Otzarot-Article

"יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ" (יד-ט) מַדּוּעַ מְצֻוֶּה הַמְּצֹרָע שֶׁנִּרְפָּא מִן הַצָּרַעַת לְגַלֵּחַ אֶת שְׂעָרוֹ? אָמַר רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל, כִּי רֶמֶז יֵשׁ בַּדָּבָר. כַּיָּדוּעַ, הַנֶּגַע בָּא עַל לָשׁוֹן הָרַע, הַנֶּאֱמֶרֶת עֵקֶב קִנְאָה וְצָרוּת עַיִן. וְאֵלֶּה מִמַּה בָּאִים? מִן הַחֲשָׁשׁ שֶׁהֶחָבֵר נוֹטֵל מַשֶּׁהוּ מִפַּרְנָסָתִי, מִכְּבוֹדִי אוֹ מִמַּעֲמָדִי. לְפִיכָךְ מוֹרָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לַמְּצֹרָע שֶׁיְּגַלַּח אֶת שְׂעָרוֹ. שֶׁכֵּן הַשְּׂעָרוֹת עוֹמְדוֹת בִּצְפִיפוּת, זוֹ בְּצַד זוֹ, וּבְכָל זֹאת אֵין אַחַת דּוֹחֶקֶת אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְאֵין אַחַת מְרֵעָה לַחֲבֶרְתָּהּ. וַחֲזַ"ל אָמְרוּ, כִּי כָּל אַחַת יוֹנֶקֶת מִמַּעְיָן נִפְרָד, מִן הַגּוּמָה שֶׁלָּהּ (בָּבָא בָּתְרָא טז.). כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל (יוֹמָא לח:) "אָמַר בֶּן עַזַּאי: בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ, וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ, וּמִשֶּׁלְּךָ יִתְּנוּ לָךְ, וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ כִּמְלֹא נִימָה!"

וְאָמְרוּ עַל כָּךְ בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה טו-ג), מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁחָשַׁב לַעֲזֹב אֶת בֵּיתוֹ, אֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וְלִנְדֹּד לְמֶרְחַקִּים לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וְדוֹרֵשׁ, אָמַר: אֵין לְךָ כָּל נִימָה וְנִימָה שֶׁלֹּא בָּרָא לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גֻּמָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא אַחַת מֵהֵן נֶהֱנֵית מֵחֲבֶרְתָּהּ.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: וְעַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ לָצֵאת לָתוּר אַחַר פַּרְנָסָתְךָ? שֵׁב, וּבוֹרְאֲךָ עוֹמֵד לְךָ! שָׁמַע לָהּ וְיָשַׁב, וּבוֹרְאוֹ עֲזָרוֹ!

לְפִיכָךְ הוֹרְתָה הַתּוֹרָה, שֶׁהַמְּצֹרָע שֶׁלֹּא לָמַד לֶקַח מִן הַשְּׂעָרוֹת, יְגַלְּחָן.

בַּסֵּפֶר "אַבִּיר יַעֲקֹב" מוּבָא מִנְהָג שֶׁהָיָה רוֹוֵחַ בְּאַרְפוֹד וַאֲגַפֶּיהָ שֶׁבְּמָרוֹקוֹ. כָּל אָדָם שֶׁהִתְעַתֵּד לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה עוֹלֶה לְבֵית הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר אַבּוּחֲצִירָא זַצַ"ל לְקַבֵּל אֶת בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ. פּוֹרֵק מוּעֲקוֹתָיו וַחֲשָׁשׁוֹתָיו, וְהָרַב מַרְגִיעוֹ וּמְבָרְכוֹ, וְיוֹצֵא מְעֻדָּד וּמְחֻזָּק.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ אָדָם מִמִּידְלֵת, עִיר רַבָּנוּתוֹ הַקּוֹדֶמֶת שֶׁל הָרַב. בָּא לְהִפָּרֵד וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּבְכִי מַר.

