Otzarot-Article

"וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח" (יז-כ) הַצַּדִּיק רַבִּי יִצְחָק מִנַּשְׁכִיז זַצַ"ל בִּקֵּר פַּעַם בָּעִיר וַלוֹדוֹבְקָה. בָּעֶרֶב שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ לָנוּחַ, וְכַמָּה מִמְּקוֹרָבָיו עָמְדוּ סְבִיבוֹ. פָּתַח וְסִפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּיָמִים עָבָרוּ בָּעִיר אַפְּטָא.

אַבְרֵךְ לַמְדָּן, מֻכְשָׁר וְנָאֶה, נֶאֱלַץ לָצֵאת לְמִסְחָר כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס. הָיָה פּוֹקֵד אֶת אֲחֻזּוֹת הָאֲצִילִים, קוֹנֶה אֶת תְּנוּבוֹת הַשָּׂדֶה וּמַצִּיעַ תְּמוּרָתָן סְחוֹרוֹת שׁוֹנוֹת. בִּהְיוֹתוֹ יְשַׁר דֶּרֶךְ, חָכָם וְנָבוֹן, רָכַשׁ אֶת אֵמוּנָם וְלָמַד נִימוּסֵיהֶם וְאָרְחוֹתֵיהֶם, לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵיהֶם. נְשִׂיאַת חֵן זוֹ הָיְתָה לוֹ לְרוֹעֵץ, כִּי בְּסָמוּךְ לְעִירוֹ הָיְתָה אֲחֻזָּה נִרְחֶבֶת שֶׁעִם אֲדוֹנֶיהָ סָחַר. יוֹם אֶחָד מֵת בַּעַל הָאֲחֻזָּה וְהוֹתִיר אֶת הַנַּחֲלָה לְבִתּוֹ הַיְּחִידָה. הִמְשִׁיךְ הַלָּהּ לִסְחֹר עִם הָעַלְמָה הָאֲצִילָה, וַעֲדִינוּת אָרְחוֹתָיו נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינֶיהָ. בִּקְצָרָה, לֹא עָמַד בְּנִסְיוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְהָלַךְ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי עַד שֶׁהֵמִיר דָּתוֹ וּנְשָׂאָהּ לְאִשָּׁה, וְהָיָה לַאֲדוֹן הָאֲחֻזָּה.

"רַבֵּנוּ", קָטַע אַחַד הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַצַּדִּיק, "לֹא הַרְחֵק מִכָּאן אֵרַע סִפּוּר דּוֹמֶה, אֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר - "

הַשּׁוֹמְעִים הִסּוּ אוֹתוֹ, וְהַצַּדִּיק הִמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרוֹ: "תַּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, יְהוּדִי מוֹצֵא עַצְמוֹ שָׁבוּי בִּידֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא. לֹא תְּפִלָּה, לֹא תְּפִלִּין, לֹא שַׁבָּת וְלֹא חַג. לֹא רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים... חַיִּים כֹּה מַשְׁמִימִים, מִדְבָּר צָחִיחַ שֶׁל חֻלִּין, מֵדִיף צַחֲנַת נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת... לֹא אַחַת נִחַם עַל צַעֲדוֹ, בִּקֵּשׁ לַחְזֹר בּוֹ, לָשׁוּב לְחַיֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת. אֲבָל הַדֶּלֶת נְעוּלָה הָיְתָה בְּפָנָיו, שֶׁכֵּן לְפִי הַחֹק שֶׁשָּׂרַר בְּאוֹתָם יָמִים אָסוּר הָיָה לְמוּמָר לָשׁוּב, וְכָל הַמְסַיְּעִים לוֹ צְפוּיִים הָיוּ לָעֳנָשִׁים כְּבֵדִים. וּבְכָל זֹאת, נִסָּה. אֲבָל הַמִּרְשַׁעַת עָמְדָה עַל הַמִּשְׁמָר. הִבְחִינָה בְּהִתְחַבְּטֻיּוֹתָיו וְעָקְבָה אַחַר צְעָדָיו, וּכְשֶׁקָּשַׁר קְשָׁרִים עִם יְהוּדֵי הָעִיר הָיְתָה מַסְגִּירָה אוֹתָם לַמַּלְכוּת וְהִתְיַסְּרוּ נוֹרָאוֹת.

