Otzarot-Article

"הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ" (יג-כ) הָעָם הַזֶּה, עַם ה', עַם סְגֻלָּה הוּא. מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים. בִּמְאוֹת אֲלָפִים גּוֹדֵשׁ אֶת אַתְרָא קַדִּישָׁא מִירוֹן בְּהִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי; בְּרִבְבוֹתָיו נוֹהֵר הוּא לְצִיּוּן רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, הָרַמְבַּ"ם, הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְעוֹד, זְכוּתָם תָּגֵן עַל כָּל דָּרֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת.

וְעִם זֹאת, כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ, לֹא חָשַׁשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים הַקְּבוּרִים כָּאן מֵאָז וּמֵעוֹלָם - כְּאָדָם וְחַוָּה, שֵׁם וָעֵבֶר וְהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים - יָגֵנּוּ עַל יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם. הוּא שָׁלַח אֶת הַמְרַגְּלִים לִרְאוֹת "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ", אִם יֵשׁ בָּהּ צַדִּיק חַי שֶׁיָּגֵן עֲלֵיהֶם בִּזְכוּתוֹ. וְאָכֵן, בְּאוֹתָם יָמִים מֵת אִיּוֹב, וְהֵם עָנוּ: "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם" - הוּא כְּבָר הִפְסִיק לְגוֹנֵן עֲלֵיהֶם לַמְרוֹת שֶׁנִּקְבַּר שָׁם.

רוֹאִים אָנוּ, שֶׁזְּכוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַחַי מְגוֹנֶנֶת עַשְׂרוֹת מוֹנִים מִזְּכוּתוֹ לְאַחַר פְּטִירָתוֹ. הַלְוַאי שֶׁנַּשְׂכִּיל לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל רַבּוֹתֵינוּ, מְאוֹרֵי דּוֹרֵנוּ, שָׂרֵי הַתּוֹרָה, אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן, הַחַיִּים עִמָּנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים טוֹבִים. לְבַקֵּשׁ הַדְרָכָתָם וּבִרְכָתָם, כִּי בְּאוֹרָם נִרְאֶה אוֹר וְהֵם לָנוּ לְמַחֲסֶה וָעֹז.

וְכָךְ כָּתַב רַבֵּנוּ יַעֲקֹב סְקִילִי זַצַ"ל, תַּלְמִיד רַבֵּנוּ הָרַשְׁבָּ"א זַצַ"ל (תּוֹרַת הַמִּנְחָה דְּרָשָׁה עב): "הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָּמַר (אָבַד) חָסִיד... פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם" (תְּהִלִּים יב-ב). פָּסוּק זֶה אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל פְּטִירַת הֶחָסִיד וְהַצַּדִּיק (הַקָּרוּי "אֱמוּנִים", עַל שֵׁם הַכָּתוּב: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חֲבַקּוּק ב-ד)), וּבָא לְהוֹדִיעַ גֹּדֶל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהָיוּ מוֹעִילִים בְּחַיֵּיהֶם, וּמַה הִפְסִיד הַדּוֹר בִּפְטִירָתָם וּבְהָסֵר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם -

יָדוּעַ הוּא כִּי הַצַּדִּיק מֵגֵן עַל דּוֹרוֹ וּזְכוּתוֹ גּוֹדֶרֶת פִּרְצוֹת הַדּוֹר, דִּכְתִיב: "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (מִשְׁלֵי י-כה). וּבְעוֹד שֶׁהַצַּדִּיק חַי, כִּמְעַט שֶׁאֵין הַדּוֹר צָרִיךְ תְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁיּוֹשִׁיעֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי זְכוּתוֹ שֶׁל צַדִּיק וּתְפִלָּתוֹ תַּסְפִּיק לָהֶם. וְזוֹ הִיא הַתּוֹעֶלֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהַצַּדִּיק מוֹעִיל לְדוֹרוֹ בְּחַיָּיו, וּבִפְטִירָתוֹ סָר צִלּוֹ מֵעֲלֵיהֶם וְאָז צְרִיכִים תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה לְהִתְחַנֵּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹשִׁיעֵם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד בְּדֶרֶךְ תְּפִלָּה: "הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָּמַר חָסִיד". כְּלוֹמַר, עַד עַתָּה בַּעֲבוּר שֶׁהֶחָסִיד וְהַצַּדִּיק הָיָה עִמָּנוּ חַי לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי בִּזְכוּתוֹ הָיְתָה בָּאָה הַיְשׁוּעָה, אֲבָל עַתָּה שֶׁנִּפְטַר, הוֹשִׁיעָה ה'!

