Otzarot-Article

"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת", הַאִם יֵשׁ מִלִּים מְרַגְּשׁוֹת יוֹתֵר?

אָנוּ נִזְכָּרִים כֵּיצַד אֲבוֹתֵינוּ הִתְפַּלְּלוּ. כֵּיצַד שָׁפְכוּ שִׂיחַ לִפְנֵי בּוֹרְאָם, כֵּיצַד חִנְּנוּ בְּקוֹלָם וּפָרְשׂוּ אֶת כַּפֵּיהֶם. כֵּיצַד הָמָה לִבָּם וְעֵינֵיהֶם דָּמְעוּ, וְנַחְנוּ מָה? הֵיכָן הַלֵּב, אֵיפֹה הָרֶגֶשׁ הַזַּךְ?

אַךְ לַהַוָּתֵנוּ מִסְתַּבֵּר, כִּי הַלֵּב כְּאִלּוּ אָטוּם. קֵהֶה, אָדִישׁ. מִתְפַּלְּלִים וְזֶהוּ. מַה קָּרָה לָנוּ?

הַתְּשׁוּבָה כְּתוּבָה בְּסִפְרוֹ שֶׁל מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל, "נַחַל קְדוּמִים". מְפָרֵשׁ הַחִידָ"א אֶת הַפָּסוּק "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה": הָאָדָם פּוֹעֵל וְעוֹשֶׂה לְפִי מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִפִּיו. אִם הוּא עָסוּק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה, הֲרֵיהוּ מוֹסִיף כֹּחַ בַּקְּדֻשָּׁה וְנַעֲשֶׂה לְאָדָם קָדוֹשׁ, וּמִמֵּילָא לִבּוֹ פָּתוּחַ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אַךְ אִם הוּא עָסוּק בְּדִבְרֵי חֻלִּין, מִסְחָר וַעֲבוֹדָה וְשִׂיחוֹת רֵעִים - וְאֵין אֵלּוּ דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, חָלִילָה - הֲרֵי גַּם אִישִׁיּוּתוֹ הִיא אִישִׁיּוּת שֶׁל חֻלִּין וְלִבּוֹ לֵב חֻלִּין.

וּבְמִקְרֶה, שֶׁהוּא מְדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, חָלִילָה, לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, מַחְלֹקֶת וְאוּלַי אַף שֶׁקֶר - הוּא פּוֹעֵל בַּסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהָאִישִׁיּוּת שֶׁלּוֹ הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת מֻשְׁחֶתֶת, רַחֲמָנָא לִצְלַן.

וּבְכֵן, אִם בִּרְצוֹנֵנוּ לְהֵיטִיב אֶת עַצְמֵנוּ וְלִפְתֹּחַ אֶת לִבּוֹתֵינוּ, נִתְנַזֵּר מִדִּבּוּרִים אֲסוּרִים וְנִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה.

כָּל דָּבָר בָּעוֹלָם צָרִיךְ לִתְפִלָּה. גַּם אִם יֵשֵׁב הָאָדָם לְיַד הַצַּלַּחַת הַגְּדוּשָׁה, עֲדַיִן צָרִיךְ הוּא לְעֶזְרַת שָׁמַיִם: שֶׁלֹּא יֻזְעַק בְּפִתְאוֹמִיּוּת וְיֵאָלֵץ לִפְרֹשׂ; שֶׁיִּהְיֶה בָּרִיא וְיוּכַל לֶאֱכֹל. עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל נִצְרֶכֶת תְּפִלָּה.

וּמַעֲשֶׂה בְּרַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל שֶׁעָלָה לָרַכֶּבֶת עִם חֲתָנוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי צְבִי הִירְשׁ לְוִינְסוֹן זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת רָאדִין. הֵחֵלָּה הָרַכֶּבֶת בְּמַסָּעָהּ, וְהֵחֵלּוּ לוֹמַר תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ בְּכַוָּנָה רַבָּה. הָיָה הַדָּבָר לִצְנִינִים בְּעֵינֵי צָעִיר מַשְׂכִּיל שֶׁיָּשַׁב מוּלָם. בְּחָנָם בְּלִגְלוּג וְהִפְטִיר בְּלַעַג: "סַבָּא, הָרַכֶּבֶת תִּסַּע גַּם בִּלְעֲדֵי תְּפִלּוֹתֶיךָ!"

