Otzarot-Article

"וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" - מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁנֵי חֶלְקֵי הַפָּסוּק, הַיִּרְאָה מֵה' וְהָאֱמוּנָה בּוֹ? וְעוֹד, אִם יָרְאוּ מִמֶּנּוּ – בְּוַדַּאי הֶאֱמִינוּ בּוֹ. כֵּן יֵשׁ לְהָבִין, מֵאַחַר שֶׁרָאוּ אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בַּחֲזוֹנוֹ, הֵן הִגִּיעוּ לְדַרְגַּת רְאִיָּה וִידִיעָה, שֶׁהִיא גְּבוֹהָה וּבְרוּרָה מִדַּרְגַּת אֱמוּנָה גְּרֵידָא.

וְכָל זֶה יוּבַן בִּמְשָׁלוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם יוֹסֵף מִבּוֹהוּשׁ זַצַ"ל. הָרַבִּי חָקַר אֵיזוֹ דַּרְגָּה נַעֲלָה יוֹתֵר, דַּרְגָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁחָקַר בְּשִׂכְלוֹ וַאֲשֶׁר הִתְעַמֵּק בְפִלְאֵי ה' בַּטֶּבַע וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה בַּבְּרִיאָה, עָמַד עַל הֲדַר כְּבוֹד הוֹדוֹ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתָיו, עִזּוּז נוֹרְאוֹתָיו וּגְבוּרוֹתָיו, כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ, עָמַד עַל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה; אוֹ דַּרְגָּתוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁאֵינוֹ חוֹקֵר וּמַעֲמִיק, אֶלָּא מַאֲמִין בְּפַשְׁטוּת, לְפִי תֻּמּוֹ וּבְכָל לִבּוֹ?!

וְהֵשִׁיב: מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִשְׁנֵי חֲיָלִים שֶׁהִצְטַיְּנוּ בִּגְבוּרָתָם בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, וְנִקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְעַטֵּר עַל יָדוֹ בְּאוֹת כָּבוֹד. לִוּוּם חַבְרֵיהֶם עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְהַשְּׁנַיִם עָלוּ אֶל הָאַרְמוֹן.

כַּעֲבֹר שָׁעָה יָרְדוּ בְּמַדְרֵגוֹת הַשַּׁיִשׁ הָרְחָבוֹת, עֲטוּיִים בְּעִטּוּרֵי הַכָּבוֹד. הִתְגּוֹדְדוּ סְבִיבָם הַחֲבֵרִים וְשָׁאֲלוּ: "סַפְּרוּ, אֵיךְ הָיָה, מָה רְאִיתֶם, מֶה הָיָה בָּאַרְמוֹן?"

הָאֶחָד הָיָה חִוֵּר וְנִרְעָשׁ, מְבֻלְבָּל וְנִרְגָּשׁ. "אֵינִי יוֹדֵעַ", מִלְמֵל, "אֵינִי זוֹכֵר דָּבָר". הוּא הָיָה נִסְעָר כָּל כָּךְ, לֹא שָׂם לִבּוֹ לְשׁוּם פְּרָט מִסְּבִיבוֹ.

הַשֵּׁנִי, לְעֻמָּתוֹ, מְפֻכָּח הָיָה וְעֵינוֹ פְּקוּחָה. תֵּאֵר בִּפְרוֹטְרוֹט אֶת אוּלַם הַמָּבוֹא וַהֲדָרוֹ, אֶת הַפְּרוֹזְדוֹרִים בָּהֶם עָבְרוּ וּפְאֵר הַטְּרַקְלִין, אֶת מַדֵּי שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ וּבִגְדֵי הַמַּלְכוּת. בִּפְרָטֵי פְּרָטִים תֵּאֵר אֶת כֵּס הַמַּלְכוּת, גִּלּוּפָיו וְחִטּוּבָיו, וְחָזַר מִלָּה בְּמִלָּה עַל שְׁאֵלוֹתָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְעַל כָּל תְּנוּעָה מִתְּנוּעוֹתָיו.

אֱמֹר מֵעַתָּה, מִי מֵהֶם נָתִין נֶאֱמָן יוֹתֵר, חַיָּל מָסוּר יוֹתֵר: זֶה שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר מְאוּמָה אוֹ זֶה הַיָּכוֹל לְשַׁחְזֵר כָּל פְּרָט וּפְרָט?! וַדַּאי שֶׁהַחַיָּל הַנִּרְגָּשׁ וְהַנִּסְעָר. הַשֵּׁנִי, בְּקֹר רוּחוֹ, הוֹכִיחַ שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מֵאֵימַת הַמֶּלֶךְ וְאֵינוֹ נִרְעָשׁ מִמּוֹרָאוֹ.

