Otzarot-Article

"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה" (ג-א) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן. "לֹא קָם עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה", אֲשֶׁר נָשָׂא אֶת הָעָם אַרְבָּעִים שָׁנָה כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק (בַּמִּדְבָּר יא-יב). כֵּיצַד נִבְחַר לְתַפְקִידוֹ, כֵּיצַד הִפְקִיד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת עַמּוֹ בְּיָדָיו. לֹא בִּכְדִי נִבְחַר, הוּא עָבַר בְּחִינָה מְדֻקְדֶּקֶת וְעָמַד בָּהּ. וְלֹא הוּא בִּלְבַד. כָּךְ אָמַר הַמִּדְרָשׁ בְּפָרָשָׁתֵנוּ (שְׁמוֹת רַבָּה ב-ב): "ה' צַדִּיק יִבְחָן" (תְּהִלִּים יא-ה), וּבַמֶּה הוּא בּוֹחֲנוֹ? בְּמִרְעֵה צֹאן.

בָּדַק לְדָוִד בַּצֹּאן וּמְצָאוֹ רוֹעֶה יָפֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן" (תְּהִלִּים עח-ע), שֶׁהָיָה כּוֹלֵא אֶת הַגְּדוֹלִים וּמוֹצִיא אֶת הַקְּטַנִּים בַּתְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁיִּרְעוּ הָעֵשֶׂב הָרַךְ, חֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדֶּשֶׁא; וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא הַזְּקֵנִים, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ הַגִּבְעוֹלִים; וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא הַצְּעִירִים, שֶׁיֹּאכְלוּ הַשָּׁרָשִׁים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִרְעוֹת הַצֹּאן אִישׁ כְּפִי כֹּחוֹ, יָבוֹא וְיִרְעֶה בְּעַמִּי. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר, "מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ".

וּמַמְשִׁיךְ הַמִּדְרָשׁ: וְאַף מֹשֶׁה, לֹא בְּחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּצֹאן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי. וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְחֻרְשָׁה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לָחֻרְשָׁה נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ מֹשֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר: אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיִיתָ רָץ מִפְּנֵי הַצָּמָא. עָיֵף אַתָּה. הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, חַיֶּיךָ, אַתָּה תִּרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה".

שְׁנֵי סִפּוּרִים כָּאן, וְהַמֶּסֶר אֶחָד. לֶקַח לִפְנִים מִלֶּקַח: כַּאֲשֶׁר מִתְמַנֶּה אָדָם לְרוֹעֶה שֶׁל קְבוּצָה - לְמַנְהִיג וּמַדְרִיךְ, לְאָב וּפַטְרוֹן - אֵין דַּי שֶׁיִּדְאַג לַקְּבוּצָה בִּכְלָלוּתָהּ. יִהְיֶה זֶה עֵדֶר, תְּהֵא זוֹ מִשְׁפָּחָה, כִּתָּה אוֹ קְהִלָּה, אֵין דַּי לְהָבִיא אֶת הָעֵדֶר לִמְקוֹם מִרְעֶה וְשֶׁיִּסְתַּדְּרוּ לְבַד. "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל... מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי" (תְּהִלִּים כג-ב). דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עוֹד בְּנַעֲרוּתוֹ, דָּאַג לְכָל קְבוּצָה בַּעֵדֶר, הִתְחַשֵּׁב בְּמִגְבְּלוֹתֶיהָ וּבִצְרָכֶיהָ. הוּא חָשַׁב הֵן עַל הַגְּדָיִים הָרַכִּים וְהֵן עַל הַתְּיָשִׁים הַקְּשִׁישִׁים. "הָיָה יוֹדֵעַ לִרְעוֹת הַצֹּאן אִישׁ לְפִי כֹּחוֹ".

