Otzarot-Article

"וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה" (יא-ד) תָּמַהּ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זַצַ"ל: וְכִי מֶה הָיָה חָסֵר לָהֶם: הָיָה לָהֶם מָן, וְטָעֲמוּ בּוֹ כָּל מַעֲדַנִּים שֶׁבָּעוֹלָם. "אֲבָל הִמְשִׁילוּ בְּנַפְשׁוֹתָם תַּאֲוָה רָעָה, כְּמִתְאַוִּים לֶאֱכֹל הַפֶּחָמִים וְהֶעָפָר וְהַמַּאֲכָלִים הַנִּבְאָשִׁים". בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מְבֹאָר שֶׁהַמָּן הָיָה מָזוֹן רוּחָנִי, וּבִקְדֻשָּׁתוֹ פָּעַל שֶׁלֹּא יִהְיוּ בַּנֶּפֶשׁ תַּאֲווֹת שְׁלִילִיּוֹת. וְהָאֲסַפְסוּף חָשׁ שֶׁנַּפְשׁוֹ רֵיקָנִית בְּלֹא גֵּירוּיִים שֶׁל יֵצֶר הָרַע: "וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה"...

אָנוּ, אֵינֶנּוּ אוֹכְלִים מָן. הַיֵּצֶר הָרַע שׁוֹכֵן בְּקִרְבֵּנוּ, אֲבָל יֵשׁ לָנוּ תְּרוּפָה לְעַדְּנוֹ וּלְדַכְּאוֹ: "בָּרָאתִי יֵצֶר הָרַע - בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין". אַשְׁרֵי הַבָּאִים לְשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה לְהִתְעַדֵּן וּלְהִתְעַלּוֹת, לְהִזְדַּכֵּךְ וּלְהִטַּהֵר.

אֲבָל הָרְחוֹב צוֹעֵד בְּכִוּוּן הָאֲסַפְסוּף. לֹא דַּי שֶׁאֵין מְרַסְּנִים אֶת הַיֵּצֶר, שֶׁאֵין מְעַדְּנִים אוֹתוֹ, אֶלָּא לְהֵפֶךְ. תַּרְבּוּת שְׁלֵמָה מְעוֹרֶרֶת יְצָרִים, מְבַהֶמֶת, מְלַהֶטֶת, מְלַבָּה תַּבְעֵרָה! בַּעֲרוּצִים טְמֵאִים, בִּכְבָלִים קְלוֹקֵלִים, מַרְעִילִים נְשָׁמוֹת, מְסִיתִים וּמַדִּיחִים, כַּמְּקֻלְקָלִים שֶׁבָּאֻמּוֹת, פּוֹרְטִים עַל הָאֲפֵלִים שֶׁבַּיְּצָרִים.

וְרַבִּים כָּל כָּךְ מִתְפַּתִּים, מַכְנִיסִים אַרְיֵה טוֹרֵף לְבֵיתָם, פּוֹתְחִים בְּפָנָיו אֶת הַסָּלוֹן וְאֶת הַנְּשָׁמָה. מַדּוּעַ? מַקְרִיבִים לְמֹלֶךְ זֶה אֶת עַצְמָם וְאֶת נִשְׁמוֹת יַלְדֵיהֶם, לָמָּה?! לָמָּה לְגָרוֹת, לָמָּה לְלַבּוֹת תַּבְעֵרָה, לָמָּה "לְהִתְאַוּוֹת תַּאֲוָה"?! "אֵין יֵצֶר הָרַע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמַה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת" - לָמָּה לְהַרְאוֹת לוֹ, לָמָּה לְהַקְנוֹת לוֹ שְׁלִיטָה עָלֵינוּ?! הָבָה נִרְאֶה שֶׁלֹּא נַגִּיעַ לְמַצָּב זֶה, שֶׁל "וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רַע".

רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זַצַ"ל כָּתַב, "עִקַּר מְצִיאוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לְקַיֵּם מִצְווֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה' וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן".

וְכָאן עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁלְּכָל דּוֹר נִסְיוֹנוֹת יִחוּדִיִּים כְּפִי שֶׁנִּקְבְּעוּ לוֹ מִמָּרוֹם. וּכְדִבְרֵי רַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלֻּבְּלִין זַצַ"ל (יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים ה.): "כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁבְּכָל דּוֹר הוּא בְּעִנְיָנִים מְחֻדָּשִׁים שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם", וְכָךְ מִתְחַשֵּׁל כֹּחַ הָעָם בְּכָל הַבְּחִינוֹת עַד לַגְּאֻלָּה. וּכְלָל נָקוּט בְּיָדֵינוּ, שֶׁאֵין מְנַסִּים אֶת הָאָדָם וְאֶת הַדּוֹר אֶלָּא לְפִי כֹּחוֹ.