עַל מָה וְלָמָּה? הִסְבִּיר בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ: "הֵן נִבְעָר מִדַּעַת אֲנִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ צוּרַת אוֹת. עַד כֹּה הִתְפַּרְנַסְתִּי מֵרוֹכְלוּת זְעִירָה, אֲבָל מַה יְּהֵא עָלַי בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, בָּהּ כֻּלָּם מְלֻמָּדִים וְיוֹדְעִים קְרֹא וּכְתֹב, מֵהֵיכָן אֶתְפַּרְנֵס שָׁם?!"

הִרְגִּיעוֹ הָרַב: "הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמְתַקֵּן מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בְּרַחֲמָיו וּבְרֹב חֲסָדָיו. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ קְרֹא וּכְתֹב מְזַמֵּן לוֹ פַּרְנָסָה שֶׁתּוֹבַעַת יְדִיעַת קְרֹא וּכְתֹב, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ קְרֹא וּכְתֹב, יְזַמֵּן לוֹ פַּרְנָסָה שֶׁמַּצְרִיכָה אִי-יְדִיעַת קְרֹא וּכְתֹב!"

אוֹרוּ פְּנֵי הָאִישׁ. אָכֵן, בְּכָל יוֹם אוֹמֵר הוּא זֹאת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן הַשְּׁגוּרָה עַל פִּיו. הִתְנַחֵם, וְסִפֵּר לְכָל מַכָּרָיו עַל הַבְּרָכָה שֶׁקִּבֵּל וְעַל הַנֶּחָמָה שֶׁנֻחַם.

נָדוּ לוֹ הַכֹּל.

עָלָה אָרְצָה וְהִתְיַשֵּׁב בְּקִרְיַת אָתָא שֶׁבֵּין חֵיפָה לְעַכּוֹ. בְּנוֹ הִתְקַבֵּל לַעֲבוֹדָה בְּקִרְיַת רפא"ל, הָרָשׁוּת לְפִתּוּחַ אֶמְצָעֵי לְחִימָה, וְהָיָה לְעוֹזְרוֹ שֶׁל אֶחָד מִבְּכִירֵי הַמְהַנְדְּסִים שֶׁל טִילִים.

יוֹם אֶחָד סָח לוֹ הַמְּהַנְדֵּס עַל בְּעָיָה שֶׁמְּצִיקָה לָהֶם: מִיּוֹם לְיוֹם מִצְטַבְּרוֹת עֲרֵמוֹת עִם תָּכְנִיּוֹת סוֹדִיּוֹת, שִׂרְטוּטֵי טְיוּטוֹת שֶׁאָסוּר שֶׁתִּשְׁזְפֵם עַיִן. מִפְּאַת הוֹרָאוֹת בִּטְחוֹן שָׂדֶה אָסוּר אֲפִילוּ לְגָרְסָן, שֶׁכֵּן יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לְשַׁחְזֵר מִסְמָכִים גְּרוּסִים. הַמְּגֵרוֹת מִתְפַּקְּעוֹת מֵרֹב נַיֶּרֶת. מָה עוֹשִׂים. אָמַר הָעוֹזֵר: "יֵשׁ לִמְצֹא אָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ קְרֹא וּכְתֹב, וְיַשְׁמִיד אֶת הַתָּכְנִיּוֹת בְּצוּרָה יַדָּנִית".

"הֵיכָן נִמְצָא אָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ קְרֹא וּכְתֹב", הִפְטִיר הַמְּהַנְדֵּס.

"אֲנִי מַכִּיר אָדָם כָּזֶה: אָבִי"...

מָסַר הַמְּהַנְדֵּס אֶת הַשֵּׁם לְאַנְשֵׁי הַבִּטָּחוֹן, וִדְּאוּ שֶׁאָכֵן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְהַחֲזִיק עִתּוֹן, וּמָצְאוּ שֶׁכָּל כֻּלּוֹ פַּשְׁטוּת וּתְמִימוּת. גִּיְּסוּהוּ לְרָפָאֵ"ל וְהֶעֱמִידוּ לִרְשׁוּתוֹ מִשְׂרָד. מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב יָשַׁב וְהִשְׁמִיד תָּכְנִיּוֹת סוֹדִיּוֹת מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אֶת פִּשְׁרָן, וְקִבֵּל מַשְׂכֹּרֶת נָאָה.

