Otzarot-Article

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים" (א-א) חוֹבָה עַל כָּל יְהוּדִי לִלְמֹד מוּסָר בְּכָל יוֹם, לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ. מָשָׁל לָעוֹמֵד עַל מַדְרֵגוֹת נָעוֹת הַיּוֹרְדוֹת מַטָּה בְּלֹא הֶרֶף, שֶׁחַיָּב לַעֲלוֹת כָּל הַזְּמַן כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה וְלֹא לְהִסָּחֵף וּלְהִשָּׁאֵב מַטָּה. שֶׁלֹּא יִמְצָא עַצְמוֹ בַּדְּיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה, מַבִּיט בְּתִסְכּוּל לַקּוֹמָה בָּהּ הָיָה.

מָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַ"ל הָיָה פּוֹתֵחַ כָּל שִׁעוּר בְּלִמּוּד קֶטַע מֵ"חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת". לֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא הֵעִיד בְּעַצְמוֹ, שֶׁבְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד מוּסָר חָשׁ הוּא הִתְקָרְרוּת בַּעֲבוֹדַת ה'.

סֵפֶר דְּבָרִים הִנֵּהוּ סֵפֶר הַמּוּסָר שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: אַרְבָּעִים שָׁנָה נָצַר אֶת הַבִּקֹּרֶת בְּלִבּוֹ. אַרְבָּעִים שָׁנָה הִבְלִיג: "מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הוֹכִיחָן אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה. מִמִּי לָמַד, מִיַּעֲקֹב, שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אֶת בָּנָיו אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה".

דְּבָרִים אֵלּוּ מְעוֹרְרִים תְּמִיהָה. נַבְהִיר אוֹתָהּ בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה.

יְהוּדִי נִרְעָשׁ בָּא לִפְנֵי הַצַּדִּיק רַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי זַצַ"ל. סָח לוֹ בְּאֵימָה: אָבִיו נִפְטַר לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ. וּמֵאָז, חוֹלֵם הוּא בְּכָל לַיְלָה שֶׁאָבִיו בָּא וּמְפַתֵּהוּ לְהָמִיר אֶת דָּתוֹ... פַּעַם בְּמִלִּים רַכּוֹת, פַּעַם בְּאִיּוּמִים מַבְעִיתִים... וְהוּא, הֵן יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאֵין מַמָּשׁ בָּעֲבוֹדָה הַזָּרָה וּבַהֲבָלֶיהָ, וּמַה פֵּשֶׁר הַסִּיּוּטִים הַחוֹזְרִים וְנִשְׁנִים?

אָמַר לוֹ הַצַּדִּיק: "פְּנֵה נָא אֶל אַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא וֶאֱמֹר לָהֶם בִּשְׁמִי, שֶׁיִּפְתְּחוּ אֶת הַקֶּבֶר וִיחַפְּשׂוּ בּוֹ. יָסִירוּ אֶת הַצְּלָב מִשָּׁם" - - -

"צְלָב?!" נֶחֱרַד הַבֵּן, "מִי הִנִּיחַ שָׁם צְלָב?!"

"עֲשֵׂה נָא כִּדְבָרַי", בִּקֵּשׁ הַצַּדִּיק.

נֶעְתְּרוּ אַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא לַבַּקָּשָׁה הַתְּמוּהָה. פָּתְחוּ אֶת הַקֶּבֶר וְגִלּוּ בִּפְנִים מַטְבֵּעַ הַמְּלוּכָה וְעָלֶיהָ תַּבְלִיט הַצְּלָב, כַּנִּרְאֶה נִשְׁמְטָה מִכִּיסוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם בְּמַהֲלַךְ הַקְּבוּרָה. נְטָלוּהָ - וְהַבִּעוּתִים פָּסְקוּ.

הַסִּפּוּר עוֹרֵר הֵדִים שֶׁהִגִּיעוּ עַד לְוִילְנָה הָרְחוֹקָה.

