Otzarot-Article

"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (יט-יד) רַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה בֶּן רַבֵּנוּ הַתַּשְׁבֵּ"ץ דּוּרָאן זַצַ"ל, מְחַבֵּר סֵפֶר תְּשׁוּבוֹת הָרַשְׁבַּ"ש, מִגְּדוֹלֵי אַלְגִּ'יר הָיָה. פָּנָה אֵלָיו יִשְׁמְעֵאלִי נִכְבָּד בַּשְּׁאֵלָה: "אַתֶּם מִתְפָּאֲרִים שֶׁאַתֶּם הַטְּהוֹרִים מִכָּל עַמֵּי הָאָרֶץ. אַדְּרַבָּה, הָבָה נִבְחַן -

הֲלֹא מוֹדִים אַתֶּם שֶׁעִקַּר הַטָּהֳרָה בְּמַיִם. וְהִנֵּה, אָנוּ לִפְנֵי תְּפִלָּתֵנוּ רוֹחֲצִים עַצְמֵנוּ מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם, וְיָדַיִם עַד כְּתֵפַיִם, וְרֹאשֵׁנוּ. וְאַתֶּם - אֵינְכֶם רוֹחֲצִים אֶלָּא יְדֵיכֶם, וְדַיֵּכֶם.

אֱמֹר מֵעַתָּה, מִי הַטָּהוֹר?!"

אָמַר הָרַב: "יֵשׁ בְּפִי תְּשׁוּבָה, אַךְ מִתְיָרֵא אֲנִי לַהֲשִׁיבְךָ. שֶׁהֲרֵי הַשִּׁלְטוֹן בִּידֵיכֶם, וַעֲלוּלִים אַתֶּם לְהַעֲלִיל וְלִנְקֹם".

נִשְׁבַּע הָעַרְבִי שֶׁלֹּא תְּאֻנֶּה אֵלָיו רָעָה בִּתְשׁוּבָתוֹ.

אָמַר הָרַב: "אֱמֹר לִי, הָאוֹכֵל אַתָּה בְּשַׂר תַּרְנְגוֹלִים?"

"מַה הַשְּׁאֵלָה!" עָנָה הָעַרְבִי. "אֵין כָּמוֹהוּ בְּתִבּוּל אֹרֶז וּצְנוֹבָּרִים!"

"וּבְשַׂר צְפַרְדֵּעַ?" חָקַר הָרַב.

הִתְחַלְחֵל הָעַרְבִי: "שֶׁקֶץ הוּא, לֹא יֵאָכֵל!" הִקְפִּיד עַל הַשְּׁאֵלָה.

"וּבְכֵן, הַתְּשׁוּבָה בְּיָדְךָ. הֲלֹא תָּבִין שֶׁהַמַּיִם אָכֵן מְטַהֲרִים, אֲבָל רַק אֶת מִי שֶׁטָּהוֹר מֵעִקָּרוֹ וְטֻמְאָתוֹ חִיצוֹנִית. כָּךְ יִשְׁטְפוּ הַמַּיִם אֶת הַפִּיחַ שֶׁדָּבַק בִּמְנַקֵּה הָאֲרֻבּוֹת וְיָשִׁיבוּהוּ לְצַחֲרוּתוֹ, אֲבָל כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לְהַבְהִיר אֶת הַכּוּשִׁי..."

"וּמַה עִנְיַן הַתַּרְנְגוֹל לְכָאן?" תָּמַהּ הָעַרְבִי.

"לֹא הֵבַנְתָּ? פָּשׁוּט עַד מְאֹד. הַתַּרְנְגוֹל מְנַקֵּר כָּל הַיּוֹם בָּאַשְׁפָּה, וְאֵין אֻמָּה הַמּוֹאֶסֶת בִּבְשָׂרוֹ. וְאִלּוּ הַצְּפַרְדֵּעַ מְבַלָּה כָּל יָמֶיהָ בְּמֵימֵי הַבִּצָּה, וְאֵין הַמַּיִם מַכְשִׁירִים אוֹתָהּ לַאֲכִילָה".