עָבְרוּ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְיָצָא לְגִמְלָאוֹת. שִׁלְּמוּ לוֹ פֶּנְסְיָה נָאָה וּפִצּוּיֵי פְּרִישָׁה, וְשִׁלְּחוּהוּ לְבֵיתוֹ. מַה יַּעֲשֶׂה, יִשְׁתַּעֲמֵם? בָּא לִפְנֵי בֶּן הָרַב כ"ק הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי דָּוִד חַי אַבּוּחֲצִירָא, וְקָבַל: "מוֹר אֲבִיכֶם הִבְטִיחַ לִי פַּרְנָסָה לְכָל הַחַיִּים, וְעַכְשָׁו פִּטְּרוּנִי מֵעֲבוֹדָתִי!"

יָכוֹל הָיָה לְהֵעָנוֹת שֶׁהַפֶּנְסְיָה הַנִּכְבֶּדֶת אַף הִיא פַּרְנָסָה הֲגוּנָה, אַךְ נַעֲנָה: "אַל דְּאָגָה, אִם הִבְטִיחַ – דְּבָרוֹ לֹא יָשׁוּב רֵיקָם".

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְהָאִישׁ קִבֵּל פְּנִיָּה בְּהוּלָה: לֹא מָצְאוּ מַחְלִיף נִבְעָר כָּמוֹהוּ וּכְבָר מִתְפַּקְּעִים הֵם מֵרֹב נַיֶּרֶת. יוֹאִיל נָא לָשׁוּב לַעֲבוֹדָה, וּשְׂכָרוֹ כָּפוּל: פֶּנְסְיָה וּמַשְׂכֹּרֶת... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	שמיני עצרת ושמחת תורה תשע"ב
	שישו ושמחו בשמחת תורה
	"יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ" (יד-ט) מַדּוּעַ מְצֻוֶּה הַמְּצֹרָע שֶׁנִּרְפָּא מִן הַצָּרַעַת לְגַלֵּחַ אֶת שְׂעָרוֹ "יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ" (יד-ט) מַדּוּעַ מְצֻוֶּה הַמְּצֹרָע שֶׁנִּרְפָּא מִן הַצָּרַעַת לְגַלֵּחַ אֶת שְׂעָרוֹ? אָמַר רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל, כִּי רֶמֶז יֵשׁ בַּדָּבָר. כַּיָּדוּעַ, הַנֶּגַע בָּא עַל לָשׁוֹן הָרַע, הַנֶּאֱמֶרֶת עֵקֶב קִנְאָה וְצָרוּת עַיִן. וְאֵלֶּה מִמַּה בָּאִים? מִן הַחֲשָׁשׁ שֶׁהֶחָבֵר נוֹטֵל מַשֶּׁהוּ מִפַּרְנָסָתִי, מִכְּבוֹדִי אוֹ מִמַּעֲמָדִי. לְפִיכָךְ מוֹרָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לַמְּצֹרָע שֶׁיְּגַלַּח אֶת שְׂעָרוֹ. שֶׁכֵּן הַשְּׂעָרוֹת עוֹמְדוֹת בִּצְפִיפוּת, זוֹ בְּצַד זוֹ, וּבְכָל זֹאת אֵין אַחַת דּוֹחֶקֶת אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְאֵין אַחַת מְרֵעָה לַחֲבֶרְתָּהּ. וַחֲזַ"ל אָמְרוּ, כִּי כָּל אַחַת יוֹנֶקֶת מִמַּעְיָן נִפְרָד, מִן הַגּוּמָה שֶׁלָּהּ (בָּבָא בָּתְרָא טז.). כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל (יוֹמָא לח:) "אָמַר בֶּן עַזַּאי: בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ, וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ, וּמִשֶּׁלְּךָ יִתְּנוּ לָךְ, וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ כִּמְלֹא נִימָה!" וְאָמְרוּ עַל כָּךְ בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה טו-ג), מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁחָשַׁב לַעֲזֹב אֶת בֵּיתוֹ, אֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וְלִנְדֹּד לְמֶרְחַקִּים לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וְדוֹרֵשׁ, אָמַר: אֵין לְךָ כָּל נִימָה וְנִימָה שֶׁלֹּא בָּרָא לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גֻּמָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא אַחַת מֵהֵן נֶהֱנֵית מֵחֲבֶרְתָּהּ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: וְעַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ לָצֵאת לָתוּר אַחַר פַּרְנָסָתְךָ? שֵׁב, וּבוֹרְאֲךָ עוֹמֵד לְךָ! שָׁמַע לָהּ וְיָשַׁב, וּבוֹרְאוֹ עֲזָרוֹ! לְפִיכָךְ הוֹרְתָה הַתּוֹרָה, שֶׁהַמְּצֹרָע שֶׁלֹּא לָמַד לֶקַח מִן הַשְּׂעָרוֹת, יְגַלְּחָן. בַּסֵּפֶר "אַבִּיר יַעֲקֹב" מוּבָא מִנְהָג שֶׁהָיָה רוֹוֵחַ בְּאַרְפוֹד וַאֲגַפֶּיהָ שֶׁבְּמָרוֹקוֹ. כָּל אָדָם שֶׁהִתְעַתֵּד לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה עוֹלֶה לְבֵית הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר אַבּוּחֲצִירָא זַצַ"ל לְקַבֵּל אֶת בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ. פּוֹרֵק מוּעֲקוֹתָיו וַחֲשָׁשׁוֹתָיו, וְהָרַב מַרְגִיעוֹ וּמְבָרְכוֹ, וְיוֹצֵא מְעֻדָּד וּמְחֻזָּק. יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ אָדָם מִמִּידְלֵת, עִיר רַבָּנוּתוֹ הַקּוֹדֶמֶת שֶׁל הָרַב. בָּא לְהִפָּרֵד וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּבְכִי מַר. עַל מָה וְלָמָּה? הִסְבִּיר בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ: "הֵן נִבְעָר מִדַּעַת אֲנִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ צוּרַת אוֹת. עַד כֹּה הִתְפַּרְנַסְתִּי מֵרוֹכְלוּת זְעִירָה, אֲבָל מַה יְּהֵא עָלַי בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, בָּהּ כֻּלָּם מְלֻמָּדִים וְיוֹדְעִים קְרֹא וּכְתֹב, מֵהֵיכָן אֶתְפַּרְנֵס שָׁם?!" הִרְגִּיעוֹ הָרַב: "הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמְתַקֵּן מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בְּרַחֲמָיו וּבְרֹב חֲסָדָיו. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ קְרֹא וּכְתֹב מְזַמֵּן לוֹ פַּרְנָסָה שֶׁתּוֹבַעַת יְדִיעַת קְרֹא וּכְתֹב, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ קְרֹא וּכְתֹב, יְזַמֵּן לוֹ פַּרְנָסָה שֶׁמַּצְרִיכָה אִי-יְדִיעַת קְרֹא וּכְתֹב!" אוֹרוּ פְּנֵי הָאִישׁ. אָכֵן, בְּכָל יוֹם אוֹמֵר הוּא זֹאת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן הַשְּׁגוּרָה עַל פִּיו. הִתְנַחֵם, וְסִפֵּר לְכָל מַכָּרָיו