נָשָׂא אֵלָיו הֶחָפֵץ חַיִּים עֵינַיִם רְחוּמוֹת וְאָמַר: "רֵאשִׁית, כְּבָר שָׁמַעְנוּ - בַּל נִפְתַּח פֶּה - עַל תְּאוּנוֹת רַכָּבוֹת, עַל קְרוֹנוֹת שֶׁיָּרְדוּ מֵהַפַּסִּים וְעַל קַטָּרִים שֶׁאִבְּדוּ בְּלָמִים. וְשֵׁנִית, נַנִּיחַ שֶׁהָרַכֶּבֶת תִּסַּע בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, מִנַּיִן הַבִּטָּחוֹן שֶׁאָנוּ נַעְצֹר כֹּחַ לִנְסֹעַ עִמָּהּ?"...

וְהָיָה הַדָּבָר "כִּשְׁגָגָה שֶׁיָּצְאָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט". הַצָּעִיר הַמְלַגְלֵג חָשׁ לְפֶתַע בְּרָע. הוֹרִידוּהוּ בְּתַחֲנַת בִּיעֶלְסְק וְהִזְעִיקוּ אֵלָיו רוֹפֵא, וְהָרַכֶּבֶת הִמְשִׁיכָה בִּלְעָדָיו כְּשֶׁהֶחָפֵץ חַיִּים וַחֲתָנוֹ נוֹסְעִים בָּהּ... (הַח"ח חַיָּיו וּפָעֳלוֹ)

הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שָׁלוֹם מָרְדְּכַי שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁלְּרַבּוֹ הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אֵלִיָּהוּ דּוּשְׁנִיצֶר זַצַ"ל הָיָה בֶּן בְּשֵׁם רַבִּי אֲשֶׁר שֶׁנָּסַע לְאַמֶרִיקָה, וְהִשְׁאִיר לְאָבִיו פַּרְדֵּס בְּרָמַת הַשָּׁרוֹן. וּבְאוֹתוֹ זְמַן עָבְרָה תְּקוּפָה קָשָׁה עַל הַפַּרְדְּסָנִים עֵקֶב מַשְׁבֵּר חָמוּר בְּמִסְחַר הַתַּפּוּזִים, כָּךְ שֶׁהִגִּיעַ הַמַּצָּב לִידֵי כָּךְ שֶׁהַהוֹצָאָה הָיְתָה יְתֵרָה עַל הַהַכְנָסָה. הֻצְרַךְ אֵפוֹא רַבִּי אֵלִיָּהוּ דּוּשְׁנִיצֶר לְהִכָּנֵס לְחוֹבוֹת כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הָאִילָנוֹת. לִבּוֹ הָיָה דַּוָּי עַל הַחוֹבוֹת הָעוֹלִים וּגְדֵלִים, וְעַל מַצַּב הַבִּישׁ שֶׁאֵלָיו נִקְלַע, דָּבָר הַנּוֹגֵד אֶת הַשְׁקָפַת עוֹלָמוֹ. נוֹסָף לְכָךְ דָּאַג וְחָרֵד שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה עִם חוֹבוֹת, וְיִהְיֶה חָלִילָה בִּכְלָל "לוֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם". הִרְבָּה בִּתְפִלּוֹת וְשָׁפַךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה', וּבִקֵּשׁ מִכָּל מַכָּר שֶׁפָּגַשׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁיִּזְכֶּה לְהִפָּטֵר מִן הַפַּרְדֵּס, לְמָכְרוֹ וְלִפְרֹעַ כָּל חוֹבוֹתָיו.

