Otzarot-Article

"הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" (יא-ד) כֶּנֶס מַדְעָנִים עוֹלָמִי הִתְכַּנֵּס בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר. הוֹד רוֹמְמוּתוֹ הַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד הֶעֱנִיק לַכֶּנֶס אֶת חֲסוּתוֹ, וְנָשָׂא בּוֹ דִּבְרֵי בְּרָכָה קְצָרִים בָּהֶם הִתְוָה אֶת הַקַּו וְהוֹרָה אֶת הַדֶּרֶךְ. בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּרָה קִבְּלוּ הַמַּדְעָנִים אֶת הַכְוָנָתוֹ שֶׁל "שֶׁמֶשׁ הָעַמִּים", מַנְהִיג הָעוֹלָם הַנָּאוֹר: "עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בָּעוֹלָם בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, וּלְהָבִין אֶת כָּל הַהִתְרַחֲשׁוּיוֹת בְּאֹפֶן הֶגְיוֹנִי וּשְׂכַלְתָּנִי", אָמַר, "הַמַּדָּע הַמְפֻכָּח אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ הֶסְבֵּרִים מְעֻרְפָּלִים וּמִסְתּוֹרִיִּים אוֹדוֹת כֹּחַ עֶלְיוֹן הַמִּתְעָרֵב בַּבְּרִיאָה. חַיָּב הוּא לִמְצֹא הֶסְבֵּר מַדָּעִי לְכָל תּוֹפָעָה".

הַהַנְחָיָה הָיְתָה בְּרוּרָה וּמוּחָשִׁית עַד מְאֹד, וּבְאוּר כַּשְׂדִּים בָּעַר כִּבְשָׁן עֲנָק הַמְּיֹעָד לְמַדְעָנִים שֶׁאֵינָם הוֹלְכִים בַּתֶּלֶם... הָיְתָה לָהֶם בְּעָיָה קְטַנָּה. הַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד הָיָה בְּנוֹ שֶׁל כּוּשׁ וְנֶכְדּוֹ שֶׁל חָם, וְחָם סִפֵּר עַל הַשָּׁנָה בָּהּ בִּלָּה בַּתֵּבָה בְּעוֹד הַמַּבּוּל מוֹחֶה אֶת כָּל הַיְקוּם. גַּם סַבָּא-רַבָּה נֹחַ חַי, וְהוּא מְסַפֵּר לְכָל הָרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן, יְצִיר כַּפָּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֶת בְּנוֹ זָכָה עוֹד לְהַכִּיר, וְעַל גַּן הָעֵדֶן מִמֶּנּוּ גֹּרַשׁ. סִפֵּר עַל אֲבִי סָבוֹ, חֲנוֹךְ, שֶׁהִתְעַלָּה בְּחַיָּיו לְדַרְגַּת מַלְאָךְ, וְעַל סָבוֹ מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק. סִפֵּר עַל מַלְאֲכֵי רוֹם שֶׁיָּרְדוּ מִמָּרוֹם וְהָיוּ לִנְפִילִים, וְסִפֵּר עַל דּוֹר שֶׁהִשְׁחִית דַּרְכּוֹ וּבָעַט בְּמוֹרַשְׁתּוֹ, "וַיֹּאמְרוּ לָאֵ-ל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ" (אִיּוֹב כא-יד). פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגֶזֶל וְהִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם. וְסִפֵּר עַל הַנְּבוּאָה, עַל הַהוֹרָאָה לִבְנִיַּת הַתֵּבָה. הַתֵּבָה הַנָּחָה עַתָּה עַל פִּסְגַּת הֲרֵי אֲרָרָט. סִפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבָּנָה בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּבָה, עַל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב וְעַל הַנְּבוּאָה שֶׁבִּשְּׂרָה כִּי לֹא יָבוֹא עוֹד מַבּוּל.

