Otzarot-Article

"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (יט-טו) תּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת חַיִּים נִצְחִית מְצַוָּה אוֹתָנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט". עָוֶל - וּמִשְׁפָּט, הֲרֵי זֶה צֶמֶד מִלִּים שֶׁאֵינוֹ נִצְמָד. כֵּיצַד יְכוֹלִים שְׁנֵי מֻשָּׂגִים אֵלֶּה לָדוּר בִּכְפִיפָה אַחַת?! אֲבָל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְגַלָּה לָנוּ, שֶׁהַדָּבָר יִתָּכֵן אַף יִתָּכֵן: לִפְעָמִים "מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע" (קֹהֶלֶת ג-טז), לִפְעָמִים נַעֲשֶׂה עָוֶל מְשַׁוֵּעַ בְּמַסְוֶה שֶׁל מִשְׁפָּט, וּבְמַעֲטֶה שֶׁל צֶדֶק מַצְדִּיקִים רָשָׁע.

וְכָךְ מַסְבִּיר רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל אֶת הַכָּתוּב: יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט", אַזְהָרָה לַדַּיָּן, שֶׁהַגַּם שֶׁהַמִּשְׁפָּט יַגִּיד לְחַיֵּב אֶת זֶה וּלְזַכּוֹת אֶת זֶה, אִם בְּעֵינָיו נִרְאֶה כִּי הוּא עָוֶל, לֹא יַעֲשֶׂה עָוֶל זֶה.

יֵשׁ מֻשָּׂג הִלְכָתִי שֶׁל "דִּין מְרֻמֶּה" (שׁוּ"עַ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט טו-ג). דַּיָּן שֶׁחָשׁ כִּי נִרְקְמָה עֲלִילָה בַּמִּשְׁפָּט וְיֵשׁ מַסֶּכֶת שֶׁל עֵדֻיּוֹת כָּזָב, אָסוּר לוֹ לַעֲצֹם עֵינָיו וּלְהִצָּמֵד לַתַּקָּנוֹן, חַיָּב הוּא לִהְיוֹת חָכָם וְאַף צוֹדֵק וּלְהוֹקִיעַ אֶת הֶעָוֶל. וּלְפָחוֹת, לֹא לַחֲרֹץ דִּין מְעֻקָּל, לֹא לָשִׁית יָדוֹ עִם רָשָׁע, לֹא לָתֵת יָד לַקְּנוּנְיָה.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, וְסֻפַּר מִפִּי בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה, הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל, בַּעַל "חֲזוֹן יְחֶזְקֵאל", אַב בֵּית הַדִּין שֶׁל לוֹנְדוֹן. הַמַּעֲשֶׂה הָיָה בְּעֵת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. לוֹנְדוֹן הָיְתָה נְתוּנָה לְהַפְצָצוֹת הָאוֹיֵב הַנָּאצִי, וּמְטוֹסִים וְטִילֵי אוֹיֵב זָרְעוּ הֶרֶג וְהֶרֶס. בְּאוֹתָם יָמִים הִתְקַיֵּם בִּפְנֵי בֵּית הַדִּין דִּין תּוֹרָה. אִשָּׁה תָּבְעָה לְהַתִּירָהּ מִכַּבְלֵי עִגּוּנָהּ וְהֵבִיאָה עֵדִים עַל מוֹת בַּעְלָהּ. תָּבְעָה בְּבֵית הַדִּין אֶת הַיְרֻשָּׁה וְהֶתֵּר לְהִנָּשֵׂא. הָרַב אִבְחֵן כָּאן קְנוּנְיָה וְחָשַׁד בָּאִשָּׁה, כִּי שָׂכְרָה עֵדֵי שֶׁקֶר וּשְׂכָרָם יְשֻׁלַּם מִדְּמֵי הַיְרֻשָּׁה הַנִּכְבָּדָה. הִזְהִיר אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הָעֵדִים, תִּחְקֵר אוֹתָם מִכָּל צַד, אַךְ הֵם דָּבְקוּ בְּגִרְסָתָם, וְלֹא הָיְתָה בְּרֵירָה אֶלָּא לְקַבְּלָהּ.