וּבְעִנְיַן זֶה - מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי סוּסוֹ הַכֹּהֵן זַצַ"ל מִגָּאבֵּס שֶׁבְּתּוּנִיסְיָה (פִּרְחֵי שׁוֹשַׁנָּה), נוֹרָא וְנוֹקֵב, אוּלַי יְעוֹרֵר וְנָפִיק לֶקַח.

.מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד שֶׁנָּסַע לְעִיר אַחַת, וּבְהַגִּיעוֹ לְשָׁם שָׁאַל עַל בֵּית מָלוֹן כָּשֵׁר בְּתַכְלִית הַהִדּוּר וְהַכַּשְׁרוּת. הִפְנָה אוֹתוֹ אָדָם אֶחָד לְאַכְסַנְיָה מְהֻדֶּרֶת וְאָמַר לוֹ: "אַל תַּחְלִיפֶנָּה וְאַל תְּמִירֶנָּה, כִּי בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הוּא אָדָם נִפְלָא, יְרֵא שָׁמַיִם וְרַב חֶסֶד, אוֹהֵב וּמוֹקִיר רַבָּנָן, טוֹב לַשָּׁמַיִם וְטוֹב לַבְּרִיּוֹת!"

שָׁמַע הֶחָסִיד לִדְבָרָיו, וְסָר אֶל הָאַכְסַנְיָה. וְאָכֵן, הִתְכַּבֵּד בִּכְבוֹד מְלָכִים, סָעַד אֶת לִבּוֹ וְעָלָה עַל יְצוּעוֹ.

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה שָׁמַע קוֹל מוּזָר. פָּקַח עֵינָיו, וְרָאָה לְאוֹר הַנֵּר שֶׁבַּעַל הָאַכְסַנְיָה מַשְׁחִיז סַכִּין עֲנָקִית. מִפַּעַם לְפַעַם בּוֹדֵק הוּא בְּצִפָּרְנוֹ הַאִם חַדָּה הִיא דַּי, וּמַמְשִׁיךְ לְהַשְׁחִיזָהּ.

תָּמַהּ וְשָׁאַל: "הַגִּידָה נָא לִי, לָמָּה לְךָ סַכִּין זוֹ עַכְשָׁו?"

עָנָהוּ הָאַכְסְנַאי בִּתְמִימוּת: "סַכִּין זוֹ הִיא עֲבוּרְךָ!"...

חָרֵד הֶחָסִיד וְנִלְפַּת. רְעָדָה אֲחָזָתוֹ, מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנָּפַל בְּיַד מְטֹרָף. הֶחְלִיט לִנְקֹט בְּקוֹל רַךְ וּמְפֻיָּס.

אָמַר בִּרְעָדָה: "הַכֹּל מְשַׁבְּחִים אוֹתְךָ כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה, וְשֶׁאַתָּה טוֹב וּמֵיטִיב לַבְּרוּאִים כֻּלָּם, וְאֵיךְ תִּשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי וְחָטָאתָ לֵאלֹקִים וְלַאֲנָשִׁים?!"

וְהָאַכְסְנַאי מַמְשִׁיךְ לְהַשְׁחִיז.

"אֱמֹר נָא לִי", נִסָּה הָאוֹרֵחַ לְרַכֵּךְ אֶת לְבָבוֹ, "אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת תָּפִיק מֵרְצִיחָתִי, הֲרֵי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲנִי!"

וְהָאַכְסְנַאי שׁוֹתֵק, מְרֻכָּז בְּהַשְׁחָזַת סַכִּינוֹ.

נִסָּה הֶחָסִיד אֶת הַנִּמּוּק הָאַחֲרוֹן: "אִם תִּרְצְחֵנִי, יִוָּדַע הַדָּבָר. שֶׁכֵּן אַחַד הַתּוֹשָׁבִים הִנְחַנִי לְבֵית מְלוֹנְךָ, וְעִם שַׁחַר יָבוֹא לְחַפְּשֵׂנִי כָּאן. וּמִשֶּׁלֹּא יִמְצָאֵנִי, תִּפָּתַח חֲקִירָה, הֵיכָן תַּסְתִּיר אֶת גּוּפָתִי?!"