אֶחָד מִתַּלְמִידָיו נַעֲשָׂה לְאַחַר נִשּׂוּאָיו מְתַוֵּךְ דִּירוֹת וּמִגְרָשִׁים, חִפֵּשׂ וּמָצָא יְהוּדִי אַמֶרִיקָאִי שֶׁרָצָה לִקְנוֹת פַּרְדֵּס. הִפְגִּישׁוֹ עִם רַבּוֹ וְיַחְדָּיו נָסְעוּ לְרָמַת הַשָּׁרוֹן. יָשַׁב רַבִּי אֵלִיָּהוּ לְיַד הַקּוֹנֶה וְשׂוֹחַח עִמּוֹ: "הֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר, אַל תֹּנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, לָכֵן חוֹבָה עָלַי לִמְנוֹת אֶת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁנִּמְצָאִים בַּפַּרְדֵּס שֶׁלִּי: בְּאִילָן אֶחָד הִתְגַּלּוּ תּוֹלָעִים, אִילָן שֵׁנִי - נִתְמַעֲטוּ פֵּרוֹתָיו, אִילָן שְׁלִישִׁי - יָבֵשׁ, וְכַדּוֹמֶה. וְעַתָּה, דַּע לְךָ, יַקִּירִי. בַּגְּמָרָא אָמְרוּ, הָרוֹצֶה לְאַבֵּד מָעוֹתָיו יִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם (ב"מ כט:), כְּלָל זֶה נֶאֱמַר בְּכָל מַצָּב, קַל וָחֹמֶר בְּפַרְדֵּסִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה "חֶסְרוֹנוֹת". לָכֵן אֲנִי מוֹדִיעֲךָ, אִם לֹא תּוּכַל אַתָּה בְּעַצְמְךָ לְעָבְדָהּ, הֲרֵי אַתָּה מַנִּיחַ מָעוֹתֶיךָ עַל קֶרֶן הַצְּבִי"...

הַקּוֹנֶה שָׁמַע בְּסַבְלָנוּת אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְשָׁתַק.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְרָמַת הַשָּׁרוֹן הָלְכוּ לַפַּרְדֵּס. הִתְחִיל רַבִּי אֵלִיָּהוּ לְהַרְאוֹת לַקּוֹנֶה אֶת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁמָּנָה, הֲרֵי אֵינָהּ דּוֹמָה שְׁמִיעָה לִרְאִיָּה... "הִנֵּה הָעֵץ הַמְתֻלָּע, הִנֵּה הָעֵץ הַיָּבֵשׁ, כָּאן יֵשׁ בּוֹר". הַלָּהּ עָמַד בִּשְׁתִיקָתוֹ. הוּא מוּכָן לִקְנוֹת. לְפֶתַע נֶעֱצַר הָאִישׁ, נָטַל תְּרוּפָה וְלָגַם נוֹזֵל מִתּוֹךְ צִנְצֶנֶת שֶׁהוֹצִיא מִכִּיסוֹ. נִתֵּר רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִמְּקוֹמוֹ וּשְׁאָלוֹ: "מַה קָּרָה?" וַיַּעַן הַקּוֹנֶה: "רַבִּי, אַל בֶּהָלָה. יֵשׁ לִי לֵב חַלָּשׁ וַאֲנִי נוֹטֵל תְּרוּפוֹת כְּסִדְרָן".

רַק יָצְאוּ הַדְּבָרִים מִפִּי הָאִישׁ וּמִיַּד בִּטֵּל רַבִּי אֵלִיָּהוּ דּוּשְׁנִיצֶר אֶת הַמֶּקַח: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁלַח לְךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה, אֲבָל אֲנִי אֶת פַּרְדֵּסִי לֹא אוּכַל לִמְכֹּר לְךָ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן!"

כָּאן פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הַקּוֹנֶה: "מָה אִכְפַּת לְךָ, רַבִּי, אֲנִי מַסְכִּים לִקְנוֹת אֶת הַפַּרְדֵּס".