אָמַר לָהֶם: "אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵ-ל" (תְּהִלִּים פב-א), הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ חוֹפֶפֶת עַל הַדַּיָּנִים שֶׁלֹּא יִטְּעוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁלֹּא יַתִּירוּ אֶת הָאָסוּר, חָלִילָה. "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא" (דְּבָרִים א-יז), אֲנִי מַתְרֶה בָּכֶם: אִם זֶה 'דִּין מְרֻמֶּה', מִתְגָּרִים אַתֶּם בְּבוֹרֵא עוֹלָם נוֹתֵן הַתּוֹרָה.

"אֱמֶת בְּפִי", אָמְרָה הָאִשָּׁה.

"אֱמֶת בְּפִינוּ", אָמְרוּ הָעֵדִים.

"אִם כָּךְ", אָמַר הָרַב, "צְאוּ, וּבֵית הַדִּין יִגַּשׁ לְהַכְרָעַת הַדִּין".

פָּנוּ לָצֵאת מֵהָאוּלָם, וּלְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל רַעַם אַדִּיר. פְּצָצָה יְשִׁירָה נָפְלָה עַל הַבִּנְיָן, וַעֲנֶנֶת אָבָק כִּסְּתָה הַכֹּל.

כְּשֶׁשָּׁקַע הָאָבָק מָצָא הָרַב אֶת עַצְמוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, שְׁנֵי חֲבֵרָיו הַדַּיָּנִים לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ, וְכָל הַשֶּׁטַח שֶׁלִּפְנֵיהֶם כְּתִיתַת הֲרִיסוֹת. הָאִשָּׁה וְהָעֵדִים נִמְחוּ כָּלִיל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

מַבְהִיל!

תֹּאמְרוּ, אָכֵן מַרְעִישׁ וּמַבְהִיל, אַךְ מַה לָּזֶה וְלָנוּ. אֵין אָנוּ דַּיָּנִים, וְאֵין הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוָּארֵנוּ. הָאוֹמֵר כָּךְ, טוֹעֶה. כִּי הַתּוֹרָה הַמְתֻמְצֶתֶת כָּל כָּךְ, שֶׁאֵין בָּהּ אוֹת אַחַת יְתֵרָה, חוֹזֶרֶת עַל פָּסוּק זֶה כִּלְשׁוֹנוֹ פַּעֲמַיִם בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק - בְּפָסוּק ט"ו וּבְפָסוּק ל"ה - "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בְּמִדָּה בְּמִשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה". וְכָתַב רַשִׁ"י, "אִם לַדַּיָּן, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. וּמַהוּ מִשְׁפָּט הַשָּׁנוּי כָּאן, הִיא הַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל וְהַמְּשׂוּרָה. מְלַמֵּד שֶׁהַמּוֹדֵד נִקְרָא דַּיָּן. שֶׁאִם שִׁקֵּר בְּמִדָּה, הֲרֵי הוּא כִּמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין, וְקָרוּי עָוֶל, שָׂנְאוּי וּמְשֻׁקָּץ, חֵרֶם וְתוֹעֵבָה, וְגוֹרֵם לַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּדַּיָּן, מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה וּמַפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב וּמַגְלֶה אוֹתָם מֵאַרְצָם!".

רֵאשִׁית, הֲרֵי לָנוּ מָקוֹר מְפֹרָשׁ לִיסוֹדוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלָאנְט זַצַ"ל, שֶׁכָּל אָדָם הוּא דַּיָּן, כִּי פּוֹסֵק הוּא וּמַכְרִיעַ בַּהֲלָכוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן הַשְׁלָכוֹת מַעֲשִׂיּוֹת עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל.

וְהוֹאִיל וְכָךְ, מְצֻוֶּה כָּל אָדָם בְּכָל אָרְחוֹתָיו שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט.

שֶׁמָּא יֹאמַר, אֲנִי - עָוֶל!? יָשָׁר אֲנִי כְּסַרְגֵּל, מַקְפִּיד עַל כָּל תַּג. אֱמֶת, אֲבָל אִסּוּר זֶה כּוֹלֵל גַּם "דִּין מְרֻמֶּה"...