בָּדַק הָאַכְסְנַאי אֶת הַסַּכִּין. וְנִרְאֶה שֶׁבְּדִיקָתוֹ הִנִּיחָה אֶת דַּעְתּוֹ. עַתָּה פָּנָה אֶל הֶחָסִיד וְאָמַר: "מוֹרִי וְרַבִּי, חָסִיד קָדוֹשׁ, אַל נָא תַּחְשְׁבֵנִי לְרוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת. עָוֶל אַתָּה עוֹשֶׂה לִי בְּחָשְׁבְךָ אוֹתִי לְרוֹצֵחַ בַּעֲבוּר בֶּצַע כֶּסֶף. מַדּוּעַ בִּרְגָעֶיךָ הָאַחֲרוֹנִים עוֹבֵר אַתָּה עַל הַצִּוּוּי לָדוּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת?!"

וְהֶחָסִיד שׁוֹמֵעַ, וְאֵינוֹ מֵבִין מְאוּמָה. מַה מִּתְרַחֵשׁ כָּאן? וְהָאַכְסְנַאי מַמְשִׁיךְ -

"הָאֱמֶת הִיא, שֶׁאֲנִי יְרֵא שָׁמַיִם וּמֵיטִיב לְכָל הָאֲנָשִׁים. וְאַף עַתָּה מִתְכּוֹנֵן אֲנִי לִשְׁחֹט אוֹתְךָ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּלְטוֹבַת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַגָּרִים בְּעִיר זוֹ".

"חִידוֹת לִי דְּבָרֶיךָ", רָעַד קוֹלוֹ שֶׁל הֶחָסִיד.

"מִיָּד תָּבִין", אָמַר הָאַכְסְנַאי, כְּשֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֵלָיו וְהַסַּכִּין בְּיָדוֹ. "זֶה לִי אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁאֲנִי מַחֲזִיק בְּאַכְסַנְיָה זוֹ וּמֵעוֹלָם לֹא הִזְדַּמֵּן לְכָאן חָסִיד נַעֲלֶה כָּמוֹךָ. וּמָה אוֹמַר לְךָ, שַׁעֵר בְּנַפְשְׁךָ כִּי בְּכָל בֵּית הָעַלְמִין שֶׁלָּנוּ לֹא נִקְבַּר אֲפִילוּ צַדִּיק אֶחָד שֶׁנּוּכַל לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ וּלְבַקְּשׁוֹ שֶׁיַּעֲתִיר בַּעֲדֵנוּ! וְעַתָּה, מֵאַחַר שֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ צַדִּיק וְחָסִיד, בִּרְצוֹנִי שֶׁתִּקָּבֵר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁאֶהֱיֶה אֲנִי מִמְּזַכֵּי הָרַבִּים, וּזְכוּת הָרַבִּים תִּהְיֶה תְּלוּיָה בִּי לְנֵצַח נְצָחִים".

וְהִתְקָרֵב עוֹד יוֹתֵר...

עַד כָּאן הַסִּפּוּר.

וּכְשֶׁמִּתְבּוֹנְנִים, מוֹצְאִים בּוֹ מָשָׁל נוֹקֵב עַד לִמְאֹד. כֻּלָּנוּ מַעֲרִיצִים צַדִּיקִים מֵתִים... "אַחֲרֵי מוֹת, קְדוֹשִׁים אֱמֹר". אַךְ עוֹצֵם הַצַּדִּיק אֶת עֵינָיו, וְהַכֹּל נוֹהֲרִים לְקִבְרוֹ, מִתְחַנְּנִים וּמַעְתִּירִים לִישׁוּעָה.

וְאֵין אִישׁ שָׂם אֶל לִבּוֹ, שֶׁעִקַּר תּוֹעֶלֶת הַצַּדִּיק הִיא בְּחַיָּיו. כַּאֲשֶׁר נִתָּן לֵהָנוֹת מֵאוֹרוֹ, לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַדְרָכָה, לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, לְהִתְבָּרֵךְ וּלְהִוָּשַׁע.

