Otzarot-Article

"זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" (יד-ב) דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל: מְצוֹרָע – הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע, לְפִי שֶׁהַצָּרַעַת בָּאָה עַל לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁהִיא חֲמוּרָה וּשְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.

וְהִקְשָׁה הָרַב "צְרוֹר הַמּוֹר" זַצַ"ל: כֵּיצַד נִתָּן לְהָבִין זֹאת, שֶׁעֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע חָמוּר וְשָׁקוּל כְּנֶגֶד עֲבֵרוֹת אֵלּוּ שֶׁדִּינָן "יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר"? וְתֵרֵץ בְּדֶרֶךְ מָשָׁל. נָכוֹן הוּא שֶׁשְּׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת מְשׁוּלוֹת לְסַם הַמָּוֶת, וְאִלּוּ עֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע אֵינוֹ אֶלָּא כְּמוֹ זִהוּם שֶׁל פֶּצַע, אֲבָל הֲרֵי יָדוּעַ, שֶׁאִם לֹא יְטַפְּלוּ בַּזִּהוּם וְהוּא יִתְפַּשֵּׁט, עָלוּל הוּא לְהַרְעִיל אֶת הַגּוּף.

עֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע הוּא זִהוּם מִתְפַּשֵּׁט מִשּׁוּם שֶׁהָאָדָם מְדַבֵּר וּמְלַהֵג עוֹד וָעוֹד בְּלֹא לָשִׂים מַחְסוֹם לְפִיו. לָכֵן, חֳלִי לָשׁוֹן הָרַע כֹּה חָמוּר וְעָנְשׁוֹ כֹּה נוֹרָא. וְשׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ - שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.

גְּאוֹן עֻזֵּנוּ מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, הַכְּנִיעָה ז), שֶׁהַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, הוֹלְכוֹת זְכֻיּוֹתָיו לָאִישׁ שֶׁעָלָיו דִּבֵּר, וַעֲווֹנוֹת אוֹתוֹ אָדָם עוֹבְרִים אֶל הַמְּסַפֵּר. וְנִמְצָא, שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד אִבֵּד כָּל מִצְווֹתָיו וְתוֹרוֹתָיו. בְּרַם, כָּל זֶה עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וּכְשֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עוֹד בַּחֲבֵרוֹ, יָשִׁיבוּ לוֹ כָּל תּוֹרָתוֹ וּזְכֻיּוֹתָיו. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע", אֵימָתַי יָשִׁיבוּ לַמּוֹצִיא לָשׁוֹן הָרַע אֶת תּוֹרָתוֹ? - "בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ", כַּאֲשֶׁר יִטָּהֵר וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.

הַצָּרַעַת בָּאָה, כַּיָּדוּעַ, עַל לָשׁוֹן הָרַע. וְרַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל, שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, כָּתַב בְּסִפְרוֹ "שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן": "וְאַל יִפָּלֵא בְּעֵינֶיךָ עַל זֶה, שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים כַּמָּה אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרַע וְאֵין לָהֶם שׁוּם נֶגַע". שְׁנֵי תֵּרוּצִים לוֹ. הָאֶחָד, עַל פִּי תּוֹרַת הַנִּסְתָּר: הַדִּבּוּר הָאָסוּר מְטַמֵּא אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְהַנֶּגַע - רוּחָנִי הוּא. אֶלָּא שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיְתָה דֶּרֶךְ לְהִטָּהֵר מִנֶּגַע זֶה עַל יְדֵי כָּל שְׁלַבֵּי טָהֳרַת הַמְּצֹרָע, וְעַתָּה, שֶׁבַּעֲווֹנֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין בְּיָדֵינוּ לְהִטָּהֵר, נוֹתַר הַנֶּגַע נִסְתָּר וְדָבוּק בַּנֶּפֶשׁ בִּלְבַד. וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת...", מִשּׁוּם שֶׁבַּחֲטָאֵי הַדִּבּוּר נִטְמֵאת הַנֶּפֶשׁ וּמְנֻגַּעַת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

