Otzarot-Article

"וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה... בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא" (יג-יח) אָדָם פָּתַח מְגֵרָה, חִפֵּשׂ בָּהּ חֵפֶץ וְלֹא מָצָא. בְּרֹב אַכְזָבָתוֹ טָרַק אֶת הַמְגֵרָה עַל אֶצְבָּעוֹ... אָח, כּוֹאֵב לוֹ כָּל כָּךְ. הָאֶצְבַּע הֶאֱדִימָה, הִכְחִילָה, אַחַר כָּךְ קִבְּלָה צֶבַע סְגַלְגַּל עַד לָבָן-אֲדַמְדַּם.

בְּפָרָשָׁתֵנוּ כָּתוּב שֶׁזֶּה סוּג שֶׁל צָרַעַת.

הָאֵין זֶה מוּזָר? וַהֲלֹא הַצָּרַעַת הִיא סוּג שֶׁל נֶגַע הַנִּשְׁלָח מִן הַשָּׁמַיִם לָאָדָם כְּאִתּוּת. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָבִין שֶׁצּוּרָה שֶׁל מַכָּה אוֹ פֶּצַע - שֶׁיּוֹדְעִים בְּדִיּוּק כֵּיצַד נִגְרַם, בַּדֻּגְמָה שֶׁלָּנוּ, כְּתוֹצָאָה מִסְּגִירַת הַמְּגֵרָה עַל הָאֶצְבַּע - תֵּחָשֵׁב לְנֶגַע צָרַעַת, לְאִתּוּת מִשָּׁמַיִם וּלְגוֹרֵם שֶׁל טֻמְאָה?!

אֶלָּא הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ הִיא תּוֹצָאָה שֶׁל חֲשִׁיבָה מֻטְעֵית, כְּאִלּוּ הַצָּרַעַת נִשְׁלַחַת מִשָּׁמַיִם וְאִלּוּ הַמַּכָּה נִגְרֶמֶת בְּמִקְרֶה וְתוֹצְאוֹתֶיהָ טִבְעִיּוֹת. כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת - שֶׁ"אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶת אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְמַעְלָה" - יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מִקְרֶה; יוֹדֵעַ, שֶׁמִּי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁיְּנֻגַּע בַּנֶּגַע, נִגְזַר עָלָיו שֶׁיִּסְגֹּר אֶת הַמְגֵרָה עַל אֶצְבָּעוֹ. וּבְכֹחַ כָּזֶה שֶׁיָּבִיא לְדַלֶּקֶת שֶׁתַּצְמִיחַ אֶת הַנֶּגַע.

לֹא בְּמִקְרֶה הוּא לֹא מָצָא מַה שֶׁחִפֵּשׂ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְאַכְזֵב, וְיִכְעַס, וְיִסְגֹּר בְּכֹחַ, וּבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ, וְעַל הָאֶצְבַּע. הַכֹּל מִן הַשָּׁמַיִם, אֵין מִקְרֶה בָּעוֹלָם כְּלָל!

הַצַּדִּיק, הַ"בֵּית אַהֲרֹן" מִקַּרְלִין זַצַ"ל, הֶאֱזִין לְלַהֲגוֹ שֶׁל עָשִׁיר גַּאַוְתָּן שֶׁסִּפֵּר עַל עֲסָקָיו וּרְוָחָיו. הַהַצְלָחָה מְלַוָּה אוֹתוֹ בְּכָל פִּנָּה וּפִנָּה.

גָּחַן הָרַבִּי וְהוֹשִׁיט יָד לְסַלְסִלַּת הַפֵּרוֹת: "מַה זֶּה?"

הֶעָשִׁיר פָּסַק מִלַּהֲגוֹ וְהִבִּיט בְּתִמָּהוֹן. מָה הַשְּׁאֵלָה?! "תַּפּוּחַ", הַכֹּל יוֹדְעִים.

הָרַבִּי אָחַז בַּתַּפּוּחַ בְּגִבְעוֹלוֹ. "וּמַה בִּפְנִים?"

הַמְּבוּכָה גָּבְרָה: "פְּרִי טָעִים".