אוּלָם רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֵאֵן לִשְׁמֹעַ: "וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁאַתָּה לֹא מֵבִין שֶׁמִּקָּח זֶה אֵינוֹ טוֹב עֲבוּרְךָ מֻתָּר לִי לְהוֹנוֹת אוֹתְךָ? הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ, "הָרוֹצֶה לְאַבֵּד מָעוֹתָיו יִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם", אִם כֵּן, כֵּיצַד יוּכַל אָדָם בַּעַל לֵב חַלָּשׁ לְטַפֵּל בְּעַצְמוֹ בְּפַרְדֵּס קָשֶׁה כְּשֶׁלִּי? לֹא וָלֹא. אֶת הַפַּרְדֵּס לֹא אֶמְכֹּר לְךָ!" מִיַּד פָּנָה וְחָזַר לְפֶתַח תִּקְוָה.

בְּאוֹתָם יָמִים פָּגַשׁ רַבִּי אֵלִיָּהוּ אֶת תַּלְמִידוֹ רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית בְּתֵל אָבִיב. פָּנָה וְאָמַר לוֹ: הֲרֵי אַתָּה תַּלְמִידִי וְקִבַּלְתָּ מִמֶּנִּי בַּיְּשִׁיבָה תּוֹעֶלֶת, לָכֵן אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ טוֹבָה. הִנֵּה, יָדוּעַ לְךָ הַצַּעַר וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי מֵהַפַּרְדֵּס. וְלִפְנֵי זְמַן מָה בִּקַּשְׁתִּי מֵאֶחָד מִתַּלְמִידַי שֶׁפָּתַח תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁיֹּאמַר עִם הַיְלָדִים תְּהִלִּים לְאַחַר גְּמַר הַלִּמּוּדִים, שֶׁאַצְלִיחַ לִמְכֹּר אֶת הַפַּרְדֵּס וְאֶפְרַע כָּל חוֹבוֹתַי.

אֲבָל - כָּאן עָצַר רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִדִּבּוּרוֹ וְחָשַׁב הֵיאַךְ יְסַגְנֵן אֶת הַדְּבָרִים בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בַּחֲשַׁשׁ לָשׁוֹן הָרַע עַל אוֹתוֹ תַּלְמִיד. "בִּהְיוֹתוֹ טָרוּד בְּמִצְווֹת הַרְבֵּה, בְּוַדַּאי שָׁכַח מֵרֹב טִרְדוֹתָיו לוֹמַר תְּהִלִּים עִם הַיְלָדִים. לָכֵן אֲבַקֶּשְׁךָ: הֲרֵי אַתָּה נוֹסֵעַ כָּעֵת לִירוּשָׁלַיִם, סוּר נָא לְאוֹתוֹ מְנַהֵל וְתַזְכִּיר לוֹ אֶת מְבֻקָּשִׁי".

שְׁאָלוֹ רַבִּי שָׁלוֹם: "רַבִּי, מִנַּיִן לוֹ שֶׁהַלָּה שָׁכַח?"

הֵשִׁיב רַבִּי אֵלִיָּהוּ: "כִּי עֲדַיִן לֹא מָכַרְתִּי אֶת הַפַּרְדֵּס..."

אֱמוּנָה חוּשִׁית בְּכֹחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה.

