Otzarot-Article

מָרָן הָאֲבִי עֶזְרִי זַצַ"ל עָמַד וְתָמַהּ: מִשְׁלָחוֹת שֶׁל אַרְכִיאוֹלוֹגִים חוֹפְרִים בְּתֵל עָפָר, חוֹפְרִים וְחוֹפְרִים וּמְגַלִּים עִיר עַתִּיקָה הַקְּבוּרָה מִתַּחַת לְגִבְעַת הַחוֹל הָעֲצוּמָה. מִי קָבַר אוֹתָהּ? מִי הֵבִיא דַחְפּוֹרֵי עֲנָק וְכִסָּה אוֹתָהּ בְּהַר הַחוֹל?

וְהַתְּשׁוּבָה, פְּשׁוּטָה. כַּאֲשֶׁר אֵין עֲקֶרֶת הַבַּיִת עוֹבֶרֶת מִידֵי יוֹם וּמְקַנַּחַת בְּמַטְלִית יְבֵשָׁה אֶת הָרָהִיטִים, מִתְכַּסִּים הֵם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ בְּשִׁכְבַת אָבָק דְּקִיקָה. אָמְנָם, אִם יְנַקּוּ לְפָחוֹת פַּעַם בְּשָׁבוּעַ תַּשְׁחִיר הַמַּטְלִית וְתוּ לֹא, אַךְ הָאָבָק יוּסַר. אַךְ אִם לֹא יַעֲשׂוּ גַּם זֹאת, יִתְכַּסֶּה הַמִּזְנוֹן כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ בְּמַעֲטֶה לְבַנְבָן. וְאִם יַזְנִיחוּהוּ שָׁנָה וּשְׁנָתַיִם וְיוֹבֵל וְדוֹר, תִּצְטַבֵּר שִׁכְבָה עַל שִׁכְבָה שֶׁל אָבָק וָחוֹל. וּבְמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת יִתְכַּסֶּה הַכֹּל בְּחוֹל. שִׂיחִים יִצְמְחוּ וּבַעֲלֵי חַיִּים יִתְחַפְּרוּ וְאִישׁ לֹא יְשַׁעֵר כִּי הָיְתָה כָּאן עִיר...

וְאִם זוֹ פְּעֻלַּת גַּרְגְּרֵי אָבָק בִּלְתִּי נִרְאִים, מַה פְּעֻלַּת מַחֲשָׁבוֹת וַהֲגִיגִים מִצְטַבְּרִים עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם, לְטוֹב אוֹ לְמוּטָב?!

יֶתֶר עַל כֵּן -

סָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁזְּמַן רַב יַחֲלֹף עַד שֶׁתִּצְטַבֵּר שִׁכְבַת אָבָק הֲגוּנָה. אֲבָל אַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ הַתַּהֲלִיךְ וּמוּאָץ כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לְהָנִיחַ שֶׁזְּקוּקִים לְטִפּוֹת מַיִם רַבּוֹת כְּדֵי לַחֲרֹץ אֶת הַשֶּׁקַע הַהַתְחָלָתִי בָּאֶבֶן. אַךְ מִשֶּׁהֵחֵל תַּהֲלִיךְ הַכִּרְסוּם בָּאֶבֶן, מִתְפּוֹרֶרֶת הִיא בִּמְהִירוּת...

הֲלֹא נִרְאֶה, אָמַר: בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת פּוֹתְחִים אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ הָרוֹמֵז לִפְתִיחַת הַלֵּב בִּ"שְׁמַע קוֹלֵנוּ" בִּלְבַד.

בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה פּוֹתְחִים אֶת הָאָרוֹן גַּם לַאֲמִירַת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ".

מַגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהוּא נִפְתָּח בְּ"כָּל נִדְרֵי" וּבְכָל תְּפִילַת הַנְּעִילָה.

בְּסֻכּוֹת, כְּבָר מוֹצִיאִים מִמֶּנּוּ סֵפֶר תּוֹרָה לַאֲמִירַת הַהוֹשַׁעְנוֹת.

וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה, מוֹצִיאִים אֶת כָּל סִפְרֵי הַתּוֹרָה וְרוֹקְדִים עִמָּם בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה. הִנֵּה כִּי כֵן, הַתַּהֲלִיךְ הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר. הַלִּמּוּד בְּהִתְרַגְּשׁוּת הוּא הַמַּשְׁפִּיעַ וּבְעִקָּר לִמּוּד הַמּוּסָר.

כַּאֲשֶׁר יִסֵּד רַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל אֶת תְּנוּעַת הַמּוּסָר קָמוּ עוֹרְרִין וּבָהֶם רַבָּנִים גְּדוֹלֵי תּוֹרָה, שֶׁהִתְנַגְּדוּ לַהֲפִיכַת לִמּוּד הַמּוּסָר לְמִקְצוֹעַ מְיֻחָד וְנִפְרָד. כְּשֵׁם שֶׁלֹּא תִּתָּכֵן "תְּנוּעַת הַהֲלָכָה", שֶׁהֲרֵי הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהַהֲלָכָה הִיא חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה, וְלִמּוּד הַחֻמָּשׁ וּמְפָרְשָׁיו לֹא הָפַךְ לִתְנוּעָה, כָּךְ הַתּוֹרָה וְהַגְּמָרָא וְהַמִּדְרָשִׁים מְלֵאִים בְּקִטְעֵי מוּסָר, וְהֵם חֵלֶק מֵהַתּוֹרָה, וְאֵין לַעֲשׂוֹתָם לְלִמּוּד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

מִכֵּיוָן שֶׁדְּרָשׁוֹתָיו הַנִּלְהָבוֹת שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל סָחֲפוּ הֲמוֹנִים וּגְדוֹלֵי עוֹלָם נִמְנוּ עַל תַּלְמִידָיו וּתְנוּעָתוֹ הִכְּתָה שָׁרָשִׁים, קָרְאוּ הַמִּתְנַגְּדִים לַאֲסֵפָה בְּקוֹבְנָה, לְטַכֵּס עֵצָה וּלְסַכֵּל אֶת הַשְׁפָּעַת אִישֵׁי הַמּוּסָר. אַךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לַאֲסֵפָה אֲנָשִׁים מִתְּנוּעַת הַמּוּסָר וְיִתְפַּתַּח עִמּוּת שֶׁיָּבִיא לְפִצּוּץ הָאֲסֵפָה, הֶחְלִיטוּ שֶׁלֹּא יֻזְמְנוּ אֶלָּא רַבָּנֵי עָרִים. שָׁמַע הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי אַמְסְטֶרְדַם זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל אַלְקְסוּט וּמִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׂרָאֵל - וּבָא, וְהֻכְרְחוּ לְאַפְשֵׁר אֶת כְּנִיסָתוֹ.

קָמוּ הַמְּקַטְרְגִים וְתָקְפוּ אֶת הַתְּנוּעָה. מַדּוּעַ יֵשׁ לְיַסֵּד בָּתֵּי מוּסָר וְלִקְבֹּעַ שָׁעָה לְלִמּוּדוֹ? לָמָּה לֹא דַּי בְּקִטְעֵי הַמּוּסָר שֶׁבַּגְּמָרָא, בְּדִבְרֵי הָאַגָּדָה הָרְצוּפִים יִרְאָה?!

קָם רַבִּי נַפְתָּלִי וְהִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט מָתוּחַ. הַכֹּל יָדְעוּ שֶׁהוּא מֵרָאשֵׁי הַתְּנוּעָה הַמֻּתְקֶפֶת. פָּתַח וְאָמַר: "אָה, קִטְעֵי הָאַגָּדָה שֶׁבַּגְּמָרָא - אַזוֹי זִיס, אָזֹא זִיסְקַיְיט!" כֹּה מָתוֹק, כָּזוֹ מְתִיקוּת! מַמָּשׁ הִתְמוֹגֵג. תָּהוּ לְאָן תּוֹבִיל הַפְּתִיחָה.