יָשְׁבוּ הַמַּדְעָנִים וְדָנוּ. הַמַּדָּע הֶחָדָשׁ, בְּהַנְחָיָתוֹ וּבְהַשְׁרָאָתוֹ הַבְּרוּכָה שֶׁל נִמְרוֹד נֵזֶר הָאֱנוֹשׁוּת הַנְּאוֹרָה, אוֹסֵר לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם, מוֹרֶה לְהִתְעַלֵּם מֵהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, מְצַוֶּה עַל עֲצִימַת עֵינַיִם. אָז אֵין בְּעָיָה, נִפְטֹר אֶת דִּבְרֵי נֹחַ כְּסִפּוּרִים בְּעָלְמָא וְגָמַרְנוּ. אֵיךְ נַסְבִּיר אֶת מִי שֶׁהוֹרָהוּ לִבְנוֹת תֵּבָה וְאֶת מִי שֶׁהוֹרָה לְכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים לְהִתְכַּנֵּס וּלְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ, זָכָר וּנְקֵבָה? נָגִיד שֶׁהָיְתָה לוֹ אֵיזוֹ תְּחוּשָׁה, חוּשׁ שִׁשִּׁי לָחַשׁ לוֹ וּלְבַעֲלֵי הַחַיִּים כֻּלָּם. אֲבָל אֵיךְ נַסְבִּיר אֶת הַמַּבּוּל עַצְמוֹ?! הֲרֵי אֵין זוֹ תּוֹפָעָה טִבְעִית וְהַמַּבּוּל הוּא עֻבְדָּה מוּחָשִׁית, הַתֵּבָה לֹא טִפְּסָה בְּעַצְמָהּ לִמְרוֹמֵי הֲרֵי אֲרָרָט...

לוֹמַר שֶׁהָיָה זֶה עֹנֶשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר הוֹדָאָה בְּשָׂכָר וָעֹנֶשׁ, פֵּרוּשׁוֹ הוֹדָאָה שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמְּפַקֵּחַ וּמְצַוֶּה, מַזְהִיר וּמַעֲנִישׁ, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד אֵינוֹ מֶלֶךְ עֶלְיוֹן, וְהַמַּדָּע אֵינוֹ מַסְבִּיר הַכֹּל... לֹא, אִי אֶפְשָׁר.

אָז אֵיךְ מַסְבִּירִים אֶת הַתּוֹפָעָה הַפִּלְאִית? הַסְכִּיתוּ וְשִׁמְעוּ: "אָמְרוּ, אַחַת לְאֶלֶף וְתַרְנַ"ו שָׁנָה הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט" (רַשִׁ"י). כֹּה פָּשׁוּט, תּוֹפָעַת טֶבַע שֶׁכָּזוֹ. וְהַמַּדָּע גַּם מַצִּיעַ פִּתְרוֹנוֹת: "בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה סְמוֹכוֹת", פִּגּוּמִים שֶׁיַּחְזִיקוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וְיִמְנְעוּ אֶת הַמַּבּוּל הַבָּא...

אָמְנָם, נֹחַ הַצַּדִּיק מַרְגִּיעַ, אוֹמֵר שֶׁקִּבֵּל הַבְטָחָה מִמָּרוֹם שֶׁלֹּא יָבֹא עוֹד מַבּוּל, אֲבָל הַמַּדָּע מָצוּי בְּמִלְכּוּד, שֶׁהֲרֵי אִם אֵינוֹ מוֹדֶה בַּבּוֹרֵא וְלֹא בַּנְּבוּאָה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהִסְתַּמֵּךְ עָלֶיהָ. לְפִיכָךְ גֻּיְּסוּ רְבָבוֹת כְּדֵי לִסְמֹךְ אֶת הַשָּׁמַיִם בְּמִגְדָּל עֲנָק, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְהוֹדוֹת בְּבוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁלֹּא לְהוֹדוֹת בְּשָׂכָר וְעֹנֶשׁ.