רַבָּהּ שֶׁל אַפְּטָא, גָּאוֹן וְצַדִּיק הָיָה. לַיְלָה אֶחָד יָשַׁב וְלָמַד, וְהִנֵּה מִתְדַּפְּקִים עַל דַּלְתּוֹ. קָם וּפָתַח, וְהַמּוּמָר מוּלוֹ: "הוֹשִׁיעָה, רַבִּי", קָרָא בְּקוֹל בּוֹכִים, "רְצוֹנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, לַחְזֹר לְיַהֲדוּתִי!"...

וְהָרַב, שֶׁיָּדַע שֶׁיְּהוּדִים רַבִּים כְּבָר שִׁלְּמוּ בְּיֹקֶר עַל הֵעָנוּתָם לְהַפְצָרוֹתָיו, סָגַר אֶת הַדֶּלֶת בְּפָנָיו. אֲבָל הָאִישׁ לֹא וִתֵּר. לַיְלָה אַחַר לַיְלָה הִגִּיעַ, בְּשָׁעָה קְבוּעָה, כַּאֲשֶׁר בְּטִירָתוֹ עָלוּ הַכֹּל עַל יְצוּעָם...

לַיְלָה אֶחָד פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הָרַב. כְּשֶׁנִּשְׁמְעוּ הַנְּקִישׁוֹת נָטַל עִמּוֹ אֶת מַקְלוֹ. פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת בִּתְנוּפָה וְהֵרִים אֶת הַמַּטֶּה. אָמַר לַמּוּמָר: "הִסְתַּלֵּק, וָלֹא אַכְּךָ בַּמַּקֵּל!" חָוְרוּ פְּנֵי הַמּוּמָר, וְהָרַב הִפְטִיר: "כְּשֵׁם שֶׁהַמַּטֶּה הַזֶּה לֹא יַצְמִיחַ פְּרִי, כָּךְ אַתָּה לֹא תָּשׁוּב לְעוֹלָם!"

שָׁמַט הַמּוּמָר כְּתֵפָיו וּפָנָה לָלֶכֶת לִבְלִי שׁוּב. הִבִּיט הָרַב, וְהִנֵּה זֶה פֶלֶא, הוֹצִיא הַמַּקֵּל פְּרָחִים, הֵחֵל לִפְרֹחַ לְנֶגֶד עֵינָיו וְלִגְמֹל פְּרִי.

"חֲזוֹר נָא!" קָרָא הָרַב הַנִּרְעָשׁ. הִזְמִין אֶת הַמּוּמָר לְחַדְרוֹ וְהֵחֵל לְלַמְּדוֹ דַּרְכֵי תְּשׁוּבָה. אֵין לְשַׁעֵר וּלְתָאֵר אֵיזֶה לַיְלָה מְזַכֵּךְ וּמְטַהֵר עָבַר עָלָיו. לִפְנוֹת בֹּקֶר שָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ, וְהִנֵּה לֶהָבוֹת מִתַּמְּרוֹת וְעָשָׁן מִתְאַבֵּךְ. הַבַּיִת עָלָה בָּאֵשׁ עַל יוֹשְׁבָיו.

כָּךְ נִצַּל, כְּדֵי לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ.

סִיֵּם הַצַּדִּיק אֶת סִפּוּרוֹ וְאָמַר: "בִּימֵי קֶדֶם נִשְׁמְעוּ כָּאֵלּוּ פְּלָאוֹת, אֲבָל בְּיָמֵינוּ, הֲיִתָּכְנוּ?!"

שָׁהָה רֶגַע וְהוֹסִיף: "וְאוּלַי?! לַיְלָה טוֹב"...

לְמָחֳרָת בָּאָה הַשְּׁמוּעָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ לַיְלָה נִשְׂרַף בֵּית אֲחֻזָּה לֹא הַרְחֵק מִן הָעִיר. וּבְדֶרֶךְ פֶּלֶא לֹא הָיָה בּוֹ הָאָדוֹן, יְהוּדִי מוּמָר, שֶׁשָּׁהָה בְּדַנְצִיג לְרֶגֶל מִסְחָרוֹ. וּכְבָר לֹא חָזַר לְבֵיתוֹ כִּי שָׁב לְדַת אֲבוֹתָיו...