עַל הַבְּרָכָה שֶׁקִּבֵּל וְעַל הַנֶּחָמָה שֶׁנֻחַם. נָדוּ לוֹ הַכֹּל. עָלָה אָרְצָה וְהִתְיַשֵּׁב בְּקִרְיַת אָתָא שֶׁבֵּין חֵיפָה לְעַכּוֹ. בְּנוֹ הִתְקַבֵּל לַעֲבוֹדָה בְּקִרְיַת רפא"ל, הָרָשׁוּת לְפִתּוּחַ אֶמְצָעֵי לְחִימָה, וְהָיָה לְעוֹזְרוֹ שֶׁל אֶחָד מִבְּכִירֵי הַמְהַנְדְּסִים שֶׁל טִילִים. יוֹם אֶחָד סָח לוֹ הַמְּהַנְדֵּס עַל בְּעָיָה שֶׁמְּצִיקָה לָהֶם: מִיּוֹם לְיוֹם מִצְטַבְּרוֹת עֲרֵמוֹת עִם תָּכְנִיּוֹת סוֹדִיּוֹת, שִׂרְטוּטֵי טְיוּטוֹת שֶׁאָסוּר שֶׁתִּשְׁזְפֵם עַיִן. מִפְּאַת הוֹרָאוֹת בִּטְחוֹן שָׂדֶה אָסוּר אֲפִילוּ לְגָרְסָן, שֶׁכֵּן יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לְשַׁחְזֵר מִסְמָכִים גְּרוּסִים. הַמְּגֵרוֹת מִתְפַּקְּעוֹת מֵרֹב נַיֶּרֶת. מָה עוֹשִׂים. אָמַר הָעוֹזֵר: "יֵשׁ לִמְצֹא אָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ קְרֹא וּכְתֹב, וְיַשְׁמִיד אֶת הַתָּכְנִיּוֹת בְּצוּרָה יַדָּנִית". "הֵיכָן נִמְצָא אָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ קְרֹא וּכְתֹב", הִפְטִיר הַמְּהַנְדֵּס. "אֲנִי מַכִּיר אָדָם כָּזֶה: אָבִי"... מָסַר הַמְּהַנְדֵּס אֶת הַשֵּׁם לְאַנְשֵׁי הַבִּטָּחוֹן, וִדְּאוּ שֶׁאָכֵן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְהַחֲזִיק עִתּוֹן, וּמָצְאוּ שֶׁכָּל כֻּלּוֹ פַּשְׁטוּת וּתְמִימוּת. גִּיְּסוּהוּ לְרָפָאֵ"ל וְהֶעֱמִידוּ לִרְשׁוּתוֹ מִשְׂרָד. מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב יָשַׁב וְהִשְׁמִיד תָּכְנִיּוֹת סוֹדִיּוֹת מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אֶת פִּשְׁרָן, וְקִבֵּל מַשְׂכֹּרֶת נָאָה. עָבְרוּ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְיָצָא לְגִמְלָאוֹת. שִׁלְּמוּ לוֹ פֶּנְסְיָה נָאָה וּפִצּוּיֵי פְּרִישָׁה, וְשִׁלְּחוּהוּ לְבֵיתוֹ. מַה יַּעֲשֶׂה, יִשְׁתַּעֲמֵם? בָּא לִפְנֵי בֶּן הָרַב כ"ק הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי דָּוִד חַי אַבּוּחֲצִירָא, וְקָבַל: "מוֹר אֲבִיכֶם הִבְטִיחַ לִי פַּרְנָסָה לְכָל הַחַיִּים, וְעַכְשָׁו פִּטְּרוּנִי מֵעֲבוֹדָתִי!" יָכוֹל הָיָה לְהֵעָנוֹת שֶׁהַפֶּנְסְיָה הַנִּכְבֶּדֶת אַף הִיא פַּרְנָסָה הֲגוּנָה, אַךְ נַעֲנָה: "אַל דְּאָגָה, אִם הִבְטִיחַ – דְּבָרוֹ לֹא יָשׁוּב רֵיקָם". לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְהָאִישׁ קִבֵּל פְּנִיָּה בְּהוּלָה: לֹא מָצְאוּ מַחְלִיף נִבְעָר כָּמוֹהוּ וּכְבָר מִתְפַּקְּעִים הֵם מֵרֹב נַיֶּרֶת. יוֹאִיל נָא לָשׁוּב לַעֲבוֹדָה, וּשְׂכָרוֹ כָּפוּל: פֶּנְסְיָה וּמַשְׂכֹּרֶת... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)