הִפְטִיר הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זַצַ"ל: " בְּכָךְ אֵין כָּל פֶּלֶא, כִּי יְסוֹד זֶה כְּבָר נֶאֱמַר בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי וּמוֹפִיעַ בּוֹ סִפּוּר כְּעֵין זֶה. אֶלָּא אֲנִי תָּמֵהַּ, מִנַּיִן יָדַע הַצַּדִּיק אֶת דִּבְרֵי הַיְּרוּשַׁלְמִי"...

שָׁבוּ הַדְּבָרִים וְהִגִּיעוּ לְאָזְנֵי הַצַּדִּיק. אָמַר בְּעַנְוְתָנוּתוֹ: "אָכֵן, אֶת דִּבְרֵי הַיְּרוּשַׁלְמִי לֹא יָדַעְתִּי, אֲבָל יָדַעְתִּי זֹאת מֵאוֹתוֹ מָקוֹר שֶׁמִּמֶּנּוּ יָדַע הַיְּרוּשַׁלְמִי..."

וּמָקוֹר זֶה הוּא כַּיָּדוּעַ "סוֹד ה' לִירֵאָיו"... (תְּהִלִּים כה-יד).

וּכְלַפֵּי מַה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים?

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הוֹכִיחַ אֶלָּא סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ. אַף יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא הוֹכִיחַ אֶלָּא סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ. כַּנִּרְאֶה, כָּךְ נָאֶה וְיָאֶה לִנְהֹג. אַךְ מִי גִּלָּה לְרַבּוֹתֵינוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ שָׁאַב אֶת הַנְהָגָתוֹ מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ וּמַדּוּעַ שׁוֹאֲלִים "מִמִּי לָמַד?" הַאִם אֵין רַבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, סוֹד הַדַּעַת, גָּדוֹל דַּי כְּדֵי לָדַעַת כֵּיצַד לִנְהֹג מֵעַצְמוֹ?! (סַנְהֶדְרִין יא.).

כִּמְדֻמֶּה, שֶׁהַתְּשׁוּבָה טְמוּנָה בְּמַחֲרֹזֶת סִפּוּרִים מִן הַגְּמָרָא.

מַעֲשֶׂה בְּרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מְחַבֵּר הַמִּשְׁנָיוֹת, שֶׁמָּסַר שִׁעוּר לִפְנֵי תַּלְמִידָיו. הֻטְרַד מֵרֵיחַ שׁוּם וְהִתְקַשָּׁה בַּאֲמִירַת הַשִּׁעוּר. בִּקֵּשׁ: "מִי שֶׁאָכַל שׁוּם, יֵצֵא".

עָמַד גְּדוֹל תַּלְמִידָיו, רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל, וְיָצָא.

קָמוּ כֻּלָּם בְּעִקְּבוֹתָיו וְיָצְאוּ.

לְמָחֳרָת עִם שַׁחַר פָּגַשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, בְּרַבִּי חִיָּא. אָמַר לוֹ: "אַתָּה הוּא שֶׁצִּעַרְתָּ לְאַבָּא?"

אָמַר לוֹ: "חָלִילָה, לֹא תְּהֵא כָּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פָּנָיו שֶׁל אוֹכֵל הַשּׁוּם יָצָאתִי, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ כֻּלָּם וְלֹא יֵדְעוּ מִי הוּא.

שָׁאֲלָה הַגְּמָרָא: וּמֵהֵיכָן לָמַד רַבִּי חִיָּא הַנְהָגָה זוֹ? וְעָנְתָה: מֵרַבִּי מֵאִיר.