וְאוֹמֵר הָיָה הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל (חָכְמָה וּמוּסָר א-קסא) "כְּשֶׁמַּבְהִילִים חוֹלֶה לַחֲדַר הַנִּתּוּחַ, וּמְכִינִים שָׁם מַשּׂוֹרִים וְסַכִּינִים וּמֶלְקָחַיִם וַאֲטָמִים - הַנְּשָׁמָה עֲלוּלָה לִפְרֹחַ מִמַּכְשִׁירִים אֵלֶּה לְבַד מֵרֹב פַּחַד... מְבִינִים מַה נּוֹרָאָה הַמַּחֲלָה שֶׁאֵלֶּה אֶמְצָעֵי רִפּוּיָה. כָּךְ, כְּשֶׁרוֹאִים כַּמָּה אֶמְצָעִים יֵשׁ לִרְפוּאַת הַמְּצֹרָע - שְׁתֵּי צִפֳּרִים וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תּוֹלַעַת וְאֵזוֹב, וְתִגְלַחַת וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים, וְכִבְשָׂה וּמִנְחָה וְלֹג שֶׁמֶן - מְבִינִים מַה נּוֹרָא הָיָה הַנֶּגַע.

וּתְשׁוּבָה שְׁנִיָּה מָסַר הֶחָפֵץ חַיִּים, בְּשֵׁם הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "הַקָּנֶה", שֶׁכָּל הַמּוֹצִיא לָשׁוֹן הָרַע מִפִּיו נִדּוֹן בְּצָרַעַת. וְתָמַהּ, אִם כֵּן, יִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מְצֹרָעִין, שֶׁהֲרֵי בַּעֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע גָּלוּ יִשְׂרָאֵל! אֶלָּא שְׁקוּלָה הָעֲנִיּוּת כְּצָרָעַת, שֶׁהַמְּצֹרָע חָשׁוּב כְּמֵת וְכֵן הֶעָנִי (נְדָרִים סד:), וַהֲרֵי הוּא עֹנִי הַנִּמְסָר בִּידֵי אָדָם.

וּבֵאֵר הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל, שֶׁחֲטָאֵי הַלָּשׁוֹן נוֹבְעִים עַל פִּי רֹב מִגַּאֲוָה. בְּגִין הַגַּאֲוָה הוּא מִשְׂתָּרֵר בְּלִבּוֹ עַל הַזּוּלַת, מַבִּיט עָלָיו מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, מָלֵא בְּבִקֹּרֶת וּמְאַתֵּר חֶסְרוֹנוֹת. אֲבָל אִם יֵעָנִי, תִּשָּׁפֵל רוּחוֹ וּתְרֻסַּן לְשׁוֹנוֹ.

אִם צְרִיכִים הָיִינוּ נִמּוּק לְסִבַּת הַקֹּשִׁי הַכַּלְכָּלִי, לִמְקוֹר קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה הַמִּתְמַשְּׁכִים - שֶׁלַּמְרוֹת הַהַצְהָרוֹת הַגְּבוֹהוֹת אֵין רוֹאִים אֶת סוֹפָם; לִמְאוֹת אַלְפֵי הַמֻּבְטָלִים, מִסְפָּר בִּלְתִּי נִתְפָּס, מְאוֹת אַלְפֵי טְרָגֶדְיוֹת, מְאוֹת אַלְפֵי מִשְׁפָּחוֹת בִּמְצוּקָה, מִלְּיוֹנֵי דְּמָעוֹת וּמוּעֲקוֹת - הִנֵּה לָנוּ סִבָּה: שִׁחְרוּר הַלָּשׁוֹן, חֲטָאֵי הַדִּבּוּר!

נוֹרָאָה הָעֲנִיּוּת, שֶׁלֹּא נֵדַע! בַּמִּדְרָשׁ מְסֻפָּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִצִּיב בִּפְנֵי אִיּוֹב אֶת הַבְּרֵירָה: יִסּוּרִים - יִסּוּרֵי אִיּוֹב רַחֲמָנָא לִיצְלָן מִשְּׁכֹל וְעַד שְׁחִין בְּכָל גּוּפוֹ - אוֹ עֲנִיּוּת. אָמַר לוֹ אִיּוֹב: "רִבּוֹן הָעוֹלָם, מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי כָּל יִסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא עֲנִיּוּת! כְּשֶׁאֵצֵא לַשּׁוּק וְאֵין בְּיָדִי פְּרוּטָה, מָה אֹכַל?!" (שְׁמוֹת רַבָּה לא-יב)