וְלֹא אַחַת מְצַעֲרִים אוֹתוֹ בְּחַיָּיו, רוֹדְפִים אוֹתוֹ, מַשְׁחִיזִים כְּנֶגְדּוֹ לָשׁוֹן אִם לֹא סַכִּין... מְקָרְבִים אֶת קִצּוֹ כְּדֵי לַעֲלוֹת עַל קִבְרוֹ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שבועות תשע"א
	קורא הדורות מראש
	"וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה'" (ג-טז) סָח יְהוּדִי תּוֹשַׁב תֵּל אָבִיב: לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה רַבִּי אֶחָד הֲדוּר פָּנִים, הָרַבִּי מִוִּישֶׁוֶא זַצַ"ל, מְטַיֵּל בְּכָל יוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב בִּשְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד בְּתֵל אָבִיב "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ" (יג-כ) הָעָם הַזֶּה, עַם ה', עַם סְגֻלָּה הוּא. מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים. בִּמְאוֹת אֲלָפִים גּוֹדֵשׁ אֶת אַתְרָא קַדִּישָׁא מִירוֹן בְּהִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי; בְּרִבְבוֹתָיו נוֹהֵר הוּא לְצִיּוּן רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, הָרַמְבַּ"ם, הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְעוֹד, זְכוּתָם תָּגֵן עַל כָּל דָּרֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת. וְעִם זֹאת, כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ, לֹא חָשַׁשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים הַקְּבוּרִים כָּאן מֵאָז וּמֵעוֹלָם - כְּאָדָם וְחַוָּה, שֵׁם וָעֵבֶר וְהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים - יָגֵנּוּ עַל יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם. הוּא שָׁלַח אֶת הַמְרַגְּלִים לִרְאוֹת "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ", אִם יֵשׁ בָּהּ צַדִּיק חַי שֶׁיָּגֵן עֲלֵיהֶם בִּזְכוּתוֹ. וְאָכֵן, בְּאוֹתָם יָמִים מֵת אִיּוֹב, וְהֵם עָנוּ: "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם" - הוּא כְּבָר הִפְסִיק לְגוֹנֵן עֲלֵיהֶם לַמְרוֹת שֶׁנִּקְבַּר שָׁם. רוֹאִים אָנוּ, שֶׁזְּכוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַחַי מְגוֹנֶנֶת עַשְׂרוֹת מוֹנִים מִזְּכוּתוֹ לְאַחַר פְּטִירָתוֹ. הַלְוַאי שֶׁנַּשְׂכִּיל לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל רַבּוֹתֵינוּ, מְאוֹרֵי דּוֹרֵנוּ, שָׂרֵי הַתּוֹרָה, אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן, הַחַיִּים עִמָּנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים טוֹבִים. לְבַקֵּשׁ הַדְרָכָתָם וּבִרְכָתָם, כִּי בְּאוֹרָם נִרְאֶה אוֹר וְהֵם לָנוּ לְמַחֲסֶה וָעֹז. וְכָךְ כָּתַב רַבֵּנוּ יַעֲקֹב סְקִילִי זַצַ"ל, תַּלְמִיד רַבֵּנוּ הָרַשְׁבָּ"א זַצַ"ל (תּוֹרַת הַמִּנְחָה דְּרָשָׁה עב): "הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָּמַר (אָבַד) חָסִיד... פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם" (תְּהִלִּים יב-ב). פָּסוּק זֶה אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל פְּטִירַת הֶחָסִיד וְהַצַּדִּיק (הַקָּרוּי "אֱמוּנִים", עַל שֵׁם הַכָּתוּב: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חֲבַקּוּק ב-ד)), וּבָא לְהוֹדִיעַ גֹּדֶל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהָיוּ מוֹעִילִים בְּחַיֵּיהֶם, וּמַה הִפְסִיד הַדּוֹר בִּפְטִירָתָם וּבְהָסֵר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם - יָדוּעַ הוּא כִּי הַצַּדִּיק מֵגֵן עַל דּוֹרוֹ וּזְכוּתוֹ גּוֹדֶרֶת פִּרְצוֹת הַדּוֹר, דִּכְתִיב: "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (מִשְׁלֵי י-כה). וּבְעוֹד שֶׁהַצַּדִּיק חַי, כִּמְעַט שֶׁאֵין הַדּוֹר צָרִיךְ תְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁיּוֹשִׁיעֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי זְכוּתוֹ שֶׁל צַדִּיק וּתְפִלָּתוֹ תַּסְפִּיק לָהֶם. וְזוֹ הִיא הַתּוֹעֶלֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהַצַּדִּיק מוֹעִיל לְדוֹרוֹ בְּחַיָּיו, וּבִפְטִירָתוֹ סָר צִלּוֹ מֵעֲלֵיהֶם וְאָז צְרִיכִים תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה לְהִתְחַנֵּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹשִׁיעֵם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד בְּדֶרֶךְ תְּפִלָּה: "הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָּמַר חָסִיד". כְּלוֹמַר, עַד עַתָּה בַּעֲבוּר שֶׁהֶחָסִיד וְהַצַּדִּיק הָיָה עִמָּנוּ חַי לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי בִּזְכוּתוֹ הָיְתָה בָּאָה הַיְשׁוּעָה, אֲבָל עַתָּה שֶׁנִּפְטַר, הוֹשִׁיעָה ה'! וּבְעִנְיַן זֶה - מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי סוּסוֹ הַכֹּהֵן זַצַ"ל מִגָּאבֵּס שֶׁבְּתּוּנִיסְיָה (פִּרְחֵי שׁוֹשַׁנָּה), נוֹרָא וְנוֹקֵב, אוּלַי יְעוֹרֵר וְנָפִיק לֶקַח. .מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד שֶׁנָּסַע לְעִיר אַחַת, וּבְהַגִּיעוֹ לְשָׁם שָׁאַל עַל בֵּית מָלוֹן כָּשֵׁר בְּתַכְלִית הַהִדּוּר וְהַכַּשְׁרוּת. הִפְנָה אוֹתוֹ אָדָם אֶחָד לְאַכְסַנְיָה מְהֻדֶּרֶת וְאָמַר לוֹ: "אַל תַּחְלִיפֶנָּה וְאַל תְּמִירֶנָּה, כִּי בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הוּא אָדָם נִפְלָא, יְרֵא שָׁמַיִם וְרַב חֶסֶד, אוֹהֵב וּמוֹקִיר רַבָּנָן, טוֹב לַשָּׁמַיִם וְטוֹב לַבְּרִיּוֹת!" שָׁמַע הֶחָסִיד לִדְבָרָיו, וְסָר אֶל הָאַכְסַנְיָה. וְאָכֵן, הִתְכַּבֵּד בִּכְבוֹד מְלָכִים, סָעַד אֶת לִבּוֹ וְעָלָה עַל יְצוּעוֹ. בַּחֲצִי הַלַּיְלָה שָׁמַע קוֹל מוּזָר. פָּקַח עֵינָיו, וְרָאָה לְאוֹר הַנֵּר שֶׁבַּעַל הָאַכְסַנְיָה מַשְׁחִיז סַכִּין עֲנָקִית. מִפַּעַם לְפַעַם בּוֹדֵק הוּא בְּצִפָּרְנוֹ הַאִם חַדָּה הִיא דַּי, וּמַמְשִׁיךְ לְהַשְׁחִיזָהּ. תָּמַהּ וְשָׁאַל: "הַגִּידָה נָא לִי, לָמָּה לְךָ סַכִּין זוֹ עַכְשָׁו?" עָנָהוּ הָאַכְסְנַאי בִּתְמִימוּת: "סַכִּין זוֹ הִיא עֲבוּרְךָ!"... חָרֵד הֶחָסִיד וְנִלְפַּת. רְעָדָה אֲחָזָתוֹ, מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנָּפַל בְּיַד מְטֹרָף. הֶחְלִיט לִנְקֹט בְּקוֹל רַךְ וּמְפֻיָּס. אָמַר בִּרְעָדָה: "הַכֹּל מְשַׁבְּחִים אוֹתְךָ כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה, וְשֶׁאַתָּה טוֹב וּמֵיטִיב לַבְּרוּאִים כֻּלָּם, וְאֵיךְ תִּשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי וְחָטָאתָ לֵאלֹקִים וְלַאֲנָשִׁים?!" וְהָאַכְסְנַאי מַמְשִׁיךְ לְהַשְׁחִיז. "אֱמֹר נָא לִי", נִסָּה הָאוֹרֵחַ לְרַכֵּךְ אֶת