"וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר" (כב-ב) הַתּוֹרָה, אוֹמֵר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, הִיא לְשׁוֹן הוֹרָאָה. כָּל פַּרְשִׁיָּה בָּהּ בָּאָה לְהוֹרוֹת וּלְהַדְרִיךְ, לְלַמֵּד דַּעַת. יֵשׁ צִוּוּיִים מְפֹרָשִׁים כִּשְׁמִירַת שַׁבָּת וְהַנָּחַת תְּפִלִּין, וְיֵשׁ לְקָחִים הַנִּלְמָדִים מִסִּפּוּר מַעֲשֶׂה.

מַה יֵּשׁ לָנוּ לִלְמֹד מִפָּרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת בָּלָק? מֵהֲבָאָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, מִשִּׂימַת הַבְּרָכוֹת בְּפִיו, מֵעֲצָתוֹ לְהַחֲטִיא אֶת הָעָם בִּבְנוֹת מוֹאָב וּמֵהַמַּגֵּפָה שֶׁפָּרְצָה בְּגִין כָּךְ? לִכְאוֹרָה, זֶה מְאֹרָע הִסְטוֹרִי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ סֵפֶר הִסְטוֹרְיָה, הַתּוֹרָה הִיא סֵפֶר הַדְרָכָה - אֵיזוֹ הַדְרָכָה יֵשׁ בְּפָרָשָׁה זוֹ?

כְּשֶׁנְּעַיֵּן בַּדָּבָר נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ כָּאן לֶקַח יְסוֹדִי עַד מְאֹד. לְהַבְהָרַת הַלֶּקַח נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָשָׁל. בְּפַרְשִׁיָּה מִתּוֹךְ הֶעָבָר הַקָּרוֹב.

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל חָרְטָה עַל דִּגְלָהּ אֶת הַמִּלִּים "לֹא עוֹד"; "שֵׁנִית מְצָדָה לֹא תִּפּוֹל"; "לֹא נֵלֵךְ עוֹד כַּצֹּאן לַטֶּבַח"... בָּנִינוּ כֹּחַ הַרְתָּעָה, צַהַ"ל יָשִׁיב מַכָּה תַּחַת מַכָּה. יַכֶּה שִׁבְעָתַיִם, בְּיָדוֹ הַיָּזְמָה... יֵשׁ לָנוּ חֵיל אֲוִיר וְשִׁרְיוֹן, צַנְחָנִים וְסַיָּרוֹת, הַכֹּל בַּכֹּל. דּוֹר שָׁלֵם גָּדַל עַל הַמִּלִּים הַמִתְלַהֲמוֹת. וְהִנֵּה, בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, הִגִּיעָה הַתְרָעָה: הַמִּצְרִים מְתַכְנְנִים מִתְקָפָה. הָרַמַטְכָּ"ל לָחַץ לְהַקְדִּים מַכַּת מֶנַע, קָרְבָּנוֹת רַבִּים יֵחָסְכוּ. אַךְ רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה פָּסְקָה: נִכְפֹּף רֹאשׁ וְנִסְפֹּג אֶת הַמַּכָּה, רַק אָז נָשִׁיב מִלְחָמָה. וְהַמַּכָּה הָיְתָה כּוֹאֶבֶת, צוֹרֶבֶת. עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים וּפָרְצָה מִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ. בְּרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה עָמַד אָדָם קָשׁוּחַ וְנֶחֱרָץ, וְהִנֵּה נָחֲתוּ עַל הַמְּדִינָה עֶשְׂרוֹת טִילִים. בְּנֵס לֹא הָיוּ נִפְגָּעִים. וְלָמָּה בְּעֶצֶם לֹא הִפְעִילוּ אֶת הַצָּבָא?!

אָנוּ יוֹדְעִים מַדּוּעַ וּמְבִינִים אֶת הַהַחְלָטָה. רָאשֵׁי הַמֶּמְשָׁלָה יָדְעוּ שֶׁאִם יַזְנִיקוּ אֶת הַצָּבָא, יְאַבְּדוּ אֶת תְּמִיכַת אַרְצוֹת הַבְּרִית, הַמַּעֲצָמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהַמְּדִינָה חוֹסָה בְּצִלָּהּ וּזְקוּקָה לָהּ, הֵן מִבְּחִינָה מְדִינִית וּצְבָאִית וְהֵן מֵהַבְּחִינָה הַכַּלְכָּלִית. וּשְׁמִירָה עַל יְדִידוּתָהּ חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִכֹּל. הַהַנָּחָה הָיְתָה, שֶׁאִלּוּ הָיִינוּ תּוֹקְפִים רִאשׁוֹנִים בְּמִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיִינוּ מַרְוִיחִים בַּטְּוָח הַקָּצָר, אַךְ מַפְסִידִים בַּטְּוַח הֶאָרֹךְ אֶת הָרַכֶּבֶת הָאֲוִירִית הָאַדִּירָה שֶׁסִּפְּקָה נֶשֶׁק וַחֲלָפִים כֹּה נְחוּצִים, וְהַשָּׂכָר הָיָה יוֹצֵא בְּהֶפְסֵד כָּבֵד. אוּלַי יִהְיֶה מִי שֶׁיַּחְלֹק עַל הַשִּׁקּוּל, אֲבָל אָנוּ נָקַטְנוּ בְּפָרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ כְּמָשָׁל.

