Otzarot-Article

"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה" (יב-א) נִצְטַוִּינוּ לִזְכֹּר אֶת מַעֲשֵׂה מִרְיָם, שֶׁדִּבְּרָה בְּמֹשֶׁה וְנֶעֶנְשָׁה. וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה כְּדֵי לְהִמָּנַע מִדִּבּוּר לָשׁוֹן הָרַע. אֲבָל כְּשֶׁנְּעַיֵּן בַּדָּבָר נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ כָּאן חֵטְא נוֹסָף, וְהוּא שֶׁגָּרַם לַדִּבּוּר וְלָעֹנֶשׁ: שֶׁלֹּא דָּנָה אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְכַף זְכוּת וְהִכְרִיעָה אֶת מַעֲשָׂיו לְכַף חוֹבָה. וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לָדוּן אֶת הַזּוּלַת לְכַף זְכוּת.

אֲסַפֵּר סִפּוּר, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. לְמִשְׁפָּחָה עֲנִיָּה, בְּרוּכַת יְלָדִים מַקְסִימִים, נוֹלַד יֶלֶד פָּגוּעַ, רַחֲמָנָא לִיצְלָן. שְׁכֵנָה, תַּלְמִידַת סֶמִינָר, נֶחְלְצָה לְעֶזְרָה. וְעֶזְרָתָה הָיְתָה כֹּה נְחוּצָה: לְאַמְבֵּט, לְהַחְלִיף, לְהַלְבִּישׁ, לְהַאֲכִיל, לְטַיֵּל. כָּל שָׁעָה פְּנוּיָה בָּאָה, הָיְתָה כְּמַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ.

יוֹם אֶחָד אִרְגְּנָה הַמּוֹרָה בַּסֶּמִינָר פְּעִילוּת חֶסֶד. כָּל תַּלְמִידָה תְּאַמֵּץ מַעֲשֵׂה חֶסֶד מִתּוֹךְ מִבְחָר שֶׁהַמּוֹרָה הִצִּיעָה. הַתַּלְמִידוֹת הִתְלַהֲבוּ, שָׁקְלוּ וְדָנוּ, בָּחֲרוּ וּפָעֲלוּ. מִלְּבַד אַחַת, שֶׁהוֹדִיעָה לַמּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ פְּנַאי. הִיא עֲסוּקָה.

לֹא סִפְּרָה שֶׁכְּבָר אִמְּצָה, שֶׁפְּעִילוּת הַחֶסֶד שֶׁלָּהּ מְמַלֵּאת כָּל שָׁעָה פְּנוּיָה. לִמְּדוּ אוֹתָהּ שֶׁאֵין לְהִשְׁתַּבֵּחַ בְּמַעֲשֶׂה טוֹב, אֵין לְפַרְסְמוֹ.

הִגִּיעָה הַעֵת לִבְחֹר בְּמַדְרִיכוֹת לִפְעִילוּת חֶבְרָתִית. מוּבָן שֶׁשְּׁמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ תַּלְמִידָה עָלָה. מִצְטַיֶּנֶת הָיְתָה הֵן בְּלִמּוּדֶיהָ, הֵן בְּמִדּוֹתֶיהָ, הֵן בְּאִישִׁיּוּתָהּ. אֲבָל אוֹתָהּ מוֹרָה עָמְדָה כְּצוּר חַלָּמִישׁ: הִיא - לֹא! לָמָּה לֹא? הִיא לֹא רוֹצָה לְפָרֵט, זֶה לָשׁוֹן הָרַע. אֲבָל מְבַקֶּשֶׁת הִיא שֶׁיִּשְׁמְעוּ לְקוֹלָהּ, הַתַּלְמִידָה הַזּוֹ אֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת מַדְרִיכָה, סֵמֶל וְדֻגְמָה. וּבֶאֱמֶת, כַּוָּנָתָהּ הָיְתָה לְטוֹבָה, וְרַק לְטוֹבָה: מִי שֶׁלֹּא מוֹצֵאת פְּנַאי לְמַעֲשֵׂה חֶסֶד, יֵשׁ לְהוֹקִיעָהּ!