לְבָבוֹ, "אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת תָּפִיק מֵרְצִיחָתִי, הֲרֵי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲנִי!" וְהָאַכְסְנַאי שׁוֹתֵק, מְרֻכָּז בְּהַשְׁחָזַת סַכִּינוֹ. נִסָּה הֶחָסִיד אֶת הַנִּמּוּק הָאַחֲרוֹן: "אִם תִּרְצְחֵנִי, יִוָּדַע הַדָּבָר. שֶׁכֵּן אַחַד הַתּוֹשָׁבִים הִנְחַנִי לְבֵית מְלוֹנְךָ, וְעִם שַׁחַר יָבוֹא לְחַפְּשֵׂנִי כָּאן. וּמִשֶּׁלֹּא יִמְצָאֵנִי, תִּפָּתַח חֲקִירָה, הֵיכָן תַּסְתִּיר אֶת גּוּפָתִי?!" בָּדַק הָאַכְסְנַאי אֶת הַסַּכִּין. וְנִרְאֶה שֶׁבְּדִיקָתוֹ הִנִּיחָה אֶת דַּעְתּוֹ. עַתָּה פָּנָה אֶל הֶחָסִיד וְאָמַר: "מוֹרִי וְרַבִּי, חָסִיד קָדוֹשׁ, אַל נָא תַּחְשְׁבֵנִי לְרוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת. עָוֶל אַתָּה עוֹשֶׂה לִי בְּחָשְׁבְךָ אוֹתִי לְרוֹצֵחַ בַּעֲבוּר בֶּצַע כֶּסֶף. מַדּוּעַ בִּרְגָעֶיךָ הָאַחֲרוֹנִים עוֹבֵר אַתָּה עַל הַצִּוּוּי לָדוּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת?!" וְהֶחָסִיד שׁוֹמֵעַ, וְאֵינוֹ מֵבִין מְאוּמָה. מַה מִּתְרַחֵשׁ כָּאן? וְהָאַכְסְנַאי מַמְשִׁיךְ - "הָאֱמֶת הִיא, שֶׁאֲנִי יְרֵא שָׁמַיִם וּמֵיטִיב לְכָל הָאֲנָשִׁים. וְאַף עַתָּה מִתְכּוֹנֵן אֲנִי לִשְׁחֹט אוֹתְךָ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּלְטוֹבַת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַגָּרִים בְּעִיר זוֹ". "חִידוֹת לִי דְּבָרֶיךָ", רָעַד קוֹלוֹ שֶׁל הֶחָסִיד. "מִיָּד תָּבִין", אָמַר הָאַכְסְנַאי, כְּשֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֵלָיו וְהַסַּכִּין בְּיָדוֹ. "זֶה לִי אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁאֲנִי מַחֲזִיק בְּאַכְסַנְיָה זוֹ וּמֵעוֹלָם לֹא הִזְדַּמֵּן לְכָאן חָסִיד נַעֲלֶה כָּמוֹךָ. וּמָה אוֹמַר לְךָ, שַׁעֵר בְּנַפְשְׁךָ כִּי בְּכָל בֵּית הָעַלְמִין שֶׁלָּנוּ לֹא נִקְבַּר אֲפִילוּ צַדִּיק אֶחָד שֶׁנּוּכַל לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ וּלְבַקְּשׁוֹ שֶׁיַּעֲתִיר בַּעֲדֵנוּ! וְעַתָּה, מֵאַחַר שֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ צַדִּיק וְחָסִיד, בִּרְצוֹנִי שֶׁתִּקָּבֵר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁאֶהֱיֶה אֲנִי מִמְּזַכֵּי הָרַבִּים, וּזְכוּת הָרַבִּים תִּהְיֶה תְּלוּיָה בִּי לְנֵצַח נְצָחִים". וְהִתְקָרֵב עוֹד יוֹתֵר... עַד כָּאן הַסִּפּוּר. וּכְשֶׁמִּתְבּוֹנְנִים, מוֹצְאִים בּוֹ מָשָׁל נוֹקֵב עַד לִמְאֹד. כֻּלָּנוּ מַעֲרִיצִים צַדִּיקִים מֵתִים... "אַחֲרֵי מוֹת, קְדוֹשִׁים אֱמֹר". אַךְ עוֹצֵם הַצַּדִּיק אֶת עֵינָיו, וְהַכֹּל נוֹהֲרִים לְקִבְרוֹ, מִתְחַנְּנִים וּמַעְתִּירִים לִישׁוּעָה. וְאֵין אִישׁ שָׂם אֶל לִבּוֹ, שֶׁעִקַּר תּוֹעֶלֶת הַצַּדִּיק הִיא בְּחַיָּיו. כַּאֲשֶׁר נִתָּן לֵהָנוֹת מֵאוֹרוֹ, לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַדְרָכָה, לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, לְהִתְבָּרֵךְ וּלְהִוָּשַׁע. וְלֹא אַחַת מְצַעֲרִים אוֹתוֹ בְּחַיָּיו, רוֹדְפִים אוֹתוֹ, מַשְׁחִיזִים כְּנֶגְדּוֹ לָשׁוֹן אִם לֹא סַכִּין... מְקָרְבִים אֶת קִצּוֹ כְּדֵי לַעֲלוֹת עַל קִבְרוֹ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)