וְהָעֲנִיּוּת, גְּוָנִים רַבִּים לָהּ. עֲנִיּוּת בְּמָמוֹן, עֲנִיּוּת בְּדַעַת, עֲנִיּוּת בְּתוֹרָה. אִם נִרְצֶה לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה וּמִכֹּל סוּגֶיהָ, הָבָה נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. וְאַף שֶׁמְּצֻוִּים אָנוּ בָּהּ וְאֵין אָנוּ בְּנֵי חוֹרִין לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה, הָבָה נַטִּיל עַל עַצְמֵנוּ גֶּדֶר וּסְיָג לֵאמֹר, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְמָשָׁל, בֵּין תֵּשַׁע לְעֶשֶׂר לֹא נְדַבֵּר דִּבּוּר אָסוּר. שָׁעָה, כְּהַתְחָלָה. בְּכָךְ נוּכַל לַעֲמֹד. כַּמָּה צָרוֹת נַחְסֹךְ לְעַצְמֵנוּ וּלְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ וּלְעַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ. שָׁעָה קְבוּעָה שֶׁל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, שָׁעָה בָּהּ לֹא נְדַבֵּר לֹא רְכִילוּת וְלֹא לָשׁוֹן הָרַע, לֹא שֶׁקֶר וְלֹא לַעַג, שָׁעָה שֶׁל טָהֳרַת הַפֶּה. כַּמָּה חֶסֶד נִמְשֹׁךְ עָלֵינוּ מִמָּרוֹם בִּזְכוּת שָׁעָה זוֹ.