אָמַר: "שְׁאֵלָה אַחַת לִי. כַּיָּדוּעַ, סוֹבְלִים יְלָדִים רַבִּים מִתּוֹלָעִים בִּבְנֵי הַמֵּעַיִם. כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים נָהֲגוּ לָתֵת לַיְּלָדִים לַעֲנָה - ווֹערְעמְקְרוֹיְט - שֶׁנִּקְּתָה אֶת הַמֵּעַיִם מֵהַתּוֹלָעִים. תְּרוּפָה בְּדוּקָה וּמְנֻסָּה. שָׁמַעְתִּי שֶׁהַיּוֹם אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ, וְרַבִּים סוֹבְלִים מֵהַתּוֹפָעָה. אוּלַי יוֹדֵעַ אֵי מִי מַדּוּעַ זָנְחוּ אֶת הַתְּרוּפָה הַטִּבְעִית וְהַמּוֹעִילָה?"

תָּמוּהַּ, מָה עִנְיַן הָרַבָּנִים הַנִּכְבָּדִים וְעִנְיַן הָאֲסֵפָה לְתוֹלָעִים בַּמֵּעַיִם וּרְפוּאָתָם. שָׁתְקוּ בִּמְבוּכָה. נַעֲנָה בִּמְאוֹר פָּנִים: "אֲגַלֶּה לָכֶם מַדּוּעַ -

מִישֶׁהוּ כָּאן נִסָּה לִלְעֹס לַעֲנָה?! הֵן מָרָה הִיא כָּל כָּךְ. אֱמֶת, מְמִיתָה הִיא אֶת הַתּוֹלָעִים, אֲבָל גַּם בְּנֵי אָדָם אֵינָם סוֹבְלִים אוֹתָהּ... מֶה עָשׂוּ הָאִמָּהוֹת, רָקְחוּ מִרְקַחַת מְתוּקָה וְעֵרְבוּ בָּהּ אֶת הַלַּעֲנָה. הַמִּרְקַחַת אִפְשְׁרָה אֶת הַלְּעִיסָה וְהַבְּלִיעָה, לַמְרוֹת שֶׁהַמְּרִירוּת הֻרְגְּשָׁה.

אֲבָל הַיְלָדִים, כְּדַרְכָּם שֶׁל יְלָדִים, עִוּוּ פָּנִים וּמָחוּ, דָּרְשׁוּ פָּחוֹת לַעֲנָה וְיוֹתֵר מִרְקַחַת. וְהָאִמָּהוֹת, כְּדַרְכָּן שֶׁל אִמָּהוֹת, וִתְּרוּ וְהוֹסִיפוּ מִרְקַחַת וְגָרְעוּ לַעֲנָה, עַד שֶׁהָיְתָה הַמִּרְקַחַת עִקָּר, וְהַיְלָדִים וְעִמָּם גַּם הַתּוֹלָעִים - חָגְגוּ... נוֹכְחוּ הָאִמָּהוֹת שֶׁהַמִּרְקַחַת אֵינָהּ מוֹעִילָה וּזְנָחוּהָ, וְלֹא הֵבִינוּ שֶׁהַמִּרְקַחַת אֶמְצָעִי בִּלְבַד וְהַלַּעֲנָה עִקָּר. אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְרִים עַל הָאִזּוּן וְעַל הַמִּנּוּן הַנָּכוֹן, הָיוּ נִפְטָרִים זֶה מִכְּבָר מִמַּכַּת הַתּוֹלָעִים...