"הָבָה נִרְאֶה", אָמַר הָרַבִּי. נָטַל סַכִּין, וְהֶעָשִׁיר נִדְרַךְ. הַמִּסְתַּתֶּרֶת כָּאן תּוֹלַעַת? מָה רוֹצֶה הָרַבִּי לִרְאוֹת וּלְהַרְאוֹת.

בָּצַע הָרַבִּי אֶת הַתַּפּוּחַ לְרָחְבּוֹ, וּבְשָׂרוֹ הַצְּהַבְהַב וַעֲסִיסִי נִתְגַּלָּה.

נָטַל אֶת הַפֶּלֶג הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַתַּפּוּחַ וְהִצְבִּיעַ עַל הַשׁוֹשַׁנְתָּא שֶׁבְּפִסְגָתוֹ: "רוֹאֶה אַתָּה, זוֹ יוֹ"ד". הֲפָכָהּ כְּשֶׁהַחֲתָךְ כְּלַפֵּי מַעְלָה וְנִתְגַּלּוּ חֲמִשָּׁה חַרְצַנִּים חֲתוּכִים: "הִנֵּה הֵ"א". הִנִּיחַ אֶת הַחֵצִי וְנָטַל אֶת הַשֵּׁנִי. הֶרְאָה עַל הַגִּבְעוֹל: "הִנֵּה וָא"ו". סוֹבֵב כְּלַפֵּי הַחֲתָךְ אֶל חֲמֵשֶׁת חֲצָאֵי הַחַרְצַנִּים: "הִנֵּה הָהֵ"א הָאַחֲרוֹנָה. אַתָּה מֵבִין?"

"כֵּן", הֵשִׁיב בְּהִתְפַּעֲלוּת, "שֵׁם הֲוָיָ"ה!"

הָרַבִּי הֵאִיר פָּנָיו: "אָכֵן, אֲבָל רוֹאִים זֹאת רַק כְּשֶׁחוֹצִים אֶת הַתַּפּוּחַ, כַּאֲשֶׁר חוֹדְרִים לַפְּנִימִיּוּת... וְגַם אָז, רַק אִם יוֹדְעִים לְחַבֵּר בֵּין הַפְּטוֹטֶרֶת לַגִּבְעוֹל וְלַחֲצָאֵי הַגַּרְעִינִים... מֵבִין אַתָּה -

אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִפִּיךָ כָּל הַעֵת עַל פִּקְחוּתְךָ וְהַצְלָחוֹתֶיךָ, וּמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ תּוֹדָה לְבוֹרֵא עוֹלָם שֶׁהִנְחָה אוֹתְךָ, שֶׁפָּקַח עֵינֶיךָ, שֶׁהִצְלִיחַ דַּרְכְּךָ. תּוֹדָה עַל הֶעָבָר וּבַקָּשָׁה לֶעָתִיד - וּמְאוּמָה. עַתָּה עֲדַיִן מִבַּחוּץ"... (יֶשַׁע אַהֲרֹן)

לְמַעְלָה מֵרֶבַע מִלְּיוֹן זַנֵּי חִפּוּשִׁיּוֹת יְדוּעִים לָנוּ. נִתְבּוֹנֵן בְּאַחַת מֵהֵן הַנִּקְרֵאת "הַחִפּוּשִׁית הַמַּפְצִיצָה", שֶׁאָרְכָּהּ אֵינוֹ מַגִּיעַ לְסַנְטִימֶטֶר. כְּשֶׁהִיא מְאֻיֶּמֶת, מְשַׁגֶּרֶת הִיא סִילוֹן שֶׁל נוֹזֵל רוֹתֵחַ וּמַצְחִין, הַמְּהַמֵּם אֶת הָאוֹיֵב וּמְאַפְשֵׁר לָהּ לְהִתְחַמֵּק.

בְּהַפְעָלַת הַמַּנְגָּנוֹן נִשְׁמַע קוֹל נֶפֶץ, כִּי אָכֵן מְדֻבָּר בְּפִצּוּץ זָעִיר: בַּלּוּטָה בְּגוּפָהּ מְיַצֶּרֶת הִידְרוֹכִינוֹן בְּרִכּוּז שֶׁל עֲשָׂרָה אֲחוּזִים, וּבַלּוּטָה אַחֶרֶת - מֵי חַמְצָן בְּרִכּוּז שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה אֲחוּזִים.

חֹמֶר מְיֻחָד מְנַטְרֵל אֶת שְׁנֵי הֶחֳמָרִים הָאֲמוּרִים, שֶׁמִּזּוּגָם יוֹצֵר פִּצּוּץ קַטְלָנִי עֲבוּרָהּ. כְּשֶׁהַחִפּוּשִׁית מְאֻיֶּמֶת, מֻזְרֶמֶת הַתַּעֲרֹבֶת אֶל תָּאֵי הַפִּצּוּץ, וּמֻזְרָם אִינְזִים מְיֻחָד הַמְּבַטֵּל אֶת פְּעֻלַּת הַחֹמֶר הַמּוֹנֵעַ. אוֹ אָז מִתְרַחֵשׁ הַפִּצּוּץ וְהַחֹמֶר נֶהְדָּף בְּכֹחַ רַב לְעֵבֶר הָאוֹיֵב.

הַפְלֵא וָפֶלֶא: מִי תִּכְנֵן אֶת חַדְרֵי הַמַּעְבָּדָה שֶׁל הַחִפּוּשִׁית, הַמְיַצְּרִים בְּגוּפָהּ אֶת הֶחֳמָרִים, אֶת תָּאֵי הָאִכְסוּן וְאֶת צִינוֹרוֹת הַפִּצּוּץ.

מִי הַכִימַאי שֶׁהֵכִין אֶת הַמִּרְשָׁם לְיִצּוּר הַחֹמֶר הַמְנַטְרֵל אֶת הַפִּצּוּץ, וְלַחֹמֶר הַמְנַטְרֵל אֶת הַחֹמֶר הַמְנַטְרֵל?

מִי קָבַע אֶת הַכַּמּוּת הַמְּדֻיֶּקֶת שֶׁנִּדְרֶשֶׁת לְתַעֲרֹבֶת הֶחֳמָרִים?

מִי בָּנָה אֶת צִנּוֹרִיּוֹת הַפִּצּוּץ בְּאֹפֶן עָמִיד, שֶׁלֹּא יִתְפּוֹצְצוּ בְּעַצְמָם בִּשְׁעַת הַיְרִיָּה.

מִי מַנְחֶה אֶת הַחִפּוּשִׁית לִירוֹת בְּחֶלְקִיק הַשְּׁנִיָּה הַנָּכוֹן: לֹא מֻקְדָּם מִדַּי - בְּעוֹד הֶחָרָק הַטּוֹרֵף רָחוֹק וְלֹא יִפָּגַע מֵהַכַּמּוּת הַמִּזְעָרִית; וְלֹא מְאֻחָר מִדַּי, כָּךְ שֶׁתַּצְלִיחַ לְהִנָּצֵל מִידֵי הַטּוֹרֵף אוֹתָהּ?! הַנּוֹזֵל הַלּוֹהֵט וְהַמַּצְחִין מְשֻׁגָּר הַיְשֵׁר לְלוֹעוֹ הַפָּעוּר שֶׁל הַטּוֹרֵף - מַעֲשֵׂה אֱלֹקֵינוּ!

וְזֶה פֶּלֶא אֶחָד מִמִּילְיָארְדֵי הַזָּנִים בַּבְּרִיאָה. וְכַמָּה פְּלָאִים מְתֹאָמִים בְּגוּפֵנוּ -

הַאִם אָמַרְנוּ תּוֹדָה?!

הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל תָּמַהּ: אָנוּ מוֹדִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לְבוֹרְאֵנוּ בְּלָשׁוֹן זוֹ, "הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בְּטוּבוֹ בְּחֵן, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים".

וְשָׁאַל מַהוּ "בְּחֵן"?