וְסִפְּרָה הַגְּמָרָא: מַעֲשֶׂה בְּנַעֲרָה שֶׁבָּאָה לִפְנֵי רַבִּי מֵאִיר וְאָמְרָה לוֹ: "רַבִּי, אֶחָד מִכֶּם נָשָׂא אוֹתִי לְאִשָּׁה וְאֵינִי יוֹדַעַת מִי הוּא". בִּקְּשָׁה שֶׁתֵּעָרֵךְ חֲקִירָה יְסוֹדִית. בִּמְקוֹם לַעֲשׂוֹת זֹאת קָרָא רַבִּי מֵאִיר לִשְׁנֵי עֵדִים, כָּתַב גֵּט וְנָתַן לָהּ. הֵבִינוּ כֻּלָּם, כָּתְבוּ כֻּלָּם גִּטִּין וְנָתְנוּ לָהּ. עָמְדָה הַנַּעֲרָה וּבְחֵיקָהּ הֲמוֹנֵי גִּטִּין כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּעָרֵךְ חֲקִירָה וְיָצוּצוּ חֲשָׁדוֹת וְתִתְפַּתַּח חֲרֹשֶׁת שֶׁל שְׁמוּעוֹת...

וְרַבִּי מֵאִיר, מֵהֵיכָן לָמַד הַנְהָגָה זוֹ? מֵהַתַּנָּא שְׁמוּאֵל הַקָּטָן שֶׁהָיָה גְּדוֹל דּוֹרוֹ וְנִקְרָא כָּךְ עַל שֵׁם עַנְוְתָנוּתוֹ.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, כָּךְ הָיָה. כְּשֶׁרָאָה רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַנָּשִׂיא שֶׁיִּתָּכֵן וְיִצְטָרְכוּ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, קָבַע דִּיּוּן בְּנוֹכְחוּת שִׁבְעָה מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר הַקָּבוּעַ לְדִיּוּן בְּעִבּוּר הַשָּׁנָה. עָלָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְאוּלַם הַכִּנּוּס וּמָצָא שָׁם שְׁמֹנָה חֲכָמִים.

אָמַר: "מִי שֶׁעָלָה בְּלֹא רְשׁוּת יַעֲזוֹב אֶת הַמָּקוֹם".

עָמַד שְׁמוּאֵל הַקָּטָן וְאָמַר: "אֲנִי הוּא שֶׁעָלִיתִי שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. וְלֹא לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה עָלִיתִי אֶלָּא לַעֲקֹב אַחַר הַדִּיּוּן, לִלְמֹד הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה".

נַעֲנָה רַבַּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר: "שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב. רְאוּיוֹת כָּל הַשָּׁנִים כֻּלָּן לְהִתְעַבֵּר עַל יָדְךָ, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בַּמֻּזְמָנִים לְדִיּוּן".

וְגִלְּתָה הַגְּמָרָא: וְלֹא שְׁמוּאֵל הַקָּטָן הָיָה, אֶלָּא אָדָם אַחֵר מִבֵּין הַנּוֹכְחִים. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֵדְעוּ מִי הוּא וְיַלְבִּינוּ פָּנָיו, נָטַל שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אֶת הָאַחֲרָיוּת עַל כְּתֵפָיו.

וְכָעֵת לַשְּׁאֵלָה: וּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן מִמִּי לָמַד? עוֹנָה הַגְּמָרָא: מִשְּׁכַנְיָה בֶּן יְחִיאֵל.

וּמַמְשִׁיכָה הַגְּמָרָא: וּשְׁכַנְיָה מִמִּי לָמַד? מִיהוֹשֻׁעַ. וִיהוֹשֻׁעַ, מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ. וְכָל סִדְרַת הַמַּעֲשִׂים הַמְּאַלְּפִים וְהַמְּרַגְּשִׁים אוֹמֶרֶת 'דָּרְשֵׁנִי!'

הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בְּרַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל, גְּדוֹל תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. רַבִּי חִיָּא, שֶׁאָמוֹרָאִים קְדוֹשִׁים לֹא זָכוּ לִרְאוֹת אֶת מְקוֹם קְבוּרָתוֹ (ב"מ פה:), וְעֵינֵיהֶם כָּהוּ כְּשֶׁהִבִּיטוּ בְּמַעֲלָתוֹ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן?! אִם הֵבִין שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כְּדֵי לִמְנוֹעַ בִּזָּיוֹן מִתַּלְמִיד וְשֶׁלֹּא יִמְשֹׁךְ עָלָיו אֶת הַקְפָּדַת הָרַב הַגָּדוֹל, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ - הַאִם לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָבִין זֹאת מֵעַצְמוֹ, לְחַדֵּשׁ זֹאת מִסְּבָרָתוֹ, הֶהָיָה צָרִיךְ לִלְמֹד זֹאת מֵרַבִּי מֵאִיר?!