מְבִינִים אַתֶּם, מוֹרַי וְרַבּוֹתַי -

פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּפָרָשִׁיּוֹת הַנָּבִיא, פְּסוּקֵי סֵפֶר מִשְׁלֵי וְהַמִּדְרָשִׁים, מַאַמְרֵי חֲזַ"ל וְאַגָּדוֹת הַתַּלְמוּד, כְּמוֹ גַּם סִפְרֵי הֶהָגוּת וְהַדְּרוּשׁ - אָח, אַזוֹי זִיס, אָזֹא זִיסְקַיְיט! אֲבָל זוֹ בְּדִיּוּק הַנְּקֻדָּה, הַ'תּוֹלָעִים' אֵינָן מֻשְׁפָּעוֹת מֵהַמִּרְקַחַת. הַ'תּוֹלָעִים' מֻשְׁפָּעוֹת מֵהַ'לַּעֲנָה'! לֹא הַסִּפּוּר יַשְׁפִּיעַ וְלֹא הַמִּדְרָשׁ, וְאַף לֹא סֵפֶר הַמּוּסָר, אֶלָּא הַהִתְפַּעֲלוּת, הַחֹם, הַהִתְלַהֲבוּת, הַמְּרִירוּת. הָרֶגֶשׁ בּוֹ נִלְמָדִים הַדְּבָרִים הוּא הַפּוֹתֵחַ אֶת הַלְּבָבוֹת, מֵמִית אֶת תּוֹלָעֵי הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת וְהַמֻּשְׁחָתוֹת וּמְטַפֵּחַ אֶת הָרְגָשׁוֹת הַטּוֹבִים וְהַנֶּאֱצָלִים.

וְזֹאת, בָּאָה לְחַדֵּשׁ תְּנוּעַת הַמּוּסָר. כָּךְ תּוֹבַעַת הִיא לִלְמֹד מוּסָר.

"כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים", וְהַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנְסוּ לַלְּבָבוֹת.