יֶתֶר עַל כֵּן, "מִן הַמַּבּוּל עַד הַהַפְלָגָה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה". וְאַף לְסִכְלוּתָם שֶׁ"אַחַת לְאֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט", יֵשׁ לִפְנֵיהֶם לְמַעְלָה מֵאֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. אֲבָל אֵין זֶה פְּרוֹיֶקְט פָּשׁוּט לִבְנוֹת פִּגּוּמִים שֶׁיְּחַזְּקוּ אֶת הַשָּׁמַיִם, וְהֵם נֶחְלְצוּ לְמִבְצָע אַדִּירִים שֶׁל אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת, וְתִכְנְנוּ סִדְרַת מִגְדָּלִים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לה-א) וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵאָלְצוּ לְהוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים...

וְזֶה מַצְחִיק, אִילּוּ לֹא הָיָה זֶה כֹּה עָצוּב. אִילּוּ לֹא הָיוּ "חַכְמֵי נִינְוֵה" בָּבוּאָה שֶׁלָּנוּ עַצְמֵנוּ. הָבָה נִתְבּוֹנֵן בָּנוּ, כֵּיצַד מִתְבּוֹנְנִים אָנוּ עַל מְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ לָנוּ, עַל פְּגָעִים וְסֵבֶל שֶׁעָבַרְנוּ. הַאִם מְבִינִים אָנוּ שֶׁבָּאוּ כְּתוֹצָאָה מֵחֵטְא, כְּעֹנֶשׁ וּכְאַזְהָרָה, וּמִשְׁתַּדְּלִים אָנוּ לְהֵיטִיב דֶּרֶךְ, אוֹ אוֹמְרִים אָנוּ שֶׁהָיְתָה זוֹ תּוֹפָעַת טֶבַע (וְעַל הַשְׁקָפָה זוֹ עַצְמָהּ מוֹשְׁכִים הַקְפָּדָה וּבָא עֹנֶשׁ), וּמְתַכְנְנִים פִּגּוּם כָּלְשֶׁהוּ שֶׁתַּפְקִידוֹ לִמְנֹעַ אֶת הִשָּׁנוּתָהּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וירא תשע"ב
	מדוע התרחקה מרחק כזה
	מָרָן הָאֲבִי עֶזְרִי זַצַ"ל עָמַד וְתָמַהּ: מִשְׁלָחוֹת שֶׁל אַרְכִיאוֹלוֹגִים חוֹפְרִים בְּתֵל עָפָר, חוֹפְרִים וְחוֹפְרִים וּמְגַלִּים עִיר עַתִּיקָה הַקְּבוּרָה מִתַּחַת לְגִבְעַת הַחוֹל הָעֲצוּמָה "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" (יא-ד) כֶּנֶס מַדְעָנִים עוֹלָמִי הִתְכַּנֵּס בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר. הוֹד רוֹמְמוּתוֹ הַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד הֶעֱנִיק לַכֶּנֶס אֶת חֲסוּתוֹ, וְנָשָׂא בּוֹ דִּבְרֵי בְּרָכָה קְצָרִים בָּהֶם הִתְוָה אֶת הַקַּו וְהוֹרָה אֶת הַדֶּרֶךְ. בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּרָה קִבְּלוּ הַמַּדְעָנִים אֶת הַכְוָנָתוֹ שֶׁל "שֶׁמֶשׁ הָעַמִּים", מַנְהִיג הָעוֹלָם הַנָּאוֹר: "עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בָּעוֹלָם בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, וּלְהָבִין אֶת כָּל הַהִתְרַחֲשׁוּיוֹת בְּאֹפֶן הֶגְיוֹנִי וּשְׂכַלְתָּנִי", אָמַר, "הַמַּדָּע הַמְפֻכָּח אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ הֶסְבֵּרִים מְעֻרְפָּלִים וּמִסְתּוֹרִיִּים אוֹדוֹת כֹּחַ עֶלְיוֹן הַמִּתְעָרֵב בַּבְּרִיאָה. חַיָּב הוּא לִמְצֹא הֶסְבֵּר מַדָּעִי לְכָל תּוֹפָעָה". הַהַנְחָיָה