נָטַל בְּיָדוֹ תַּפּוּחַ מֵהַסַּלְסִלָּה, וְסוֹבְבוֹ לְכָל צַד. אָמַר: "הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֵיזֶה חֵן! הוֹדָאָה מְיֻחֶדֶת עָלֵינוּ לָתֵת עַל הַחֵן שֶׁבַּבְּרִיאָה, וְהִיא קוֹדֶמֶת אַף לַהוֹדָיָה עַל הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים הַשּׁוֹפְעִים מִמָּרוֹם!" (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	בהר תשע"א
	בסוס האמונה - גשר איתן
	"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) לִכְאוֹרָה, הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּתֵב: "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה" כִּי הַלָּשׁוֹן "וְיִקְחוּ" פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁנּוֹתְנֵי הַתְּרוּמָה לוֹקְחִים וּמְקַבְּלִים "וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה... בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא" (יג-יח) אָדָם פָּתַח מְגֵרָה, חִפֵּשׂ בָּהּ חֵפֶץ וְלֹא מָצָא. בְּרֹב אַכְזָבָתוֹ טָרַק אֶת הַמְגֵרָה עַל אֶצְבָּעוֹ... אָח, כּוֹאֵב לוֹ כָּל כָּךְ. הָאֶצְבַּע הֶאֱדִימָה, הִכְחִילָה, אַחַר כָּךְ קִבְּלָה צֶבַע סְגַלְגַּל עַד לָבָן-אֲדַמְדַּם. בְּפָרָשָׁתֵנוּ כָּתוּב שֶׁזֶּה סוּג שֶׁל צָרַעַת. הָאֵין זֶה מוּזָר? וַהֲלֹא הַצָּרַעַת הִיא סוּג שֶׁל נֶגַע הַנִּשְׁלָח מִן הַשָּׁמַיִם לָאָדָם כְּאִתּוּת. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָבִין שֶׁצּוּרָה שֶׁל מַכָּה אוֹ פֶּצַע - שֶׁיּוֹדְעִים בְּדִיּוּק כֵּיצַד נִגְרַם, בַּדֻּגְמָה שֶׁלָּנוּ, כְּתוֹצָאָה מִסְּגִירַת הַמְּגֵרָה עַל הָאֶצְבַּע - תֵּחָשֵׁב לְנֶגַע צָרַעַת, לְאִתּוּת מִשָּׁמַיִם וּלְגוֹרֵם שֶׁל טֻמְאָה?! אֶלָּא הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ הִיא תּוֹצָאָה שֶׁל חֲשִׁיבָה מֻטְעֵית, כְּאִלּוּ הַצָּרַעַת נִשְׁלַחַת מִשָּׁמַיִם וְאִלּוּ הַמַּכָּה נִגְרֶמֶת בְּמִקְרֶה וְתוֹצְאוֹתֶיהָ טִבְעִיּוֹת. כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת - שֶׁ"אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶת אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְמַעְלָה" - יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מִקְרֶה; יוֹדֵעַ, שֶׁמִּי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁיְּנֻגַּע בַּנֶּגַע, נִגְזַר עָלָיו שֶׁיִּסְגֹּר אֶת הַמְגֵרָה עַל אֶצְבָּעוֹ. וּבְכֹחַ כָּזֶה שֶׁיָּבִיא לְדַלֶּקֶת שֶׁתַּצְמִיחַ אֶת הַנֶּגַע. לֹא בְּמִקְרֶה הוּא לֹא מָצָא מַה שֶׁחִפֵּשׂ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְאַכְזֵב, וְיִכְעַס, וְיִסְגֹּר