לְמַה הַכַּוָּנָה? מַקְפִּיד אַתָּה עַל כַּשְׁרוּת, נָאֶה וְיָאֶה. מְסַיֵּר בַּמַּרְכּוֹל, וּמוּצָר חָדָשׁ צָד אֶת עֵינֶיךָ. אַתָּה בּוֹחֵן אוֹתוֹ וְיֵשׁ חוֹתֶמֶת הֶכְשֵׁר. אֲבָל, לִבְּךָ מְהַסֵּס, הַהֶכְשֵׁר אֵינוֹ מְהֻדָּר. וְאָז אַתָּה חוֹשֵׁב: אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ רִנּוּנִים אַחַר הַהֶכְשֵׁר, אֲבָל מָה אִכְפַּת לִי, יְהֵא הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר הָרַבָּנִים הַחֲתוּמִים. הֵם יִתְּנוּ אֶת הַדִּין, אֲנִי רַק מִסְתַּמֵּךְ עֲלֵיהֶם... וּמַה זֶּה אִם לֹא "דִּין מְרֻמֶּה"?!

שֶׁלֹּא יֹאמַר הַדַּיָּן, אֶחְתֹּךְ אֶת הַדִּין וִיהֵא הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר הָעֵדִים. אֶלָּא אִם הָיָה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רַמָּאוּת, אוֹ שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עַל הָעֵדִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְפָסְלָן, אוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹטָה שֶׁבַּעַל הַדִּין רַמַּאי וּבַעַל עָרְמָה וְהִטָּה דַּעַת הָעֵדִים - אָסוּר לוֹ לַחְתֹּךְ אֶת הַדִּין אֶלָּא יְסַלֵּק עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ! (רַמְבַּ"ם סַנְהֶדְרִין כד-ג)