דָּוִד הַמֶּלֶךְ דָּאַג לְכָל מִגְזָר וּלְכָל קְבוּצָה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יָרַד עַד לַדְּאָגָה לַפְּרָט, לְכָל יָחִיד. "אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָמוּת מֹשֶׁה וּמֵאָה כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְלֹא תִּנָּזֵק צִפָּרְנוֹ שֶׁל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל" (דְּבָרִים רַבָּה ז-י). כְּשֶׁבָּרַח גְּדִי, לֹא הֱשִׁיבוֹ לָעֵדֶר בִּגְעָרָה. 'כַּנִּרְאֶה מֵצִיק לוֹ מַשֶּׁהוּ, יֵשׁ לְבָרֵר מַהוּ'. עָקַב אַחֲרָיו בְּעִנְיָן, הָלַךְ אַחֲרָיו לָחֻרְשָׁה. אֲהָהּ, צָמֵא הָיָה, לֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהַמְתִּין עַד שֶׁהָעֵדֶר כֻּלּוֹ יִשְׁתֶּה. עַכְשָׁו יֵשׁ לַהֲשִׁיבוֹ לְעֶדְרוֹ. עָיֵף הוּא לְהַלֵּךְ, וּנְשָׂאוֹ עַל כְּתֵפוֹ.

וְאָמַר אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים: מִבְחָנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה, הַאִם מוּדָע הוּא לְכָךְ שֶׁהָעֵדֶר מֻרְכָּב מִגְּדָיִים. אֵיזוֹ הַגְדָּרָה נִפְלָאָה. יֵשׁ מְנַהֲלִים, שֶׁמְּנַהֲלִים בֵּית סֵפֶר. יֵשׁ מוֹרִים, הַמְּלַמְּדִים כִּתָּה. וְטָעוּת בְּיָדָם. עֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר מֻרְכָּב מִכָּךְ וְכָךְ מְאוֹת תַּלְמִידִים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם עוֹלָם מָלֵא הוּא. וְכִתָּה מוֹנָה עַשְׂרוֹת תַּלְמִידִים, וְיֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ עַל כָּל תַּלְמִיד וְתַלְמִיד בְּנִפְרָד. גַּם עַל הַנֶּחֱשָׁלִים, וְאוּלַי בְּעִקָּר עַל הַנֶּחֱשָׁלִים. עַל אֵלּוּ שֶׁיּוֹצְאִים מִן הָעֵדֶר, שֶׁפּוֹרְשִׁים לַחֻרְשׁוֹת, שֶׁמְּחַפְּשִׂים בְּרֵכוֹת. לְשֵׂאתָם עַל כְּתֵפַיִם, וּלְהַחְזִירָם אֶל הַקְּבוּצָה.

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (ב"ב כא.) עַל יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, שַׂר צְבָאוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁטָּעָה בִּדְבַר הֲלָכָה מִשּׁוּם שֶׁרַבּוֹ לֹא לִמְּדוֹ כַּהֹגֶן. וְכָתְבוּ שָׁם בַּתּוֹסְפוֹת, שֶׁהָרַב לִמֵּד כַּשּׁוּרָה, אֲבָל לֹא הִשְׁגִּיחַ שֶׁהַתַּלְמִיד יָבִין אֶת דְּבָרָיו לַאֲשׁוּרָם. זִמֵּן אֵלָיו דָּוִד הַמֶּלֶךְ אֶת הָרַב וּבִקֵּשׁ לְהַעֲנִישׁוֹ קָשׁוֹת מִשּׁוּם "אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה" (יִרְמְיָה מח-י).

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֲלֹא הָרַב לִמֵּד כַּשּׁוּרָה, וְתַלְמִיד אֶחָד, וְאֶחָד בִּלְבַד, לֹא יָדַע. אוּלַי שְׁאָר הַתַּלְמִידִים הֵבִינוּ כַּהֹגֶן, עַל מַה יָּצָא הַקֶּצֶף?

וְהַתְּשׁוּבָה: עַל תַּלְמִיד אֶחָד!