הוֹאִיל וְלֹא נִמְּקָה אֶת הִתְנַגְּדוּתָהּ, גָּבְרָה יַד הַמְּצַדְּדוֹת וְהַנַּעֲרָה נִבְחֲרָה. דַּוְקָא הִיא הִתְלַבְּטָה. בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה לָהּ פְּנַאי. יַד הַהַשְׁגָּחָה הָיְתָה כָּאן וּבְאוֹתוֹ פֶּרֶק זְמַן נִשְׁלַח הַיֶּלֶד לְמוֹסָד שֶׁטִּפֵּל בּוֹ. וְהַנַּעֲרָה קִבְּלָה אֶת הַהַדְרָכָה.

הַהַדְרָכָה, כַּיָּדוּעַ, דּוֹרֶשֶׁת הַשְׁקָעָה וּמְסִירוּת, וְהִיא לֹא חָסְכָה בִּשְׁנֵיהֶם. שְׁמָהּ נוֹדַע לִתְהִלָּה, וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּתְקְלָה בְּאוֹתָהּ מוֹרָה, הָיְתָה הַמּוֹרָה מַפְטִירָה לְעֶבְרָהּ: "לַהַדְרָכָה יֵשׁ לָךְ פְּנַאי..." כַּוָּנָתָהּ הָיְתָה כַּמּוּבָן, פְּנַאי לְחֶסֶד - לֹא וּלְהַדְרָכָה - כֵּן, מִשּׁוּם שֶׁהִיא מַעֲנִיקָה הִלָּה שֶׁל כָּבוֹד וְשֵׁם טוֹב... וּבֶאֱמֶת, הַמּוֹרָה חָשְׁבָה זֹאת בְּכֵנוּת. כָּאַב לָהּ שֶׁתַּלְמִידָתָהּ לְשֶׁעָבַר סֵרְבָה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, כִּבְיָכוֹל הִפְנְתָה עֹרֶף לַיְּסוֹד בְּמִדּוֹת הַיְּהוּדִי: רַחְמָן וְגוֹמֵל חֶסֶד. לִיסוֹד הַתּוֹרָה, שֶׁתְּחִלָּתָהּ וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֶסֶד. לַמִּדָּה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אַב הָאֻמָּה! אַךְ הַמּוֹרָה, שֶׁפָּצְעָה אֶת לֵב תַּלְמִידָתָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, רָמְסָה אֶת הַמִּצְוָה, מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה, לָדוּן לְכַף זְכוּת.

יִתָּכֵן שֶׁהַתַּלְמִידָה הָיְתָה צְרִיכָה לְלַבֵּן אֶת הַנּוֹשֵׂא, לְהַעֲמִיד אֶת הַמּוֹרָה עַל טָעוּתָהּ. זֶה הָיָה הַצַּעַד הַבָּרִיא בְּיוֹתֵר וְהַמַּבְרִיא בְּיוֹתֵר. אַךְ הוּא לֹא נַעֲשָׂה. הַנַּעֲרָה הִבְלִיגָה, לֹא עָנְתָה דָּבָר.

לְמַזָּלָהּ, לֹא בֵּרְרוּ עָלֶיהָ בְּשִׁדּוּכִים אֵצֶל הַמּוֹרָה הַהִיא לִפְנֵי שֶׁהִתְאָרְסָה. שְׁמָהּ הָלַךְ לְפָנֶיהָ, וְהִיא בָּנְתָה בַּיִת שֶׁל תּוֹרָה לְתִפְאֶרֶת. כַּיּוֹם הִיא מוֹרָה מַצְלִיחָה, מְחַנֶּכֶת נֶעֱרֶצֶת, מִשִּׁכְמָהּ וָמַעְלָה.

וְיוֹם אֶחָד, פָּגְשָׁה בְּאוֹתָהּ מוֹרָה. כְּשֶׁשָּׁמְעָה שֶׁתַּלְמִידָתָהּ לְשֶׁעָבַר מוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא הִסְתִּירָהּ אֶת הִזְדַּעְזְעוּתָהּ. אַף הִבִּיעָה בְּנֶחֱרָצוּת: "אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדַעַת, הָיִיתִי מְטַרְפֶּדֶת אֶת הַמִּנּוּי", הִצְהִירָה. "נַעֲרָה שֶׁאֵין לָהּ פְּנַאי לְמַעֲשֵׂה חֶסֶד, אֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת מְחַנֶּכֶת!"