וְאַף אָנוּ נִתְהֶה: "בִּימֵי קֶדֶם נִשְׁמְעוּ כָּאֵלּוּ פְּלָאוֹת. אֲבָל בְּיָמֵינוּ? הֲיִתָּכְנוּ?!" אֲבָל אָנוּ לֹא נָשִׁיב: "וְאוּלַי". אָנוּ נֵדַע: מִתְרַחֲשִׁים וְעוֹד אֵיךְ. הַגָּאוֹן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַ"ל, לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, נָשָׂא תְּפִלָּה: "שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ הַמַּעְיָן וְלֹא יִקָּצֵץ הָאִילָן". רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵיךְ נִסּוּ לְיַבֵּשׁ אֶת הַמַּעְיָנוֹת, אֵיךְ נִסּוּ לִקְצֹץ וְלִגְדֹּעַ אֶת הָאִילָנוֹת. לְנַתֵּק מִן הַמּוֹרֶשֶׁת, לִקְרוֹעַ מֵהַיַּהֲדוּת. נִדְמֶה הָיָה שֶׁזֶּהוּ, רַק יוּבָל קָטָן מְפַכֶּה, רַק שָׁתִיל זָעִיר מְלַבְלֵב, וְהַחֹרֶשׁ כֻּלּוֹ - יָבֵשׁ, קָמֵל. וְהִנֵּה קָמָה תְּנוּעַת הַתְּשׁוּבָה, וְעֵצִים שֶׁנִּרְאוּ כִּיבֵשִׁים פּוֹרְחִים בַּעֲלִיל, שָׁבוּ אֶל הַמְּקוֹרוֹת. "וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה... וְאֵלֶּה מִי גִּדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי" (יְשַׁעְיָה מט-כא). וּלְפֶתַע שָׁבִים הֵם "וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם" (יְשַׁעְיָה ס-ח), וְנֶצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ראה תשע"א
	מַעֲשֵׂי צֶאֱצָאֵינוּ יִזָּקְפוּ לְחֶשְׁבּוֹנֵנוּ
	"וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה'" (ג-טז) סָח יְהוּדִי תּוֹשַׁב תֵּל אָבִיב: לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה רַבִּי אֶחָד הֲדוּר פָּנִים, הָרַבִּי מִוִּישֶׁוֶא זַצַ"ל, מְטַיֵּל בְּכָל יוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב בִּשְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד בְּתֵל אָבִיב "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח" (יז-כ) הַצַּדִּיק רַבִּי יִצְחָק מִנַּשְׁכִיז זַצַ"ל בִּקֵּר פַּעַם בָּעִיר וַלוֹדוֹבְקָה. בָּעֶרֶב שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ לָנוּחַ, וְכַמָּה מִמְּקוֹרָבָיו עָמְדוּ סְבִיבוֹ. פָּתַח וְסִפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּיָמִים עָבָרוּ בָּעִיר אַפְּטָא. אַבְרֵךְ לַמְדָּן, מֻכְשָׁר וְנָאֶה, נֶאֱלַץ לָצֵאת לְמִסְחָר כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס. הָיָה פּוֹקֵד אֶת אֲחֻזּוֹת הָאֲצִילִים, קוֹנֶה אֶת תְּנוּבוֹת הַשָּׂדֶה וּמַצִּיעַ תְּמוּרָתָן סְחוֹרוֹת שׁוֹנוֹת. בִּהְיוֹתוֹ יְשַׁר דֶּרֶךְ, חָכָם וְנָבוֹן, רָכַשׁ אֶת אֵמוּנָם וְלָמַד נִימוּסֵיהֶם וְאָרְחוֹתֵיהֶם, לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵיהֶם. נְשִׂיאַת חֵן זוֹ הָיְתָה לוֹ לְרוֹעֵץ, כִּי בְּסָמוּךְ לְעִירוֹ הָיְתָה אֲחֻזָּה נִרְחֶבֶת שֶׁעִם