הָיְתָה בְּרוּרָה וּמוּחָשִׁית עַד מְאֹד, וּבְאוּר כַּשְׂדִּים בָּעַר כִּבְשָׁן עֲנָק הַמְּיֹעָד לְמַדְעָנִים שֶׁאֵינָם הוֹלְכִים בַּתֶּלֶם... הָיְתָה לָהֶם בְּעָיָה קְטַנָּה. הַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד הָיָה בְּנוֹ שֶׁל כּוּשׁ וְנֶכְדּוֹ שֶׁל חָם, וְחָם סִפֵּר עַל הַשָּׁנָה בָּהּ בִּלָּה בַּתֵּבָה בְּעוֹד הַמַּבּוּל מוֹחֶה אֶת כָּל הַיְקוּם. גַּם סַבָּא-רַבָּה נֹחַ חַי, וְהוּא מְסַפֵּר לְכָל הָרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן, יְצִיר כַּפָּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֶת בְּנוֹ זָכָה עוֹד לְהַכִּיר, וְעַל גַּן הָעֵדֶן מִמֶּנּוּ גֹּרַשׁ. סִפֵּר עַל אֲבִי סָבוֹ, חֲנוֹךְ, שֶׁהִתְעַלָּה בְּחַיָּיו לְדַרְגַּת מַלְאָךְ, וְעַל סָבוֹ מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק. סִפֵּר עַל מַלְאֲכֵי רוֹם שֶׁיָּרְדוּ מִמָּרוֹם וְהָיוּ לִנְפִילִים, וְסִפֵּר עַל דּוֹר שֶׁהִשְׁחִית דַּרְכּוֹ וּבָעַט בְּמוֹרַשְׁתּוֹ, "וַיֹּאמְרוּ לָאֵ-ל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ" (אִיּוֹב כא-יד). פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגֶזֶל וְהִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם. וְסִפֵּר עַל הַנְּבוּאָה, עַל הַהוֹרָאָה לִבְנִיַּת הַתֵּבָה. הַתֵּבָה הַנָּחָה עַתָּה עַל פִּסְגַּת הֲרֵי אֲרָרָט. סִפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבָּנָה בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּבָה, עַל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב וְעַל הַנְּבוּאָה שֶׁבִּשְּׂרָה כִּי לֹא יָבוֹא עוֹד מַבּוּל. יָשְׁבוּ הַמַּדְעָנִים וְדָנוּ. הַמַּדָּע הֶחָדָשׁ, בְּהַנְחָיָתוֹ וּבְהַשְׁרָאָתוֹ הַבְּרוּכָה שֶׁל נִמְרוֹד נֵזֶר הָאֱנוֹשׁוּת הַנְּאוֹרָה, אוֹסֵר לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם, מוֹרֶה לְהִתְעַלֵּם מֵהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, מְצַוֶּה עַל עֲצִימַת עֵינַיִם. אָז אֵין בְּעָיָה, נִפְטֹר אֶת דִּבְרֵי נֹחַ כְּסִפּוּרִים בְּעָלְמָא וְגָמַרְנוּ. אֵיךְ נַסְבִּיר אֶת מִי שֶׁהוֹרָהוּ לִבְנוֹת תֵּבָה וְאֶת מִי שֶׁהוֹרָה לְכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים לְהִתְכַּנֵּס וּלְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ, זָכָר וּנְקֵבָה? נָגִיד שֶׁהָיְתָה לוֹ אֵיזוֹ תְּחוּשָׁה, חוּשׁ שִׁשִּׁי לָחַשׁ לוֹ וּלְבַעֲלֵי הַחַיִּים כֻּלָּם. אֲבָל אֵיךְ נַסְבִּיר אֶת הַמַּבּוּל עַצְמוֹ?! הֲרֵי אֵין זוֹ תּוֹפָעָה טִבְעִית וְהַמַּבּוּל הוּא עֻבְדָּה מוּחָשִׁית, הַתֵּבָה לֹא טִפְּסָה בְּעַצְמָהּ לִמְרוֹמֵי הֲרֵי אֲרָרָט... לוֹמַר שֶׁהָיָה זֶה עֹנֶשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר הוֹדָאָה בְּשָׂכָר וָעֹנֶשׁ, פֵּרוּשׁוֹ הוֹדָאָה שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמְּפַקֵּחַ וּמְצַוֶּה, מַזְהִיר וּמַעֲנִישׁ, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד אֵינוֹ מֶלֶךְ עֶלְיוֹן, וְהַמַּדָּע אֵינוֹ מַסְבִּיר הַכֹּל... לֹא, אִי אֶפְשָׁר. אָז אֵיךְ מַסְבִּירִים אֶת הַתּוֹפָעָה הַפִּלְאִית? הַסְכִּיתוּ וְשִׁמְעוּ: "אָמְרוּ, אַחַת לְאֶלֶף וְתַרְנַ"ו שָׁנָה הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט" (רַשִׁ"י). כֹּה פָּשׁוּט, תּוֹפָעַת טֶבַע שֶׁכָּזוֹ. וְהַמַּדָּע גַּם מַצִּיעַ פִּתְרוֹנוֹת: "בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה סְמוֹכוֹת", פִּגּוּמִים שֶׁיַּחְזִיקוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וְיִמְנְעוּ אֶת הַמַּבּוּל הַבָּא... אָמְנָם, נֹחַ הַצַּדִּיק מַרְגִּיעַ, אוֹמֵר שֶׁקִּבֵּל הַבְטָחָה מִמָּרוֹם שֶׁלֹּא יָבֹא עוֹד מַבּוּל, אֲבָל הַמַּדָּע מָצוּי בְּמִלְכּוּד, שֶׁהֲרֵי אִם אֵינוֹ מוֹדֶה בַּבּוֹרֵא וְלֹא בַּנְּבוּאָה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהִסְתַּמֵּךְ עָלֶיהָ. לְפִיכָךְ גֻּיְּסוּ רְבָבוֹת כְּדֵי לִסְמֹךְ אֶת הַשָּׁמַיִם בְּמִגְדָּל עֲנָק, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְהוֹדוֹת בְּבוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁלֹּא לְהוֹדוֹת בְּשָׂכָר וְעֹנֶשׁ. יֶתֶר עַל כֵּן, "מִן הַמַּבּוּל עַד הַהַפְלָגָה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה". וְאַף לְסִכְלוּתָם שֶׁ"אַחַת לְאֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט", יֵשׁ לִפְנֵיהֶם לְמַעְלָה מֵאֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. אֲבָל אֵין זֶה פְּרוֹיֶקְט פָּשׁוּט לִבְנוֹת פִּגּוּמִים שֶׁיְּחַזְּקוּ אֶת הַשָּׁמַיִם, וְהֵם נֶחְלְצוּ לְמִבְצָע אַדִּירִים שֶׁל אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת, וְתִכְנְנוּ סִדְרַת מִגְדָּלִים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לה-א) וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵאָלְצוּ לְהוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים... וְזֶה מַצְחִיק, אִילּוּ לֹא הָיָה זֶה כֹּה עָצוּב. אִילּוּ לֹא הָיוּ "חַכְמֵי נִינְוֵה" בָּבוּאָה שֶׁלָּנוּ עַצְמֵנוּ. הָבָה נִתְבּוֹנֵן בָּנוּ, כֵּיצַד מִתְבּוֹנְנִים אָנוּ עַל מְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ לָנוּ, עַל פְּגָעִים וְסֵבֶל שֶׁעָבַרְנוּ. הַאִם מְבִינִים אָנוּ שֶׁבָּאוּ כְּתוֹצָאָה מֵחֵטְא, כְּעֹנֶשׁ וּכְאַזְהָרָה, וּמִשְׁתַּדְּלִים אָנוּ לְהֵיטִיב דֶּרֶךְ, אוֹ אוֹמְרִים אָנוּ שֶׁהָיְתָה זוֹ תּוֹפָעַת טֶבַע (וְעַל הַשְׁקָפָה זוֹ עַצְמָהּ מוֹשְׁכִים הַקְפָּדָה וּבָא עֹנֶשׁ), וּמְתַכְנְנִים פִּגּוּם כָּלְשֶׁהוּ שֶׁתַּפְקִידוֹ לִמְנֹעַ אֶת הִשָּׁנוּתָהּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)