יֵשׁ פִּתְגָּם עֲמָמִי הָאוֹמֵר, כְּשֶׁמְבַקְּעִים גְּזָעִים - נוֹפְלִים שְׁבָבִים. וּבְכֵן, לֹא בְּמַעֲרֶכֶת הַחִנּוּךְ. נְשָׁמוֹת אֵינָן "שְׁבָבִים", כָּל תַּלְמִיד עוֹלָם מָלֵא הוּא, וְהַמּוֹרֶה נִדְרָשׁ לָתֵת עָלָיו אֶת מְלֹא הַדַּעַת, יִדָּרֵשׁ לָתֵת עָלָיו דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

זֶה הַמַּבָּט הַתּוֹרָנִי עַל הַחִנּוּךְ, וְזֶה הַמַּבָּט שֶׁל הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי! חִנּוּךְ שֶׁחוֹתֵר לְהָפִיק אֶת הַמֵּרַב מִכָּל תַּלְמִיד וְתַלְמִידָה. חִנּוּךְ שֶׁאֵינוֹ מוֹדֵד אֶת הַצְלָחָתוֹ בַּאֲחוּזִים, אֶלָּא מִתְיַחֵס לְכָל יֶלֶד וְיַלְדָּה מֵהָרִאשׁוֹן וְעַד הָאַחֲרוֹן בַּכִּתָּה. חִנּוּךְ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁמְּדֻבָּר בַּפִּקָּדוֹן הַיָּקָר בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, בָּנִים אֲהוּבִים לְהוֹרֵיהֶם, וְעוֹד יוֹתֵר בָּנִים אֲהוּבִים לְבוֹרְאָם. הַמְּלָאכָה, מְלֶאכֶת שָׁמַיִם (אוֹ"ח תקעא-ב), וְהַמְשִׂימָה - מְשִׂימַת קֹדֶשׁ. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (בִּכְתֻבּוֹת קד.) שֶׁהַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל לֹא הִתְמַנָּה לְרָאשׁוּת הַיְּשִׁיבָה כִּמְמַלֵּא מְקוֹמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מִשּׁוּם שֶׁנָּשָׂא בְּתַפְקִיד נַעֲלֶה יוֹתֵר: הָיָה מוֹרֶה לַגִּיל הָרַךְ!

זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי הַחִנּוּךְ בַּכִּתָּה, וְנָכוֹן לְגַבֵּי הַחִנּוּךְ בַּמִּשְׁפָּחָה: "חֲנֹךְ לַנַּעַר - כָּל נַעַר - עַל פִּי דַרְכּוֹ" (מִשְׁלֵי כב-ו). לֹא הֲרֵי דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר זֶה כְּדַרְכּוֹ שֶׁל אָחִיו. "כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה", לְכָל אֶחָד מֵהֶם שְׁאֵלוֹת אֲחֵרוֹת וּלְכָל אֶחָד הִתְיַחֲסוּת אַחֶרֶת וּתְשׁוּבָה שׁוֹנָה. כֵּיצַד אוֹמֵר הַפִּתְגָּם: חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת לַיָּד וְאֵין אַחַת דּוֹמָה לַחֲבֶרְתָּהּ, לֹא בְּאָרְכָּהּ וְלֹא בְּתִפְקוּדָהּ. מִסְפַּר צֶאֱצָאִים בַּמִּשְׁפָּחָה, וְאֵין אֶחָד דּוֹמֶה לְאָחִיו. וְכָל אֶחָד דּוֹרֵשׁ הִתְיַחֲסוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מַעֲקָב אוֹהֵב וּמֵבִין כְּמַעֲקָבוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אַחַר הַשֶּׂה.

