Otzarot-Article

"וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ" (כא-כו) אִם עָשָׂה הָעֶבֶד דָּבָר אֲשֶׁר לֹא כְּדַעַת רַבּוֹ וּבְשֶׁל כָּךְ פָּרְצָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה, וּכְתוֹצָאָה מִן הַמְּרִיבָה הוֹצִיא הָאָדוֹן אֶת שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵינוֹ, הַאִם גַּם בְּמִקְרֶה זֶה חָל הַדִּין "לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ"?

כָּתְבוּ הַמְּפָרְשִׁים שֶׁיֵּשׁ לִפְשֹׁט סָפֵק זֶה מֵהַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ה.) הָאוֹמֶרֶת שֶׁיִּסּוּרִין מְמָרְקִין כָּל עֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, קַל וָחֹמֶר מִשֵּׁן וָעַיִן. וּמַה שֵּׁן וָעַיִן שֶׁהֵם אֵבָרִים שֶׁבָּהֶם יוֹצֵא הָאָדָם לְחֵרוּת, יִסּוּרִין שֶׁמְּמָרְקִין כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן.

וְיָדוּעַ שֶׁעֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם גּוֹרְמִים לְיִסּוּרִין, וּבְמוֹ יָדָיו מֵבִיא אָדָם עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל הַצָּרוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן לָמַדְנוּ קַל וָחֹמֶר מִשֵּׁן וָעַיִן. לְפִי זֶה יוֹצֵא שֶׁגַּם אִם הָעֶבֶד הוּא שֶׁהִתְחִיל לָרִיב עִם אֲדוֹנוֹ וְהוּא גָּרַם לְכָךְ שֶׁהָאָדוֹן פָּגַע בְּעֵינוֹ אוֹ הִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ, בְּכָל זֹאת - יֵצֵא לַחָפְשִׁי.

וְאִם כָּךְ בְּמִדָּה רָעָה, הֲרֵי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, וּמַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים בְּוַדַּאי יְזַכּוּנוּ לְקַבֵּל שֶׁפַע וּבְרָכָה.

לְפָנֵינוּ סִפּוּר הַמַּרְאֶה עַד הֵיכָן יְכוֹלוֹת לְהַגִּיעַ זְכֻיּוֹתָיו שֶׁל אָדָם, וְכִי גַּם מַעֲשֶׂה הֲנַעֲשֶׂה כִּלְאַחַר יָד שֶׁכַּוָּנָתוֹ טְהוֹרָה, יָכוֹל לִפְעֹל גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת.

אֶת הַמַּעֲשֶׂה סִפֵּר אַבְרֵךְ תַּלְמִיד חָכָם הַמּוֹסֵר שִׁעוּר בִּגְמָרָא בַּבִּנְיָן הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל 'בַּנְק לְאֻמִּי' בְּתֵל אָבִיב. בִּנְיַן זֶה, עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה קוֹמוֹתָיו, מְמֻקָּם בְּצֹמֶת הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלָה שֶׁל תֵּל אָבִיב, וּמִמֶּנּוּ מִתְנַהֶלֶת הַפְּעִילוּת הָעִסְקִית הַמְסֹעֶפֶת שֶׁל הַבַּנְק וּשְׁלוּחוֹתָיו בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל.

בְּהַפְסָקַת הַצָּהֳרַיִם, הַנִּמְשֶׁכֶת כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה, מִתְכַּנְּסִים רַבִּים מֵהָעוֹבְדִים לְחֶדֶר שֶׁהֻקְצָה עַל יְדֵי הַנְהָלַת הַבַּנְק לְשַׁמֵּשׁ כְּבֵית כְּנֶסֶת, וְלוֹמְדִים שָׁם שִׁעוּר 'עַמּוּד יוֹמִי' בִּגְמָרָא.

בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יֵשׁ גַּם סֵפֶר תּוֹרָה וּמִתְקַיְּמוֹת שָׁם תְּפִלּוֹת תְּמִידִין כְּסִדְרָן, וְאֵין סָפֵק שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר מִשּׁוּם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם עָצוּם.

יוֹם אֶחָד נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת עוֹבֵד שֶׁלֹּא מַגִּיעַ בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא לַשִּׁעוּרִים וְלֹא לַתְּפִלּוֹת. הַיְּהוּדִי הַהוּא, שֶׁיְּדִיעוֹתָיו בַּיַּהֲדוּת רְדוּדוֹת בִּמְיֻחָד, הִגִּיעַ לִתְפִלַּת מִנְחָה וּבָחַר לְעַצְמוֹ סִדּוּר. עֲשָׂרוֹת רַבּוֹת שֶׁל סִדּוּרִים יֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אַךְ לְיָדָיו הִתְגַּלְגֵּל דַּוְקָא סִדּוּר הַשַּׁיָּךְ לַחֲבֵרוֹ הָעוֹבֵד עִמּוֹ בְּאוֹתָהּ מַחְלָקָה בַּבַּנְק וְנֶחְשָׁב לְאַחַד הָעוֹבְדִים הַבְּכִירִים. בַּעַל הַסִּדּוּר, לְעֻמַּת זֹאת, מִשְׁתַּתֵּף בְּאֹפֶן קָבוּעַ בַּתְּפִלּוֹת וּבְשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה הַנֶּעֱרָכִים בַּמָּקוֹם.

