Otzarot-Article

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (ז-יב) מַה הֵם נִסְיוֹנוֹת דּוֹרֵנוּ? כְּדֵי לְהָבִין זֹאת צָרִיךְ לָדַעַת מִי הוּא דּוֹרֵנוּ. עַם יִשְׂרָאֵל, לְדוֹרוֹתָיו, הוּא כְּקוֹמָה שְׁלֵמָה. רֹאשׁוֹ הוּא דּוֹר הַמִּדְבָּר, "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ"; הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"; שֶׁהֵם בְּחִינַת רֹאשׁ הָעָם, וְכָל הַגּוּף, עַד עֲקֵב הָרַגְלַיִם, שֶׁהוּא דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, דּוֹרֵנוּ.

וְאָנוּ, הַסְּמוּכִים כָּל כָּךְ וּקְרוֹבִים כָּל כָּךְ לַגְּאֻלָּה, נֶאֱמֶנֶת עָלֵינוּ עֵדוּתוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי דּוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א כִּי מִי שֶׁאָזְנוֹ כְּרוּיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל פַּעֲמֵי מָשִׁיחַ, וְאֵין סָפֵק שֶׁאָזְנוֹ אָכֵן כְּרוּיָה, וְהוּא אָכֵן שׁוֹמֵעַ.

מְצוּיִים אָנוּ בְּסוֹף הֶעָקֵב שֶׁל קוֹמַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל. מַרְעִישׁ, אֲבָל הֶעָקֵב זֶה אֲנַחְנוּ, וְזֶה מְקוֹמֵנוּ בְּקוֹמַת עַם יִשְׂרָאֵל.

אוּלָם "אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו" (ע"ז ג.), דּוֹר חַלָּשׁ, מִכָּל הַבְּחִינוֹת.

פַּעַם אַחַת חָלָה הֶחָסִיד הַנּוֹדָע רַבִּי בֶּן צִיּוֹן מֵאוֹסְטְרוֹבְצָה זַצַ"ל, וְחֻלְשָׁתוֹ הָלְכָה וְגָבְרָה. הַיּוֹם קוֹרְאִים לַמַּחֲלָה "מוֹנוֹ", אָז הָיְתָה זוֹ סְתָם חֻלְשָׁה נוֹרָאָה. בָּאוּ וְסִפְּרוּ אֶת הַמַּצָּב לְרַבּוֹ, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"ם מִגּוּר זַצַ"ל. וְאָמַר: "אִמְרוּ לוֹ שֶׁיָּבוֹא".

חָגַר שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו וּבָא.

אָמַר לוֹ הָרַבִּי: "הֲנָכוֹן מַה שֶׁסִּפֵּר לִי זוּנְדִיל, שֶׁאַתָּה חַלָּשׁ כָּל כָּךְ?"

"עָנָה: "הֵן!"

תָּמַהּ הָרַבִּי: "פַּעַם הָיִיתָ נוֹשֵׂא עַל גַּבְּךָ שַׂק סֻכָּר"...

הַיּוֹם, אֵין עַל מַה לְדַבֵּר.

"וְכַפִּית סֻכָּר?"

חִיֵּךְ, מִי אֵינוֹ יָכוֹל לָשֵׂאת כַּפִּית סֻכָּר.

"וְפּוּנְט?" כַּחֲצִי קִילוֹ.

הֵנִיד רֹאשׁוֹ: "בְּקֹשִׁי".

אָמַר הָרַבִּי: "דַּע אֵפוֹא כִּי אִם אֵינְךָ יָכוֹל לָשֵׂאת שַׂק, אֵין דּוֹרְשִׁים מִמְּךָ לְשֵׂאתוֹ. אֲבָל פּוּנְט יָכוֹל אַתָּה אָז פּוּנְט תּוֹבְעִים מִמְּךָ". (שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ)

מֵאִתָּנוּ דּוֹרְשִׁים לְהָרִים אֶת כַּפִּית הַסֻּכָּר וְהַדְּבַשׁ וּלְהַגִּישָׁהּ אֶל שְׂפָתֵינוּ,

וְגַם לְכָךְ אֵין לָנוּ כֹּחַ... זֶה נִסָּיוֹן, נֶעְבֵּאךְ. אָנוּ נִפְתַּח אֶת הַפֶּה וְיַלְעִיטוּנוּ נָא.

בִּימֵי רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, כְּשֶׁהָיָה אָדָם מְבַקֵּשׁ לָדַעַת הֲלָכָה, הָיָה עָלָיו לָדַעַת אֶת הַמַּסֶּכֶת עַל בֻּרְיָהּ, לַעֲמֹל עַל הַסֻּגְיָה וּלְהָבִין יְסוֹדוֹתֶיהָ וְלַחְתֹּר לִפְסַק הַהֲלָכָה.

רִחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְרֵאָיו, כִּי הִתְמַעֲטוּ הַדּוֹרוֹת וְהַלְּבָבוֹת, וְהִתְחַבְּרוּ סִפְרֵי הַהֲלָכָה: רִי"ף, רַמְבַּ"ם, טוּר, שֻׁלְחָן עָרוּךְ, לְבוּשׁ. וַעֲדַיִן צָרִיךְ הָיָה לִמְצֹא אֶת הַהֲלָכָה הַמַּתְאִימָה, וּלְדַמּוֹת דָּבָר לְדָבָר, לְהַחְלִיט לְאֵיזוֹ מִן הַהֲלָכוֹת שַׁיָּךְ הַנִּדּוֹן שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְשׁוּב רִחֵם הַבּוֹרֵא, וְנִדְפְּסוּ מְפָרְשֵׁי הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ: הַמָּגֵן אַבְרָהָם, טוּרֵי זָהָב וְשִׂפְתֵי כֹּהֵן. וַהֲקָלָה עַל הֲקָלָה, נִדְפְּסוּ עֲלֵיהֶם מְפָרְשִׁים: "מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל" וּ"פְרִי מְגָדִים" וְ"שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה" וְ"בָּאֵר הֵיטֵב". וַהֲקָלָה נוֹסֶפֶת, סִפְרֵי קִצּוּרֵי הַהֲלָכוֹת: שֻׁלְחָן עָרוּךְ הָרַב, חַיֵּי אָדָם, קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְעָרוּךְ הַשֻׁלְחָן. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל, מִשְׁנָה בְּרוּרָה עִם בֵּאוּר הֲלָכָה, וְכַף הַחַיִּים וְיַלְקוּט יוֹסֵף וַהֲלָכָה בְּרוּרָה. וְכַיּוֹם, פּוֹנִים הַיְשֵׁר לָאִינְדֶקְס שֶׁל שְׁמִירַת שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ וְאָרְחוֹת שַׁבָּת. הַכֹּל כְּבָר טָחוּן וּמְתֻבָּל, כְּמָזוֹן לְתִינוֹקוֹת. רַק לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה וְלִגְמֹעַ.

לֹא דַּי בִּגְמָרָא וּבָרִאשׁוֹנִים, בְּסִפְרֵי הָאַחֲרוֹנִים וּבְמַעַרְכוֹת רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת. יֵשׁ אֶת אוֹצַר מְפָרְשֵׁי הַתַּלְמוּד, וְסִפְרֵי עֵזֶר וְסִכּוּמִים וּפַרְפְּרָאוֹת, וְעַד לְשׁוֹטֶנְשְׁטֵיְין וּלְקַלָּטוֹת. כָּל הַתַּלְמוּד בְּ'אֵם.פִּי.' זָעִיר, אֵין תֵּרוּצִים, אִינְפוּזְיָה לַוְּרִיד. זֶה רַק מוֹכִיחַ כַּמָּה אֲנַחְנוּ קְטַנִּים.

וְנִרְגָּנִים, קָשֶׁה לָנוּ...

כַּמָּה מַתְאִימָה עֲבוּרֵנוּ עֲתִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי זֵירָא. "יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם מֵאֲבוֹתֵינוּ" (בְּרָכוֹת טז:)

הֵם עָמְדוּ בְּכָזוֹ גְּבוּרָה, בְּכָאֵלּוּ נִסְיוֹנוֹת.