בְּכֹחַ, וּבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ, וְעַל הָאֶצְבַּע. הַכֹּל מִן הַשָּׁמַיִם, אֵין מִקְרֶה בָּעוֹלָם כְּלָל! הַצַּדִּיק, הַ"בֵּית אַהֲרֹן" מִקַּרְלִין זַצַ"ל, הֶאֱזִין לְלַהֲגוֹ שֶׁל עָשִׁיר גַּאַוְתָּן שֶׁסִּפֵּר עַל עֲסָקָיו וּרְוָחָיו. הַהַצְלָחָה מְלַוָּה אוֹתוֹ בְּכָל פִּנָּה וּפִנָּה. גָּחַן הָרַבִּי וְהוֹשִׁיט יָד לְסַלְסִלַּת הַפֵּרוֹת: "מַה זֶּה?" הֶעָשִׁיר פָּסַק מִלַּהֲגוֹ וְהִבִּיט בְּתִמָּהוֹן. מָה הַשְּׁאֵלָה?! "תַּפּוּחַ", הַכֹּל יוֹדְעִים. הָרַבִּי אָחַז בַּתַּפּוּחַ בְּגִבְעוֹלוֹ. "וּמַה בִּפְנִים?" הַמְּבוּכָה גָּבְרָה: "פְּרִי טָעִים". "הָבָה נִרְאֶה", אָמַר הָרַבִּי. נָטַל סַכִּין, וְהֶעָשִׁיר נִדְרַךְ. הַמִּסְתַּתֶּרֶת כָּאן תּוֹלַעַת? מָה רוֹצֶה הָרַבִּי לִרְאוֹת וּלְהַרְאוֹת. בָּצַע הָרַבִּי אֶת הַתַּפּוּחַ לְרָחְבּוֹ, וּבְשָׂרוֹ הַצְּהַבְהַב וַעֲסִיסִי נִתְגַּלָּה. נָטַל אֶת הַפֶּלֶג הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַתַּפּוּחַ וְהִצְבִּיעַ עַל הַשׁוֹשַׁנְתָּא שֶׁבְּפִסְגָתוֹ: "רוֹאֶה אַתָּה, זוֹ יוֹ"ד". הֲפָכָהּ כְּשֶׁהַחֲתָךְ כְּלַפֵּי מַעְלָה וְנִתְגַּלּוּ חֲמִשָּׁה חַרְצַנִּים חֲתוּכִים: "הִנֵּה הֵ"א". הִנִּיחַ אֶת הַחֵצִי וְנָטַל אֶת הַשֵּׁנִי. הֶרְאָה עַל הַגִּבְעוֹל: "הִנֵּה וָא"ו". סוֹבֵב כְּלַפֵּי הַחֲתָךְ אֶל חֲמֵשֶׁת חֲצָאֵי הַחַרְצַנִּים: "הִנֵּה הָהֵ"א הָאַחֲרוֹנָה. אַתָּה מֵבִין?" "כֵּן", הֵשִׁיב בְּהִתְפַּעֲלוּת, "שֵׁם הֲוָיָ"ה!" הָרַבִּי הֵאִיר פָּנָיו: "אָכֵן, אֲבָל רוֹאִים זֹאת רַק כְּשֶׁחוֹצִים אֶת הַתַּפּוּחַ, כַּאֲשֶׁר חוֹדְרִים לַפְּנִימִיּוּת... וְגַם אָז, רַק אִם יוֹדְעִים לְחַבֵּר בֵּין הַפְּטוֹטֶרֶת לַגִּבְעוֹל וְלַחֲצָאֵי הַגַּרְעִינִים... מֵבִין אַתָּה - אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִפִּיךָ כָּל הַעֵת עַל פִּקְחוּתְךָ וְהַצְלָחוֹתֶיךָ, וּמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ תּוֹדָה לְבוֹרֵא עוֹלָם שֶׁהִנְחָה אוֹתְךָ, שֶׁפָּקַח עֵינֶיךָ, שֶׁהִצְלִיחַ דַּרְכְּךָ. תּוֹדָה עַל הֶעָבָר וּבַקָּשָׁה לֶעָתִיד - וּמְאוּמָה. עַתָּה עֲדַיִן מִבַּחוּץ"... (יֶשַׁע אַהֲרֹן) לְמַעְלָה מֵרֶבַע מִלְּיוֹן זַנֵּי חִפּוּשִׁיּוֹת יְדוּעִים לָנוּ. נִתְבּוֹנֵן בְּאַחַת מֵהֵן הַנִּקְרֵאת "הַחִפּוּשִׁית הַמַּפְצִיצָה", שֶׁאָרְכָּהּ אֵינוֹ מַגִּיעַ לְסַנְטִימֶטֶר. כְּשֶׁהִיא מְאֻיֶּמֶת, מְשַׁגֶּרֶת הִיא סִילוֹן שֶׁל נוֹזֵל רוֹתֵחַ וּמַצְחִין, הַמְּהַמֵּם אֶת הָאוֹיֵב וּמְאַפְשֵׁר לָהּ לְהִתְחַמֵּק. בְּהַפְעָלַת הַמַּנְגָּנוֹן נִשְׁמַע קוֹל נֶפֶץ, כִּי אָכֵן מְדֻבָּר בְּפִצּוּץ זָעִיר: בַּלּוּטָה בְּגוּפָהּ מְיַצֶּרֶת הִידְרוֹכִינוֹן בְּרִכּוּז שֶׁל עֲשָׂרָה אֲחוּזִים, וּבַלּוּטָה אַחֶרֶת - מֵי חַמְצָן בְּרִכּוּז שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה אֲחוּזִים. חֹמֶר מְיֻחָד מְנַטְרֵל אֶת שְׁנֵי הֶחֳמָרִים הָאֲמוּרִים, שֶׁמִּזּוּגָם יוֹצֵר פִּצּוּץ קַטְלָנִי עֲבוּרָהּ. כְּשֶׁהַחִפּוּשִׁית מְאֻיֶּמֶת, מֻזְרֶמֶת הַתַּעֲרֹבֶת אֶל תָּאֵי הַפִּצּוּץ, וּמֻזְרָם אִינְזִים מְיֻחָד הַמְּבַטֵּל אֶת פְּעֻלַּת הַחֹמֶר הַמּוֹנֵעַ. אוֹ אָז מִתְרַחֵשׁ הַפִּצּוּץ וְהַחֹמֶר נֶהְדָּף בְּכֹחַ רַב לְעֵבֶר הָאוֹיֵב. הַפְלֵא וָפֶלֶא: מִי תִּכְנֵן אֶת חַדְרֵי הַמַּעְבָּדָה שֶׁל הַחִפּוּשִׁית, הַמְיַצְּרִים בְּגוּפָהּ אֶת הֶחֳמָרִים, אֶת תָּאֵי הָאִכְסוּן וְאֶת צִינוֹרוֹת הַפִּצּוּץ. מִי הַכִימַאי שֶׁהֵכִין אֶת הַמִּרְשָׁם לְיִצּוּר הַחֹמֶר הַמְנַטְרֵל אֶת הַפִּצּוּץ, וְלַחֹמֶר הַמְנַטְרֵל אֶת הַחֹמֶר הַמְנַטְרֵל? מִי קָבַע אֶת הַכַּמּוּת הַמְּדֻיֶּקֶת שֶׁנִּדְרֶשֶׁת לְתַעֲרֹבֶת הֶחֳמָרִים? מִי בָּנָה אֶת צִנּוֹרִיּוֹת הַפִּצּוּץ בְּאֹפֶן עָמִיד, שֶׁלֹּא יִתְפּוֹצְצוּ בְּעַצְמָם בִּשְׁעַת הַיְרִיָּה. מִי מַנְחֶה אֶת הַחִפּוּשִׁית לִירוֹת בְּחֶלְקִיק הַשְּׁנִיָּה הַנָּכוֹן: לֹא מֻקְדָּם מִדַּי - בְּעוֹד הֶחָרָק הַטּוֹרֵף רָחוֹק וְלֹא יִפָּגַע מֵהַכַּמּוּת הַמִּזְעָרִית; וְלֹא מְאֻחָר מִדַּי, כָּךְ שֶׁתַּצְלִיחַ לְהִנָּצֵל מִידֵי הַטּוֹרֵף אוֹתָהּ?! הַנּוֹזֵל הַלּוֹהֵט וְהַמַּצְחִין מְשֻׁגָּר הַיְשֵׁר לְלוֹעוֹ הַפָּעוּר שֶׁל הַטּוֹרֵף - מַעֲשֵׂה אֱלֹקֵינוּ! וְזֶה פֶּלֶא אֶחָד מִמִּילְיָארְדֵי הַזָּנִים בַּבְּרִיאָה. וְכַמָּה פְּלָאִים מְתֹאָמִים בְּגוּפֵנוּ - הַאִם אָמַרְנוּ תּוֹדָה?! הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל תָּמַהּ: אָנוּ מוֹדִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לְבוֹרְאֵנוּ בְּלָשׁוֹן זוֹ, "הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בְּטוּבוֹ בְּחֵן, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים". וְשָׁאַל מַהוּ "בְּחֵן"? נָטַל בְּיָדוֹ תַּפּוּחַ מֵהַסַּלְסִלָּה, וְסוֹבְבוֹ לְכָל צַד. אָמַר: "הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֵיזֶה חֵן! הוֹדָאָה מְיֻחֶדֶת עָלֵינוּ לָתֵת עַל הַחֵן שֶׁבַּבְּרִיאָה, וְהִיא קוֹדֶמֶת אַף לַהוֹדָיָה עַל הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים הַשּׁוֹפְעִים מִמָּרוֹם!" (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)