נֶעֱמַד הָעוֹבֵד, שֶׁזּוֹ לוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְבַקֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לְהִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּבְהַגִּיעוֹ לְבִרְכַּת "אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת" הוּא מְגַלֶּה מִשְׁפָּט הַכָּתוּב עַל הַסִּדּוּר בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, הָעוֹבֵד הַבָּכִיר: "אָנָּא ה', זַכֵּנִי וּפְתַח לִבִּי בְּתַלְמוּד תוֹרָתֶךָ, וַעֲזֹר לִי לְהָבִין אֶת הַגְּמָרָא הַנִּלְמֶדֶת בַּשִּׁעוּר".

הַמִּתְפַּלֵּל, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּתֵּף עַד כֹּה בַּשִּׁעוּרִים, נוֹתַר פְּעוּר פֶּה. הַמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב עַל דַּפֵּי הַסִּדּוּר חִלְחֵל אֶל תּוֹךְ לִבּוֹ וְגָרַם לוֹ לְהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה. עַד כֹּה חָשַׁב, שֶׁהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמְּעַנְיֵן אֶת עוֹבְדֵי הַבַּנְק זֶה 'לַעֲשׂוֹת כֶּסֶף' וְקַרְיֶרָה מִקְצוֹעִית, עַתָּה הֻבְהַר לוֹ כִּי אֵין הַדְּבָרִים כָּךְ.

הִנֵּה, חֲבֵרוֹ הַטּוֹב, הָעוֹבֵד עִמּוֹ בְּאוֹתָהּ מַחְלָקָה, שׁוֹאֵף לִדְבָרִים אֲחֵרִים וְאַף מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם! הַבַּקָּשָׁה הָאִישִׁית שֶׁנִּכְתְּבָה בַּסִּדּוּר הִצִּיתָה בּוֹ אֶת אֵשׁ הַתּוֹרָה וּמֵאוֹתוֹ יוֹם וָאֵילָךְ נַעֲשָׂה לְמִשְׁתַּתֵּף קָבוּעַ בְּשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	תולדות תשע"ב
	בגידתנו חיצונית בלבד
	"וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ" (כא-כו) אִם עָשָׂה הָעֶבֶד דָּבָר אֲשֶׁר לֹא כְּדַעַת רַבּוֹ וּבְשֶׁל כָּךְ פָּרְצָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה, וּכְתוֹצָאָה מִן הַמְּרִיבָה הוֹצִיא הָאָדוֹן אֶת שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵינוֹ, הַאִם גַּם בְּמִקְרֶה זֶה חָל "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ" (כא-כו) אִם עָשָׂה הָעֶבֶד דָּבָר אֲשֶׁר לֹא כְּדַעַת רַבּוֹ וּבְשֶׁל כָּךְ פָּרְצָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה, וּכְתוֹצָאָה מִן הַמְּרִיבָה הוֹצִיא הָאָדוֹן אֶת שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵינוֹ, הַאִם גַּם בְּמִקְרֶה זֶה חָל הַדִּין "לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ"? כָּתְבוּ הַמְּפָרְשִׁים שֶׁיֵּשׁ לִפְשֹׁט סָפֵק זֶה מֵהַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ה.) הָאוֹמֶרֶת שֶׁיִּסּוּרִין מְמָרְקִין כָּל עֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, קַל וָחֹמֶר מִשֵּׁן וָעַיִן. וּמַה שֵּׁן וָעַיִן שֶׁהֵם אֵבָרִים שֶׁבָּהֶם יוֹצֵא הָאָדָם לְחֵרוּת, יִסּוּרִין שֶׁמְּמָרְקִין כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וְיָדוּעַ שֶׁעֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם גּוֹרְמִים לְיִסּוּרִין, וּבְמוֹ יָדָיו מֵבִיא אָדָם עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל הַצָּרוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן לָמַדְנוּ קַל וָחֹמֶר מִשֵּׁן וָעַיִן. לְפִי זֶה יוֹצֵא שֶׁגַּם אִם הָעֶבֶד הוּא שֶׁהִתְחִיל לָרִיב עִם אֲדוֹנוֹ וְהוּא גָּרַם לְכָךְ שֶׁהָאָדוֹן פָּגַע בְּעֵינוֹ אוֹ הִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ, בְּכָל זֹאת - יֵצֵא לַחָפְשִׁי. וְאִם כָּךְ בְּמִדָּה רָעָה, הֲרֵי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, וּמַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים בְּוַדַּאי יְזַכּוּנוּ לְקַבֵּל שֶׁפַע וּבְרָכָה. לְפָנֵינוּ סִפּוּר הַמַּרְאֶה עַד הֵיכָן יְכוֹלוֹת לְהַגִּיעַ זְכֻיּוֹתָיו שֶׁל אָדָם, וְכִי גַּם מַעֲשֶׂה הֲנַעֲשֶׂה כִּלְאַחַר יָד שֶׁכַּוָּנָתוֹ טְהוֹרָה, יָכוֹל לִפְעֹל גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת. אֶת הַמַּעֲשֶׂה סִפֵּר אַבְרֵךְ תַּלְמִיד חָכָם הַמּוֹסֵר שִׁעוּר בִּגְמָרָא בַּבִּנְיָן הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל 'בַּנְק לְאֻמִּי' בְּתֵל אָבִיב. בִּנְיַן זֶה, עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה קוֹמוֹתָיו, מְמֻקָּם בְּצֹמֶת הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלָה שֶׁל תֵּל אָבִיב, וּמִמֶּנּוּ מִתְנַהֶלֶת הַפְּעִילוּת הָעִסְקִית הַמְסֹעֶפֶת שֶׁל הַבַּנְק וּשְׁלוּחוֹתָיו בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל. בְּהַפְסָקַת הַצָּהֳרַיִם, הַנִּמְשֶׁכֶת כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה, מִתְכַּנְּסִים רַבִּים מֵהָעוֹבְדִים לְחֶדֶר שֶׁהֻקְצָה עַל יְדֵי הַנְהָלַת הַבַּנְק לְשַׁמֵּשׁ כְּבֵית כְּנֶסֶת, וְלוֹמְדִים שָׁם שִׁעוּר 'עַמּוּד יוֹמִי' בִּגְמָרָא. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יֵשׁ גַּם סֵפֶר תּוֹרָה וּמִתְקַיְּמוֹת שָׁם תְּפִלּוֹת תְּמִידִין כְּסִדְרָן, וְאֵין סָפֵק שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר מִשּׁוּם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם עָצוּם. יוֹם אֶחָד נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת עוֹבֵד שֶׁלֹּא מַגִּיעַ בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא לַשִּׁעוּרִים וְלֹא לַתְּפִלּוֹת. הַיְּהוּדִי הַהוּא, שֶׁיְּדִיעוֹתָיו בַּיַּהֲדוּת רְדוּדוֹת בִּמְיֻחָד, הִגִּיעַ לִתְפִלַּת מִנְחָה וּבָחַר לְעַצְמוֹ סִדּוּר. עֲשָׂרוֹת רַבּוֹת שֶׁל סִדּוּרִים יֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אַךְ לְיָדָיו הִתְגַּלְגֵּל דַּוְקָא סִדּוּר הַשַּׁיָּךְ לַחֲבֵרוֹ הָעוֹבֵד עִמּוֹ בְּאוֹתָהּ מַחְלָקָה בַּבַּנְק וְנֶחְשָׁב לְאַחַד הָעוֹבְדִים הַבְּכִירִים. בַּעַל הַסִּדּוּר, לְעֻמַּת זֹאת, מִשְׁתַּתֵּף בְּאֹפֶן קָבוּעַ בַּתְּפִלּוֹת וּבְשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה הַנֶּעֱרָכִים בַּמָּקוֹם. נֶעֱמַד הָעוֹבֵד, שֶׁזּוֹ לוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְבַקֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לְהִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּבְהַגִּיעוֹ לְבִרְכַּת "אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת" הוּא מְגַלֶּה מִשְׁפָּט הַכָּתוּב עַל הַסִּדּוּר בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, הָעוֹבֵד הַבָּכִיר: "אָנָּא ה', זַכֵּנִי וּפְתַח לִבִּי בְּתַלְמוּד תוֹרָתֶךָ, וַעֲזֹר לִי לְהָבִין אֶת הַגְּמָרָא הַנִּלְמֶדֶת בַּשִּׁעוּר". הַמִּתְפַּלֵּל, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּתֵּף עַד כֹּה בַּשִּׁעוּרִים, נוֹתַר פְּעוּר פֶּה. הַמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב עַל דַּפֵּי הַסִּדּוּר חִלְחֵל אֶל תּוֹךְ לִבּוֹ וְגָרַם לוֹ לְהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה. עַד כֹּה חָשַׁב, שֶׁהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמְּעַנְיֵן אֶת עוֹבְדֵי הַבַּנְק זֶה 'לַעֲשׂוֹת כֶּסֶף' וְקַרְיֶרָה מִקְצוֹעִית, עַתָּה הֻבְהַר לוֹ כִּי אֵין הַדְּבָרִים כָּךְ. הִנֵּה, חֲבֵרוֹ הַטּוֹב, הָעוֹבֵד עִמּוֹ בְּאוֹתָהּ מַחְלָקָה, שׁוֹאֵף לִדְבָרִים אֲחֵרִים וְאַף מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם! הַבַּקָּשָׁה הָאִישִׁית שֶׁנִּכְתְּבָה בַּסִּדּוּר הִצִּיתָה בּוֹ אֶת אֵשׁ הַתּוֹרָה וּמֵאוֹתוֹ יוֹם וָאֵילָךְ נַעֲשָׂה לְמִשְׁתַּתֵּף קָבוּעַ בְּשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)