וְלֹא, לֹא נִדְחֶה אֶת הַהַחְלָטָה. עַכְשָׁו, מִיַּד. נְאַתֵּר אֶת הַשָּׁעָה וְנַחְלִיט. וְזוֹ תְּהֵא שְׁעָתֵנוּ הַיָּפָה... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	חקת תשע"א
	הארה ממרום
	"יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ" (יד-ט) מַדּוּעַ מְצֻוֶּה הַמְּצֹרָע שֶׁנִּרְפָּא מִן הַצָּרַעַת לְגַלֵּחַ אֶת שְׂעָרוֹ "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" (יד-ב) דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל: מְצוֹרָע – הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע, לְפִי שֶׁהַצָּרַעַת בָּאָה עַל לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁהִיא חֲמוּרָה וּשְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְהִקְשָׁה הָרַב "צְרוֹר הַמּוֹר" זַצַ"ל: כֵּיצַד נִתָּן לְהָבִין זֹאת, שֶׁעֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע חָמוּר וְשָׁקוּל כְּנֶגֶד עֲבֵרוֹת אֵלּוּ שֶׁדִּינָן "יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר"? וְתֵרֵץ בְּדֶרֶךְ מָשָׁל. נָכוֹן הוּא שֶׁשְּׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת מְשׁוּלוֹת לְסַם הַמָּוֶת, וְאִלּוּ עֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע אֵינוֹ אֶלָּא כְּמוֹ זִהוּם שֶׁל פֶּצַע, אֲבָל הֲרֵי יָדוּעַ, שֶׁאִם לֹא יְטַפְּלוּ בַּזִּהוּם וְהוּא יִתְפַּשֵּׁט, עָלוּל הוּא לְהַרְעִיל אֶת הַגּוּף. עֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע הוּא זִהוּם מִתְפַּשֵּׁט מִשּׁוּם שֶׁהָאָדָם מְדַבֵּר וּמְלַהֵג עוֹד וָעוֹד בְּלֹא לָשִׂים מַחְסוֹם לְפִיו. לָכֵן, חֳלִי לָשׁוֹן הָרַע כֹּה חָמוּר וְעָנְשׁוֹ כֹּה נוֹרָא. וְשׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ - שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ. גְּאוֹן עֻזֵּנוּ מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, הַכְּנִיעָה ז), שֶׁהַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, הוֹלְכוֹת זְכֻיּוֹתָיו לָאִישׁ שֶׁעָלָיו דִּבֵּר, וַעֲווֹנוֹת אוֹתוֹ אָדָם עוֹבְרִים אֶל הַמְּסַפֵּר. וְנִמְצָא, שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד אִבֵּד כָּל מִצְווֹתָיו וְתוֹרוֹתָיו. בְּרַם, כָּל זֶה עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וּכְשֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עוֹד בַּחֲבֵרוֹ, יָשִׁיבוּ לוֹ כָּל תּוֹרָתוֹ וּזְכֻיּוֹתָיו. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע", אֵימָתַי יָשִׁיבוּ לַמּוֹצִיא לָשׁוֹן הָרַע אֶת תּוֹרָתוֹ? - "בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ", כַּאֲשֶׁר יִטָּהֵר וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. הַצָּרַעַת בָּאָה, כַּיָּדוּעַ, עַל לָשׁוֹן הָרַע. וְרַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל, שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, כָּתַב בְּסִפְרוֹ "שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן": "וְאַל יִפָּלֵא בְּעֵינֶיךָ עַל זֶה, שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים כַּמָּה אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרַע וְאֵין לָהֶם שׁוּם נֶגַע". שְׁנֵי תֵּרוּצִים לוֹ. הָאֶחָד, עַל פִּי תּוֹרַת הַנִּסְתָּר: הַדִּבּוּר הָאָסוּר מְטַמֵּא אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְהַנֶּגַע - רוּחָנִי הוּא. אֶלָּא שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיְתָה דֶּרֶךְ לְהִטָּהֵר מִנֶּגַע זֶה עַל יְדֵי כָּל שְׁלַבֵּי טָהֳרַת הַמְּצֹרָע, וְעַתָּה, שֶׁבַּעֲווֹנֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין בְּיָדֵינוּ לְהִטָּהֵר, נוֹתַר הַנֶּגַע נִסְתָּר וְדָבוּק בַּנֶּפֶשׁ בִּלְבַד. וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת...", מִשּׁוּם שֶׁבַּחֲטָאֵי הַדִּבּוּר נִטְמֵאת הַנֶּפֶשׁ וּמְנֻגַּעַת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאוֹמֵר הָיָה הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל (חָכְמָה וּמוּסָר א-קסא) "כְּשֶׁמַּבְהִילִים חוֹלֶה לַחֲדַר הַנִּתּוּחַ, וּמְכִינִים שָׁם מַשּׂוֹרִים וְסַכִּינִים וּמֶלְקָחַיִם וַאֲטָמִים - הַנְּשָׁמָה עֲלוּלָה לִפְרֹחַ מִמַּכְשִׁירִים אֵלֶּה לְבַד מֵרֹב פַּחַד... מְבִינִים מַה נּוֹרָאָה הַמַּחֲלָה שֶׁאֵלֶּה אֶמְצָעֵי רִפּוּיָה. כָּךְ, כְּשֶׁרוֹאִים כַּמָּה אֶמְצָעִים יֵשׁ לִרְפוּאַת הַמְּצֹרָע - שְׁתֵּי צִפֳּרִים וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תּוֹלַעַת וְאֵזוֹב, וְתִגְלַחַת וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים, וְכִבְשָׂה וּמִנְחָה וְלֹג שֶׁמֶן - מְבִינִים מַה נּוֹרָא הָיָה הַנֶּגַע. וּתְשׁוּבָה שְׁנִיָּה מָסַר הֶחָפֵץ חַיִּים, בְּשֵׁם הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "הַקָּנֶה", שֶׁכָּל הַמּוֹצִיא לָשׁוֹן הָרַע מִפִּיו נִדּוֹן בְּצָרַעַת. וְתָמַהּ, אִם כֵּן, יִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מְצֹרָעִין, שֶׁהֲרֵי בַּעֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע גָּלוּ יִשְׂרָאֵל! אֶלָּא שְׁקוּלָה הָעֲנִיּוּת כְּצָרָעַת, שֶׁהַמְּצֹרָע חָשׁוּב כְּמֵת וְכֵן הֶעָנִי (נְדָרִים סד:), וַהֲרֵי הוּא עֹנִי הַנִּמְסָר בִּידֵי אָדָם. וּבֵאֵר הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל, שֶׁחֲטָאֵי הַלָּשׁוֹן נוֹבְעִים עַל פִּי רֹב מִגַּאֲוָה. בְּגִין הַגַּאֲוָה הוּא מִשְׂתָּרֵר בְּלִבּוֹ עַל הַזּוּלַת, מַבִּיט עָלָיו מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, מָלֵא בְּבִקֹּרֶת וּמְאַתֵּר חֶסְרוֹנוֹת. אֲבָל אִם יֵעָנִי, תִּשָּׁפֵל רוּחוֹ וּתְרֻסַּן לְשׁוֹנוֹ. אִם צְרִיכִים הָיִינוּ נִמּוּק לְסִבַּת הַקֹּשִׁי הַכַּלְכָּלִי, לִמְקוֹר קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה הַמִּתְמַשְּׁכִים - שֶׁלַּמְרוֹת הַהַצְהָרוֹת הַגְּבוֹהוֹת אֵין רוֹאִים אֶת סוֹפָם; לִמְאוֹת אַלְפֵי הַמֻּבְטָלִים, מִסְפָּר בִּלְתִּי נִתְפָּס, מְאוֹת אַלְפֵי טְרָגֶדְיוֹת, מְאוֹת אַלְפֵי מִשְׁפָּחוֹת בִּמְצוּקָה, מִלְּיוֹנֵי דְּמָעוֹת וּמוּעֲקוֹת - הִנֵּה לָנוּ סִבָּה: שִׁחְרוּר הַלָּשׁוֹן, חֲטָאֵי הַדִּבּוּר! נוֹרָאָה הָעֲנִיּוּת, שֶׁלֹּא נֵדַע! בַּמִּדְרָשׁ מְסֻפָּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִצִּיב בִּפְנֵי אִיּוֹב אֶת הַבְּרֵירָה: יִסּוּרִים - יִסּוּרֵי אִיּוֹב רַחֲמָנָא לִיצְלָן מִשְּׁכֹל וְעַד שְׁחִין בְּכָל גּוּפוֹ - אוֹ עֲנִיּוּת. אָמַר לוֹ אִיּוֹב: "רִבּוֹן הָעוֹלָם, מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי כָּל יִסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא עֲנִיּוּת! כְּשֶׁאֵצֵא לַשּׁוּק וְאֵין בְּיָדִי פְּרוּטָה, מָה אֹכַל?!" (שְׁמוֹת רַבָּה לא-יב) וְהָעֲנִיּוּת, גְּוָנִים רַבִּים לָהּ. עֲנִיּוּת בְּמָמוֹן, עֲנִיּוּת בְּדַעַת, עֲנִיּוּת בְּתוֹרָה. אִם נִרְצֶה לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה וּמִכֹּל סוּגֶיהָ, הָבָה נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. וְאַף שֶׁמְּצֻוִּים אָנוּ בָּהּ וְאֵין אָנוּ בְּנֵי חוֹרִין לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה, הָבָה נַטִּיל עַל עַצְמֵנוּ גֶּדֶר וּסְיָג לֵאמֹר, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְמָשָׁל, בֵּין תֵּשַׁע לְעֶשֶׂר לֹא נְדַבֵּר דִּבּוּר אָסוּר. שָׁעָה, כְּהַתְחָלָה. בְּכָךְ נוּכַל לַעֲמֹד. כַּמָּה צָרוֹת נַחְסֹךְ לְעַצְמֵנוּ וּלְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ וּלְעַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ. שָׁעָה קְבוּעָה שֶׁל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, שָׁעָה בָּהּ לֹא נְדַבֵּר לֹא רְכִילוּת וְלֹא לָשׁוֹן הָרַע, לֹא שֶׁקֶר וְלֹא לַעַג, שָׁעָה שֶׁל טָהֳרַת הַפֶּה. כַּמָּה חֶסֶד נִמְשֹׁךְ עָלֵינוּ מִמָּרוֹם בִּזְכוּת שָׁעָה זוֹ. וְלֹא, לֹא נִדְחֶה אֶת הַהַחְלָטָה. עַכְשָׁו, מִיַּד. נְאַתֵּר אֶת הַשָּׁעָה וְנַחְלִיט. וְזוֹ תְּהֵא שְׁעָתֵנוּ הַיָּפָה... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)