Otzarot-Article

"קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" (כז-יח) נִצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ לְמַנּוֹת אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְמַנְהִיג. "קָחֶנּוּ בִּדְבָרִים". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֱמֹר לוֹ: "אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לְהַנְהִיג בָּנָיו שֶׁל מָקוֹם!"

נִשְׁמַע מוּזָר, לִכְאוֹרָה. מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁכְנֵעַ אָדָם לְהַסְכִּים לִהְיוֹת רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה. אֵין לְךָ תַּפְקִיד אַחֲרַאי יוֹתֵר מִלִּהְיוֹת מֻפְקָד עַל חַיֵּיהֶם, שְׁלוֹמָם וְרַוְחָתָם שֶׁל מֵעַל לְשִׁשָּׁה מִלְיוֹן, כֵּן יִרְבּוּ, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם עוֹלָם מָלֵא. תַּפְקִיד כְּפוּי טוֹבָה, רְווּי לְחָצִים, חָשׂוּף לְבִקֹּרֶת, גָּדוּשׁ בְּאַכְזָבוֹת וּבִמְרוֹרִים, מְתָחִים וּשְׁחִיקָה. וְאֵיךְ נוֹשְׂאִים אֵלָיו עֵינַיִם, אֵיךְ נֶאֱבָקִים עָלָיו, לְהִתְמַנּוֹת וְלִשְׂרֹד. וְכָאן: "קַח אֶת יְהוֹשֻׁעַ", קָחֵהוּ בִּדְבָרִים, יֵשׁ צֹרֶךְ לְשַׁכְנֵעַ! הֲכֵיצַד?!

אַךְ הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה. הַמִּתְמוֹדְדִים עַל תַּפְקִיד רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, לְמָשָׁל, אוֹ הָרַמְטְכָּ"ל אוֹ כָּל תַּפְקִיד אַחֵר, עֲבוּרָם זוֹ פִּסְגָּה, שִׂיא הַשְּׁאִיפָה. וַאֲנָשִׁים עוֹשִׂים הַכֹּל כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַפִּסְגָה. מְכַלִּים אֶת עַצְמָם וְדוֹרְסִים אֲחֵרִים בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ. אֲבָל לִגְדוֹלֵי הָאֻמָּה הָיוּ פְּסָגוֹת אֲחֵרוֹת, רוּחָנִיּוּת: הִשְׁתַּלְּמוּת אִישִׁית, יְדִיעַת הַתּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף. וְזֶה מְרוֹמֵם כָּל כָּךְ, נֶאֱצָל כָּל כָּךְ, מְתַגְּמֵל כָּל כָּךְ, שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְשַׁכְנֵעָם לָרֶדֶת מִן הָהָר אֶל הָעָם, לְקַבֵּל אֶת הַהַנְהָגָה.

כִּי טוֹבַת הַכְּלָל מֵעַל הַכֹּל.

מַה שֶּׁנָּכוֹן 'בְּגָדוֹל' לְגַבֵּי רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, חַיָּב לְהָאִיר אֶת נְתִיבוֹ שֶׁל כָּל אָדָם. לְהַצִּיב גְּבוּלוֹת לַמֵּרוֹץ הַשּׁוֹחֵק אֶל הַפִּסְגָּה הַמָּמוֹנִית וְהַמַּעֲמָדִית, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תּוּשַׂג וּמְחִירָהּ כֹּה נוֹרָא, וּלְהִתְמַקֵּד יוֹתֵר בִּקְנִיַּת הַשְּׁלֵמוֹת הָאִישִׁית, בְּעִדּוּן הַמִּדּוֹת וּבִידִיעַת הַתּוֹרָה. וּמִצַּד שֵׁנִי לִפְעֹל לְטוֹבַת הַכְּלָל וּלְתוֹעֶלֶת הַצִּבּוּר.

סִפּוּר מִכְּלִי רִאשׁוֹן, עֵדוּת בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה, הַגָּאוֹן רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל יָשָׁר זַצַ"ל, תַּלְמִידוֹ וְכוֹתֵב תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל (הח"ח חַיָּיו וּפָעֳלוֹ א-שצא).

