Otzarot-Article

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אַחַר הַצָּהֳרַיִם הָלַךְ הַצַּדִּיק רַבֵּנוּ אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק זַצַ"ל אֶל הַנָּהָר לַאֲמִירַת תַּשְׁלִיךְ וּפָגַשׁ שָׁם אֶת רַב הָעֲיָרָה, הַגָּאוֹן בַּעַל "לְשׁוֹן הַזָּהָב" זַצַ"ל. בְּסִיּוּם הַמַּעֲמָד נִעֵר הָרַבִּי אֶת כִּיסָיו כַּנָּהוּג, לְסַמֵּל שֶׁאָנוּ נִפְטָרִים מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ. לְפֶתַע הִבְחִין בָּרַב שֶׁגּוֹחֵן לָאָרֶץ וּמַבִּיט סְבִיבוֹ בְּקַדַּחְתָנוּת. שָׁאַל: "אִבַּדְתֶּם מַשֶּׁהוּ?"

"לֹא", עָנָהוּ, "גָּחַנְתִּי כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁהָרַבִּי הִשְׁלִיךְ וּלְהָרִימָן. שֶׁהֲלֹא הָ'עֲבֵרוֹת' שֶׁל הָרַבִּי גְּדוֹלוֹת מֵהַמִּצְווֹת שֶׁלִּי וְעוֹד יוּכְלוּ לְזַכּוֹתֵנִי בַּדִּין"...

מוּבָן כָּל כָּךְ. הָרַבִּי, אִם לֹא כִּוֵּן וְלוּ בְּמִלָּה אַחַת בַּתְּפִלָּה, פְּסָלָהּ מִכֹּל וָכֹל. וְאָנוּ, הַלְוַאי עָלֵינוּ תְּפִלָּה כָּזוֹ, בְּיִרְאָתָהּ וּבְשֶׂגֶב כַּוָּנוֹתֶיהָ.

שֶׁמֶץ מֻשָּׂג עַל 'עֲבֵרוֹתָיו' שֶׁל הָרַבִּי נִרְאֶה בַּסִּפּוּר הַבָּא:

יוֹם אֶחָד רָאָהוּ גְּדוֹל תַּלְמִידָיו, הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ מִלֻּבְּלִין זַצַ"ל, וְהוּא בּוֹכֶה.

נִרְעַשׁ: עַל מַה הַבְּכִי?

נַעֲנָה: כְּשֶׁחוֹטְאִים, יֵשׁ לִבְכּוֹת!

נִרְעַשׁ שִׁבְעָתַיִם: וְכִי אֵיזֶה חֵטְא חָטָא הָרַבִּי?

שׂוֹחַחְתִּי בַּתְּפִלָּה - עָנָהוּ הָרַבִּי. שׂוֹחַח? מַדּוּעַ?

סִפֵּר שֶׁהִתְחִילוּ לְהִתְפַּלֵּל וְאִשָּׁה הִתְפָּרְצָה פְּנִימָה. זָעֲקָה שֶׁבִּתָּהּ יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וּמִתְקַשָּׁה לָלֶדֶת. הִיא וְעֻבָּרָהּ בְּסַכָּנַת חַיִּים. הִפְסִיק הָרַבִּי בִּתְפִלָּתוֹ וּשְׁאָלָהּ לִשְׁמָהּ וּלְשֵׁם בִּתָּהּ. עָמַד עָלֶיהָ בִּתְפִלָּה וּבָרוּךְ הַשֵּׁם יָלְדָה לְמַזַּל טוֹב.

אִם כֵּן, הֲרֵי הָיְתָה זוֹ מִצְוָה.

אָכֵן, אֲבָל הֲלָכָה נִפְסְקָה: גַּם כְּשֶׁהָאָדָם מְחֻיָּב לָצוּם בְּשַׁבָּת, עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת לְאַחֲרֶיהָ עַל שֶׁהִתְעַנָּה בְּשַׁבָּת. וְהַנָּזִיר קָרוּי קָדוֹשׁ, וְעִם זֹאת עָלָיו לְהָבִיא קָרְבָּן חַטַּאת שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. הַמִּצְוָה מִצְוָה, וְהַלֵּב דַּוָּי.

שָׁאַל הַחוֹזֶה אֶת הָרַבִּי, בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִפְסִיק בְּדִבּוּר בִּתְפִלָּתוֹ. נַעֲנָה: בְּ"הוֹדוּ".