יֶתֶר עַל כֵּן: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָזַב אֶת כָּל הַקְּבוּצָה כְּדֵי לַעֲקֹב אַחַר הַשֶּׂה הַפּוֹרֵשׁ, הַנּוֹשֵׁר! כַּמָּה מַרְעִישִׁים דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פו-ד) עַל הַכָּתוּב "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף" (בְּרֵאשִׁית לט-ב) - וְעִם שְׁאָר הָאַחִים, לֹא הָיָה? אָמַר רַבִּי יוּדָן, מָשָׁל לְסוֹחֵר שֶׁהוֹלִיךְ עִמּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר חֲמוֹרִים טְעוּנִים כַּדֵּי יַיִן. פָּרַשׁ אַחַד הַחֲמוֹרִים וְנִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נָכְרִי (וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁאִם יִפְתַּח הַנָּכְרִי אֶת הַכַּד וְיִגַּע בַּיַּיִן, יֵאָסֵר הַמַּשְׁקֶה בִּשְׁתִיָּה). הֵנִיחַ הַסּוֹחֵר אֶת הַשַּׁיָּרָה וּמִהֵר אַחַר הַחֲמוֹר. אָמְרוּ לוֹ: מָה אַתָּה מֵנִיחַ אַחַד עָשָׂר וְהוֹלֵךְ לְךָ אַחַר הָאֶחָד? אָמַר לָהֶם: אֵלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאֵינִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁיִּתְנַכְּלוּ לָהֶם. אֲבָל זֶה שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נָכְרִי, יֵשׁ לְמַהֵר וּלְהַצִּילוֹ.