וְרַבִּי מֵאִיר - שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁאֵין בְּדוֹרוֹ כְּמוֹתוֹ (עֵרוּבִין יג:), וּבְדוֹרוֹ הָיוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וְעוֹד - הַאִם צָרִיךְ הָיָה לִלְמֹד זֹאת מִשְּׁמוּאֵל הַקָּטָן?!

וּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן - שֶׁיָּצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה שֶׁרָאוּי הוּא שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה וְהָיָה בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גְּלוּיָה (סַנְהֶדְרִין יא.) - הַאִם הָיָה צָרִיךְ לִלְמֹד הַנְהָגָתוֹ מִשְּׁכַנְיָה?

וְהַתְּשׁוּבָה: כֵּן! כִּי זֶה כֹּחָהּ שֶׁל מָסֹרֶת אֵיתָנָהּ הָעוֹבֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר, זֶה עִנְיַן מוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת. גְּדוֹלִים כְּכָל שֶׁנִּהְיֶה, פִּקְחִים וַחֲכָמִים, אַף גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, בְּכָל הַנְהָגָה, בְּכָל שְׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת עַל הַפֶּרֶק, נִשְׁאַל אֶת עַצְמֵנוּ 'מַה כָּתוּב עַל כָּךְ?' 'כֵּיצַד נָהֲגוּ רַבּוֹתֵינוּ?' 'אֵיךְ עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ?' הֵם הַמָּקוֹר וְהֵם הַדֻּגְמָא. וְאָנוּ, הוֹלְכִים בְּדַרְכָּם.

"אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים - צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	חקת תשע"א
	התרנגול והצפרדע
	"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּ "אֵלֶּה הַדְּבָרִים" (א-א) חוֹבָה עַל כָּל יְהוּדִי לִלְמֹד מוּסָר בְּכָל יוֹם, לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ. מָשָׁל לָעוֹמֵד עַל מַדְרֵגוֹת נָעוֹת הַיּוֹרְדוֹת מַטָּה בְּלֹא הֶרֶף, שֶׁחַיָּב לַעֲלוֹת כָּל הַזְּמַן כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה וְלֹא לְהִסָּחֵף וּלְהִשָּׁאֵב מַטָּה. שֶׁלֹּא יִמְצָא עַצְמוֹ בַּדְּיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה, מַבִּיט בְּתִסְכּוּל לַקּוֹמָה בָּהּ הָיָה. מָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַ"ל הָיָה פּוֹתֵחַ כָּל שִׁעוּר בְּלִמּוּד קֶטַע מֵ"חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת". לֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא הֵעִיד בְּעַצְמוֹ, שֶׁבְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד מוּסָר חָשׁ הוּא הִתְקָרְרוּת בַּעֲבוֹדַת ה'. סֵפֶר דְּבָרִים הִנֵּהוּ סֵפֶר הַמּוּסָר שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: אַרְבָּעִים שָׁנָה נָצַר אֶת הַבִּקֹּרֶת בְּלִבּוֹ. אַרְבָּעִים שָׁנָה הִבְלִיג: "מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הוֹכִיחָן אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה. מִמִּי לָמַד, מִיַּעֲקֹב, שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אֶת בָּנָיו אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה". דְּבָרִים אֵלּוּ מְעוֹרְרִים תְּמִיהָה. נַבְהִיר אוֹתָהּ בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה. יְהוּדִי נִרְעָשׁ בָּא לִפְנֵי הַצַּדִּיק רַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי זַצַ"ל. סָח לוֹ בְּאֵימָה: אָבִיו נִפְטַר לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ. וּמֵאָז, חוֹלֵם הוּא בְּכָל לַיְלָה שֶׁאָבִיו בָּא וּמְפַתֵּהוּ לְהָמִיר אֶת דָּתוֹ... פַּעַם בְּמִלִּים רַכּוֹת, פַּעַם בְּאִיּוּמִים מַבְעִיתִים... וְהוּא, הֵן יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאֵין מַמָּשׁ בָּעֲבוֹדָה הַזָּרָה וּבַהֲבָלֶיהָ, וּמַה פֵּשֶׁר הַסִּיּוּטִים הַחוֹזְרִים וְנִשְׁנִים? אָמַר לוֹ הַצַּדִּיק: "פְּנֵה נָא אֶל אַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא וֶאֱמֹר לָהֶם בִּשְׁמִי, שֶׁיִּפְתְּחוּ אֶת הַקֶּבֶר וִיחַפְּשׂוּ בּוֹ. יָסִירוּ אֶת הַצְּלָב מִשָּׁם" - - - "צְלָב?!" נֶחֱרַד הַבֵּן, "מִי הִנִּיחַ שָׁם צְלָב?!" "עֲשֵׂה נָא כִּדְבָרַי", בִּקֵּשׁ הַצַּדִּיק. נֶעְתְּרוּ אַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא לַבַּקָּשָׁה הַתְּמוּהָה. פָּתְחוּ אֶת הַקֶּבֶר וְגִלּוּ בִּפְנִים מַטְבֵּעַ הַמְּלוּכָה וְעָלֶיהָ תַּבְלִיט הַצְּלָב, כַּנִּרְאֶה נִשְׁמְטָה מִכִּיסוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם בְּמַהֲלַךְ הַקְּבוּרָה. נְטָלוּהָ - וְהַבִּעוּתִים פָּסְקוּ. הַסִּפּוּר עוֹרֵר הֵדִים שֶׁהִגִּיעוּ עַד לְוִילְנָה הָרְחוֹקָה. הִפְטִיר הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה זַצַ"ל: " בְּכָךְ אֵין כָּל פֶּלֶא, כִּי יְסוֹד זֶה כְּבָר נֶאֱמַר בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי וּמוֹפִיעַ בּוֹ סִפּוּר כְּעֵין זֶה. אֶלָּא אֲנִי תָּמֵהַּ, מִנַּיִן יָדַע הַצַּדִּיק אֶת דִּבְרֵי הַיְּרוּשַׁלְמִי"... שָׁבוּ הַדְּבָרִים וְהִגִּיעוּ לְאָזְנֵי הַצַּדִּיק. אָמַר בְּעַנְוְתָנוּתוֹ: "אָכֵן, אֶת דִּבְרֵי הַיְּרוּשַׁלְמִי לֹא יָדַעְתִּי, אֲבָל יָדַעְתִּי זֹאת מֵאוֹתוֹ מָקוֹר שֶׁמִּמֶּנּוּ יָדַע הַיְּרוּשַׁלְמִי..." וּמָקוֹר זֶה הוּא כַּיָּדוּעַ "סוֹד ה' לִירֵאָיו"... (תְּהִלִּים כה-יד). וּכְלַפֵּי מַה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הוֹכִיחַ אֶלָּא סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ. אַף יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא הוֹכִיחַ אֶלָּא סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ. כַּנִּרְאֶה, כָּךְ נָאֶה וְיָאֶה לִנְהֹג. אַךְ מִי גִּלָּה לְרַבּוֹתֵינוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ שָׁאַב אֶת הַנְהָגָתוֹ מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ וּמַדּוּעַ שׁוֹאֲלִים "מִמִּי לָמַד?" הַאִם אֵין רַבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, סוֹד הַדַּעַת, גָּדוֹל דַּי כְּדֵי לָדַעַת כֵּיצַד לִנְהֹג מֵעַצְמוֹ?! (סַנְהֶדְרִין יא.). כִּמְדֻמֶּה, שֶׁהַתְּשׁוּבָה טְמוּנָה בְּמַחֲרֹזֶת סִפּוּרִים מִן הַגְּמָרָא. מַעֲשֶׂה בְּרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מְחַבֵּר הַמִּשְׁנָיוֹת, שֶׁמָּסַר שִׁעוּר לִפְנֵי תַּלְמִידָיו. הֻטְרַד מֵרֵיחַ שׁוּם וְהִתְקַשָּׁה בַּאֲמִירַת הַשִּׁעוּר. בִּקֵּשׁ: "מִי שֶׁאָכַל שׁוּם, יֵצֵא". עָמַד גְּדוֹל תַּלְמִידָיו, רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל, וְיָצָא. קָמוּ כֻּלָּם בְּעִקְּבוֹתָיו וְיָצְאוּ. לְמָחֳרָת עִם שַׁחַר פָּגַשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, בְּרַבִּי חִיָּא. אָמַר לוֹ: "אַתָּה הוּא שֶׁצִּעַרְתָּ לְאַבָּא?" אָמַר לוֹ: "חָלִילָה, לֹא תְּהֵא כָּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פָּנָיו שֶׁל אוֹכֵל הַשּׁוּם יָצָאתִי, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ כֻּלָּם וְלֹא יֵדְעוּ מִי הוּא. שָׁאֲלָה הַגְּמָרָא: וּמֵהֵיכָן לָמַד רַבִּי חִיָּא הַנְהָגָה זוֹ? וְעָנְתָה: מֵרַבִּי מֵאִיר. וְסִפְּרָה הַגְּמָרָא: מַעֲשֶׂה בְּנַעֲרָה שֶׁבָּאָה לִפְנֵי רַבִּי מֵאִיר וְאָמְרָה לוֹ: "רַבִּי, אֶחָד מִכֶּם נָשָׂא אוֹתִי לְאִשָּׁה וְאֵינִי יוֹדַעַת מִי הוּא". בִּקְּשָׁה שֶׁתֵּעָרֵךְ חֲקִירָה יְסוֹדִית. בִּמְקוֹם לַעֲשׂוֹת זֹאת קָרָא רַבִּי מֵאִיר לִשְׁנֵי עֵדִים, כָּתַב גֵּט וְנָתַן לָהּ. הֵבִינוּ כֻּלָּם, כָּתְבוּ כֻּלָּם גִּטִּין וְנָתְנוּ לָהּ. עָמְדָה הַנַּעֲרָה וּבְחֵיקָהּ הֲמוֹנֵי גִּטִּין כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּעָרֵךְ חֲקִירָה וְיָצוּצוּ חֲשָׁדוֹת וְתִתְפַּתַּח חֲרֹשֶׁת שֶׁל שְׁמוּעוֹת... וְרַבִּי מֵאִיר, מֵהֵיכָן לָמַד הַנְהָגָה זוֹ? מֵהַתַּנָּא שְׁמוּאֵל הַקָּטָן שֶׁהָיָה גְּדוֹל דּוֹרוֹ וְנִקְרָא כָּךְ עַל שֵׁם עַנְוְתָנוּתוֹ. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, כָּךְ הָיָה. כְּשֶׁרָאָה רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַנָּשִׂיא שֶׁיִּתָּכֵן וְיִצְטָרְכוּ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, קָבַע דִּיּוּן בְּנוֹכְחוּת שִׁבְעָה מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר הַקָּבוּעַ לְדִיּוּן בְּעִבּוּר הַשָּׁנָה. עָלָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְאוּלַם הַכִּנּוּס וּמָצָא שָׁם שְׁמֹנָה חֲכָמִים. אָמַר: "מִי שֶׁעָלָה בְּלֹא רְשׁוּת יַעֲזוֹב אֶת הַמָּקוֹם". עָמַד שְׁמוּאֵל הַקָּטָן וְאָמַר: "אֲנִי הוּא שֶׁעָלִיתִי שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. וְלֹא לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה עָלִיתִי אֶלָּא לַעֲקֹב אַחַר הַדִּיּוּן, לִלְמֹד הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה". נַעֲנָה רַבַּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר: "שֵׁב, בְּנִי, שֵׁב. רְאוּיוֹת כָּל הַשָּׁנִים כֻּלָּן לְהִתְעַבֵּר עַל יָדְךָ, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בַּמֻּזְמָנִים לְדִיּוּן". וְגִלְּתָה הַגְּמָרָא: וְלֹא שְׁמוּאֵל הַקָּטָן הָיָה, אֶלָּא אָדָם אַחֵר מִבֵּין הַנּוֹכְחִים. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֵדְעוּ מִי הוּא וְיַלְבִּינוּ פָּנָיו, נָטַל שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אֶת הָאַחֲרָיוּת עַל כְּתֵפָיו. וְכָעֵת לַשְּׁאֵלָה: וּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן מִמִּי לָמַד? עוֹנָה הַגְּמָרָא: מִשְּׁכַנְיָה בֶּן יְחִיאֵל. וּמַמְשִׁיכָה הַגְּמָרָא: וּשְׁכַנְיָה מִמִּי לָמַד? מִיהוֹשֻׁעַ. וִיהוֹשֻׁעַ, מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ. וְכָל סִדְרַת הַמַּעֲשִׂים הַמְּאַלְּפִים וְהַמְּרַגְּשִׁים אוֹמֶרֶת 'דָּרְשֵׁנִי!' הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בְּרַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל, גְּדוֹל תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. רַבִּי חִיָּא, שֶׁאָמוֹרָאִים קְדוֹשִׁים לֹא זָכוּ לִרְאוֹת אֶת מְקוֹם קְבוּרָתוֹ (ב"מ פה:), וְעֵינֵיהֶם כָּהוּ כְּשֶׁהִבִּיטוּ בְּמַעֲלָתוֹ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן?! אִם הֵבִין שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כְּדֵי לִמְנוֹעַ בִּזָּיוֹן מִתַּלְמִיד וְשֶׁלֹּא יִמְשֹׁךְ עָלָיו אֶת הַקְפָּדַת הָרַב הַגָּדוֹל, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ - הַאִם לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָבִין זֹאת מֵעַצְמוֹ, לְחַדֵּשׁ זֹאת מִסְּבָרָתוֹ, הֶהָיָה צָרִיךְ לִלְמֹד זֹאת מֵרַבִּי מֵאִיר?! וְרַבִּי מֵאִיר - שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁאֵין בְּדוֹרוֹ כְּמוֹתוֹ (עֵרוּבִין יג:), וּבְדוֹרוֹ הָיוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וְעוֹד - הַאִם צָרִיךְ הָיָה לִלְמֹד זֹאת מִשְּׁמוּאֵל הַקָּטָן?! וּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן - שֶׁיָּצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה שֶׁרָאוּי הוּא שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה וְהָיָה בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גְּלוּיָה (סַנְהֶדְרִין יא.) - הַאִם הָיָה צָרִיךְ לִלְמֹד הַנְהָגָתוֹ מִשְּׁכַנְיָה? וְהַתְּשׁוּבָה: כֵּן! כִּי זֶה כֹּחָהּ שֶׁל מָסֹרֶת אֵיתָנָהּ הָעוֹבֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר, זֶה עִנְיַן מוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת. גְּדוֹלִים כְּכָל שֶׁנִּהְיֶה, פִּקְחִים וַחֲכָמִים, אַף גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, בְּכָל הַנְהָגָה, בְּכָל שְׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת עַל הַפֶּרֶק, נִשְׁאַל אֶת עַצְמֵנוּ 'מַה כָּתוּב עַל כָּךְ?' 'כֵּיצַד נָהֲגוּ רַבּוֹתֵינוּ?' 'אֵיךְ עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ?' הֵם הַמָּקוֹר וְהֵם הַדֻּגְמָא. וְאָנוּ, הוֹלְכִים בְּדַרְכָּם. "אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים - צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)