אֲדוֹנֶיהָ סָחַר. יוֹם אֶחָד מֵת בַּעַל הָאֲחֻזָּה וְהוֹתִיר אֶת הַנַּחֲלָה לְבִתּוֹ הַיְּחִידָה. הִמְשִׁיךְ הַלָּהּ לִסְחֹר עִם הָעַלְמָה הָאֲצִילָה, וַעֲדִינוּת אָרְחוֹתָיו נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינֶיהָ. בִּקְצָרָה, לֹא עָמַד בְּנִסְיוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְהָלַךְ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי עַד שֶׁהֵמִיר דָּתוֹ וּנְשָׂאָהּ לְאִשָּׁה, וְהָיָה לַאֲדוֹן הָאֲחֻזָּה. "רַבֵּנוּ", קָטַע אַחַד הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַצַּדִּיק, "לֹא הַרְחֵק מִכָּאן אֵרַע סִפּוּר דּוֹמֶה, אֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר - " הַשּׁוֹמְעִים הִסּוּ אוֹתוֹ, וְהַצַּדִּיק הִמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרוֹ: "תַּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, יְהוּדִי מוֹצֵא עַצְמוֹ שָׁבוּי בִּידֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא. לֹא תְּפִלָּה, לֹא תְּפִלִּין, לֹא שַׁבָּת וְלֹא חַג. לֹא רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים... חַיִּים כֹּה מַשְׁמִימִים, מִדְבָּר צָחִיחַ שֶׁל חֻלִּין, מֵדִיף צַחֲנַת נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת... לֹא אַחַת נִחַם עַל צַעֲדוֹ, בִּקֵּשׁ לַחְזֹר בּוֹ, לָשׁוּב לְחַיֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת. אֲבָל הַדֶּלֶת נְעוּלָה הָיְתָה בְּפָנָיו, שֶׁכֵּן לְפִי הַחֹק שֶׁשָּׂרַר בְּאוֹתָם יָמִים אָסוּר הָיָה לְמוּמָר לָשׁוּב, וְכָל הַמְסַיְּעִים לוֹ צְפוּיִים הָיוּ לָעֳנָשִׁים כְּבֵדִים. וּבְכָל זֹאת, נִסָּה. אֲבָל הַמִּרְשַׁעַת עָמְדָה עַל הַמִּשְׁמָר. הִבְחִינָה בְּהִתְחַבְּטֻיּוֹתָיו וְעָקְבָה אַחַר צְעָדָיו, וּכְשֶׁקָּשַׁר קְשָׁרִים עִם יְהוּדֵי הָעִיר הָיְתָה מַסְגִּירָה אוֹתָם לַמַּלְכוּת וְהִתְיַסְּרוּ נוֹרָאוֹת. רַבָּהּ שֶׁל אַפְּטָא, גָּאוֹן וְצַדִּיק הָיָה. לַיְלָה אֶחָד יָשַׁב וְלָמַד, וְהִנֵּה מִתְדַּפְּקִים עַל דַּלְתּוֹ. קָם וּפָתַח, וְהַמּוּמָר מוּלוֹ: "הוֹשִׁיעָה, רַבִּי", קָרָא בְּקוֹל בּוֹכִים, "רְצוֹנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, לַחְזֹר לְיַהֲדוּתִי!"... וְהָרַב, שֶׁיָּדַע שֶׁיְּהוּדִים רַבִּים כְּבָר שִׁלְּמוּ בְּיֹקֶר עַל הֵעָנוּתָם לְהַפְצָרוֹתָיו, סָגַר אֶת הַדֶּלֶת בְּפָנָיו. אֲבָל הָאִישׁ לֹא וִתֵּר. לַיְלָה אַחַר לַיְלָה הִגִּיעַ, בְּשָׁעָה קְבוּעָה, כַּאֲשֶׁר בְּטִירָתוֹ עָלוּ הַכֹּל עַל יְצוּעָם... לַיְלָה אֶחָד פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הָרַב. כְּשֶׁנִּשְׁמְעוּ הַנְּקִישׁוֹת נָטַל עִמּוֹ אֶת מַקְלוֹ. פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת בִּתְנוּפָה