אֲסַפֵּר מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִכַּ"ק הָרַבִּי מִ"שּׁוֹמְרֵי אֱמוּנִים". אָבִיו, הַצַּדִּיק בַּעַל "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" זַצַ"ל, הֵקִים חֲבוּרוֹת אַבְרֵכִים עוֹבְדֵי ה' בְּהוּנְגָרְיָה, וְעָלָה לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ בָּהּ גִּבֵּשׁ אֶת חֲבוּרָתוֹ בְּסָלְלוֹ דֶּרֶךְ בִּיגִיעַת הַתְּפִלָּה. מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַנּוֹרָאָה פָּרְצָה, וּבְכָל עֶרֶב הוֹדִיעוּהוּ בַּחֲלוֹם מֵהַמִּתְרַחֵשׁ בַּגּוֹלָה הַדְּווּיָה. הָרְדִיפוֹת וְהַזְּוָעוֹת, הַגֶּטָאוֹת וּמַחֲנוֹת הַמָּוֶת. בְּכָל בֹּקֶר הָיָה קָם וּמְסַפֵּר מִי וָמִי הַנִּסְפִּים, הַשֵּׁם יִקּוֹם דָּמָם. וּפַעַם אָמַר לִבְנוֹ יְחִידוֹ: שׁוֹאָה זוֹ נִגְזְרָה לִפְנֵי דּוֹרוֹת רַבִּים, אַךְ לֹא הֱבִיאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטֶרֶם נִמְלַךְ בַּצַּדִּיקִים. רָאוּ הַצַּדִּיקִים בָּעֳנִי דּוֹרָם וְנִכְמְרוּ רַחֲמֵיהֶם, אָמְרוּ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא לְדוֹר זֶה. שָׁמַע לְקוֹלָם וְדָחָה אֶת הַגְּזֵרָה. הֱבִיאָהּ לִפְנֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הַבָּא, וְדָחוּהָ כְּקוֹדְמֵיהֶם. וְכָךְ נִדְחֲתָה מִדּוֹר לְדוֹר, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצַדִּיקֵי דּוֹרֵנוּ. מִשֶּׁנִּשְׁאֲלוּ, בִּקְּשׁוּ לַעֲנוֹת שֶׁלֹּא לְדוֹרָם, שֶׁיִּדְחוּהָ לַדּוֹר הַבָּא. הִבִּיטוּ אֵלָיו, וְרָאוּ שֶׁהַדּוֹר הַבָּא לֹא יוּכַל לְקַבְּלָהּ וְלַעֲמֹד בָּהּ וְנִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתֵיהֶם...

מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת דּוֹרֵנוּ, אֶת רְפִיסוּתוֹ, אֶת רְדִידוּתוֹ, אֶת חֻלְשָׁתוֹ - יָבִין.

אֵיפֹה נִסְיוֹנוֹת הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים וְאֵיפֹה נִסְיוֹנוֹתֵינוּ?!

הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי חַיִּים מִסְּלוֹנִים זַצַ"ל תֵּאֵר אֶת נִסְיוֹנוֹתֵינוּ לְעֻמַּת נִסְיוֹנוֹת הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים: נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ תַּחֲרוּת אוֹלִימְפִּית לִקְפִיצָה לָרֹחַק. רְבָבוֹת גּוֹדְשִׁים אֶת הָאִיצְטַדְיוֹן הָעֲנָק, חֲמוּשִׁים בְּמִשְׁקָפוֹת. אַלּוּפֵי כָּל הָאֲרָצוֹת מַפְגִּינִים יְכוֹלוֹתֵיהֶם. כַּמָּה הִתְאַמְּנוּ לִקְרַאת הַמִּבְחָן הַמַּכְרִיעַ, כֹּה הִתְכּוֹנְנוּ לָרֶגַע הַגָּדוֹל. הָרִאשׁוֹן רָץ, אוֹסֵף תְּנוּפָה. נִתּוּר עוֹצֵר נְשִׁימָה, שְׁמוֹנָה מֶטְרִים, כְּאֹרֶךְ שְׁנֵי חֲדָרִים. רַעַם מְחִיאוֹת כַּפַּיִם. דְּמָמָה, הַשֵּׁנִי מְנַתֵּר, שִׁבְעָה וָחֵצִי. הַדְּמָמָה מַעֲמִיקָה. הַשְּׁלִישִׁי, שְׁמוֹנָה וָחֵצִי. מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת, מִי יוּכַל לִשְׁבֹּר אֶת הַשִּׂיא. הַמְּנַצֵּחַ גּוֹמֵא כְּתִשְׁעָה מֶטְרִים, הַהִתְפַּעֲלוּת סוֹחֶפֶת. שְׁלֹשֶׁת הַמְּנַצְּחִים עוֹשִׂים דַּרְכָּם לַדּוּכָן, לְהִתְעַטֵּר בַּמֶדַלְיוֹת. וְהִנֵּה מֻסֶּטֶת תְּשׂוּמַת הַלֵּב לְאָדָם מִן הַקָּהָל שֶׁדִּלֵּג עַל הַמְּשׂוּכָה וְנִכְנַס לַזִּירָה. מִלְמוּל הִשְׁתָּאוּת, מָה רְצוֹנוֹ. הוּא מְאוֹתֵת בְּיָדוֹ שֶׁיַּמְתִּינוּ עִם חֲלֻקַּת הַמֶּדַלְיוֹת. הַמֶּתַח גּוֹאֶה. הַאָמְנָם יִתְגַּלֶּה כּוֹכָב חָדָשׁ? מִי הוּא, אֵיזוֹ אֶרֶץ הוּא מְיַצֵּג?!

הָאִישׁ פּוֹעֵל בְּמֶרֶץ. שׁוֹלֵף אֶת חֲגוֹרַת מִכְנָסָיו וּמַנִּיחָהּ בְּכֹבֶד רֹאשׁ לְמַרְגְּלוֹתָיו. פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה אֲחוֹרַנִּית. הַשֶּׁקֶט מֻחְלָט. רָץ קָדִימָה, וּבְנִתּוּר אֶחָד עוֹבֵר אֶת הַחֲגוֹרָה.

עוֹצֵר, מִזְדַּקֵּף, מְנַפֵּחַ חֲזֵהוּ וּמוֹתֵחַ יָדָיו לַצְּדָדִים, מַזְמִין תְּשׁוּאוֹת...

תְּשׁוּאוֹת?! קְרִיאוֹת לַעַג וּמְטַר בַּקְבּוּקִים.

כָּךְ נִרְאִים אָנוּ וְנִסְיוֹנוֹתֵינוּ לְעֻמַּת נִסְיוֹנוֹת הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים -

וְעוֹד מַמְתִּינִים אָנוּ לִתְשׁוּאוֹת... (מַאֲמַר מָרְדְּכַי, ב-קכא)

עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְלָנוּ - הֶעָרָה.

אֱמֶת וְיַצִּיב. אֲבָל אִם לַזִּירָה הָיוּ מְגַלְגְּלִים עֶגְלַת נֵכִים. אָדָם שָׁדוּף הָיָה לוֹפֵת אֶת הַיָּדִיּוֹת וּמֵבִיא עַצְמוֹ לִכְלַל עֲמִידָה. מְקַבֵּל אֶת הַקַּבַּיִם הַמּוּשָׁטוֹת וּבְמַאֲמַץ שׁוֹלֵף אֶת הַחֲגוֹרָה וּמַנִּיחָהּ לְרַגְלָיו. וְאָז, בְּהַגְבָּהַת הַקַּבַּיִם, מְנַתֵּר חֲצִי מֶטֶר וְעוֹבֵר אֶת הַחֲגוֹרָה, מְיַצֵּב עַצְמוֹ בִּמְהִירוּת בְּקַבָּיו - אֵיזוֹ סַעֲרַת מְחִיאוֹת כַּפַּיִם הָיְתָה פּוֹרֶצֶת.