תָּמַהּ, וַהֲלֹא הָיָה זֶה עוֹד לִפְנֵי בִּרְכַּת "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" וְהַדִּבּוּר מֻתָּר.

נַעֲנָה: אֱמֶת, אֲבָל לְנֹסַח אַשְׁכְּנַז "הוֹדוּ" נֶאֱמַר לְאַחַר "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר", וְרָאוּי שֶׁלֹּא לְשׂוֹחֵחַ אַף בּוֹ. וְעַל כָּךְ בָּכָה, שָׁב בִּתְשׁוּבָה...

כְּלָל יָדוּעַ הוּא שֶׁהָאָדָם נִתְבָּע עַל פִּי הַכָּרָתוֹ. בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, לְמָשָׁל. הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִצְחָק מִדְרוֹהוֹבִּיטְשׁ זַצַ"ל הִשְׁתּוֹקֵק כָּל יָמָיו לְהִתְפַּלֵּל וְלוּ תְּפִלָּה אַחַת כְּתִקְנָהּ. בִּשְׁלֵמוּת מֻחְלֶטֶת. לִפְנֵי כָּל תְּפִלָּה אָמַר 'אוּלַי הַפַּעַם'... וּבְסִיּוּמָהּ - 'עֲדַיִן לֹא, בַּתְּפִלָּה הַבָּאָה'...

פַּעַם הִתְעַצֵּם בִּתְפִלָּה. פָּנָיו אָדְמוּ, גּוּפוֹ רָעַד, דִּמְעוֹתָיו זָלְגוּ, שְׂפָתָיו הָגוּ מִלָּה אַחַר מִלָּה בְּשִׂיא הַכַּוָּנָה. שָׁעוֹת הִתְרַכֵּז, כָּרַע וּפָסַע לַאֲחוֹרָיו, וּבְסִיּוּם תְּפִלָּתוֹ הִפְטִיר: "עֲדַיִן לֹא, נְקַוֶּה שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה".

תָּמְהוּ: מַדּוּעַ, הַאִם לֹא כִּוֵּן בְּאֵיזוֹ מִלָּה?

נִרְתַּע: חָלִילָה וְחָס. בְּמַה חֲשָׁדוּהוּ.

וּבְכֵן, מָה?

אָמַר: כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְ'מוֹדִים' חָלְפָה בִּי הַמַּחְשָׁבָה 'זֶהוּ, עוֹד מְעַט גּוֹמְרִים'... וְזוֹ, אֵינָהּ תְּפִלָּה. כְּשֶׁעוֹמְדִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שְׂמֵחִים, מְקַוִּים שֶׁהַמַּעֲמָד יִמָּשֵׁךְ לָנֶצַח.

וּמַה עַל תְּפִלָּתֵנוּ?!

אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵרוּזִ'ין זַצַ"ל: אָנוּ?! דּוֹמִים אָנוּ לְאוֹתוֹ דֹּב מְאֻלָּף הַמּוּצָג בַּכִּכָּר, וְהַקָּהָל מִתְמוֹגֵג לִרְאוֹת אֵיךְ אִלְּפוּהוּ "לְהִתְפַּלֵּל". מַשְׁלִיכִים עָלָיו "טַלִּית", הוּא נוֹהֵם וּמִתְנוֹעֵעַ; "מְדַפְדֵּף" בְּכַפּוֹ בַּ"סִּדּוּר"; פּוֹסֵעַ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו וּמֵנִיעַ רֹאשׁוֹ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה. הַכֹּל מוֹחֲאִים כַּפַּיִם בְּהִתְפַּעֲלוּת. אִישׁ אֵינוֹ מְבַטֵּל זֹאת בְּאָמְרוֹ, 'וְכִי מַה מְכַוֵּן הוּא בִּתְפִלָּתוֹ, וַהֲלֹא אֵינוֹ מְחַתֵּךְ מִלִּים בִּשְׂפָתָיו' שֶׁהֲרֵי סוֹף כָּל סוֹף דֹּב הוּא...

זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (שַׁבָּת קיב:) אִם הָרִאשׁוֹנִים כַּאֲנָשִׁים, אָנוּ כַּחֲמוֹרִים. וּמַה נִתָּן לִתְבֹּעַ מֵחֲמוֹר. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	מטות תשע"א
	אֱמוּנָה מוּחָשִׁית בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה
	"הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵ-ל" (לב-כא) "עָם פַלֶסְטִינִי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אַחַר הַצָּהֳרַיִם הָלַךְ הַצַּדִּיק רַבֵּנוּ אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק זַצַ"ל אֶל הַנָּהָר לַאֲמִירַת תַּשְׁלִיךְ וּפָגַשׁ שָׁם אֶת רַב הָעֲיָרָה, הַגָּאוֹן בַּעַל "לְשׁוֹן הַזָּהָב" זַצַ"ל. בְּסִיּוּם הַמַּעֲמָד נִעֵר הָרַבִּי אֶת כִּיסָיו כַּנָּהוּג, לְסַמֵּל שֶׁאָנוּ נִפְטָרִים מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ. לְפֶתַע הִבְחִין בָּרַב שֶׁגּוֹחֵן לָאָרֶץ וּמַבִּיט סְבִיבוֹ בְּקַדַּחְתָנוּת. שָׁאַל: "אִבַּדְתֶּם מַשֶּׁהוּ?" "לֹא", עָנָהוּ, "גָּחַנְתִּי כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁהָרַבִּי הִשְׁלִיךְ וּלְהָרִימָן. שֶׁהֲלֹא הָ'עֲבֵרוֹת' שֶׁל הָרַבִּי גְּדוֹלוֹת מֵהַמִּצְווֹת שֶׁלִּי וְעוֹד יוּכְלוּ לְזַכּוֹתֵנִי בַּדִּין"... מוּבָן כָּל כָּךְ. הָרַבִּי, אִם לֹא כִּוֵּן וְלוּ בְּמִלָּה אַחַת בַּתְּפִלָּה, פְּסָלָהּ מִכֹּל וָכֹל. וְאָנוּ, הַלְוַאי עָלֵינוּ תְּפִלָּה כָּזוֹ, בְּיִרְאָתָהּ וּבְשֶׂגֶב כַּוָּנוֹתֶיהָ. שֶׁמֶץ מֻשָּׂג עַל 'עֲבֵרוֹתָיו' שֶׁל הָרַבִּי נִרְאֶה בַּסִּפּוּר הַבָּא: יוֹם אֶחָד רָאָהוּ גְּדוֹל תַּלְמִידָיו, הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ מִלֻּבְּלִין זַצַ"ל, וְהוּא בּוֹכֶה. נִרְעַשׁ: עַל מַה הַבְּכִי? נַעֲנָה: כְּשֶׁחוֹטְאִים, יֵשׁ לִבְכּוֹת! נִרְעַשׁ שִׁבְעָתַיִם: וְכִי אֵיזֶה חֵטְא חָטָא הָרַבִּי? שׂוֹחַחְתִּי בַּתְּפִלָּה - עָנָהוּ הָרַבִּי. שׂוֹחַח? מַדּוּעַ? סִפֵּר שֶׁהִתְחִילוּ לְהִתְפַּלֵּל וְאִשָּׁה הִתְפָּרְצָה פְּנִימָה. זָעֲקָה שֶׁבִּתָּהּ יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וּמִתְקַשָּׁה לָלֶדֶת. הִיא וְעֻבָּרָהּ בְּסַכָּנַת חַיִּים. הִפְסִיק הָרַבִּי בִּתְפִלָּתוֹ וּשְׁאָלָהּ לִשְׁמָהּ וּלְשֵׁם בִּתָּהּ. עָמַד עָלֶיהָ בִּתְפִלָּה וּבָרוּךְ הַשֵּׁם יָלְדָה לְמַזַּל טוֹב. אִם כֵּן, הֲרֵי הָיְתָה זוֹ מִצְוָה. אָכֵן, אֲבָל הֲלָכָה נִפְסְקָה: גַּם כְּשֶׁהָאָדָם מְחֻיָּב לָצוּם בְּשַׁבָּת, עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת לְאַחֲרֶיהָ עַל שֶׁהִתְעַנָּה בְּשַׁבָּת. וְהַנָּזִיר קָרוּי קָדוֹשׁ, וְעִם זֹאת עָלָיו לְהָבִיא קָרְבָּן חַטַּאת שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. הַמִּצְוָה מִצְוָה, וְהַלֵּב דַּוָּי. שָׁאַל