Otzarot-Article

"וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן... אַרְבַּעַת מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר" (כג-טז) מַה זֶּה "עוֹבֵר לַסּוֹחֵר"? מְסֻפָּר עַל רַבִּי אֶפְרַיִם זַלְמָן מַרְגָּלִיּוֹת מִבְּרוֹדִי, בַּעַל "מַטֵּה אֶפְרַיִם", שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְעָשִׁיר מֻפְלָג. פַּעַם אַחַת נִדְרַשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל עַל הַיְהוּדִים אֵצֶל שַׂר נִכְבָּד בַּמֶּמְשָׁלָה הַפּוֹלָנִית. כְּדַרְכָּהּ שֶׁל שְׁתַדְלָנוּת אֵצֶל נָכְרִים, הִצְטַיֵּד בַּעַל הַ"מַּטֶּה אֶפְרַיִם" בְּמַעֲטָפָה שֶׁהֵכִילָה סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן עַל מְנָת לְשַׁחֵד בּוֹ אֶת הַשָּׂר.

נִפְגְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם לְשִׂיחָה, וְהִנֵּה הִגִּיעָה הַעֵת לִמְסֹר אֶת הַמַּעֲטָפָה לִידֵי הַשָּׂר. אוּלָם רַבִּי אֶפְרַיִם זַלְמָן מַרְגָּלִיּוֹת, בִּהְיוֹתוֹ אִישׁ עֲדִין נֶפֶשׁ, לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶת הַמַּעֲטָפָה וּלְמָסְרָהּ לַשָּׂר.

הַשָּׂר, תְּאֵב הַמָּמוֹן, הִמְתִּין בְּקֹצֶר רוּחַ לָרֶגַע שֶׁבּוֹ יְמַשֵּׁשׁ בְּיָדָיו אֶת שְׁטָרוֹת הַכֶּסֶף, אוּלָם הָרֶגַע הַזֶּה בּוֹשֵׁשׁ מִלָּבוֹא. תָּהָה הַשָּׂר בְּלִבּוֹ, הֲלֹא אֲנִי מֻרְגָּל לְקַבֵּל מִן הַיְהוּדִים סְכוּמִים הֲגוּנִים, וּמַה קָּרָה הַפַּעַם? כְּשֶׁרָאָה אֶת הָרַב הַיְּהוּדִי הַנִּכְבָּד זָע בִּמְקוֹמוֹ בְּחֹסֶר נוֹחוּת, הֵבִין אֶת הַסִּבָּה לְכָךְ. הֶחְלִיט אֵפוֹא 'לְהָקֵל' עַל אוֹרְחוֹ אֶת הַמְשִׂימָה...

פָּנָה הַשָּׂר אֶל הָרַב וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי נֶעְתָּר לַבַּקָּשָׁה שֶׁהֶעֱלִיתָ בְּפָנַי, אוּלָם יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה קְטַנָּה אֵלֶיךָ: אֲנִי חַיָּב סְכוּם כֶּסֶף לִפְלוֹנִי, לֵךְ אֵלָיו וְתִרְאֶה בְּמַה תּוּכַל לַעֲזֹר לִי"...

אָמַר רַבִּי אֶפְרַיִם זַלְמָן מַרְגָּלִיּוֹת: "עַכְשָׁו הֵבַנְתִּי דָּבָר שֶׁהָיָה מֻקְשֶׁה לִי בִּלְשׁוֹן הַפָּסוּק. אַבְרָהָם שָׁקַל לְעֶפְרוֹן אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף "עוֹבֵר לַסּוֹחֵר". מַהוּ הַלָּשׁוֹן "עוֹבֵר לַסּוֹחֵר"? אֶלָּא עֶפְרוֹן לֹא הֵעֵז לְבַקֵּשׁ מֵאַבְרָהָם אֶת הַכֶּסֶף יְשִׁירוֹת אֵלָיו, מֶה עָשָׂה? אָמַר עֶפְרוֹן לְאַבְרָהָם: "אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִיא", אֲבָל חָלִילָה, אֵינֶנִּי מַעֲלֶה בְּדַּעְתִּי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֶת הַכֶּסֶף, אוּלָם עֲשֵׂה לִי טוֹבָה, גַּשׁ לְסוֹחֵר פְּלוֹנִי, אֲנִי חַיָּב לוֹ סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן, אָנָּא רְאֵה בְּמַה תּוּכַל לַעֲזֹר... (וּמָתוֹק הָאוֹר)