בְּאוֹתָם יָמִים שִׁגְּרוּ הַמַּשְׂכִּילִים הַמִּתְפַּקְּרִים מְסִיתִים וּמַדִּיחִים לַקְּהִלּוֹת, לְשַׁכְנֵעַ לִמְסֹר אֶת הַיְלָדִים לְמוֹסְדוֹת חִנּוּךְ חִלּוֹנִיִּים וְלִפְרֹק עֹל. עָמַד הֶחָפֵץ חַיִּים בַּפֶּרֶץ, וְשִׁגֵּר אֶת בְּנֵי יְשִׁיבָתוֹ לִשְׁבּוֹת בַּיִּשּׁוּבִים, לְהַלְהִיב לְבָבוֹת לֶאֱמוּנָה זַכָּה וְלַחִנּוּךְ הַטָּהוֹר. הַמְּסַפֵּר, שֶׁנִּמְנָה עַל תַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה, נִשְׁלַח לַעֲיָרָה דּוֹגוֹלִישׁוּק, וְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם חָווּ בִּמְחִצָּתוֹ שַׁבָּת מְרוֹמֶמֶת בָּהּ נֶהֱנוּ מִדְּרָשׁוֹתָיו וּמִדִּבְרֵי הַחִזּוּק וְהָעִדּוּד.

לֹא עָבְרוּ חֳדָשִׁים רַבִּים, וּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה פָּרְצָה. בֶּחֳדָשִׁים אֵלּוּ הִתְבַּקֵּשׁ בְּמִבְרָק לָשׁוּב לְבֵית הוֹרָיו. בִּקֵּשׁ רְשׁוּתָם לִשְׁהוֹת בִּמְחִיצַת הֶחָפֵץ חַיִּים בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, וְהָרְשׁוּת נִתְּנָה.

בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוֹדִיעוּהוּ שֶׁמְּחַפְּשִׂים אַחֲרָיו. מִשְׁלַחַת מֵהָעֲיָרָה דּוֹגוֹלִישׁוּק הִגִּיעָה. סִפְּרוּ שֶׁגִּיְּסוּ אֶת כָּל הַתּוֹשָׁבִים, מִגִּילָאֵי עֶשְׂרִים עַד חֲמִשִּׁים. נוֹתְרוּ הַקְּשִׁישִׁים הַחֲרֵדִים לְגוֹרַל בְּנֵיהֶם, הַיְלָדִים שֶׁנּוֹתְרוּ בְּלִי אֲבוֹתֵיהֶם וְכָל הַנָּשִׁים הַחֲרֵדוֹת לְגוֹרַל בַּעֲלֵיהֶן. גַּם בַּעֲלֵי הַתְּפִלָּה בֵּין הַמְּגֻיָּסִים, וּבַקְּהִלָּה - אֲוִירַת נְכֵאִים. נִזְכְּרוּ שֶׁלִּפְנֵי מִסְפַּר חֳדָשִׁים שָׁהָה עִמָּם בָּחוּר נִמְרָץ, פִּיו מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁהִרְעִיף נִטְפֵי אֱמוּנָה וְעוֹדֵד אֶת הַלְּבָבוֹת. שָׁלְחוּ מִשְׁלַחַת לְבַקְּשׁוֹ לִשְׁהוֹת עִמָּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. מוּכָנִים הֵם לְשַׁלֵּם בְּמַטְבֵּעַ נָאָה.

תָּמַהּ: "רַבִּים נוֹהֲרִים לְרָאדִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים בִּמְחִיצַת הֶחָפֵץ חַיִּים, וַאֲנִי אֶעֱזֹב אֶת הַמָּקוֹם, אֶת הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶת הַצַּדִּיק, כְּדֵי לִשְׁהוֹת בָּעֲיָרָה נִדַּחַת וּבַאֲוִירַת נְכֵאִים?!" אֵיךְ סָבְרוּ שֶׁיַּסְכִּים...

"אָז אַתָּה מְסָרֵב?"

"כֵּן", חָתַךְ וְנִפְרַד בְּבִרְכַּת כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה.

שָׁב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה הוֹדִיעוּהוּ שֶׁהֶחָפֵץ חַיִּים קוֹרֵא לוֹ. מִהֵר, וּמָצָא שָׁם אֶת חַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת. פָּנוּ לְהַלְשִׁין עָלָיו...

