Otzarot-Article

"לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹקֵיכֶם" (יב-ד) שׂוֹחַחְתִּי עִם כַּדּוּרַגְלַן שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה. כַּדּוּרַגְלַן צַמֶּרֶת. סִפֵּר עַל הַחוֹזִים הַשְּׁמֵנִים, עַל הַתְּנָאִים, עַל הַהַעֲרָצָה, עַל הַכַּתָּבוֹת הַמַּחְמִיאוֹת, עַל בּוֹנוּסֵי נִצָּחוֹן. הַכֹּל מִקְסַם שָׁוְא, מְשַׁכֵּר לִשְׁעָתוֹ אֲבָל מַשְׁאִיר אֶת הַנֶּפֶשׁ צְחִיחָה. עַכְשָׁו הוּא שׁוֹקֵד עַל הַתּוֹרָה, מַעֲשִׁיר אֶת נִשְׁמָתוֹ, מַרְחִיב אֶת אֳפָקָיו. הוֹפֵךְ לִהְיוֹת אָדָם מֻשְׁלָּם יוֹתֵר וְשָׁלֵם יוֹתֵר. בְּמִדּוֹתָיו, בְּאָפְיוֹ, בְּיַחֲסָיו עִם הַמִּשְׁפָּחָה וְהַחֶבְרָה. וְאָבִיו כֹּה מְאֻשָּׁר לִרְאוֹתוֹ שׁוֹמֵר שַׁבָּת, לִבְחֹן אֶת הַנְּכָדִים עַל תַּלְמוּדָם.

"רֶגַע", שָׁאַלְתִּי, "אָבִיךָ דָּתִי?"

"מַה זֶּה דָּתִי, שָׁרְשִׁי! חָדוּר אֱמוּנָה וּמוֹרֶשֶׁת דּוֹרוֹת!"

"וְאַתָּה, אֵיךְ הִדַּרְדַּרְתָּ?"

וְסִפֵּר, בִּתְמִימוּת, שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר הַחִלּוֹנִי הָיָה קָרוֹב לַבַּיִת וְשָׁכַן בְּמִבְנֶה מְרֻוָּח עִם חֲצַר מִשְׂחָקִים גְּדוֹלָה. לְעֻמַּת זֹאת, בֵּית הַסֵּפֶר הַתּוֹרָנִי הָיָה מְרֻחָק יוֹתֵר, וְשָׁכַן בְּמִבְנֶה מְיֻשָּׁן. לָכֵן נִשְׁלַח לְבֵית הַסֵּפֶר הַקָּרוֹב שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ לַעֲזִיבַת הַדַּת סְלוּלָה, לִמְגִנַּת לֵב הַהוֹרִים.

עָצוּב כָּל כָּךְ.

הֲרֵי רָצוּ בְּטוֹבַת יַלְדֵיהֶם. רָצוּ לְחַבְּרָם לַמּוֹרֶשֶׁת, לַמָּסֹרֶת. לֹא רָצוּ שֶׁיִּהְיוּ מְנֻתָּקִים וּתְלוּשִׁים. וּבְאוֹתָם יָמִים עֲדַיִן לֹא חָגְגָה הַמַּתִּירָנוּת וְלֹא הִשְׁתּוֹלְלָה הָאַלִּימוּת. הַהוֹרִים שָׁקְלוּ שִׁקּוּל, וְשִׁקּוּל נָכוֹן. כִּי בְּוַדַּאי קִרְבָה וְיֹפִי שֶׁל הַמִּבְנֶה מְהַוִּים שִׁקּוּל.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ לְחֵיפָה. יָבוֹא לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית וְיִמְצָא שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה מְיֻשָּׁן וְלֹא נוֹתְרוּ בּוֹ אֶלָּא מְקוֹמוֹת עֲמִידָה. לְעֻמַּת זֹאת, הָאוֹטוֹבּוּס לִירוּשָׁלַיִם חָדִישׁ, וְאֶפְשָׁר לִנְסֹעַ בּוֹ בִּישִׁיבָה וְגַם הַמְּחִיר זוֹל יוֹתֵר. הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ יִתְפַּתֶּה לַעֲלוֹת עָלָיו? הֲלֹא בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה חַיָּב הוּא לִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ מַה הַיַּעַד וּלְאָן בִּרְצוֹנוֹ לְהַגִּיעַ.

כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים מַה הַיַּעַד שֶׁלָּנוּ, כְּהוֹרִים. לְחַנֵּךְ אֶת יְלָדֵינוּ, וּלְחַנְּכָם טוֹב. מֵהַבְּחִינָה הַזּוֹ הַחִנּוּךְ הַחִלּוֹנִי פָּשׁוּט אֵינוֹ נוֹסֵעַ לְשׁוּם מָקוֹם. וַאֲפִילוּ הַמַּנְכַּ"ל לְשֶׁעָבַר שֶׁל חִנּוּךְ זֶה הִצְהִיר, שֶׁאֵין תַּפְקִיד בֵּית הַסֵּפֶר לְחַנֵּךְ אֶלָּא לְהַקְנוֹת יֵדַע...

בֵּית הַסֵּפֶר הַתּוֹרָנִי, לְעֻמַּת זֹאת, מְחַנֵּךְ.

מְחַנֵּךְ לְכַבֵּד הוֹרִים, מְחַנֵּךְ לְמִדּוֹת טוֹבוֹת, לְמִבְצְעֵי חֶסֶד, לְדִבּוּר מְעֻדָּן, לְהַכָּרַת מוֹרֶשֶׁת. אֵין בּוֹ אַלִּימוּת אוֹ סַמִּים. אֵין בּוֹ נִבּוּל פֶּה, אֵין בּוֹ מַתִּירָנוּת מְעוֹרֶרֶת חַלְחָלָה. וְיֵשׁ בּוֹ אוֹר, יֵשׁ בּוֹ יֹפִי נֶאֱצָל, שִׂמְחָה וָנַחַת.

אִם הוֹרֶה לֹא יַעֲרֹךְ אֶת הַשִּׁקּוּל הָעִקָּרִי וְהַמַּכְרִיעַ - וַהֲרֵי הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת בִּיעָף - יִהְיֶה קָשֶׁה לוֹ לְסוֹבֵב אֶת הַגַּלְגָּל אֲחוֹרַנִּית. וְאָז, כְּשֶׁיִּרְאֶה שֶׁהַבֵּן מִתְרַחֵק וּמִתְנַכֵּר, כַּמָּה עָלוּל יִהְיֶה לְהִצְטַעֵר.

בֵּן שֶׁלֹּא חֻנַּךְ לְכַבֵּד מָסֹרֶת, מַה יִּקְשֹׁר אוֹתוֹ לָאָרֶץ. מַה יַּעֲצֹר בַּעֲדוֹ מִלִּשָּׂא גּוֹיָה, וּלְשֵׁם כָּךְ אֵין צֹרֶךְ לִנְסֹעַ כַּיּוֹם לְחוּ"ל... מַה יִּקְשֹׁר אוֹתוֹ לְהוֹרָיו, לִשְׁמֹעַ לְדַעְתָּם, לְכַבְּדָם. וְהַנְּכָדִים, מַה יְּהֵא עֲלֵיהֶם?!

יוֹם יָבוֹא וְהַהוֹרֶה יִדָּרֵשׁ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. קִבַּלְתָּ נְשָׁמָה, פִּקָּדוֹן יָקָר. אֵיךְ שָׁמַרְתָּ אוֹתוֹ, כֵּיצַד נָהַגְתָּ בּוֹ. מַה יַּעֲנֶה בַּמָּרוֹם, מַה יָּשִׁיב לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה. לָמָּה לֹא שָׁלַח לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי. הֲלֹא כָּל הַתֵּרוּצִים יִתְגַּמְּדוּ וְיִתְפּוֹגְגוּ, הַאִם תִּהְיֶה תְּשׁוּבָה בְּפִיו?