הָיְתָה זוֹ דְּרָשַׁת 'מִרְקַחַת' סְפוּגַת 'לַעֲנָה' וּפָעֲלָה אֶת פְּעֻלָּתָהּ. (הַמַּשְׁגִּיחַ מִקַּמֶּנִיץ, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	סוכות תשע"ב
	הנגון כפטיש והמילים כמסמר
	מָרָן הָאֲבִי עֶזְרִי זַצַ"ל עָמַד וְתָמַהּ: מִשְׁלָחוֹת שֶׁל אַרְכִיאוֹלוֹגִים חוֹפְרִים בְּתֵל עָפָר, חוֹפְרִים וְחוֹפְרִים וּמְגַלִּים עִיר עַתִּיקָה הַקְּבוּרָה מִתַּחַת לְגִבְעַת הַחוֹל הָעֲצוּמָה מָרָן הָאֲבִי עֶזְרִי זַצַ"ל עָמַד וְתָמַהּ: מִשְׁלָחוֹת שֶׁל אַרְכִיאוֹלוֹגִים חוֹפְרִים בְּתֵל עָפָר, חוֹפְרִים וְחוֹפְרִים וּמְגַלִּים עִיר עַתִּיקָה הַקְּבוּרָה מִתַּחַת לְגִבְעַת הַחוֹל הָעֲצוּמָה. מִי קָבַר אוֹתָהּ? מִי הֵבִיא דַחְפּוֹרֵי עֲנָק וְכִסָּה אוֹתָהּ בְּהַר הַחוֹל? וְהַתְּשׁוּבָה, פְּשׁוּטָה. כַּאֲשֶׁר אֵין עֲקֶרֶת הַבַּיִת עוֹבֶרֶת מִידֵי יוֹם וּמְקַנַּחַת בְּמַטְלִית יְבֵשָׁה אֶת הָרָהִיטִים, מִתְכַּסִּים הֵם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ בְּשִׁכְבַת אָבָק דְּקִיקָה. אָמְנָם, אִם יְנַקּוּ לְפָחוֹת פַּעַם בְּשָׁבוּעַ תַּשְׁחִיר הַמַּטְלִית וְתוּ לֹא, אַךְ הָאָבָק יוּסַר. אַךְ אִם לֹא יַעֲשׂוּ גַּם זֹאת, יִתְכַּסֶּה הַמִּזְנוֹן כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ בְּמַעֲטֶה לְבַנְבָן. וְאִם יַזְנִיחוּהוּ שָׁנָה וּשְׁנָתַיִם וְיוֹבֵל וְדוֹר, תִּצְטַבֵּר שִׁכְבָה עַל שִׁכְבָה שֶׁל אָבָק וָחוֹל. וּבְמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת יִתְכַּסֶּה הַכֹּל בְּחוֹל. שִׂיחִים יִצְמְחוּ וּבַעֲלֵי חַיִּים יִתְחַפְּרוּ וְאִישׁ לֹא יְשַׁעֵר כִּי הָיְתָה כָּאן עִיר... וְאִם זוֹ פְּעֻלַּת גַּרְגְּרֵי אָבָק בִּלְתִּי נִרְאִים, מַה פְּעֻלַּת מַחֲשָׁבוֹת וַהֲגִיגִים מִצְטַבְּרִים עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם, לְטוֹב אוֹ לְמוּטָב?! יֶתֶר עַל כֵּן - סָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁזְּמַן רַב יַחֲלֹף עַד שֶׁתִּצְטַבֵּר שִׁכְבַת אָבָק הֲגוּנָה. אֲבָל אַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ הַתַּהֲלִיךְ וּמוּאָץ כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לְהָנִיחַ שֶׁזְּקוּקִים לְטִפּוֹת מַיִם רַבּוֹת כְּדֵי לַחֲרֹץ אֶת הַשֶּׁקַע הַהַתְחָלָתִי בָּאֶבֶן. אַךְ מִשֶּׁהֵחֵל תַּהֲלִיךְ הַכִּרְסוּם בָּאֶבֶן, מִתְפּוֹרֶרֶת הִיא בִּמְהִירוּת... הֲלֹא נִרְאֶה, אָמַר: בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת פּוֹתְחִים אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ הָרוֹמֵז לִפְתִיחַת הַלֵּב בִּ"שְׁמַע קוֹלֵנוּ" בִּלְבַד. בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה פּוֹתְחִים אֶת הָאָרוֹן גַּם לַאֲמִירַת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ". מַגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהוּא נִפְתָּח בְּ"כָּל נִדְרֵי" וּבְכָל תְּפִילַת