"מֶנְדְּל", פָּנָה אֵלָיו הֶחָפֵץ חַיִּים בְּנֹעַם, "הֵם מְסַפְּרִים שֶׁבִּקְּשׁוּ מִמְּךָ לָבוֹא אֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאַתָּה סֵרַבְתָּ. הֲנָכוֹן הַדָּבָר?"

"אֱמֶת", הֵשִׁיב.

"מֶנְדְּל, מַדּוּעַ?"

עָנָה בְּרֶגֶשׁ: "אֵיךְ אוּכַל לַעֲזֹב אֶת הַיְּשִׁיבָה וְאֶת הָרַב לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: הָרְחוֹקִים נוֹהֲרִים וּבָאִים, וַאֲנִי אֶעֱזֹב?!"

"הִיא הַנּוֹתֶנֶת", הֱשִׁיבוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים, "הֵם רְחוֹקִים, וּבָאִים לְפָחוֹת לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. אֲבָל אַתָּה מָצוּי כָּאן כָּל הַשָּׁנָה"...

"אֱמֶת, אֲבָל הוֹרַי בִּקְּשׁוּ שֶׁאֶחֱזֹר הַבַּיְתָה וּבִקַּשְׁתִּי רְשׁוּתָם לְהִשָּׁאֵר פֹּה בַּיְּשִׁיבָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעַכְשָׁו, לֹא בַּבַּיִת וְלֹא בַּיְּשִׁיבָה?!"...

שָׁתַק הֶחָפֵץ חַיִּים וּלְבַסּוֹף עָנָה: "מֶנְדְּל, אֵינִי יָכוֹל לַהֲשִׁיבְךָ עַל כָּךְ, שְׁקֹל אֶת הַצְּדָדִים וַעֲשֵׂה כַּהֲבָנָתְךָ. אֲבָל כְּשֶׁתִּשְׁקֹל, תִּזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי רַבֵּנוּ חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל, שֶׁהָאָדָם לֹא לְעַצְמוֹ נִבְרָא, רַק לְהוֹעִיל לַאֲחֵרִים בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל"...