וְאָז, וְזֶה נּוֹרָא כָּל כָּךְ, כָּל מַעֲשָׂיו שֶׁל הַבֵּן - אוֹ שֶׁל הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת - הַכֹּל יִזָּקֵף לְחוֹבָתוֹ. הַהִתְנַהֲגוּת, הַמַּתִּירָנוּת, הַנְּטִישָׁה, הַמֶּרֶד, הַזִּלְזוּל וְהַבּוֹטוּת, שֶׁלָּהֶם וְשֶׁל יַלְדֵיהֶם. הַאִם לֹא דַּי לָנוּ בַּצְּרוֹר שֶׁלָּנוּ שֶׁיְּכוֹלִים אָנוּ לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמֵנוּ לָשֵׂאת עַל שִׁכְמֵנוּ צְרוֹרוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת.

וּמֵהֵיכָן לָמַדְנוּ כָּל זֹאת? מִפָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ. נִצְטַוֵּינוּ לְהַחְרִיב בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה וּלְקַעֲקֵעַ מִזְבְּחוֹתָם "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹקֵיכֶם". אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתְצִים אֶת הַמִּזְבְּחוֹת? אֶלָּא שֶׁלֹּא תַּעַבְרוּ עֲבֵרוֹת וְיִגְרְמוּ עֲווֹנוֹתֵיכֶם לְמִקְדַּשׁ אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁיֵּחָרֵב. וְלָמַדְנוּ, שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, עוֹבֵר עֲבֵרָה, וְחוֹשֵׁב שֶׁיִּתְבְּעוּהוּ עָלֶיהָ בִּלְבַד. וּמִתְבָּרֵר שֶׁהוּא נִתְבָּע לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל תּוֹצְאוֹתֶיהָ. אִם בְּעֶטְיָהּ חָרֵב הַמִּקְדָּשׁ, נִזְקַף הַחֻרְבָּן לְחוֹבָתוֹ. אָז לֹא רַק הַחֻרְבָּן. גַּם הַמָּצוֹר, וְהָרָעָב, וּנְפוּחֵי הַכֶּפֶן, וְהַגָּלוּת. כָּל מְגִלַּת "אֵיכָה".

מַה יִּזָּקֵף לְחוֹבָתוֹ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל רִשּׁוּם לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. כַּמָּה תּוֹצָאוֹת אֻמְלָלוֹת עֲלוּלוֹת לִהְיוֹת לְכָךְ.

וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת. הַשּׁוֹלֵחַ לְבֵית סֵפֶר תּוֹרָנִי, הֵן כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל יְלָדָיו, לְדוֹרוֹתֵיהֶם, יִזָּקְפוּ לְטוֹבָתוֹ, לִזְכוּתוֹ וְלִזְכוּת רַעְיָתוֹ.

יֶתֶר עַל כֵּן. הֵן בְּעוֹד מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת נַעֲמֹד לְדִין, וְיֻכְרַע אִם נִכָּתֵב בְּסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת. כָּל עֲתִידֵנוּ וַעֲתִיד מִשְׁפַּחְתֵּנוּ מֻנָּח עַל הַכַּף, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ. וְאִם נִהְיֶה כֵּנִים עִם עַצְמֵנוּ, הֲיֵשׁ בְּכֹחַ אֲבַק הַמִּצְווֹת שֶׁנִּזְרֶה עַל הַכַּף הַיְמָנִית כְּדֵי לְהַכְרִיעַ. אָז מַה הַסִּכּוּי?