הַנְּעִילָה. בְּסֻכּוֹת, כְּבָר מוֹצִיאִים מִמֶּנּוּ סֵפֶר תּוֹרָה לַאֲמִירַת הַהוֹשַׁעְנוֹת. וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה, מוֹצִיאִים אֶת כָּל סִפְרֵי הַתּוֹרָה וְרוֹקְדִים עִמָּם בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה. הִנֵּה כִּי כֵן, הַתַּהֲלִיךְ הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר. הַלִּמּוּד בְּהִתְרַגְּשׁוּת הוּא הַמַּשְׁפִּיעַ וּבְעִקָּר לִמּוּד הַמּוּסָר. כַּאֲשֶׁר יִסֵּד רַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל אֶת תְּנוּעַת הַמּוּסָר קָמוּ עוֹרְרִין וּבָהֶם רַבָּנִים גְּדוֹלֵי תּוֹרָה, שֶׁהִתְנַגְּדוּ לַהֲפִיכַת לִמּוּד הַמּוּסָר לְמִקְצוֹעַ מְיֻחָד וְנִפְרָד. כְּשֵׁם שֶׁלֹּא תִּתָּכֵן "תְּנוּעַת הַהֲלָכָה", שֶׁהֲרֵי הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהַהֲלָכָה הִיא חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה, וְלִמּוּד הַחֻמָּשׁ וּמְפָרְשָׁיו לֹא הָפַךְ לִתְנוּעָה, כָּךְ הַתּוֹרָה וְהַגְּמָרָא וְהַמִּדְרָשִׁים מְלֵאִים בְּקִטְעֵי מוּסָר, וְהֵם חֵלֶק מֵהַתּוֹרָה, וְאֵין לַעֲשׂוֹתָם לְלִמּוּד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁדְּרָשׁוֹתָיו הַנִּלְהָבוֹת שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל סָחֲפוּ הֲמוֹנִים וּגְדוֹלֵי עוֹלָם נִמְנוּ עַל תַּלְמִידָיו וּתְנוּעָתוֹ הִכְּתָה שָׁרָשִׁים, קָרְאוּ הַמִּתְנַגְּדִים לַאֲסֵפָה בְּקוֹבְנָה, לְטַכֵּס עֵצָה וּלְסַכֵּל אֶת הַשְׁפָּעַת אִישֵׁי הַמּוּסָר. אַךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לַאֲסֵפָה אֲנָשִׁים מִתְּנוּעַת הַמּוּסָר וְיִתְפַּתַּח עִמּוּת שֶׁיָּבִיא לְפִצּוּץ הָאֲסֵפָה, הֶחְלִיטוּ שֶׁלֹּא יֻזְמְנוּ אֶלָּא רַבָּנֵי עָרִים. שָׁמַע הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי אַמְסְטֶרְדַם זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל אַלְקְסוּט וּמִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׂרָאֵל - וּבָא, וְהֻכְרְחוּ לְאַפְשֵׁר אֶת כְּנִיסָתוֹ. קָמוּ הַמְּקַטְרְגִים וְתָקְפוּ אֶת הַתְּנוּעָה. מַדּוּעַ יֵשׁ לְיַסֵּד בָּתֵּי מוּסָר וְלִקְבֹּעַ שָׁעָה לְלִמּוּדוֹ? לָמָּה לֹא דַּי בְּקִטְעֵי הַמּוּסָר שֶׁבַּגְּמָרָא, בְּדִבְרֵי הָאַגָּדָה הָרְצוּפִים יִרְאָה?! קָם רַבִּי נַפְתָּלִי וְהִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט מָתוּחַ. הַכֹּל יָדְעוּ שֶׁהוּא מֵרָאשֵׁי הַתְּנוּעָה הַמֻּתְקֶפֶת. פָּתַח וְאָמַר: "אָה, קִטְעֵי הָאַגָּדָה שֶׁבַּגְּמָרָא - אַזוֹי זִיס, אָזֹא זִיסְקַיְיט!" כֹּה מָתוֹק, כָּזוֹ מְתִיקוּת! מַמָּשׁ הִתְמוֹגֵג. תָּהוּ לְאָן תּוֹבִיל הַפְּתִיחָה. אָמַר: "שְׁאֵלָה אַחַת לִי. כַּיָּדוּעַ, סוֹבְלִים יְלָדִים רַבִּים מִתּוֹלָעִים בִּבְנֵי הַמֵּעַיִם. כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים נָהֲגוּ לָתֵת לַיְּלָדִים לַעֲנָה - ווֹערְעמְקְרוֹיְט - שֶׁנִּקְּתָה אֶת הַמֵּעַיִם מֵהַתּוֹלָעִים. תְּרוּפָה בְּדוּקָה וּמְנֻסָּה. שָׁמַעְתִּי שֶׁהַיּוֹם אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ, וְרַבִּים סוֹבְלִים מֵהַתּוֹפָעָה. אוּלַי יוֹדֵעַ אֵי מִי מַדּוּעַ זָנְחוּ אֶת הַתְּרוּפָה הַטִּבְעִית וְהַמּוֹעִילָה?" תָּמוּהַּ, מָה עִנְיַן הָרַבָּנִים הַנִּכְבָּדִים וְעִנְיַן הָאֲסֵפָה לְתוֹלָעִים בַּמֵּעַיִם וּרְפוּאָתָם. שָׁתְקוּ בִּמְבוּכָה. נַעֲנָה בִּמְאוֹר פָּנִים: "אֲגַלֶּה לָכֶם מַדּוּעַ - מִישֶׁהוּ כָּאן נִסָּה לִלְעֹס לַעֲנָה?! הֵן מָרָה הִיא כָּל כָּךְ. אֱמֶת, מְמִיתָה הִיא אֶת הַתּוֹלָעִים, אֲבָל גַּם בְּנֵי אָדָם אֵינָם סוֹבְלִים אוֹתָהּ... מֶה עָשׂוּ הָאִמָּהוֹת, רָקְחוּ מִרְקַחַת מְתוּקָה וְעֵרְבוּ בָּהּ אֶת הַלַּעֲנָה. הַמִּרְקַחַת אִפְשְׁרָה אֶת הַלְּעִיסָה וְהַבְּלִיעָה, לַמְרוֹת שֶׁהַמְּרִירוּת הֻרְגְּשָׁה. אֲבָל הַיְלָדִים, כְּדַרְכָּם שֶׁל יְלָדִים, עִוּוּ פָּנִים וּמָחוּ, דָּרְשׁוּ פָּחוֹת לַעֲנָה וְיוֹתֵר מִרְקַחַת. וְהָאִמָּהוֹת, כְּדַרְכָּן שֶׁל אִמָּהוֹת, וִתְּרוּ וְהוֹסִיפוּ מִרְקַחַת וְגָרְעוּ לַעֲנָה, עַד שֶׁהָיְתָה הַמִּרְקַחַת עִקָּר, וְהַיְלָדִים וְעִמָּם גַּם הַתּוֹלָעִים - חָגְגוּ... נוֹכְחוּ הָאִמָּהוֹת שֶׁהַמִּרְקַחַת אֵינָהּ מוֹעִילָה וּזְנָחוּהָ, וְלֹא הֵבִינוּ שֶׁהַמִּרְקַחַת אֶמְצָעִי בִּלְבַד וְהַלַּעֲנָה עִקָּר. אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְרִים עַל הָאִזּוּן וְעַל הַמִּנּוּן הַנָּכוֹן, הָיוּ נִפְטָרִים זֶה מִכְּבָר מִמַּכַּת הַתּוֹלָעִים... מְבִינִים אַתֶּם, מוֹרַי וְרַבּוֹתַי - פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּפָרָשִׁיּוֹת הַנָּבִיא, פְּסוּקֵי סֵפֶר מִשְׁלֵי וְהַמִּדְרָשִׁים, מַאַמְרֵי חֲזַ"ל וְאַגָּדוֹת הַתַּלְמוּד, כְּמוֹ גַּם סִפְרֵי הֶהָגוּת וְהַדְּרוּשׁ - אָח, אַזוֹי זִיס, אָזֹא זִיסְקַיְיט! אֲבָל זוֹ בְּדִיּוּק הַנְּקֻדָּה, הַ'תּוֹלָעִים' אֵינָן מֻשְׁפָּעוֹת מֵהַמִּרְקַחַת. הַ'תּוֹלָעִים' מֻשְׁפָּעוֹת מֵהַ'לַּעֲנָה'! לֹא הַסִּפּוּר יַשְׁפִּיעַ וְלֹא הַמִּדְרָשׁ, וְאַף לֹא סֵפֶר הַמּוּסָר, אֶלָּא הַהִתְפַּעֲלוּת, הַחֹם, הַהִתְלַהֲבוּת, הַמְּרִירוּת. הָרֶגֶשׁ בּוֹ נִלְמָדִים הַדְּבָרִים הוּא הַפּוֹתֵחַ אֶת הַלְּבָבוֹת, מֵמִית אֶת תּוֹלָעֵי הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת וְהַמֻּשְׁחָתוֹת וּמְטַפֵּחַ אֶת הָרְגָשׁוֹת הַטּוֹבִים וְהַנֶּאֱצָלִים. וְזֹאת, בָּאָה לְחַדֵּשׁ תְּנוּעַת הַמּוּסָר. כָּךְ תּוֹבַעַת הִיא לִלְמֹד מוּסָר. "כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים", וְהַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנְסוּ לַלְּבָבוֹת. הָיְתָה זוֹ דְּרָשַׁת 'מִרְקַחַת' סְפוּגַת 'לַעֲנָה' וּפָעֲלָה אֶת פְּעֻלָּתָהּ. (הַמַּשְׁגִּיחַ מִקַּמֶּנִיץ, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)