וַאֲבוֹי, כָּאֵלֶּה אֲנַחְנוּ. וּמַגִּיעוֹת מְחִיאוֹת כַּפַּיִם. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	וירא תשע"ב
	באם אכלו המלאכים בשר בחלב
	"וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה'" (ג-טז) סָח יְהוּדִי תּוֹשַׁב תֵּל אָבִיב: לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה רַבִּי אֶחָד הֲדוּר פָּנִים, הָרַבִּי מִוִּישֶׁוֶא זַצַ"ל, מְטַיֵּל בְּכָל יוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב בִּשְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד בְּתֵל אָבִיב "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה" (יא-ד) תָּמַהּ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זַצַ"ל: וְכִי מֶה הָיָה חָסֵר לָהֶם: הָיָה לָהֶם מָן, וְטָעֲמוּ בּוֹ כָּל מַעֲדַנִּים שֶׁבָּעוֹלָם. "אֲבָל הִמְשִׁילוּ בְּנַפְשׁוֹתָם תַּאֲוָה רָעָה, כְּמִתְאַוִּים לֶאֱכֹל הַפֶּחָמִים וְהֶעָפָר וְהַמַּאֲכָלִים הַנִּבְאָשִׁים". בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מְבֹאָר שֶׁהַמָּן הָיָה מָזוֹן רוּחָנִי, וּבִקְדֻשָּׁתוֹ פָּעַל שֶׁלֹּא יִהְיוּ בַּנֶּפֶשׁ תַּאֲווֹת שְׁלִילִיּוֹת. וְהָאֲסַפְסוּף חָשׁ שֶׁנַּפְשׁוֹ רֵיקָנִית בְּלֹא גֵּירוּיִים שֶׁל יֵצֶר הָרַע: "וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה"... אָנוּ, אֵינֶנּוּ אוֹכְלִים מָן. הַיֵּצֶר הָרַע שׁוֹכֵן בְּקִרְבֵּנוּ, אֲבָל יֵשׁ לָנוּ תְּרוּפָה לְעַדְּנוֹ וּלְדַכְּאוֹ: "בָּרָאתִי יֵצֶר הָרַע - בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין". אַשְׁרֵי הַבָּאִים לְשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה לְהִתְעַדֵּן וּלְהִתְעַלּוֹת, לְהִזְדַּכֵּךְ וּלְהִטַּהֵר. אֲבָל הָרְחוֹב צוֹעֵד בְּכִוּוּן הָאֲסַפְסוּף. לֹא דַּי שֶׁאֵין מְרַסְּנִים אֶת הַיֵּצֶר, שֶׁאֵין מְעַדְּנִים אוֹתוֹ, אֶלָּא לְהֵפֶךְ. תַּרְבּוּת שְׁלֵמָה מְעוֹרֶרֶת יְצָרִים, מְבַהֶמֶת, מְלַהֶטֶת, מְלַבָּה תַּבְעֵרָה! בַּעֲרוּצִים טְמֵאִים, בִּכְבָלִים קְלוֹקֵלִים, מַרְעִילִים נְשָׁמוֹת, מְסִיתִים וּמַדִּיחִים, כַּמְּקֻלְקָלִים שֶׁבָּאֻמּוֹת, פּוֹרְטִים עַל הָאֲפֵלִים שֶׁבַּיְּצָרִים. וְרַבִּים כָּל כָּךְ מִתְפַּתִּים, מַכְנִיסִים אַרְיֵה טוֹרֵף לְבֵיתָם, פּוֹתְחִים בְּפָנָיו אֶת הַסָּלוֹן וְאֶת הַנְּשָׁמָה. מַדּוּעַ? מַקְרִיבִים לְמֹלֶךְ זֶה אֶת עַצְמָם וְאֶת נִשְׁמוֹת יַלְדֵיהֶם, לָמָּה?! לָמָּה לְגָרוֹת, לָמָּה לְלַבּוֹת תַּבְעֵרָה, לָמָּה "לְהִתְאַוּוֹת תַּאֲוָה"?! "אֵין יֵצֶר הָרַע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמַה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת" - לָמָּה לְהַרְאוֹת לוֹ, לָמָּה לְהַקְנוֹת לוֹ שְׁלִיטָה עָלֵינוּ?! הָבָה נִרְאֶה שֶׁלֹּא נַגִּיעַ לְמַצָּב זֶה, שֶׁל "וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רַע". רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זַצַ"ל