וְזֶה הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נָכוֹן אִלּוּלֵא הָיִינוּ מְצֻוִּים לָדוּן תָּמִיד לְכַף זְכוּת. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פנחס תשע"א
	כחה של תפלה
	"וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה'" (ג-טז) סָח יְהוּדִי תּוֹשַׁב תֵּל אָבִיב: לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה רַבִּי אֶחָד הֲדוּר פָּנִים, הָרַבִּי מִוִּישֶׁוֶא זַצַ"ל, מְטַיֵּל בְּכָל יוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב בִּשְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד בְּתֵל אָבִיב "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה" (יב-א) נִצְטַוִּינוּ לִזְכֹּר אֶת מַעֲשֵׂה מִרְיָם, שֶׁדִּבְּרָה בְּמֹשֶׁה וְנֶעֶנְשָׁה. וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה כְּדֵי לְהִמָּנַע מִדִּבּוּר לָשׁוֹן הָרַע. אֲבָל כְּשֶׁנְּעַיֵּן בַּדָּבָר נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ כָּאן חֵטְא נוֹסָף, וְהוּא שֶׁגָּרַם לַדִּבּוּר וְלָעֹנֶשׁ: שֶׁלֹּא דָּנָה אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְכַף זְכוּת וְהִכְרִיעָה אֶת מַעֲשָׂיו לְכַף חוֹבָה. וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לָדוּן אֶת הַזּוּלַת לְכַף זְכוּת. אֲסַפֵּר סִפּוּר, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. לְמִשְׁפָּחָה עֲנִיָּה, בְּרוּכַת יְלָדִים מַקְסִימִים, נוֹלַד יֶלֶד פָּגוּעַ, רַחֲמָנָא לִיצְלָן. שְׁכֵנָה, תַּלְמִידַת סֶמִינָר, נֶחְלְצָה לְעֶזְרָה. וְעֶזְרָתָה הָיְתָה כֹּה נְחוּצָה: לְאַמְבֵּט, לְהַחְלִיף, לְהַלְבִּישׁ, לְהַאֲכִיל, לְטַיֵּל. כָּל שָׁעָה פְּנוּיָה בָּאָה, הָיְתָה כְּמַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ. יוֹם אֶחָד אִרְגְּנָה הַמּוֹרָה בַּסֶּמִינָר פְּעִילוּת חֶסֶד. כָּל תַּלְמִידָה תְּאַמֵּץ מַעֲשֵׂה חֶסֶד מִתּוֹךְ מִבְחָר שֶׁהַמּוֹרָה הִצִּיעָה. הַתַּלְמִידוֹת הִתְלַהֲבוּ, שָׁקְלוּ וְדָנוּ, בָּחֲרוּ וּפָעֲלוּ. מִלְּבַד אַחַת, שֶׁהוֹדִיעָה לַמּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ פְּנַאי. הִיא עֲסוּקָה. לֹא סִפְּרָה שֶׁכְּבָר אִמְּצָה, שֶׁפְּעִילוּת הַחֶסֶד שֶׁלָּהּ מְמַלֵּאת כָּל שָׁעָה פְּנוּיָה. לִמְּדוּ אוֹתָהּ שֶׁאֵין לְהִשְׁתַּבֵּחַ בְּמַעֲשֶׂה טוֹב, אֵין לְפַרְסְמוֹ. הִגִּיעָה הַעֵת לִבְחֹר בְּמַדְרִיכוֹת לִפְעִילוּת חֶבְרָתִית. מוּבָן שֶׁשְּׁמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ תַּלְמִידָה עָלָה. מִצְטַיֶּנֶת הָיְתָה הֵן בְּלִמּוּדֶיהָ, הֵן בְּמִדּוֹתֶיהָ, הֵן בְּאִישִׁיּוּתָהּ. אֲבָל אוֹתָהּ מוֹרָה עָמְדָה כְּצוּר חַלָּמִישׁ: הִיא - לֹא! לָמָּה לֹא? הִיא לֹא רוֹצָה לְפָרֵט, זֶה לָשׁוֹן הָרַע. אֲבָל מְבַקֶּשֶׁת הִיא שֶׁיִּשְׁמְעוּ לְקוֹלָהּ, הַתַּלְמִידָה הַזּוֹ אֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת מַדְרִיכָה, סֵמֶל