עֵצָה נִפְלָאָה יֵשׁ, מְצָאנוּהָ בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י (שְׁמוֹת יב-כח). כְּשֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחַת צֹאן לְמִצְוַת הַפֶּסַח, נֶאֱמַר 'וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ'. וְכִי כְּבָר עָשׂוּ, וַהֲלֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִצְטַוּוּ וְרַק בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לָקְחוּ וּבֵית דִּין הִקְרִיבוּ. "אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשׂוּ".

וְאִם כָּךְ הוּא מִשְׁפַּט שָׁמַיִם וְכָזֶה הַמַּבָּט אֲזַי לֹא יַמְתִּינוּ בַּמָּרוֹם עַד שֶׁצֶּאֱצָאֵינוּ יְיַשְּׂמוּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁלָּמְדוּ בַּחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי, עַד שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַמִּצְווֹת בְּפֹעַל, וְיָקִימוּ בָּתִּים עַל אַדְנֵי הַתּוֹרָה, וִיחַנְּכוּ דּוֹרוֹת לְאוֹרָהּ, כְּדֵי לִזְקֹף כָּל מַעֲשֵׂיהֶם לְדוֹרוֹתָם לִזְכוּת הַהוֹרִים שֶׁכִּוְּנוּם לַחִנּוּךְ הַנִּפְלָא וְחִנְּכוּם לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת. אֶלָּא בָּרֶגַע שֶׁרָשְׁמוּ אוֹתוֹ, "מִכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשׂוּ". וּזְכוּת כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁהַצֶּאֱצָאִים יְקַיְּמוּ כָּל יְמֵיהֶם, וּלְדוֹרוֹתֵיהֶם, יִזָּקְפוּ כְּבָר בְּיוֹם הַדִּין הַקָּרוֹב לִזְכוּת הוֹרֵיהֶם לְהַטּוֹתָם לִתְחִיָּה, וּלְהַנְחִילָם חַיֵּי אוֹרָה וְשִׂמְחָה, טוֹבָה וּבְרָכָה, לְמִלּוּי כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	לך לך תשע"ב
	כנען ב'קמץ' ולא ב'פתח'
	"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּ "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹקֵיכֶם" (יב-ד) שׂוֹחַחְתִּי עִם כַּדּוּרַגְלַן שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה. כַּדּוּרַגְלַן צַמֶּרֶת. סִפֵּר עַל הַחוֹזִים הַשְּׁמֵנִים, עַל הַתְּנָאִים, עַל הַהַעֲרָצָה, עַל הַכַּתָּבוֹת הַמַּחְמִיאוֹת, עַל בּוֹנוּסֵי נִצָּחוֹן. הַכֹּל מִקְסַם שָׁוְא, מְשַׁכֵּר לִשְׁעָתוֹ אֲבָל מַשְׁאִיר אֶת הַנֶּפֶשׁ צְחִיחָה. עַכְשָׁו הוּא שׁוֹקֵד עַל הַתּוֹרָה, מַעֲשִׁיר אֶת נִשְׁמָתוֹ, מַרְחִיב אֶת אֳפָקָיו. הוֹפֵךְ לִהְיוֹת אָדָם מֻשְׁלָּם יוֹתֵר וְשָׁלֵם יוֹתֵר. בְּמִדּוֹתָיו, בְּאָפְיוֹ, בְּיַחֲסָיו עִם הַמִּשְׁפָּחָה וְהַחֶבְרָה. וְאָבִיו כֹּה מְאֻשָּׁר לִרְאוֹתוֹ שׁוֹמֵר שַׁבָּת, לִבְחֹן אֶת הַנְּכָדִים עַל תַּלְמוּדָם. "רֶגַע", שָׁאַלְתִּי, "אָבִיךָ דָּתִי?" "מַה זֶּה דָּתִי, שָׁרְשִׁי! חָדוּר אֱמוּנָה וּמוֹרֶשֶׁת דּוֹרוֹת!" "וְאַתָּה, אֵיךְ הִדַּרְדַּרְתָּ?" וְסִפֵּר, בִּתְמִימוּת, שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר הַחִלּוֹנִי הָיָה קָרוֹב לַבַּיִת וְשָׁכַן בְּמִבְנֶה מְרֻוָּח עִם חֲצַר מִשְׂחָקִים גְּדוֹלָה. לְעֻמַּת זֹאת, בֵּית הַסֵּפֶר הַתּוֹרָנִי הָיָה מְרֻחָק יוֹתֵר, וְשָׁכַן בְּמִבְנֶה מְיֻשָּׁן. לָכֵן נִשְׁלַח לְבֵית הַסֵּפֶר הַקָּרוֹב שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ לַעֲזִיבַת הַדַּת סְלוּלָה, לִמְגִנַּת לֵב הַהוֹרִים. עָצוּב כָּל כָּךְ. הֲרֵי רָצוּ בְּטוֹבַת יַלְדֵיהֶם. רָצוּ לְחַבְּרָם לַמּוֹרֶשֶׁת, לַמָּסֹרֶת. לֹא רָצוּ שֶׁיִּהְיוּ מְנֻתָּקִים וּתְלוּשִׁים. וּבְאוֹתָם יָמִים עֲדַיִן לֹא חָגְגָה הַמַּתִּירָנוּת וְלֹא הִשְׁתּוֹלְלָה הָאַלִּימוּת. הַהוֹרִים שָׁקְלוּ שִׁקּוּל, וְשִׁקּוּל נָכוֹן. כִּי בְּוַדַּאי קִרְבָה וְיֹפִי שֶׁל הַמִּבְנֶה מְהַוִּים שִׁקּוּל. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ לְחֵיפָה. יָבוֹא לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית וְיִמְצָא שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה מְיֻשָּׁן וְלֹא נוֹתְרוּ בּוֹ אֶלָּא מְקוֹמוֹת עֲמִידָה. לְעֻמַּת זֹאת, הָאוֹטוֹבּוּס לִירוּשָׁלַיִם חָדִישׁ, וְאֶפְשָׁר לִנְסֹעַ בּוֹ בִּישִׁיבָה וְגַם הַמְּחִיר זוֹל יוֹתֵר. הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ יִתְפַּתֶּה לַעֲלוֹת עָלָיו? הֲלֹא בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה חַיָּב הוּא לִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ מַה הַיַּעַד וּלְאָן בִּרְצוֹנוֹ לְהַגִּיעַ. כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים מַה הַיַּעַד שֶׁלָּנוּ, כְּהוֹרִים. לְחַנֵּךְ אֶת יְלָדֵינוּ, וּלְחַנְּכָם טוֹב. מֵהַבְּחִינָה הַזּוֹ הַחִנּוּךְ הַחִלּוֹנִי פָּשׁוּט אֵינוֹ נוֹסֵעַ לְשׁוּם מָקוֹם. וַאֲפִילוּ הַמַּנְכַּ"ל לְשֶׁעָבַר שֶׁל חִנּוּךְ זֶה הִצְהִיר, שֶׁאֵין תַּפְקִיד בֵּית הַסֵּפֶר לְחַנֵּךְ אֶלָּא לְהַקְנוֹת יֵדַע... בֵּית הַסֵּפֶר הַתּוֹרָנִי, לְעֻמַּת זֹאת, מְחַנֵּךְ. מְחַנֵּךְ לְכַבֵּד הוֹרִים, מְחַנֵּךְ לְמִדּוֹת טוֹבוֹת, לְמִבְצְעֵי חֶסֶד, לְדִבּוּר מְעֻדָּן, לְהַכָּרַת מוֹרֶשֶׁת. אֵין בּוֹ אַלִּימוּת אוֹ סַמִּים. אֵין בּוֹ נִבּוּל פֶּה, אֵין בּוֹ מַתִּירָנוּת מְעוֹרֶרֶת חַלְחָלָה. וְיֵשׁ בּוֹ אוֹר, יֵשׁ בּוֹ יֹפִי נֶאֱצָל, שִׂמְחָה וָנַחַת. אִם הוֹרֶה לֹא יַעֲרֹךְ אֶת הַשִּׁקּוּל הָעִקָּרִי וְהַמַּכְרִיעַ - וַהֲרֵי הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת בִּיעָף - יִהְיֶה קָשֶׁה לוֹ לְסוֹבֵב אֶת הַגַּלְגָּל אֲחוֹרַנִּית. וְאָז, כְּשֶׁיִּרְאֶה שֶׁהַבֵּן מִתְרַחֵק וּמִתְנַכֵּר, כַּמָּה עָלוּל יִהְיֶה לְהִצְטַעֵר. בֵּן שֶׁלֹּא חֻנַּךְ לְכַבֵּד מָסֹרֶת, מַה יִּקְשֹׁר אוֹתוֹ לָאָרֶץ. מַה יַּעֲצֹר בַּעֲדוֹ מִלִּשָּׂא גּוֹיָה, וּלְשֵׁם כָּךְ אֵין צֹרֶךְ לִנְסֹעַ כַּיּוֹם לְחוּ"ל... מַה יִּקְשֹׁר אוֹתוֹ לְהוֹרָיו, לִשְׁמֹעַ לְדַעְתָּם, לְכַבְּדָם. וְהַנְּכָדִים, מַה יְּהֵא עֲלֵיהֶם?! יוֹם יָבוֹא וְהַהוֹרֶה יִדָּרֵשׁ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. קִבַּלְתָּ נְשָׁמָה, פִּקָּדוֹן יָקָר. אֵיךְ שָׁמַרְתָּ אוֹתוֹ, כֵּיצַד נָהַגְתָּ בּוֹ. מַה יַּעֲנֶה בַּמָּרוֹם, מַה יָּשִׁיב לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה. לָמָּה לֹא שָׁלַח לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי. הֲלֹא כָּל הַתֵּרוּצִים יִתְגַּמְּדוּ וְיִתְפּוֹגְגוּ, הַאִם תִּהְיֶה תְּשׁוּבָה בְּפִיו? וְאָז, וְזֶה נּוֹרָא כָּל כָּךְ, כָּל מַעֲשָׂיו שֶׁל הַבֵּן - אוֹ שֶׁל הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת - הַכֹּל יִזָּקֵף לְחוֹבָתוֹ. הַהִתְנַהֲגוּת, הַמַּתִּירָנוּת, הַנְּטִישָׁה, הַמֶּרֶד, הַזִּלְזוּל וְהַבּוֹטוּת, שֶׁלָּהֶם וְשֶׁל יַלְדֵיהֶם. הַאִם לֹא דַּי לָנוּ בַּצְּרוֹר שֶׁלָּנוּ שֶׁיְּכוֹלִים אָנוּ לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמֵנוּ לָשֵׂאת עַל שִׁכְמֵנוּ צְרוֹרוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת. וּמֵהֵיכָן לָמַדְנוּ כָּל זֹאת? מִפָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ. נִצְטַוֵּינוּ לְהַחְרִיב בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה וּלְקַעֲקֵעַ מִזְבְּחוֹתָם "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹקֵיכֶם". אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתְצִים אֶת הַמִּזְבְּחוֹת? אֶלָּא שֶׁלֹּא תַּעַבְרוּ עֲבֵרוֹת וְיִגְרְמוּ עֲווֹנוֹתֵיכֶם לְמִקְדַּשׁ אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁיֵּחָרֵב. וְלָמַדְנוּ, שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, עוֹבֵר עֲבֵרָה, וְחוֹשֵׁב שֶׁיִּתְבְּעוּהוּ עָלֶיהָ בִּלְבַד. וּמִתְבָּרֵר שֶׁהוּא נִתְבָּע לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל תּוֹצְאוֹתֶיהָ. אִם בְּעֶטְיָהּ חָרֵב הַמִּקְדָּשׁ, נִזְקַף הַחֻרְבָּן לְחוֹבָתוֹ. אָז לֹא רַק הַחֻרְבָּן. גַּם הַמָּצוֹר, וְהָרָעָב, וּנְפוּחֵי הַכֶּפֶן, וְהַגָּלוּת. כָּל מְגִלַּת "אֵיכָה". מַה יִּזָּקֵף לְחוֹבָתוֹ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל רִשּׁוּם לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. כַּמָּה תּוֹצָאוֹת אֻמְלָלוֹת עֲלוּלוֹת לִהְיוֹת לְכָךְ. וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת. הַשּׁוֹלֵחַ לְבֵית סֵפֶר תּוֹרָנִי, הֵן כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל יְלָדָיו, לְדוֹרוֹתֵיהֶם, יִזָּקְפוּ לְטוֹבָתוֹ, לִזְכוּתוֹ וְלִזְכוּת רַעְיָתוֹ. יֶתֶר עַל כֵּן. הֵן בְּעוֹד מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת נַעֲמֹד לְדִין, וְיֻכְרַע אִם נִכָּתֵב בְּסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת. כָּל עֲתִידֵנוּ וַעֲתִיד מִשְׁפַּחְתֵּנוּ מֻנָּח עַל הַכַּף, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ. וְאִם נִהְיֶה כֵּנִים עִם עַצְמֵנוּ, הֲיֵשׁ בְּכֹחַ אֲבַק הַמִּצְווֹת שֶׁנִּזְרֶה עַל הַכַּף הַיְמָנִית כְּדֵי לְהַכְרִיעַ. אָז מַה הַסִּכּוּי? עֵצָה נִפְלָאָה יֵשׁ, מְצָאנוּהָ בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י (שְׁמוֹת יב-כח). כְּשֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחַת צֹאן לְמִצְוַת הַפֶּסַח, נֶאֱמַר 'וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ'. וְכִי כְּבָר עָשׂוּ, וַהֲלֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִצְטַוּוּ וְרַק בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לָקְחוּ וּבֵית דִּין הִקְרִיבוּ. "אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשׂוּ". וְאִם כָּךְ הוּא מִשְׁפַּט שָׁמַיִם וְכָזֶה הַמַּבָּט אֲזַי לֹא יַמְתִּינוּ בַּמָּרוֹם עַד שֶׁצֶּאֱצָאֵינוּ יְיַשְּׂמוּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁלָּמְדוּ בַּחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי, עַד שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַמִּצְווֹת בְּפֹעַל, וְיָקִימוּ בָּתִּים עַל אַדְנֵי הַתּוֹרָה, וִיחַנְּכוּ דּוֹרוֹת לְאוֹרָהּ, כְּדֵי לִזְקֹף כָּל מַעֲשֵׂיהֶם לְדוֹרוֹתָם לִזְכוּת הַהוֹרִים שֶׁכִּוְּנוּם לַחִנּוּךְ הַנִּפְלָא וְחִנְּכוּם לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת. אֶלָּא בָּרֶגַע שֶׁרָשְׁמוּ אוֹתוֹ, "מִכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשׂוּ". וּזְכוּת כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁהַצֶּאֱצָאִים יְקַיְּמוּ כָּל יְמֵיהֶם, וּלְדוֹרוֹתֵיהֶם, יִזָּקְפוּ כְּבָר בְּיוֹם הַדִּין הַקָּרוֹב לִזְכוּת הוֹרֵיהֶם לְהַטּוֹתָם לִתְחִיָּה, וּלְהַנְחִילָם חַיֵּי אוֹרָה וְשִׂמְחָה, טוֹבָה וּבְרָכָה, לְמִלּוּי כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)