לֹא נַעֲשֶׂה עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. שְׁלֵמִים נִהְיֶה עִם מַצְפּוּנֵנוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בהר תשע"א
	בטחו בה' עדי עד
	"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (יט-טו) תּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת חַיִּים נִצְחִית מְצַוָּה אוֹתָנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (יט-טו) תּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת חַיִּים נִצְחִית מְצַוָּה אוֹתָנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט". עָוֶל - וּמִשְׁפָּט, הֲרֵי זֶה צֶמֶד מִלִּים שֶׁאֵינוֹ נִצְמָד. כֵּיצַד יְכוֹלִים שְׁנֵי מֻשָּׂגִים אֵלֶּה לָדוּר בִּכְפִיפָה אַחַת?! אֲבָל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְגַלָּה לָנוּ, שֶׁהַדָּבָר יִתָּכֵן אַף יִתָּכֵן: לִפְעָמִים "מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע" (קֹהֶלֶת ג-טז), לִפְעָמִים נַעֲשֶׂה עָוֶל מְשַׁוֵּעַ בְּמַסְוֶה שֶׁל מִשְׁפָּט, וּבְמַעֲטֶה שֶׁל צֶדֶק מַצְדִּיקִים רָשָׁע. וְכָךְ מַסְבִּיר רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל אֶת הַכָּתוּב: יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט", אַזְהָרָה לַדַּיָּן, שֶׁהַגַּם שֶׁהַמִּשְׁפָּט יַגִּיד לְחַיֵּב אֶת זֶה וּלְזַכּוֹת אֶת זֶה, אִם בְּעֵינָיו נִרְאֶה כִּי הוּא עָוֶל, לֹא יַעֲשֶׂה עָוֶל זֶה. יֵשׁ מֻשָּׂג הִלְכָתִי שֶׁל "דִּין מְרֻמֶּה" (שׁוּ"עַ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט טו-ג). דַּיָּן שֶׁחָשׁ כִּי נִרְקְמָה עֲלִילָה בַּמִּשְׁפָּט וְיֵשׁ מַסֶּכֶת שֶׁל עֵדֻיּוֹת כָּזָב, אָסוּר לוֹ לַעֲצֹם עֵינָיו וּלְהִצָּמֵד לַתַּקָּנוֹן, חַיָּב הוּא לִהְיוֹת חָכָם וְאַף צוֹדֵק וּלְהוֹקִיעַ אֶת הֶעָוֶל. וּלְפָחוֹת, לֹא לַחֲרֹץ דִּין מְעֻקָּל, לֹא לָשִׁית יָדוֹ עִם רָשָׁע, לֹא לָתֵת יָד לַקְּנוּנְיָה. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, וְסֻפַּר מִפִּי בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה, הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל, בַּעַל "חֲזוֹן יְחֶזְקֵאל", אַב בֵּית הַדִּין שֶׁל לוֹנְדוֹן. הַמַּעֲשֶׂה הָיָה בְּעֵת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. לוֹנְדוֹן הָיְתָה נְתוּנָה לְהַפְצָצוֹת הָאוֹיֵב הַנָּאצִי, וּמְטוֹסִים וְטִילֵי אוֹיֵב זָרְעוּ הֶרֶג וְהֶרֶס. בְּאוֹתָם יָמִים הִתְקַיֵּם בִּפְנֵי בֵּית הַדִּין דִּין תּוֹרָה. אִשָּׁה תָּבְעָה לְהַתִּירָהּ מִכַּבְלֵי עִגּוּנָהּ וְהֵבִיאָה עֵדִים עַל מוֹת בַּעְלָהּ. תָּבְעָה בְּבֵית הַדִּין אֶת הַיְרֻשָּׁה וְהֶתֵּר לְהִנָּשֵׂא. הָרַב אִבְחֵן כָּאן קְנוּנְיָה וְחָשַׁד בָּאִשָּׁה, כִּי שָׂכְרָה עֵדֵי שֶׁקֶר וּשְׂכָרָם יְשֻׁלַּם מִדְּמֵי הַיְרֻשָּׁה הַנִּכְבָּדָה. הִזְהִיר אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הָעֵדִים, תִּחְקֵר אוֹתָם מִכָּל צַד, אַךְ הֵם דָּבְקוּ בְּגִרְסָתָם, וְלֹא הָיְתָה בְּרֵירָה אֶלָּא לְקַבְּלָהּ. אָמַר לָהֶם: "אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵ-ל" (תְּהִלִּים פב-א), הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ חוֹפֶפֶת עַל הַדַּיָּנִים שֶׁלֹּא יִטְּעוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁלֹּא יַתִּירוּ אֶת הָאָסוּר, חָלִילָה. "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא" (דְּבָרִים א-יז), אֲנִי מַתְרֶה בָּכֶם: אִם זֶה 'דִּין מְרֻמֶּה', מִתְגָּרִים אַתֶּם בְּבוֹרֵא עוֹלָם נוֹתֵן הַתּוֹרָה. "אֱמֶת בְּפִי", אָמְרָה הָאִשָּׁה. "אֱמֶת בְּפִינוּ", אָמְרוּ הָעֵדִים. "אִם כָּךְ", אָמַר הָרַב, "צְאוּ, וּבֵית הַדִּין יִגַּשׁ לְהַכְרָעַת הַדִּין". פָּנוּ לָצֵאת מֵהָאוּלָם, וּלְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל רַעַם אַדִּיר. פְּצָצָה יְשִׁירָה