וְדֻגְמָה. וּבֶאֱמֶת, כַּוָּנָתָהּ הָיְתָה לְטוֹבָה, וְרַק לְטוֹבָה: מִי שֶׁלֹּא מוֹצֵאת פְּנַאי לְמַעֲשֵׂה חֶסֶד, יֵשׁ לְהוֹקִיעָהּ! הוֹאִיל וְלֹא נִמְּקָה אֶת הִתְנַגְּדוּתָהּ, גָּבְרָה יַד הַמְּצַדְּדוֹת וְהַנַּעֲרָה נִבְחֲרָה. דַּוְקָא הִיא הִתְלַבְּטָה. בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה לָהּ פְּנַאי. יַד הַהַשְׁגָּחָה הָיְתָה כָּאן וּבְאוֹתוֹ פֶּרֶק זְמַן נִשְׁלַח הַיֶּלֶד לְמוֹסָד שֶׁטִּפֵּל בּוֹ. וְהַנַּעֲרָה קִבְּלָה אֶת הַהַדְרָכָה. הַהַדְרָכָה, כַּיָּדוּעַ, דּוֹרֶשֶׁת הַשְׁקָעָה וּמְסִירוּת, וְהִיא לֹא חָסְכָה בִּשְׁנֵיהֶם. שְׁמָהּ נוֹדַע לִתְהִלָּה, וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּתְקְלָה בְּאוֹתָהּ מוֹרָה, הָיְתָה הַמּוֹרָה מַפְטִירָה לְעֶבְרָהּ: "לַהַדְרָכָה יֵשׁ לָךְ פְּנַאי..." כַּוָּנָתָהּ הָיְתָה כַּמּוּבָן, פְּנַאי לְחֶסֶד - לֹא וּלְהַדְרָכָה - כֵּן, מִשּׁוּם שֶׁהִיא מַעֲנִיקָה הִלָּה שֶׁל כָּבוֹד וְשֵׁם טוֹב... וּבֶאֱמֶת, הַמּוֹרָה חָשְׁבָה זֹאת בְּכֵנוּת. כָּאַב לָהּ שֶׁתַּלְמִידָתָהּ לְשֶׁעָבַר סֵרְבָה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, כִּבְיָכוֹל הִפְנְתָה עֹרֶף לַיְּסוֹד בְּמִדּוֹת הַיְּהוּדִי: רַחְמָן וְגוֹמֵל חֶסֶד. לִיסוֹד הַתּוֹרָה, שֶׁתְּחִלָּתָהּ וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֶסֶד. לַמִּדָּה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אַב הָאֻמָּה! אַךְ הַמּוֹרָה, שֶׁפָּצְעָה אֶת לֵב תַּלְמִידָתָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, רָמְסָה אֶת הַמִּצְוָה, מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה, לָדוּן לְכַף זְכוּת. יִתָּכֵן שֶׁהַתַּלְמִידָה הָיְתָה צְרִיכָה לְלַבֵּן אֶת הַנּוֹשֵׂא, לְהַעֲמִיד אֶת הַמּוֹרָה עַל טָעוּתָהּ. זֶה הָיָה הַצַּעַד הַבָּרִיא בְּיוֹתֵר וְהַמַּבְרִיא בְּיוֹתֵר. אַךְ הוּא לֹא נַעֲשָׂה. הַנַּעֲרָה הִבְלִיגָה, לֹא עָנְתָה דָּבָר. לְמַזָּלָהּ, לֹא בֵּרְרוּ עָלֶיהָ בְּשִׁדּוּכִים אֵצֶל הַמּוֹרָה הַהִיא לִפְנֵי שֶׁהִתְאָרְסָה. שְׁמָהּ הָלַךְ לְפָנֶיהָ, וְהִיא בָּנְתָה בַּיִת שֶׁל תּוֹרָה לְתִפְאֶרֶת. כַּיּוֹם הִיא מוֹרָה מַצְלִיחָה, מְחַנֶּכֶת נֶעֱרֶצֶת, מִשִּׁכְמָהּ וָמַעְלָה. וְיוֹם אֶחָד, פָּגְשָׁה בְּאוֹתָהּ מוֹרָה. כְּשֶׁשָּׁמְעָה שֶׁתַּלְמִידָתָהּ לְשֶׁעָבַר מוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא הִסְתִּירָהּ אֶת הִזְדַּעְזְעוּתָהּ. אַף הִבִּיעָה בְּנֶחֱרָצוּת: "אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדַעַת, הָיִיתִי מְטַרְפֶּדֶת אֶת הַמִּנּוּי", הִצְהִירָה. "נַעֲרָה שֶׁאֵין לָהּ פְּנַאי לְמַעֲשֵׂה חֶסֶד, אֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת מְחַנֶּכֶת!" וְזֶה הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נָכוֹן אִלּוּלֵא הָיִינוּ מְצֻוִּים לָדוּן תָּמִיד לְכַף זְכוּת. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)