וְאָנוּ מִתְקַשִּׁים לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹתֵינוּ הַפְּעוּטִים. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	ראש השנה תשע"ב
	אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה
	"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּ "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (ז-יב) מַה הֵם נִסְיוֹנוֹת דּוֹרֵנוּ? כְּדֵי לְהָבִין זֹאת צָרִיךְ לָדַעַת מִי הוּא דּוֹרֵנוּ. עַם יִשְׂרָאֵל, לְדוֹרוֹתָיו, הוּא כְּקוֹמָה שְׁלֵמָה. רֹאשׁוֹ הוּא דּוֹר הַמִּדְבָּר, "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ"; הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, "בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"; שֶׁהֵם בְּחִינַת רֹאשׁ הָעָם, וְכָל הַגּוּף, עַד עֲקֵב הָרַגְלַיִם, שֶׁהוּא דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, דּוֹרֵנוּ. וְאָנוּ, הַסְּמוּכִים כָּל כָּךְ וּקְרוֹבִים כָּל כָּךְ לַגְּאֻלָּה, נֶאֱמֶנֶת עָלֵינוּ עֵדוּתוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי דּוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א כִּי מִי שֶׁאָזְנוֹ כְּרוּיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל פַּעֲמֵי מָשִׁיחַ, וְאֵין סָפֵק שֶׁאָזְנוֹ אָכֵן כְּרוּיָה, וְהוּא אָכֵן שׁוֹמֵעַ. מְצוּיִים אָנוּ בְּסוֹף הֶעָקֵב שֶׁל קוֹמַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל. מַרְעִישׁ, אֲבָל הֶעָקֵב זֶה אֲנַחְנוּ, וְזֶה מְקוֹמֵנוּ בְּקוֹמַת עַם יִשְׂרָאֵל. אוּלָם "אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו" (ע"ז ג.), דּוֹר חַלָּשׁ, מִכָּל הַבְּחִינוֹת. פַּעַם אַחַת חָלָה הֶחָסִיד הַנּוֹדָע רַבִּי בֶּן צִיּוֹן מֵאוֹסְטְרוֹבְצָה זַצַ"ל, וְחֻלְשָׁתוֹ הָלְכָה וְגָבְרָה. הַיּוֹם קוֹרְאִים לַמַּחֲלָה "מוֹנוֹ", אָז הָיְתָה זוֹ סְתָם חֻלְשָׁה נוֹרָאָה. בָּאוּ וְסִפְּרוּ אֶת הַמַּצָּב לְרַבּוֹ, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"ם מִגּוּר זַצַ"ל. וְאָמַר: "אִמְרוּ לוֹ שֶׁיָּבוֹא". חָגַר שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו וּבָא. אָמַר לוֹ הָרַבִּי: "הֲנָכוֹן מַה שֶׁסִּפֵּר לִי זוּנְדִיל, שֶׁאַתָּה חַלָּשׁ כָּל כָּךְ?" "עָנָה: "הֵן!" תָּמַהּ הָרַבִּי: "פַּעַם הָיִיתָ נוֹשֵׂא עַל גַּבְּךָ שַׂק סֻכָּר"... הַיּוֹם, אֵין עַל מַה לְדַבֵּר. "וְכַפִּית סֻכָּר?" חִיֵּךְ, מִי אֵינוֹ יָכוֹל לָשֵׂאת כַּפִּית סֻכָּר. "וְפּוּנְט?" כַּחֲצִי קִילוֹ. הֵנִיד רֹאשׁוֹ: "בְּקֹשִׁי". אָמַר הָרַבִּי: "דַּע אֵפוֹא כִּי אִם אֵינְךָ יָכוֹל לָשֵׂאת שַׂק, אֵין דּוֹרְשִׁים מִמְּךָ לְשֵׂאתוֹ. אֲבָל פּוּנְט יָכוֹל אַתָּה אָז פּוּנְט תּוֹבְעִים מִמְּךָ". (שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ) מֵאִתָּנוּ דּוֹרְשִׁים לְהָרִים אֶת כַּפִּית הַסֻּכָּר וְהַדְּבַשׁ וּלְהַגִּישָׁהּ אֶל שְׂפָתֵינוּ, וְגַם לְכָךְ אֵין לָנוּ כֹּחַ... זֶה נִסָּיוֹן, נֶעְבֵּאךְ. אָנוּ נִפְתַּח אֶת הַפֶּה וְיַלְעִיטוּנוּ נָא. בִּימֵי רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, כְּשֶׁהָיָה אָדָם מְבַקֵּשׁ לָדַעַת הֲלָכָה, הָיָה עָלָיו לָדַעַת אֶת הַמַּסֶּכֶת עַל בֻּרְיָהּ, לַעֲמֹל עַל הַסֻּגְיָה וּלְהָבִין יְסוֹדוֹתֶיהָ וְלַחְתֹּר לִפְסַק הַהֲלָכָה. רִחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְרֵאָיו, כִּי הִתְמַעֲטוּ הַדּוֹרוֹת וְהַלְּבָבוֹת, וְהִתְחַבְּרוּ סִפְרֵי הַהֲלָכָה: רִי"ף, רַמְבַּ"ם, טוּר, שֻׁלְחָן עָרוּךְ, לְבוּשׁ. וַעֲדַיִן צָרִיךְ הָיָה לִמְצֹא אֶת הַהֲלָכָה הַמַּתְאִימָה, וּלְדַמּוֹת דָּבָר לְדָבָר, לְהַחְלִיט לְאֵיזוֹ מִן הַהֲלָכוֹת שַׁיָּךְ הַנִּדּוֹן שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְשׁוּב רִחֵם הַבּוֹרֵא, וְנִדְפְּסוּ מְפָרְשֵׁי הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ: הַמָּגֵן אַבְרָהָם, טוּרֵי זָהָב וְשִׂפְתֵי כֹּהֵן. וַהֲקָלָה עַל הֲקָלָה, נִדְפְּסוּ עֲלֵיהֶם מְפָרְשִׁים: "מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל" וּ"פְרִי מְגָדִים" וְ"שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה" וְ"בָּאֵר הֵיטֵב". וַהֲקָלָה נוֹסֶפֶת, סִפְרֵי קִצּוּרֵי הַהֲלָכוֹת: שֻׁלְחָן עָרוּךְ הָרַב, חַיֵּי אָדָם, קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְעָרוּךְ הַשֻׁלְחָן. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל, מִשְׁנָה בְּרוּרָה עִם בֵּאוּר הֲלָכָה, וְכַף הַחַיִּים וְיַלְקוּט יוֹסֵף וַהֲלָכָה בְּרוּרָה. וְכַיּוֹם, פּוֹנִים הַיְשֵׁר לָאִינְדֶקְס שֶׁל שְׁמִירַת שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ וְאָרְחוֹת שַׁבָּת. הַכֹּל כְּבָר טָחוּן וּמְתֻבָּל, כְּמָזוֹן לְתִינוֹקוֹת. רַק לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה וְלִגְמֹעַ. לֹא דַּי בִּגְמָרָא וּבָרִאשׁוֹנִים, בְּסִפְרֵי הָאַחֲרוֹנִים וּבְמַעַרְכוֹת רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת. יֵשׁ אֶת אוֹצַר מְפָרְשֵׁי הַתַּלְמוּד, וְסִפְרֵי עֵזֶר וְסִכּוּמִים וּפַרְפְּרָאוֹת, וְעַד לְשׁוֹטֶנְשְׁטֵיְין וּלְקַלָּטוֹת. כָּל הַתַּלְמוּד בְּ'אֵם.פִּי.' זָעִיר, אֵין תֵּרוּצִים, אִינְפוּזְיָה לַוְּרִיד. זֶה רַק מוֹכִיחַ כַּמָּה אֲנַחְנוּ קְטַנִּים. וְנִרְגָּנִים, קָשֶׁה לָנוּ... כַּמָּה מַתְאִימָה עֲבוּרֵנוּ עֲתִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי זֵירָא. "יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם מֵאֲבוֹתֵינוּ" (בְּרָכוֹת טז:) הֵם עָמְדוּ בְּכָזוֹ גְּבוּרָה, בְּכָאֵלּוּ נִסְיוֹנוֹת. וְאָנוּ מִתְקַשִּׁים לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹתֵינוּ הַפְּעוּטִים. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)