בְּבוֹאוֹ לִירוּשָׁלַיִם פָּגַשׁ רַבִּי שָׁלוֹם אֶת הָאִישׁ וּמְצָאוֹ נֶחְפָּז בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם לִסְנִיף הַדֹּאַר לִפְנֵי שֶׁיִּסְגְּרוּהוּ. מָסַר לוֹ אֶת הַשְּׁלִיחוּת, וְאָכֵן אִשֵּׁר כִּי שָׁכַח מֵהַדָּבָר. נָטַשׁ אֶת עֲסָקָיו, חָזַר לַתַּלְמוּד תּוֹרָה וְאָמַר עִם הַיְלָדִים כַּמָּה פִּרְקֵי תְּהִלִּים. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: לְאַחַר כְּשָׁבוּעַ מָכַר רַבִּי אֵלִיָּהוּ אֶת הַפַּרְדֵּס, פָּרַע חוֹבוֹתָיו וְשָׁב וְרָוַח לוֹ. (הַמַּשְׁגִּיחַ מִקַּמֶּנִיץ, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	בהעלותך תשע"א
	התחרות - עמידה בנסיונות
	"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּ "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת", הַאִם יֵשׁ מִלִּים מְרַגְּשׁוֹת יוֹתֵר? אָנוּ נִזְכָּרִים כֵּיצַד אֲבוֹתֵינוּ הִתְפַּלְּלוּ. כֵּיצַד שָׁפְכוּ שִׂיחַ לִפְנֵי בּוֹרְאָם, כֵּיצַד חִנְּנוּ בְּקוֹלָם וּפָרְשׂוּ אֶת כַּפֵּיהֶם. כֵּיצַד הָמָה לִבָּם וְעֵינֵיהֶם דָּמְעוּ, וְנַחְנוּ מָה? הֵיכָן הַלֵּב, אֵיפֹה הָרֶגֶשׁ הַזַּךְ? אַךְ לַהַוָּתֵנוּ מִסְתַּבֵּר, כִּי הַלֵּב כְּאִלּוּ אָטוּם. קֵהֶה, אָדִישׁ. מִתְפַּלְּלִים וְזֶהוּ. מַה קָּרָה לָנוּ? הַתְּשׁוּבָה כְּתוּבָה בְּסִפְרוֹ שֶׁל מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל, "נַחַל קְדוּמִים". מְפָרֵשׁ הַחִידָ"א אֶת הַפָּסוּק "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה": הָאָדָם פּוֹעֵל וְעוֹשֶׂה לְפִי מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִפִּיו. אִם הוּא עָסוּק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה, הֲרֵיהוּ מוֹסִיף כֹּחַ בַּקְּדֻשָּׁה וְנַעֲשֶׂה לְאָדָם קָדוֹשׁ, וּמִמֵּילָא לִבּוֹ פָּתוּחַ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אַךְ אִם הוּא עָסוּק בְּדִבְרֵי חֻלִּין, מִסְחָר וַעֲבוֹדָה וְשִׂיחוֹת רֵעִים - וְאֵין אֵלּוּ דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, חָלִילָה - הֲרֵי גַּם אִישִׁיּוּתוֹ הִיא אִישִׁיּוּת שֶׁל חֻלִּין וְלִבּוֹ לֵב חֻלִּין. וּבְמִקְרֶה, שֶׁהוּא מְדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, חָלִילָה, לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, מַחְלֹקֶת וְאוּלַי אַף שֶׁקֶר - הוּא פּוֹעֵל בַּסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהָאִישִׁיּוּת שֶׁלּוֹ הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת מֻשְׁחֶתֶת, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וּבְכֵן, אִם בִּרְצוֹנֵנוּ לְהֵיטִיב אֶת עַצְמֵנוּ וְלִפְתֹּחַ אֶת לִבּוֹתֵינוּ, נִתְנַזֵּר מִדִּבּוּרִים אֲסוּרִים וְנִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה. כָּל דָּבָר בָּעוֹלָם צָרִיךְ לִתְפִלָּה. גַּם אִם יֵשֵׁב הָאָדָם לְיַד הַצַּלַּחַת הַגְּדוּשָׁה, עֲדַיִן צָרִיךְ הוּא לְעֶזְרַת שָׁמַיִם: שֶׁלֹּא יֻזְעַק בְּפִתְאוֹמִיּוּת וְיֵאָלֵץ לִפְרֹשׂ; שֶׁיִּהְיֶה בָּרִיא וְיוּכַל לֶאֱכֹל. עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל נִצְרֶכֶת תְּפִלָּה. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל שֶׁעָלָה לָרַכֶּבֶת עִם חֲתָנוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי צְבִי הִירְשׁ לְוִינְסוֹן זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת רָאדִין. הֵחֵלָּה הָרַכֶּבֶת בְּמַסָּעָהּ, וְהֵחֵלּוּ לוֹמַר תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ בְּכַוָּנָה רַבָּה. הָיָה הַדָּבָר לִצְנִינִים בְּעֵינֵי צָעִיר מַשְׂכִּיל שֶׁיָּשַׁב מוּלָם. בְּחָנָם בְּלִגְלוּג וְהִפְטִיר בְּלַעַג: "סַבָּא, הָרַכֶּבֶת תִּסַּע גַּם בִּלְעֲדֵי תְּפִלּוֹתֶיךָ!" נָשָׂא אֵלָיו הֶחָפֵץ חַיִּים עֵינַיִם רְחוּמוֹת וְאָמַר: "רֵאשִׁית, כְּבָר שָׁמַעְנוּ - בַּל נִפְתַּח פֶּה - עַל תְּאוּנוֹת רַכָּבוֹת, עַל קְרוֹנוֹת שֶׁיָּרְדוּ מֵהַפַּסִּים וְעַל קַטָּרִים שֶׁאִבְּדוּ בְּלָמִים. וְשֵׁנִית, נַנִּיחַ שֶׁהָרַכֶּבֶת תִּסַּע בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, מִנַּיִן הַבִּטָּחוֹן שֶׁאָנוּ נַעְצֹר כֹּחַ לִנְסֹעַ עִמָּהּ?"... וְהָיָה הַדָּבָר "כִּשְׁגָגָה שֶׁיָּצְאָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט". הַצָּעִיר הַמְלַגְלֵג חָשׁ לְפֶתַע בְּרָע. הוֹרִידוּהוּ בְּתַחֲנַת בִּיעֶלְסְק וְהִזְעִיקוּ אֵלָיו רוֹפֵא, וְהָרַכֶּבֶת הִמְשִׁיכָה בִּלְעָדָיו כְּשֶׁהֶחָפֵץ חַיִּים וַחֲתָנוֹ נוֹסְעִים בָּהּ... (הַח"ח חַיָּיו וּפָעֳלוֹ) הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שָׁלוֹם מָרְדְּכַי שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁלְּרַבּוֹ הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אֵלִיָּהוּ דּוּשְׁנִיצֶר זַצַ"ל הָיָה בֶּן בְּשֵׁם רַבִּי אֲשֶׁר שֶׁנָּסַע לְאַמֶרִיקָה, וְהִשְׁאִיר לְאָבִיו פַּרְדֵּס בְּרָמַת הַשָּׁרוֹן. וּבְאוֹתוֹ זְמַן עָבְרָה תְּקוּפָה קָשָׁה עַל הַפַּרְדְּסָנִים עֵקֶב מַשְׁבֵּר חָמוּר בְּמִסְחַר הַתַּפּוּזִים, כָּךְ שֶׁהִגִּיעַ הַמַּצָּב לִידֵי כָּךְ שֶׁהַהוֹצָאָה הָיְתָה יְתֵרָה עַל הַהַכְנָסָה. הֻצְרַךְ אֵפוֹא רַבִּי אֵלִיָּהוּ דּוּשְׁנִיצֶר לְהִכָּנֵס לְחוֹבוֹת כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הָאִילָנוֹת. לִבּוֹ הָיָה דַּוָּי עַל הַחוֹבוֹת הָעוֹלִים וּגְדֵלִים, וְעַל מַצַּב הַבִּישׁ שֶׁאֵלָיו נִקְלַע, דָּבָר הַנּוֹגֵד אֶת הַשְׁקָפַת עוֹלָמוֹ. נוֹסָף לְכָךְ דָּאַג וְחָרֵד שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה עִם חוֹבוֹת, וְיִהְיֶה חָלִילָה בִּכְלָל "לוֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם". הִרְבָּה