	בחקותי תשע"א
	אם מרויחים מעברה
	"וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" (כב-יג) הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹרַת יוֹסֵף, פָּתַח בְּסִפּוּר בְּבוֹאוֹ לְהַסְבִּיר עִנְיַן הָעֲקֵדָה "וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן... אַרְבַּעַת מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר" (כג-טז) מַה זֶּה "עוֹבֵר לַסּוֹחֵר"? מְסֻפָּר עַל רַבִּי אֶפְרַיִם זַלְמָן מַרְגָּלִיּוֹת מִבְּרוֹדִי, בַּעַל "מַטֵּה אֶפְרַיִם", שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְעָשִׁיר מֻפְלָג. פַּעַם אַחַת נִדְרַשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל עַל הַיְהוּדִים אֵצֶל שַׂר נִכְבָּד בַּמֶּמְשָׁלָה הַפּוֹלָנִית. כְּדַרְכָּהּ שֶׁל שְׁתַדְלָנוּת אֵצֶל נָכְרִים, הִצְטַיֵּד בַּעַל הַ"מַּטֶּה אֶפְרַיִם" בְּמַעֲטָפָה שֶׁהֵכִילָה סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן עַל מְנָת לְשַׁחֵד בּוֹ אֶת הַשָּׂר. נִפְגְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם לְשִׂיחָה, וְהִנֵּה הִגִּיעָה הַעֵת לִמְסֹר אֶת הַמַּעֲטָפָה לִידֵי הַשָּׂר. אוּלָם רַבִּי אֶפְרַיִם זַלְמָן מַרְגָּלִיּוֹת, בִּהְיוֹתוֹ אִישׁ עֲדִין נֶפֶשׁ, לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶת הַמַּעֲטָפָה וּלְמָסְרָהּ לַשָּׂר. הַשָּׂר, תְּאֵב הַמָּמוֹן, הִמְתִּין בְּקֹצֶר רוּחַ לָרֶגַע שֶׁבּוֹ יְמַשֵּׁשׁ בְּיָדָיו אֶת שְׁטָרוֹת הַכֶּסֶף, אוּלָם הָרֶגַע הַזֶּה בּוֹשֵׁשׁ מִלָּבוֹא. תָּהָה הַשָּׂר בְּלִבּוֹ, הֲלֹא אֲנִי מֻרְגָּל לְקַבֵּל מִן הַיְהוּדִים סְכוּמִים הֲגוּנִים, וּמַה קָּרָה הַפַּעַם? כְּשֶׁרָאָה אֶת הָרַב הַיְּהוּדִי הַנִּכְבָּד זָע בִּמְקוֹמוֹ בְּחֹסֶר נוֹחוּת, הֵבִין אֶת הַסִּבָּה לְכָךְ. הֶחְלִיט אֵפוֹא 'לְהָקֵל' עַל אוֹרְחוֹ אֶת הַמְשִׂימָה... פָּנָה הַשָּׂר אֶל הָרַב וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי נֶעְתָּר לַבַּקָּשָׁה שֶׁהֶעֱלִיתָ בְּפָנַי, אוּלָם יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה קְטַנָּה אֵלֶיךָ: אֲנִי חַיָּב סְכוּם כֶּסֶף לִפְלוֹנִי, לֵךְ אֵלָיו וְתִרְאֶה בְּמַה תּוּכַל לַעֲזֹר לִי"... אָמַר רַבִּי אֶפְרַיִם זַלְמָן מַרְגָּלִיּוֹת: "עַכְשָׁו הֵבַנְתִּי דָּבָר שֶׁהָיָה מֻקְשֶׁה לִי בִּלְשׁוֹן הַפָּסוּק. אַבְרָהָם שָׁקַל לְעֶפְרוֹן אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף "עוֹבֵר לַסּוֹחֵר". מַהוּ הַלָּשׁוֹן "עוֹבֵר לַסּוֹחֵר"? אֶלָּא עֶפְרוֹן לֹא הֵעֵז לְבַקֵּשׁ מֵאַבְרָהָם אֶת הַכֶּסֶף יְשִׁירוֹת אֵלָיו, מֶה עָשָׂה? אָמַר עֶפְרוֹן לְאַבְרָהָם: "אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִיא", אֲבָל חָלִילָה, אֵינֶנִּי מַעֲלֶה בְּדַּעְתִּי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֶת הַכֶּסֶף, אוּלָם עֲשֵׂה לִי טוֹבָה, גַּשׁ לְסוֹחֵר פְּלוֹנִי, אֲנִי חַיָּב לוֹ סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן, אָנָּא רְאֵה בְּמַה תּוּכַל לַעֲזֹר... (וּמָתוֹק הָאוֹר)