וְהוּא נָסַע עִמָּם... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	ראש השנה תשע"ב
	אדם נתבע לפי הכרתו
	"וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה'" (ג-טז) סָח יְהוּדִי תּוֹשַׁב תֵּל אָבִיב: לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה רַבִּי אֶחָד הֲדוּר פָּנִים, הָרַבִּי מִוִּישֶׁוֶא זַצַ"ל, מְטַיֵּל בְּכָל יוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב בִּשְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד בְּתֵל אָבִיב "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" (כז-יח) נִצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ לְמַנּוֹת אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְמַנְהִיג. "קָחֶנּוּ בִּדְבָרִים". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֱמֹר לוֹ: "אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לְהַנְהִיג בָּנָיו שֶׁל מָקוֹם!" נִשְׁמַע מוּזָר, לִכְאוֹרָה. מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁכְנֵעַ אָדָם לְהַסְכִּים לִהְיוֹת רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה. אֵין לְךָ תַּפְקִיד אַחֲרַאי יוֹתֵר מִלִּהְיוֹת מֻפְקָד עַל חַיֵּיהֶם, שְׁלוֹמָם וְרַוְחָתָם שֶׁל מֵעַל לְשִׁשָּׁה מִלְיוֹן, כֵּן יִרְבּוּ, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם עוֹלָם מָלֵא. תַּפְקִיד כְּפוּי טוֹבָה, רְווּי לְחָצִים, חָשׂוּף לְבִקֹּרֶת, גָּדוּשׁ בְּאַכְזָבוֹת וּבִמְרוֹרִים, מְתָחִים וּשְׁחִיקָה. וְאֵיךְ נוֹשְׂאִים אֵלָיו עֵינַיִם, אֵיךְ נֶאֱבָקִים עָלָיו, לְהִתְמַנּוֹת וְלִשְׂרֹד. וְכָאן: "קַח אֶת יְהוֹשֻׁעַ", קָחֵהוּ בִּדְבָרִים, יֵשׁ צֹרֶךְ לְשַׁכְנֵעַ! הֲכֵיצַד?! אַךְ הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה. הַמִּתְמוֹדְדִים עַל תַּפְקִיד רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, לְמָשָׁל, אוֹ הָרַמְטְכָּ"ל אוֹ כָּל תַּפְקִיד אַחֵר, עֲבוּרָם זוֹ פִּסְגָּה, שִׂיא הַשְּׁאִיפָה. וַאֲנָשִׁים עוֹשִׂים הַכֹּל כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַפִּסְגָה. מְכַלִּים אֶת עַצְמָם וְדוֹרְסִים אֲחֵרִים בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ. אֲבָל לִגְדוֹלֵי הָאֻמָּה הָיוּ פְּסָגוֹת אֲחֵרוֹת, רוּחָנִיּוּת: הִשְׁתַּלְּמוּת אִישִׁית, יְדִיעַת הַתּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף. וְזֶה מְרוֹמֵם כָּל כָּךְ, נֶאֱצָל כָּל כָּךְ, מְתַגְּמֵל כָּל כָּךְ, שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְשַׁכְנֵעָם לָרֶדֶת מִן הָהָר אֶל הָעָם, לְקַבֵּל אֶת הַהַנְהָגָה. כִּי טוֹבַת הַכְּלָל מֵעַל הַכֹּל. מַה שֶּׁנָּכוֹן 'בְּגָדוֹל' לְגַבֵּי רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, חַיָּב לְהָאִיר אֶת נְתִיבוֹ שֶׁל כָּל אָדָם. לְהַצִּיב גְּבוּלוֹת לַמֵּרוֹץ הַשּׁוֹחֵק אֶל הַפִּסְגָּה הַמָּמוֹנִית וְהַמַּעֲמָדִית, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תּוּשַׂג וּמְחִירָהּ כֹּה נוֹרָא, וּלְהִתְמַקֵּד יוֹתֵר בִּקְנִיַּת הַשְּׁלֵמוֹת הָאִישִׁית, בְּעִדּוּן הַמִּדּוֹת וּבִידִיעַת הַתּוֹרָה. וּמִצַּד שֵׁנִי לִפְעֹל לְטוֹבַת הַכְּלָל וּלְתוֹעֶלֶת הַצִּבּוּר. סִפּוּר מִכְּלִי רִאשׁוֹן, עֵדוּת בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה, הַגָּאוֹן רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל יָשָׁר זַצַ"ל, תַּלְמִידוֹ וְכוֹתֵב תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל (הח"ח חַיָּיו וּפָעֳלוֹ א-שצא). בְּאוֹתָם יָמִים שִׁגְּרוּ הַמַּשְׂכִּילִים הַמִּתְפַּקְּרִים מְסִיתִים וּמַדִּיחִים לַקְּהִלּוֹת, לְשַׁכְנֵעַ לִמְסֹר אֶת הַיְלָדִים לְמוֹסְדוֹת חִנּוּךְ חִלּוֹנִיִּים וְלִפְרֹק עֹל. עָמַד הֶחָפֵץ חַיִּים בַּפֶּרֶץ, וְשִׁגֵּר אֶת בְּנֵי יְשִׁיבָתוֹ לִשְׁבּוֹת