בִּתְפִלּוֹת וְשָׁפַךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה', וּבִקֵּשׁ מִכָּל מַכָּר שֶׁפָּגַשׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁיִּזְכֶּה לְהִפָּטֵר מִן הַפַּרְדֵּס, לְמָכְרוֹ וְלִפְרֹעַ כָּל חוֹבוֹתָיו. אֶחָד מִתַּלְמִידָיו נַעֲשָׂה לְאַחַר נִשּׂוּאָיו מְתַוֵּךְ דִּירוֹת וּמִגְרָשִׁים, חִפֵּשׂ וּמָצָא יְהוּדִי אַמֶרִיקָאִי שֶׁרָצָה לִקְנוֹת פַּרְדֵּס. הִפְגִּישׁוֹ עִם רַבּוֹ וְיַחְדָּיו נָסְעוּ לְרָמַת הַשָּׁרוֹן. יָשַׁב רַבִּי אֵלִיָּהוּ לְיַד הַקּוֹנֶה וְשׂוֹחַח עִמּוֹ: "הֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר, אַל תֹּנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, לָכֵן חוֹבָה עָלַי לִמְנוֹת אֶת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁנִּמְצָאִים בַּפַּרְדֵּס שֶׁלִּי: בְּאִילָן אֶחָד הִתְגַּלּוּ תּוֹלָעִים, אִילָן שֵׁנִי - נִתְמַעֲטוּ פֵּרוֹתָיו, אִילָן שְׁלִישִׁי - יָבֵשׁ, וְכַדּוֹמֶה. וְעַתָּה, דַּע לְךָ, יַקִּירִי. בַּגְּמָרָא אָמְרוּ, הָרוֹצֶה לְאַבֵּד מָעוֹתָיו יִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם (ב"מ כט:), כְּלָל זֶה נֶאֱמַר בְּכָל מַצָּב, קַל וָחֹמֶר בְּפַרְדֵּסִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה "חֶסְרוֹנוֹת". לָכֵן אֲנִי מוֹדִיעֲךָ, אִם לֹא תּוּכַל אַתָּה בְּעַצְמְךָ לְעָבְדָהּ, הֲרֵי אַתָּה מַנִּיחַ מָעוֹתֶיךָ עַל קֶרֶן הַצְּבִי"... הַקּוֹנֶה שָׁמַע בְּסַבְלָנוּת אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְשָׁתַק. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְרָמַת הַשָּׁרוֹן הָלְכוּ לַפַּרְדֵּס. הִתְחִיל רַבִּי אֵלִיָּהוּ לְהַרְאוֹת לַקּוֹנֶה אֶת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁמָּנָה, הֲרֵי אֵינָהּ דּוֹמָה שְׁמִיעָה לִרְאִיָּה... "הִנֵּה הָעֵץ הַמְתֻלָּע, הִנֵּה הָעֵץ הַיָּבֵשׁ, כָּאן יֵשׁ בּוֹר". הַלָּהּ עָמַד בִּשְׁתִיקָתוֹ. הוּא מוּכָן לִקְנוֹת. לְפֶתַע נֶעֱצַר הָאִישׁ, נָטַל תְּרוּפָה וְלָגַם נוֹזֵל מִתּוֹךְ צִנְצֶנֶת שֶׁהוֹצִיא מִכִּיסוֹ. נִתֵּר רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִמְּקוֹמוֹ וּשְׁאָלוֹ: "מַה קָּרָה?" וַיַּעַן הַקּוֹנֶה: "רַבִּי, אַל בֶּהָלָה. יֵשׁ לִי לֵב חַלָּשׁ וַאֲנִי נוֹטֵל תְּרוּפוֹת כְּסִדְרָן". רַק יָצְאוּ הַדְּבָרִים מִפִּי הָאִישׁ וּמִיַּד בִּטֵּל רַבִּי אֵלִיָּהוּ דּוּשְׁנִיצֶר אֶת הַמֶּקַח: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁלַח לְךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה, אֲבָל אֲנִי אֶת פַּרְדֵּסִי לֹא אוּכַל לִמְכֹּר לְךָ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן!" כָּאן פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הַקּוֹנֶה: "מָה אִכְפַּת לְךָ, רַבִּי, אֲנִי מַסְכִּים