כַּמָּה מְחַיְּבִים הַדְּבָרִים כָּל מוֹרֶה וְכָל הוֹרֶה, וּמַזְכִּירִים לוֹ לְהַקְצוֹת וּלְהַקְדִּים אֶת כָּל מַשְׁאַבֵּי תְּשׂוּמַת הַלֵּב שֶׁלּוֹ לַבֵּן וְלַתַּלְמִיד. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שמיני עצרת ושמחת תורה תשע"ב
	הלימוד בהתרגשות הוא המשפיע
	"וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (ב-יג) מִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא נוּכַל לִלְמֹד עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא מַעֲלָתָם שֶׁל הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵין מְשִׁיבִים "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה" (ג-א) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן. "לֹא קָם עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה", אֲשֶׁר נָשָׂא אֶת הָעָם אַרְבָּעִים שָׁנָה כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק (בַּמִּדְבָּר יא-יב). כֵּיצַד נִבְחַר לְתַפְקִידוֹ, כֵּיצַד הִפְקִיד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת עַמּוֹ בְּיָדָיו. לֹא בִּכְדִי נִבְחַר, הוּא עָבַר בְּחִינָה מְדֻקְדֶּקֶת וְעָמַד בָּהּ. וְלֹא הוּא בִּלְבַד. כָּךְ אָמַר הַמִּדְרָשׁ בְּפָרָשָׁתֵנוּ (שְׁמוֹת רַבָּה ב-ב): "ה' צַדִּיק יִבְחָן" (תְּהִלִּים יא-ה), וּבַמֶּה הוּא בּוֹחֲנוֹ? בְּמִרְעֵה צֹאן. בָּדַק לְדָוִד בַּצֹּאן וּמְצָאוֹ רוֹעֶה יָפֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן" (תְּהִלִּים עח-ע), שֶׁהָיָה כּוֹלֵא אֶת הַגְּדוֹלִים וּמוֹצִיא אֶת הַקְּטַנִּים בַּתְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁיִּרְעוּ הָעֵשֶׂב הָרַךְ, חֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדֶּשֶׁא; וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא הַזְּקֵנִים, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ הַגִּבְעוֹלִים; וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא הַצְּעִירִים, שֶׁיֹּאכְלוּ הַשָּׁרָשִׁים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִרְעוֹת הַצֹּאן אִישׁ כְּפִי כֹּחוֹ, יָבוֹא וְיִרְעֶה בְּעַמִּי. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר, "מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ". וּמַמְשִׁיךְ הַמִּדְרָשׁ: וְאַף מֹשֶׁה, לֹא בְּחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּצֹאן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי. וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְחֻרְשָׁה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לָחֻרְשָׁה נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ מֹשֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר: אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיִיתָ רָץ מִפְּנֵי הַצָּמָא. עָיֵף אַתָּה. הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, חַיֶּיךָ, אַתָּה תִּרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה". שְׁנֵי סִפּוּרִים כָּאן, וְהַמֶּסֶר אֶחָד. לֶקַח לִפְנִים מִלֶּקַח: כַּאֲשֶׁר מִתְמַנֶּה אָדָם לְרוֹעֶה שֶׁל קְבוּצָה - לְמַנְהִיג וּמַדְרִיךְ, לְאָב וּפַטְרוֹן - אֵין דַּי שֶׁיִּדְאַג לַקְּבוּצָה בִּכְלָלוּתָהּ. יִהְיֶה זֶה עֵדֶר, תְּהֵא זוֹ מִשְׁפָּחָה, כִּתָּה אוֹ קְהִלָּה, אֵין דַּי לְהָבִיא אֶת הָעֵדֶר לִמְקוֹם מִרְעֶה וְשֶׁיִּסְתַּדְּרוּ לְבַד. "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל... מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי" (תְּהִלִּים