וְהַנִּמְשָׁל מַהוּ? בָּלָק וּבִלְעָם יְדָעוּהוּ. לְעַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ מַחֲסֶה טוֹב לְאֵין עֲרֹךְ מִידִידוּתָהּ הַפּוֹשֶׁרֶת שֶׁל הַמַּעֲצָמָה הַגְּדוֹלָה (שֶׁיּוֹדַעַת לִלְחֹץ וּלְהַכְאִיב וְלַעֲרֹךְ "בְּחִינָה מֵחָדָשׁ שֶׁל הַיַּחֲסִים"...): "טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים". וְיָדְעוּ, כִּי אִם בִּרְצוֹנָם לִגְבֹּר חָלִילָה עַל יִשְׂרָאֵל, אֵין לָהֶם לִבְטֹחַ בְּכֹחָם. שֶׁהֲרֵי לֹא הָיְתָה בִּזְמַנָּם מַעֲצָמָה כַּבִּירָה מִמִּצְרַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִכָּה בָּהּ עַד חָרְמָה וְהוֹצִיאָנוּ מִשָּׁם בְּיַד רָמָה. אִם בִּרְצוֹנָם לִגְבֹּר עָלֵינוּ - עֲלֵיהֶם לִתְקוֹעַ טְרִיז, לְהַפְרִיד בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חָלִילָה.

בַּתְּחִלָּה נִסָּה בִּלְעָם לְעוֹרֵר אֶת מִדַּת הַדִּין בְּקִלְלוֹתָיו, וְנִכְשַׁל. לְאַחַר מִכֵּן נִסָּה בְּשִׁיטָה בְּדוּקָה שֶׁהִצְלִיחָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן: לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. הַחֵטְא יוֹצֵר מָסָךְ, רִחוּק וְנִכּוּר הֲדָדִי. "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם, וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם" (יְשַׁעְיָה נט-ב). כָּל עֲבֵרָה כָּךְ, וּפְרִיצוּת בְּיִחוּד: "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (דְּבָרִים כג-טו).

אָמַר בִּלְעָם לְבָלָק: "אֱלֹקֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא, לְךְ וְהַחֲטִיאֵם" (סַנְהֶדְרִין קו.). קַעֲקַע אֶת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת, בַּטֵּל אֶת סְיָגֵי טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, וְתָסִיר מֵעֲלֵיהֶם אֶת הֲגָנַת הַבּוֹרֵא. וּמִמֵּילָא יִפְּלוּ אַף בְּלֹא מִלְחָמָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן: פָּרְצָה בָּהֶם מַגֵּפָה. אִיְּמָה לְכַלּוֹת אֶת הָעָם, וְאַף כְּשֶׁנִּבְלְמָה, הִפִּילָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף.

אֵין לְזַלְזֵל חָלִילָה בְּכָל הָאֶמְצָעִים הַנִּנְקָטִים - בַּמִּישׁוֹר הַצְּבָאִי, הַמְּדִינִי, הַכַּלְכָּלִי, הַחֶבְרָתִי. אֲבָל אִם רְצוֹנֵנוּ שֶׁיִּשְּׂאוּ פֵּרוֹת, יֵשׁ לִגְרֹם לְכָךְ שֶׁהַבּוֹרֵא יִפְרֹשׂ חֲסוּתוֹ עָלֵינוּ, שֶׁיָּאִיר לָנוּ פָּנָיו. וְזֹאת, רַק עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, מִצְווֹת, הוֹסָפָה בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה. וְלֹא לִתְקֹעַ טְרִיז עַל יְדֵי עֲבֵרוֹת. וּבִמְיֻחָד, פְּרִיצַת גִּדְרֵי צְנִיעוּת בְּהִתְנַהֲגוּת - וְאַף בְּדִבּוּר: בַּעֲווֹן נִבּוּל הַפֶּה צָרוֹת רַבּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֵתִים, יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִים. וְכָל הַמְּנַבֵּל אֶת פִּיו, אֲפִילוּ חָתְמוּ עָלָיו גְּזַר דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה, הוֹפְכִים אוֹתוֹ לְרָעָה" (שַׁבָּת לג.).

וְיֵשׁ לָנוּ לָדַעַת, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַדָּבָר נָכוֹן בַּמִּישׁוֹר הַכְּלָלִי, כָּךְ נָכוֹן הוּא בַּמִּישׁוֹר הָאִישִׁי. בְּוַדַּאי, יֵשׁ לָאָדָם לַעֲבֹד כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס. אֲבָל לְעִתִּים נִדְמֶה לוֹ שֶׁאִם יַעֲבֹר חָלִילָה עַל רְצוֹן הַבּוֹרֵא, יַרְוִיחַ. וְאִם יֵלֵךְ לִשְׁמֹעַ שִׁעוּר תּוֹרָה יַפְסִיד שְׁעַת פַּרְנָסָה. אֲבָל טָעוּת בְּיָדוֹ. מָשׁוּל הוּא לְמִי שֶׁשָּׁלַח אֶת צְבָאוֹ לְהָגִיב - וְאִבֵּד בְּכָךְ אֶת חֲסוּת מַעֲצָמַת הָעַל. גַּם אִם הִרְוִיחַ בְּ"קָטָן" הִפְסִיד "בְּגָדוֹל"! אֲבָל אִם שָׁמַע לִרְצוֹן הַבּוֹרֵא וּמָשַׁךְ עָלָיו אֶת חַסְדּוֹ - אֲזַי יִזְכֶּה לְאוֹר פָּנָיו, וְיַרְוִיחַ בְּלִי דַּי. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)