל דֶּרֶךְ הַהֲלָצָה: תָּאֵר לְעַצְמְךָ, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא הָיָה שׁוֹאֵל וְחוֹקֵר כָּל כָּךְ. לוֹקֵחַ הָיָה אֶת יִשְׁמָעֵאל וּמַעֲלֵהוּ לְעוֹלָה. כַּמָּה הָיִינוּ חוֹסְכִים... (וְהִגַּדְתָּ - לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים) כְּשֶׁמְּנַהֲלִים מַשָּׂא וּמַתָּן יֵשׁ לְהַכִּיר אֶת הַצַּד הַשֵּׁנִי, לָדַעַת הַאִם בַּר סַמְכָא הוּא, עוֹמֵד בְּהִתְחַיְּבֻיּוֹתָיו; הַאִם נִתָּן לִסְמֹךְ עָלָיו, לָתֵת לוֹ אֶת הַמֻּסְכָּם מֵרֹאשׁ וּלְהַנִּיחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רִגְשֵׁי כָבוֹד וּמְפַעֶמֶת בּוֹ תְּחוּשַׁת מְחֻיָּבוּת לְקִיּוּם חֶלְקוֹ בַּהֶסְכֵּם. מִתְנַהֵל עַתָּה מַשָּׂא וּמַתָּן עִם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, נִתְבּוֹנֵן בַּפָּרָשָׁה וְנַעֲמֹד עַל מַהוּתוֹ. כְּשֶׁהִתְנַהֵל יִשְׁמָעֵאל בַּמִּדְבָּר עִם אִמּוֹ יוֹלַדְתּוֹ הָגָר וְהַמַּיִם כָּלוּ מִן הַחֶמֶת, כַּאֲשֶׁר כָּלָה וְעָמַד לְהִתְעַלֵּף, דָּאֲגָה אִמּוֹ לְהַנִּיחוֹ בַּצֵּל, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים וְהִתְרַחֲקָה מִשָּׁם כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: מֶרְחָק שְׁנֵי טְוָחֵי חֵץ. וְכָתַב רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא זַצַ"ל: מַדּוּעַ הִתְרַחֲקָה מֶרְחָק כָּזֶה? מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׁמָעֵאל הָיָה רֹבֶה קַשָּׁת וְאִמּוֹ יוֹלַדְתּוֹ פָּחֲדָה לִהְיוֹת בִּטְוַח הַחֵץ שֶׁל קַשְׁתּוֹ. יֵשׁ לָשִׂים לֵב שֶׁזֶּה הַפַּרְטְנֶר שֶׁלָּנוּ לְשִׂיחוֹת הַשָּׁלוֹם, בְּיָדָיו מַפְקִידִים אָנוּ אֶת שְׁלוֹמָם וּבִטְחוֹנָם שֶׁל יִשּׁוּבִים, עָלָיו סוֹמְכִים אָנוּ שֶׁיְּמַלֵּא חֶלְקוֹ בְּהֶסְכֵּמִים... הַאִם יִתָּכֵן שֶׁמְּנַהֲלֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֵינָם לוֹמְדִים אֶת פֵּרוּשׁ הַבַּרְטֶנוּרָא עַל הַפָּרָשָׁה? --- (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)