כג-ב). דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עוֹד בְּנַעֲרוּתוֹ, דָּאַג לְכָל קְבוּצָה בַּעֵדֶר, הִתְחַשֵּׁב בְּמִגְבְּלוֹתֶיהָ וּבִצְרָכֶיהָ. הוּא חָשַׁב הֵן עַל הַגְּדָיִים הָרַכִּים וְהֵן עַל הַתְּיָשִׁים הַקְּשִׁישִׁים. "הָיָה יוֹדֵעַ לִרְעוֹת הַצֹּאן אִישׁ לְפִי כֹּחוֹ". דָּוִד הַמֶּלֶךְ דָּאַג לְכָל מִגְזָר וּלְכָל קְבוּצָה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יָרַד עַד לַדְּאָגָה לַפְּרָט, לְכָל יָחִיד. "אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָמוּת מֹשֶׁה וּמֵאָה כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְלֹא תִּנָּזֵק צִפָּרְנוֹ שֶׁל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל" (דְּבָרִים רַבָּה ז-י). כְּשֶׁבָּרַח גְּדִי, לֹא הֱשִׁיבוֹ לָעֵדֶר בִּגְעָרָה. 'כַּנִּרְאֶה מֵצִיק לוֹ מַשֶּׁהוּ, יֵשׁ לְבָרֵר מַהוּ'. עָקַב אַחֲרָיו בְּעִנְיָן, הָלַךְ אַחֲרָיו לָחֻרְשָׁה. אֲהָהּ, צָמֵא הָיָה, לֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהַמְתִּין עַד שֶׁהָעֵדֶר כֻּלּוֹ יִשְׁתֶּה. עַכְשָׁו יֵשׁ לַהֲשִׁיבוֹ לְעֶדְרוֹ. עָיֵף הוּא לְהַלֵּךְ, וּנְשָׂאוֹ עַל כְּתֵפוֹ. וְאָמַר אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים: מִבְחָנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה, הַאִם מוּדָע הוּא לְכָךְ שֶׁהָעֵדֶר מֻרְכָּב מִגְּדָיִים. אֵיזוֹ הַגְדָּרָה נִפְלָאָה. יֵשׁ מְנַהֲלִים, שֶׁמְּנַהֲלִים בֵּית סֵפֶר. יֵשׁ מוֹרִים, הַמְּלַמְּדִים כִּתָּה. וְטָעוּת בְּיָדָם. עֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר מֻרְכָּב מִכָּךְ וְכָךְ מְאוֹת תַּלְמִידִים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם עוֹלָם מָלֵא הוּא. וְכִתָּה מוֹנָה עַשְׂרוֹת תַּלְמִידִים, וְיֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ עַל כָּל תַּלְמִיד וְתַלְמִיד בְּנִפְרָד. גַּם עַל הַנֶּחֱשָׁלִים, וְאוּלַי בְּעִקָּר עַל הַנֶּחֱשָׁלִים. עַל אֵלּוּ שֶׁיּוֹצְאִים מִן הָעֵדֶר, שֶׁפּוֹרְשִׁים לַחֻרְשׁוֹת, שֶׁמְּחַפְּשִׂים בְּרֵכוֹת. לְשֵׂאתָם עַל כְּתֵפַיִם, וּלְהַחְזִירָם אֶל הַקְּבוּצָה. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (ב"ב כא.) עַל יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, שַׂר צְבָאוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁטָּעָה בִּדְבַר הֲלָכָה מִשּׁוּם שֶׁרַבּוֹ לֹא לִמְּדוֹ כַּהֹגֶן. וְכָתְבוּ שָׁם בַּתּוֹסְפוֹת, שֶׁהָרַב לִמֵּד כַּשּׁוּרָה, אֲבָל לֹא הִשְׁגִּיחַ שֶׁהַתַּלְמִיד יָבִין אֶת דְּבָרָיו לַאֲשׁוּרָם. זִמֵּן אֵלָיו דָּוִד הַמֶּלֶךְ אֶת הָרַב וּבִקֵּשׁ לְהַעֲנִישׁוֹ קָשׁוֹת מִשּׁוּם "אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה" (יִרְמְיָה מח-י). וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֲלֹא הָרַב לִמֵּד כַּשּׁוּרָה, וְתַלְמִיד אֶחָד, וְאֶחָד בִּלְבַד, לֹא יָדַע. אוּלַי שְׁאָר הַתַּלְמִידִים הֵבִינוּ כַּהֹגֶן, עַל מַה יָּצָא הַקֶּצֶף? וְהַתְּשׁוּבָה: עַל תַּלְמִיד אֶחָד! יֵשׁ פִּתְגָּם עֲמָמִי הָאוֹמֵר, כְּשֶׁמְבַקְּעִים גְּזָעִים - נוֹפְלִים שְׁבָבִים. וּבְכֵן, לֹא בְּמַעֲרֶכֶת הַחִנּוּךְ. נְשָׁמוֹת אֵינָן "שְׁבָבִים", כָּל תַּלְמִיד עוֹלָם מָלֵא הוּא, וְהַמּוֹרֶה נִדְרָשׁ לָתֵת עָלָיו אֶת מְלֹא הַדַּעַת, יִדָּרֵשׁ לָתֵת עָלָיו דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. זֶה הַמַּבָּט הַתּוֹרָנִי עַל הַחִנּוּךְ, וְזֶה הַמַּבָּט שֶׁל הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי! חִנּוּךְ שֶׁחוֹתֵר לְהָפִיק אֶת הַמֵּרַב מִכָּל תַּלְמִיד וְתַלְמִידָה. חִנּוּךְ שֶׁאֵינוֹ מוֹדֵד אֶת הַצְלָחָתוֹ בַּאֲחוּזִים, אֶלָּא מִתְיַחֵס לְכָל יֶלֶד וְיַלְדָּה מֵהָרִאשׁוֹן וְעַד הָאַחֲרוֹן בַּכִּתָּה. חִנּוּךְ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁמְּדֻבָּר בַּפִּקָּדוֹן הַיָּקָר בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, בָּנִים אֲהוּבִים לְהוֹרֵיהֶם, וְעוֹד יוֹתֵר בָּנִים אֲהוּבִים לְבוֹרְאָם. הַמְּלָאכָה, מְלֶאכֶת שָׁמַיִם (אוֹ"ח תקעא-ב), וְהַמְשִׂימָה - מְשִׂימַת קֹדֶשׁ. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (בִּכְתֻבּוֹת קד.) שֶׁהַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל לֹא הִתְמַנָּה לְרָאשׁוּת הַיְּשִׁיבָה כִּמְמַלֵּא מְקוֹמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מִשּׁוּם שֶׁנָּשָׂא בְּתַפְקִיד נַעֲלֶה יוֹתֵר: הָיָה מוֹרֶה לַגִּיל הָרַךְ! זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי הַחִנּוּךְ בַּכִּתָּה, וְנָכוֹן לְגַבֵּי הַחִנּוּךְ בַּמִּשְׁפָּחָה: "חֲנֹךְ לַנַּעַר - כָּל נַעַר - עַל פִּי דַרְכּוֹ" (מִשְׁלֵי כב-ו). לֹא הֲרֵי דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר זֶה כְּדַרְכּוֹ שֶׁל אָחִיו. "כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה", לְכָל אֶחָד מֵהֶם שְׁאֵלוֹת אֲחֵרוֹת וּלְכָל אֶחָד הִתְיַחֲסוּת אַחֶרֶת וּתְשׁוּבָה שׁוֹנָה. כֵּיצַד אוֹמֵר הַפִּתְגָּם: חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת לַיָּד וְאֵין אַחַת דּוֹמָה לַחֲבֶרְתָּהּ, לֹא בְּאָרְכָּהּ וְלֹא בְּתִפְקוּדָהּ. מִסְפַּר צֶאֱצָאִים בַּמִּשְׁפָּחָה, וְאֵין אֶחָד דּוֹמֶה לְאָחִיו. וְכָל אֶחָד דּוֹרֵשׁ הִתְיַחֲסוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מַעֲקָב אוֹהֵב וּמֵבִין כְּמַעֲקָבוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אַחַר הַשֶּׂה. יֶתֶר עַל כֵּן: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָזַב אֶת כָּל הַקְּבוּצָה כְּדֵי לַעֲקֹב אַחַר הַשֶּׂה הַפּוֹרֵשׁ, הַנּוֹשֵׁר! כַּמָּה מַרְעִישִׁים דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פו-ד) עַל הַכָּתוּב "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף" (בְּרֵאשִׁית לט-ב) - וְעִם שְׁאָר הָאַחִים, לֹא הָיָה? אָמַר רַבִּי יוּדָן, מָשָׁל לְסוֹחֵר שֶׁהוֹלִיךְ עִמּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר חֲמוֹרִים טְעוּנִים כַּדֵּי יַיִן. פָּרַשׁ אַחַד הַחֲמוֹרִים וְנִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נָכְרִי (וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁאִם יִפְתַּח הַנָּכְרִי אֶת הַכַּד וְיִגַּע בַּיַּיִן, יֵאָסֵר הַמַּשְׁקֶה בִּשְׁתִיָּה). הֵנִיחַ הַסּוֹחֵר אֶת הַשַּׁיָּרָה וּמִהֵר אַחַר הַחֲמוֹר. אָמְרוּ לוֹ: מָה אַתָּה מֵנִיחַ אַחַד עָשָׂר וְהוֹלֵךְ לְךָ אַחַר הָאֶחָד? אָמַר לָהֶם: אֵלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאֵינִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁיִּתְנַכְּלוּ לָהֶם. אֲבָל זֶה שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נָכְרִי, יֵשׁ לְמַהֵר וּלְהַצִּילוֹ. כַּמָּה מְחַיְּבִים הַדְּבָרִים כָּל מוֹרֶה וְכָל הוֹרֶה, וּמַזְכִּירִים לוֹ לְהַקְצוֹת וּלְהַקְדִּים אֶת כָּל מַשְׁאַבֵּי תְּשׂוּמַת הַלֵּב שֶׁלּוֹ לַבֵּן וְלַתַּלְמִיד. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)