נָפְלָה עַל הַבִּנְיָן, וַעֲנֶנֶת אָבָק כִּסְּתָה הַכֹּל. כְּשֶׁשָּׁקַע הָאָבָק מָצָא הָרַב אֶת עַצְמוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, שְׁנֵי חֲבֵרָיו הַדַּיָּנִים לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ, וְכָל הַשֶּׁטַח שֶׁלִּפְנֵיהֶם כְּתִיתַת הֲרִיסוֹת. הָאִשָּׁה וְהָעֵדִים נִמְחוּ כָּלִיל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. מַבְהִיל! תֹּאמְרוּ, אָכֵן מַרְעִישׁ וּמַבְהִיל, אַךְ מַה לָּזֶה וְלָנוּ. אֵין אָנוּ דַּיָּנִים, וְאֵין הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוָּארֵנוּ. הָאוֹמֵר כָּךְ, טוֹעֶה. כִּי הַתּוֹרָה הַמְתֻמְצֶתֶת כָּל כָּךְ, שֶׁאֵין בָּהּ אוֹת אַחַת יְתֵרָה, חוֹזֶרֶת עַל פָּסוּק זֶה כִּלְשׁוֹנוֹ פַּעֲמַיִם בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק - בְּפָסוּק ט"ו וּבְפָסוּק ל"ה - "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בְּמִדָּה בְּמִשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה". וְכָתַב רַשִׁ"י, "אִם לַדַּיָּן, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. וּמַהוּ מִשְׁפָּט הַשָּׁנוּי כָּאן, הִיא הַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל וְהַמְּשׂוּרָה. מְלַמֵּד שֶׁהַמּוֹדֵד נִקְרָא דַּיָּן. שֶׁאִם שִׁקֵּר בְּמִדָּה, הֲרֵי הוּא כִּמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין, וְקָרוּי עָוֶל, שָׂנְאוּי וּמְשֻׁקָּץ, חֵרֶם וְתוֹעֵבָה, וְגוֹרֵם לַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּדַּיָּן, מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה וּמַפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב וּמַגְלֶה אוֹתָם מֵאַרְצָם!". רֵאשִׁית, הֲרֵי לָנוּ מָקוֹר מְפֹרָשׁ לִיסוֹדוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלָאנְט זַצַ"ל, שֶׁכָּל אָדָם הוּא דַּיָּן, כִּי פּוֹסֵק הוּא וּמַכְרִיעַ בַּהֲלָכוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן הַשְׁלָכוֹת מַעֲשִׂיּוֹת עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל. וְהוֹאִיל וְכָךְ, מְצֻוֶּה כָּל אָדָם בְּכָל אָרְחוֹתָיו שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. שֶׁמָּא יֹאמַר, אֲנִי - עָוֶל!? יָשָׁר אֲנִי כְּסַרְגֵּל, מַקְפִּיד עַל כָּל תַּג. אֱמֶת, אֲבָל אִסּוּר זֶה כּוֹלֵל גַּם "דִּין מְרֻמֶּה"... לְמַה הַכַּוָּנָה? מַקְפִּיד אַתָּה עַל כַּשְׁרוּת, נָאֶה וְיָאֶה. מְסַיֵּר בַּמַּרְכּוֹל, וּמוּצָר חָדָשׁ צָד אֶת עֵינֶיךָ. אַתָּה בּוֹחֵן אוֹתוֹ וְיֵשׁ חוֹתֶמֶת הֶכְשֵׁר. אֲבָל, לִבְּךָ מְהַסֵּס, הַהֶכְשֵׁר אֵינוֹ מְהֻדָּר. וְאָז אַתָּה חוֹשֵׁב: אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ רִנּוּנִים אַחַר הַהֶכְשֵׁר, אֲבָל מָה אִכְפַּת לִי, יְהֵא הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר הָרַבָּנִים הַחֲתוּמִים. הֵם יִתְּנוּ אֶת הַדִּין, אֲנִי רַק מִסְתַּמֵּךְ עֲלֵיהֶם... וּמַה זֶּה אִם לֹא "דִּין מְרֻמֶּה"?! שֶׁלֹּא יֹאמַר הַדַּיָּן, אֶחְתֹּךְ אֶת הַדִּין וִיהֵא הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר הָעֵדִים. אֶלָּא אִם הָיָה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רַמָּאוּת, אוֹ שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עַל הָעֵדִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְפָסְלָן, אוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹטָה שֶׁבַּעַל הַדִּין רַמַּאי וּבַעַל עָרְמָה וְהִטָּה דַּעַת הָעֵדִים - אָסוּר לוֹ לַחְתֹּךְ אֶת הַדִּין אֶלָּא יְסַלֵּק עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ! (רַמְבַּ"ם סַנְהֶדְרִין כד-ג) לֹא נַעֲשֶׂה עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. שְׁלֵמִים נִהְיֶה עִם מַצְפּוּנֵנוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)