כָּתַב, "עִקַּר מְצִיאוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לְקַיֵּם מִצְווֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה' וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן". וְכָאן עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁלְּכָל דּוֹר נִסְיוֹנוֹת יִחוּדִיִּים כְּפִי שֶׁנִּקְבְּעוּ לוֹ מִמָּרוֹם. וּכְדִבְרֵי רַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלֻּבְּלִין זַצַ"ל (יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים ה.): "כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁבְּכָל דּוֹר הוּא בְּעִנְיָנִים מְחֻדָּשִׁים שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם", וְכָךְ מִתְחַשֵּׁל כֹּחַ הָעָם בְּכָל הַבְּחִינוֹת עַד לַגְּאֻלָּה. וּכְלָל נָקוּט בְּיָדֵינוּ, שֶׁאֵין מְנַסִּים אֶת הָאָדָם וְאֶת הַדּוֹר אֶלָּא לְפִי כֹּחוֹ. אֲסַפֵּר מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִכַּ"ק הָרַבִּי מִ"שּׁוֹמְרֵי אֱמוּנִים". אָבִיו, הַצַּדִּיק בַּעַל "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" זַצַ"ל, הֵקִים חֲבוּרוֹת אַבְרֵכִים עוֹבְדֵי ה' בְּהוּנְגָרְיָה, וְעָלָה לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ בָּהּ גִּבֵּשׁ אֶת חֲבוּרָתוֹ בְּסָלְלוֹ דֶּרֶךְ בִּיגִיעַת הַתְּפִלָּה. מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַנּוֹרָאָה פָּרְצָה, וּבְכָל עֶרֶב הוֹדִיעוּהוּ בַּחֲלוֹם מֵהַמִּתְרַחֵשׁ בַּגּוֹלָה הַדְּווּיָה. הָרְדִיפוֹת וְהַזְּוָעוֹת, הַגֶּטָאוֹת וּמַחֲנוֹת הַמָּוֶת. בְּכָל בֹּקֶר הָיָה קָם וּמְסַפֵּר מִי וָמִי הַנִּסְפִּים, הַשֵּׁם יִקּוֹם דָּמָם. וּפַעַם אָמַר לִבְנוֹ יְחִידוֹ: שׁוֹאָה זוֹ נִגְזְרָה לִפְנֵי דּוֹרוֹת רַבִּים, אַךְ לֹא הֱבִיאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטֶרֶם נִמְלַךְ בַּצַּדִּיקִים. רָאוּ הַצַּדִּיקִים בָּעֳנִי דּוֹרָם וְנִכְמְרוּ רַחֲמֵיהֶם, אָמְרוּ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא לְדוֹר זֶה. שָׁמַע לְקוֹלָם וְדָחָה אֶת הַגְּזֵרָה. הֱבִיאָהּ לִפְנֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הַבָּא, וְדָחוּהָ כְּקוֹדְמֵיהֶם. וְכָךְ נִדְחֲתָה מִדּוֹר לְדוֹר, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצַדִּיקֵי דּוֹרֵנוּ. מִשֶּׁנִּשְׁאֲלוּ, בִּקְּשׁוּ לַעֲנוֹת שֶׁלֹּא לְדוֹרָם, שֶׁיִּדְחוּהָ לַדּוֹר הַבָּא. הִבִּיטוּ אֵלָיו, וְרָאוּ שֶׁהַדּוֹר הַבָּא לֹא יוּכַל לְקַבְּלָהּ וְלַעֲמֹד בָּהּ וְנִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתֵיהֶם... מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת דּוֹרֵנוּ, אֶת רְפִיסוּתוֹ, אֶת רְדִידוּתוֹ, אֶת חֻלְשָׁתוֹ - יָבִין. אֵיפֹה נִסְיוֹנוֹת הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים וְאֵיפֹה נִסְיוֹנוֹתֵינוּ?! הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי חַיִּים מִסְּלוֹנִים זַצַ"ל תֵּאֵר אֶת נִסְיוֹנוֹתֵינוּ לְעֻמַּת נִסְיוֹנוֹת הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים: נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ תַּחֲרוּת אוֹלִימְפִּית לִקְפִיצָה לָרֹחַק. רְבָבוֹת גּוֹדְשִׁים אֶת הָאִיצְטַדְיוֹן הָעֲנָק, חֲמוּשִׁים בְּמִשְׁקָפוֹת. אַלּוּפֵי כָּל הָאֲרָצוֹת מַפְגִּינִים יְכוֹלוֹתֵיהֶם. כַּמָּה הִתְאַמְּנוּ לִקְרַאת הַמִּבְחָן הַמַּכְרִיעַ, כֹּה הִתְכּוֹנְנוּ לָרֶגַע הַגָּדוֹל. הָרִאשׁוֹן רָץ, אוֹסֵף תְּנוּפָה. נִתּוּר עוֹצֵר נְשִׁימָה, שְׁמוֹנָה מֶטְרִים, כְּאֹרֶךְ שְׁנֵי חֲדָרִים. רַעַם מְחִיאוֹת כַּפַּיִם. דְּמָמָה, הַשֵּׁנִי מְנַתֵּר, שִׁבְעָה וָחֵצִי. הַדְּמָמָה מַעֲמִיקָה. הַשְּׁלִישִׁי, שְׁמוֹנָה וָחֵצִי. מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת, מִי יוּכַל לִשְׁבֹּר אֶת הַשִּׂיא. הַמְּנַצֵּחַ גּוֹמֵא כְּתִשְׁעָה מֶטְרִים, הַהִתְפַּעֲלוּת סוֹחֶפֶת. שְׁלֹשֶׁת הַמְּנַצְּחִים עוֹשִׂים דַּרְכָּם לַדּוּכָן, לְהִתְעַטֵּר בַּמֶדַלְיוֹת. וְהִנֵּה מֻסֶּטֶת תְּשׂוּמַת הַלֵּב לְאָדָם מִן הַקָּהָל שֶׁדִּלֵּג עַל הַמְּשׂוּכָה וְנִכְנַס לַזִּירָה. מִלְמוּל הִשְׁתָּאוּת, מָה רְצוֹנוֹ. הוּא מְאוֹתֵת בְּיָדוֹ שֶׁיַּמְתִּינוּ עִם חֲלֻקַּת הַמֶּדַלְיוֹת. הַמֶּתַח גּוֹאֶה. הַאָמְנָם יִתְגַּלֶּה כּוֹכָב חָדָשׁ? מִי הוּא, אֵיזוֹ אֶרֶץ הוּא מְיַצֵּג?! הָאִישׁ פּוֹעֵל בְּמֶרֶץ. שׁוֹלֵף אֶת חֲגוֹרַת מִכְנָסָיו וּמַנִּיחָהּ בְּכֹבֶד רֹאשׁ לְמַרְגְּלוֹתָיו. פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה אֲחוֹרַנִּית. הַשֶּׁקֶט מֻחְלָט. רָץ קָדִימָה, וּבְנִתּוּר אֶחָד עוֹבֵר אֶת הַחֲגוֹרָה. עוֹצֵר, מִזְדַּקֵּף, מְנַפֵּחַ חֲזֵהוּ וּמוֹתֵחַ יָדָיו לַצְּדָדִים, מַזְמִין תְּשׁוּאוֹת... תְּשׁוּאוֹת?! קְרִיאוֹת לַעַג וּמְטַר בַּקְבּוּקִים. כָּךְ נִרְאִים אָנוּ וְנִסְיוֹנוֹתֵינוּ לְעֻמַּת נִסְיוֹנוֹת הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים - וְעוֹד מַמְתִּינִים אָנוּ לִתְשׁוּאוֹת... (מַאֲמַר מָרְדְּכַי, ב-קכא) עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְלָנוּ - הֶעָרָה. אֱמֶת וְיַצִּיב. אֲבָל אִם לַזִּירָה הָיוּ מְגַלְגְּלִים עֶגְלַת נֵכִים. אָדָם שָׁדוּף הָיָה לוֹפֵת אֶת הַיָּדִיּוֹת וּמֵבִיא עַצְמוֹ לִכְלַל עֲמִידָה. מְקַבֵּל אֶת הַקַּבַּיִם הַמּוּשָׁטוֹת וּבְמַאֲמַץ שׁוֹלֵף אֶת הַחֲגוֹרָה וּמַנִּיחָהּ לְרַגְלָיו. וְאָז, בְּהַגְבָּהַת הַקַּבַּיִם, מְנַתֵּר חֲצִי מֶטֶר וְעוֹבֵר אֶת הַחֲגוֹרָה, מְיַצֵּב עַצְמוֹ בִּמְהִירוּת בְּקַבָּיו - אֵיזוֹ סַעֲרַת מְחִיאוֹת כַּפַּיִם הָיְתָה פּוֹרֶצֶת. וַאֲבוֹי, כָּאֵלֶּה אֲנַחְנוּ. וּמַגִּיעוֹת מְחִיאוֹת כַּפַּיִם. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)