נָבוֹךְ הָעַרְבִי, וְנִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו. (מְקוֹר בָּרוּךְ)

	קרח תשע"א
	אין יהודי אבוד!
	"וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה'" (ג-טז) סָח יְהוּדִי תּוֹשַׁב תֵּל אָבִיב: לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה רַבִּי אֶחָד הֲדוּר פָּנִים, הָרַבִּי מִוִּישֶׁוֶא זַצַ"ל, מְטַיֵּל בְּכָל יוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב בִּשְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד בְּתֵל אָבִיב "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (יט-יד) רַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה בֶּן רַבֵּנוּ הַתַּשְׁבֵּ"ץ דּוּרָאן זַצַ"ל, מְחַבֵּר סֵפֶר תְּשׁוּבוֹת הָרַשְׁבַּ"ש, מִגְּדוֹלֵי אַלְגִּ'יר הָיָה. פָּנָה אֵלָיו יִשְׁמְעֵאלִי נִכְבָּד בַּשְּׁאֵלָה: "אַתֶּם מִתְפָּאֲרִים שֶׁאַתֶּם הַטְּהוֹרִים מִכָּל עַמֵּי הָאָרֶץ. אַדְּרַבָּה, הָבָה נִבְחַן - הֲלֹא מוֹדִים אַתֶּם שֶׁעִקַּר הַטָּהֳרָה בְּמַיִם. וְהִנֵּה, אָנוּ לִפְנֵי תְּפִלָּתֵנוּ רוֹחֲצִים עַצְמֵנוּ מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם, וְיָדַיִם עַד כְּתֵפַיִם, וְרֹאשֵׁנוּ. וְאַתֶּם - אֵינְכֶם רוֹחֲצִים אֶלָּא יְדֵיכֶם, וְדַיֵּכֶם. אֱמֹר מֵעַתָּה, מִי הַטָּהוֹר?!" אָמַר הָרַב: "יֵשׁ בְּפִי תְּשׁוּבָה, אַךְ מִתְיָרֵא אֲנִי לַהֲשִׁיבְךָ. שֶׁהֲרֵי הַשִּׁלְטוֹן בִּידֵיכֶם, וַעֲלוּלִים אַתֶּם לְהַעֲלִיל וְלִנְקֹם". נִשְׁבַּע הָעַרְבִי שֶׁלֹּא תְּאֻנֶּה אֵלָיו רָעָה בִּתְשׁוּבָתוֹ. אָמַר הָרַב: "אֱמֹר לִי, הָאוֹכֵל אַתָּה בְּשַׂר תַּרְנְגוֹלִים?" "מַה הַשְּׁאֵלָה!" עָנָה הָעַרְבִי. "אֵין כָּמוֹהוּ בְּתִבּוּל אֹרֶז וּצְנוֹבָּרִים!" "וּבְשַׂר צְפַרְדֵּעַ?" חָקַר הָרַב. הִתְחַלְחֵל הָעַרְבִי: "שֶׁקֶץ הוּא, לֹא יֵאָכֵל!" הִקְפִּיד עַל הַשְּׁאֵלָה. "וּבְכֵן, הַתְּשׁוּבָה בְּיָדְךָ. הֲלֹא תָּבִין שֶׁהַמַּיִם אָכֵן מְטַהֲרִים, אֲבָל רַק אֶת מִי שֶׁטָּהוֹר מֵעִקָּרוֹ וְטֻמְאָתוֹ חִיצוֹנִית. כָּךְ יִשְׁטְפוּ הַמַּיִם אֶת הַפִּיחַ שֶׁדָּבַק בִּמְנַקֵּה הָאֲרֻבּוֹת וְיָשִׁיבוּהוּ לְצַחֲרוּתוֹ, אֲבָל כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לְהַבְהִיר אֶת הַכּוּשִׁי..." "וּמַה עִנְיַן הַתַּרְנְגוֹל לְכָאן?" תָּמַהּ הָעַרְבִי. "לֹא הֵבַנְתָּ? פָּשׁוּט עַד מְאֹד. הַתַּרְנְגוֹל מְנַקֵּר כָּל הַיּוֹם בָּאַשְׁפָּה, וְאֵין אֻמָּה הַמּוֹאֶסֶת בִּבְשָׂרוֹ. וְאִלּוּ הַצְּפַרְדֵּעַ מְבַלָּה כָּל יָמֶיהָ בְּמֵימֵי הַבִּצָּה, וְאֵין הַמַּיִם מַכְשִׁירִים אוֹתָהּ לַאֲכִילָה". נָבוֹךְ הָעַרְבִי, וְנִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו. (מְקוֹר בָּרוּךְ)