בַּיִּשּׁוּבִים, לְהַלְהִיב לְבָבוֹת לֶאֱמוּנָה זַכָּה וְלַחִנּוּךְ הַטָּהוֹר. הַמְּסַפֵּר, שֶׁנִּמְנָה עַל תַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה, נִשְׁלַח לַעֲיָרָה דּוֹגוֹלִישׁוּק, וְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם חָווּ בִּמְחִצָּתוֹ שַׁבָּת מְרוֹמֶמֶת בָּהּ נֶהֱנוּ מִדְּרָשׁוֹתָיו וּמִדִּבְרֵי הַחִזּוּק וְהָעִדּוּד. לֹא עָבְרוּ חֳדָשִׁים רַבִּים, וּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה פָּרְצָה. בֶּחֳדָשִׁים אֵלּוּ הִתְבַּקֵּשׁ בְּמִבְרָק לָשׁוּב לְבֵית הוֹרָיו. בִּקֵּשׁ רְשׁוּתָם לִשְׁהוֹת בִּמְחִיצַת הֶחָפֵץ חַיִּים בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, וְהָרְשׁוּת נִתְּנָה. בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוֹדִיעוּהוּ שֶׁמְּחַפְּשִׂים אַחֲרָיו. מִשְׁלַחַת מֵהָעֲיָרָה דּוֹגוֹלִישׁוּק הִגִּיעָה. סִפְּרוּ שֶׁגִּיְּסוּ אֶת כָּל הַתּוֹשָׁבִים, מִגִּילָאֵי עֶשְׂרִים עַד חֲמִשִּׁים. נוֹתְרוּ הַקְּשִׁישִׁים הַחֲרֵדִים לְגוֹרַל בְּנֵיהֶם, הַיְלָדִים שֶׁנּוֹתְרוּ בְּלִי אֲבוֹתֵיהֶם וְכָל הַנָּשִׁים הַחֲרֵדוֹת לְגוֹרַל בַּעֲלֵיהֶן. גַּם בַּעֲלֵי הַתְּפִלָּה בֵּין הַמְּגֻיָּסִים, וּבַקְּהִלָּה - אֲוִירַת נְכֵאִים. נִזְכְּרוּ שֶׁלִּפְנֵי מִסְפַּר חֳדָשִׁים שָׁהָה עִמָּם בָּחוּר נִמְרָץ, פִּיו מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁהִרְעִיף נִטְפֵי אֱמוּנָה וְעוֹדֵד אֶת הַלְּבָבוֹת. שָׁלְחוּ מִשְׁלַחַת לְבַקְּשׁוֹ לִשְׁהוֹת עִמָּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. מוּכָנִים הֵם לְשַׁלֵּם בְּמַטְבֵּעַ נָאָה. תָּמַהּ: "רַבִּים נוֹהֲרִים לְרָאדִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים בִּמְחִיצַת הֶחָפֵץ חַיִּים, וַאֲנִי אֶעֱזֹב אֶת הַמָּקוֹם, אֶת הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶת הַצַּדִּיק, כְּדֵי לִשְׁהוֹת בָּעֲיָרָה נִדַּחַת וּבַאֲוִירַת נְכֵאִים?!" אֵיךְ סָבְרוּ שֶׁיַּסְכִּים... "אָז אַתָּה מְסָרֵב?" "כֵּן", חָתַךְ וְנִפְרַד בְּבִרְכַּת כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה. שָׁב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה הוֹדִיעוּהוּ שֶׁהֶחָפֵץ חַיִּים קוֹרֵא לוֹ. מִהֵר, וּמָצָא שָׁם אֶת חַבְרֵי הַמִּשְׁלַחַת. פָּנוּ לְהַלְשִׁין עָלָיו... "מֶנְדְּל", פָּנָה אֵלָיו הֶחָפֵץ חַיִּים בְּנֹעַם, "הֵם מְסַפְּרִים שֶׁבִּקְּשׁוּ מִמְּךָ לָבוֹא אֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאַתָּה סֵרַבְתָּ. הֲנָכוֹן הַדָּבָר?" "אֱמֶת", הֵשִׁיב. "מֶנְדְּל, מַדּוּעַ?" עָנָה בְּרֶגֶשׁ: "אֵיךְ אוּכַל לַעֲזֹב אֶת הַיְּשִׁיבָה וְאֶת הָרַב לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: הָרְחוֹקִים נוֹהֲרִים וּבָאִים, וַאֲנִי אֶעֱזֹב?!" "הִיא הַנּוֹתֶנֶת", הֱשִׁיבוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים, "הֵם רְחוֹקִים, וּבָאִים לְפָחוֹת לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. אֲבָל אַתָּה מָצוּי כָּאן כָּל הַשָּׁנָה"... "אֱמֶת, אֲבָל הוֹרַי בִּקְּשׁוּ שֶׁאֶחֱזֹר הַבַּיְתָה וּבִקַּשְׁתִּי רְשׁוּתָם לְהִשָּׁאֵר פֹּה בַּיְּשִׁיבָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעַכְשָׁו, לֹא בַּבַּיִת וְלֹא בַּיְּשִׁיבָה?!"... שָׁתַק הֶחָפֵץ חַיִּים וּלְבַסּוֹף עָנָה: "מֶנְדְּל, אֵינִי יָכוֹל לַהֲשִׁיבְךָ עַל כָּךְ, שְׁקֹל אֶת הַצְּדָדִים וַעֲשֵׂה כַּהֲבָנָתְךָ. אֲבָל כְּשֶׁתִּשְׁקֹל, תִּזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי רַבֵּנוּ חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל, שֶׁהָאָדָם לֹא לְעַצְמוֹ נִבְרָא, רַק לְהוֹעִיל לַאֲחֵרִים בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל"... וְהוּא נָסַע עִמָּם... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)