הַחוֹזֶה אֶת הָרַבִּי, בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִפְסִיק בְּדִבּוּר בִּתְפִלָּתוֹ. נַעֲנָה: בְּ"הוֹדוּ". תָּמַהּ, וַהֲלֹא הָיָה זֶה עוֹד לִפְנֵי בִּרְכַּת "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" וְהַדִּבּוּר מֻתָּר. נַעֲנָה: אֱמֶת, אֲבָל לְנֹסַח אַשְׁכְּנַז "הוֹדוּ" נֶאֱמַר לְאַחַר "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר", וְרָאוּי שֶׁלֹּא לְשׂוֹחֵחַ אַף בּוֹ. וְעַל כָּךְ בָּכָה, שָׁב בִּתְשׁוּבָה... כְּלָל יָדוּעַ הוּא שֶׁהָאָדָם נִתְבָּע עַל פִּי הַכָּרָתוֹ. בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, לְמָשָׁל. הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִצְחָק מִדְרוֹהוֹבִּיטְשׁ זַצַ"ל הִשְׁתּוֹקֵק כָּל יָמָיו לְהִתְפַּלֵּל וְלוּ תְּפִלָּה אַחַת כְּתִקְנָהּ. בִּשְׁלֵמוּת מֻחְלֶטֶת. לִפְנֵי כָּל תְּפִלָּה אָמַר 'אוּלַי הַפַּעַם'... וּבְסִיּוּמָהּ - 'עֲדַיִן לֹא, בַּתְּפִלָּה הַבָּאָה'... פַּעַם הִתְעַצֵּם בִּתְפִלָּה. פָּנָיו אָדְמוּ, גּוּפוֹ רָעַד, דִּמְעוֹתָיו זָלְגוּ, שְׂפָתָיו הָגוּ מִלָּה אַחַר מִלָּה בְּשִׂיא הַכַּוָּנָה. שָׁעוֹת הִתְרַכֵּז, כָּרַע וּפָסַע לַאֲחוֹרָיו, וּבְסִיּוּם תְּפִלָּתוֹ הִפְטִיר: "עֲדַיִן לֹא, נְקַוֶּה שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה". תָּמְהוּ: מַדּוּעַ, הַאִם לֹא כִּוֵּן בְּאֵיזוֹ מִלָּה? נִרְתַּע: חָלִילָה וְחָס. בְּמַה חֲשָׁדוּהוּ. וּבְכֵן, מָה? אָמַר: כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְ'מוֹדִים' חָלְפָה בִּי הַמַּחְשָׁבָה 'זֶהוּ, עוֹד מְעַט גּוֹמְרִים'... וְזוֹ, אֵינָהּ תְּפִלָּה. כְּשֶׁעוֹמְדִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שְׂמֵחִים, מְקַוִּים שֶׁהַמַּעֲמָד יִמָּשֵׁךְ לָנֶצַח. וּמַה עַל תְּפִלָּתֵנוּ?! אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵרוּזִ'ין זַצַ"ל: אָנוּ?! דּוֹמִים אָנוּ לְאוֹתוֹ דֹּב מְאֻלָּף הַמּוּצָג בַּכִּכָּר, וְהַקָּהָל מִתְמוֹגֵג לִרְאוֹת אֵיךְ אִלְּפוּהוּ "לְהִתְפַּלֵּל". מַשְׁלִיכִים עָלָיו "טַלִּית", הוּא נוֹהֵם וּמִתְנוֹעֵעַ; "מְדַפְדֵּף" בְּכַפּוֹ בַּ"סִּדּוּר"; פּוֹסֵעַ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו וּמֵנִיעַ רֹאשׁוֹ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה. הַכֹּל מוֹחֲאִים כַּפַּיִם בְּהִתְפַּעֲלוּת. אִישׁ אֵינוֹ מְבַטֵּל זֹאת בְּאָמְרוֹ, 'וְכִי מַה מְכַוֵּן הוּא בִּתְפִלָּתוֹ, וַהֲלֹא אֵינוֹ מְחַתֵּךְ מִלִּים בִּשְׂפָתָיו' שֶׁהֲרֵי סוֹף כָּל סוֹף דֹּב הוּא... זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (שַׁבָּת קיב:) אִם הָרִאשׁוֹנִים כַּאֲנָשִׁים, אָנוּ כַּחֲמוֹרִים. וּמַה נִתָּן לִתְבֹּעַ מֵחֲמוֹר. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)