וְהֵרִים אֶת הַמַּטֶּה. אָמַר לַמּוּמָר: "הִסְתַּלֵּק, וָלֹא אַכְּךָ בַּמַּקֵּל!" חָוְרוּ פְּנֵי הַמּוּמָר, וְהָרַב הִפְטִיר: "כְּשֵׁם שֶׁהַמַּטֶּה הַזֶּה לֹא יַצְמִיחַ פְּרִי, כָּךְ אַתָּה לֹא תָּשׁוּב לְעוֹלָם!" שָׁמַט הַמּוּמָר כְּתֵפָיו וּפָנָה לָלֶכֶת לִבְלִי שׁוּב. הִבִּיט הָרַב, וְהִנֵּה זֶה פֶלֶא, הוֹצִיא הַמַּקֵּל פְּרָחִים, הֵחֵל לִפְרֹחַ לְנֶגֶד עֵינָיו וְלִגְמֹל פְּרִי. "חֲזוֹר נָא!" קָרָא הָרַב הַנִּרְעָשׁ. הִזְמִין אֶת הַמּוּמָר לְחַדְרוֹ וְהֵחֵל לְלַמְּדוֹ דַּרְכֵי תְּשׁוּבָה. אֵין לְשַׁעֵר וּלְתָאֵר אֵיזֶה לַיְלָה מְזַכֵּךְ וּמְטַהֵר עָבַר עָלָיו. לִפְנוֹת בֹּקֶר שָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ, וְהִנֵּה לֶהָבוֹת מִתַּמְּרוֹת וְעָשָׁן מִתְאַבֵּךְ. הַבַּיִת עָלָה בָּאֵשׁ עַל יוֹשְׁבָיו. כָּךְ נִצַּל, כְּדֵי לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ. סִיֵּם הַצַּדִּיק אֶת סִפּוּרוֹ וְאָמַר: "בִּימֵי קֶדֶם נִשְׁמְעוּ כָּאֵלּוּ פְּלָאוֹת, אֲבָל בְּיָמֵינוּ, הֲיִתָּכְנוּ?!" שָׁהָה רֶגַע וְהוֹסִיף: "וְאוּלַי?! לַיְלָה טוֹב"... לְמָחֳרָת בָּאָה הַשְּׁמוּעָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ לַיְלָה נִשְׂרַף בֵּית אֲחֻזָּה לֹא הַרְחֵק מִן הָעִיר. וּבְדֶרֶךְ פֶּלֶא לֹא הָיָה בּוֹ הָאָדוֹן, יְהוּדִי מוּמָר, שֶׁשָּׁהָה בְּדַנְצִיג לְרֶגֶל מִסְחָרוֹ. וּכְבָר לֹא חָזַר לְבֵיתוֹ כִּי שָׁב לְדַת אֲבוֹתָיו... וְאַף אָנוּ נִתְהֶה: "בִּימֵי קֶדֶם נִשְׁמְעוּ כָּאֵלּוּ פְּלָאוֹת. אֲבָל בְּיָמֵינוּ? הֲיִתָּכְנוּ?!" אֲבָל אָנוּ לֹא נָשִׁיב: "וְאוּלַי". אָנוּ נֵדַע: מִתְרַחֲשִׁים וְעוֹד אֵיךְ. הַגָּאוֹן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַ"ל, לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, נָשָׂא תְּפִלָּה: "שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ הַמַּעְיָן וְלֹא יִקָּצֵץ הָאִילָן". רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵיךְ נִסּוּ לְיַבֵּשׁ אֶת הַמַּעְיָנוֹת, אֵיךְ נִסּוּ לִקְצֹץ וְלִגְדֹּעַ אֶת הָאִילָנוֹת. לְנַתֵּק מִן הַמּוֹרֶשֶׁת, לִקְרוֹעַ מֵהַיַּהֲדוּת. נִדְמֶה הָיָה שֶׁזֶּהוּ, רַק יוּבָל קָטָן מְפַכֶּה, רַק שָׁתִיל זָעִיר מְלַבְלֵב, וְהַחֹרֶשׁ כֻּלּוֹ - יָבֵשׁ, קָמֵל. וְהִנֵּה קָמָה תְּנוּעַת הַתְּשׁוּבָה, וְעֵצִים שֶׁנִּרְאוּ כִּיבֵשִׁים פּוֹרְחִים בַּעֲלִיל, שָׁבוּ אֶל הַמְּקוֹרוֹת. "וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה... וְאֵלֶּה מִי גִּדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי" (יְשַׁעְיָה מט-כא). וּלְפֶתַע שָׁבִים הֵם "וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם" (יְשַׁעְיָה ס-ח), וְנֶצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)