לִקְנוֹת אֶת הַפַּרְדֵּס". אוּלָם רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֵאֵן לִשְׁמֹעַ: "וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁאַתָּה לֹא מֵבִין שֶׁמִּקָּח זֶה אֵינוֹ טוֹב עֲבוּרְךָ מֻתָּר לִי לְהוֹנוֹת אוֹתְךָ? הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ, "הָרוֹצֶה לְאַבֵּד מָעוֹתָיו יִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם", אִם כֵּן, כֵּיצַד יוּכַל אָדָם בַּעַל לֵב חַלָּשׁ לְטַפֵּל בְּעַצְמוֹ בְּפַרְדֵּס קָשֶׁה כְּשֶׁלִּי? לֹא וָלֹא. אֶת הַפַּרְדֵּס לֹא אֶמְכֹּר לְךָ!" מִיַּד פָּנָה וְחָזַר לְפֶתַח תִּקְוָה. בְּאוֹתָם יָמִים פָּגַשׁ רַבִּי אֵלִיָּהוּ אֶת תַּלְמִידוֹ רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית בְּתֵל אָבִיב. פָּנָה וְאָמַר לוֹ: הֲרֵי אַתָּה תַּלְמִידִי וְקִבַּלְתָּ מִמֶּנִּי בַּיְּשִׁיבָה תּוֹעֶלֶת, לָכֵן אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ טוֹבָה. הִנֵּה, יָדוּעַ לְךָ הַצַּעַר וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי מֵהַפַּרְדֵּס. וְלִפְנֵי זְמַן מָה בִּקַּשְׁתִּי מֵאֶחָד מִתַּלְמִידַי שֶׁפָּתַח תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁיֹּאמַר עִם הַיְלָדִים תְּהִלִּים לְאַחַר גְּמַר הַלִּמּוּדִים, שֶׁאַצְלִיחַ לִמְכֹּר אֶת הַפַּרְדֵּס וְאֶפְרַע כָּל חוֹבוֹתַי. אֲבָל - כָּאן עָצַר רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִדִּבּוּרוֹ וְחָשַׁב הֵיאַךְ יְסַגְנֵן אֶת הַדְּבָרִים בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בַּחֲשַׁשׁ לָשׁוֹן הָרַע עַל אוֹתוֹ תַּלְמִיד. "בִּהְיוֹתוֹ טָרוּד בְּמִצְווֹת הַרְבֵּה, בְּוַדַּאי שָׁכַח מֵרֹב טִרְדוֹתָיו לוֹמַר תְּהִלִּים עִם הַיְלָדִים. לָכֵן אֲבַקֶּשְׁךָ: הֲרֵי אַתָּה נוֹסֵעַ כָּעֵת לִירוּשָׁלַיִם, סוּר נָא לְאוֹתוֹ מְנַהֵל וְתַזְכִּיר לוֹ אֶת מְבֻקָּשִׁי". שְׁאָלוֹ רַבִּי שָׁלוֹם: "רַבִּי, מִנַּיִן לוֹ שֶׁהַלָּה שָׁכַח?" הֵשִׁיב רַבִּי אֵלִיָּהוּ: "כִּי עֲדַיִן לֹא מָכַרְתִּי אֶת הַפַּרְדֵּס..." אֱמוּנָה חוּשִׁית בְּכֹחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה. בְּבוֹאוֹ לִירוּשָׁלַיִם פָּגַשׁ רַבִּי שָׁלוֹם אֶת הָאִישׁ וּמְצָאוֹ נֶחְפָּז בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם לִסְנִיף הַדֹּאַר לִפְנֵי שֶׁיִּסְגְּרוּהוּ. מָסַר לוֹ אֶת הַשְּׁלִיחוּת, וְאָכֵן אִשֵּׁר כִּי שָׁכַח מֵהַדָּבָר. נָטַשׁ אֶת עֲסָקָיו, חָזַר לַתַּלְמוּד תּוֹרָה וְאָמַר עִם הַיְלָדִים כַּמָּה פִּרְקֵי תְּהִלִּים. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: לְאַחַר כְּשָׁבוּעַ מָכַר רַבִּי אֵלִיָּהוּ אֶת הַפַּרְדֵּס, פָּרַע חוֹבוֹתָיו וְשָׁב וְרָוַח לוֹ. (הַמַּשְׁגִּיחַ מִקַּמֶּנִיץ, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)