וּמוּבָן שֶׁזֶּה הַהֶבְדֵּל בֵּין הַמַּאֲמִין בְּכָל לִבּוֹ, בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה, בְּרֶגֶשׁ וּבְחֹם, לְבֵין הַחוֹקֵר, הַמִּתְבּוֹנֵן, הַמְפֻכָּח וְקַר הַמֶּזֶג.

וּבְכָךְ נִתְּנָה לָנוּ הַתְּשׁוּבָה לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת. עִם כָּל הַגִּלּוּיִים הַנֶּאֱדָרִים שֶׁהָיוּ עַל הַיָּם, עִם רְאִיָּתָם אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה, לֹא שָׁתוּ לִבָּם לְכָל זֶה, שֶׁכֵּן הִתְאַזְּרוּ בְּיִרְאָה עֲצוּמָה. הֶעְדִּיף הָעָם לֶאֱחֹז בְּדַרְגַּת הָאֱמוּנָה עַל פְּנֵי הַחֲקִירָה וְהָרְאִיָּה, וּלְפִיכָךְ "וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" (פְּאֵר יִשְׂרָאֵל)

	קדושים תשע"א
	הפוגע בחברו, משחית את נפשו
	לֵיל הַסֵּדֶר הִנֵּה זֶה בָּא "וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" - מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁנֵי חֶלְקֵי הַפָּסוּק, הַיִּרְאָה מֵה' וְהָאֱמוּנָה בּוֹ? וְעוֹד, אִם יָרְאוּ מִמֶּנּוּ – בְּוַדַּאי הֶאֱמִינוּ בּוֹ. כֵּן יֵשׁ לְהָבִין, מֵאַחַר שֶׁרָאוּ אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בַּחֲזוֹנוֹ, הֵן הִגִּיעוּ לְדַרְגַּת רְאִיָּה וִידִיעָה, שֶׁהִיא גְּבוֹהָה וּבְרוּרָה מִדַּרְגַּת אֱמוּנָה גְּרֵידָא. וְכָל זֶה יוּבַן בִּמְשָׁלוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם יוֹסֵף מִבּוֹהוּשׁ זַצַ"ל. הָרַבִּי חָקַר אֵיזוֹ דַּרְגָּה נַעֲלָה יוֹתֵר, דַּרְגָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁחָקַר בְּשִׂכְלוֹ וַאֲשֶׁר הִתְעַמֵּק בְפִלְאֵי ה' בַּטֶּבַע וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה בַּבְּרִיאָה, עָמַד עַל הֲדַר כְּבוֹד הוֹדוֹ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתָיו, עִזּוּז נוֹרְאוֹתָיו וּגְבוּרוֹתָיו, כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ, עָמַד עַל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה; אוֹ דַּרְגָּתוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁאֵינוֹ חוֹקֵר וּמַעֲמִיק, אֶלָּא מַאֲמִין בְּפַשְׁטוּת, לְפִי תֻּמּוֹ וּבְכָל לִבּוֹ?! וְהֵשִׁיב: מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִשְׁנֵי חֲיָלִים שֶׁהִצְטַיְּנוּ בִּגְבוּרָתָם בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, וְנִקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְעַטֵּר עַל יָדוֹ בְּאוֹת כָּבוֹד. לִוּוּם חַבְרֵיהֶם עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְהַשְּׁנַיִם עָלוּ אֶל הָאַרְמוֹן. כַּעֲבֹר שָׁעָה יָרְדוּ בְּמַדְרֵגוֹת הַשַּׁיִשׁ הָרְחָבוֹת, עֲטוּיִים בְּעִטּוּרֵי הַכָּבוֹד. הִתְגּוֹדְדוּ סְבִיבָם הַחֲבֵרִים וְשָׁאֲלוּ: "סַפְּרוּ, אֵיךְ הָיָה, מָה רְאִיתֶם, מֶה הָיָה בָּאַרְמוֹן?" הָאֶחָד הָיָה חִוֵּר וְנִרְעָשׁ, מְבֻלְבָּל וְנִרְגָּשׁ. "אֵינִי יוֹדֵעַ", מִלְמֵל, "אֵינִי זוֹכֵר דָּבָר". הוּא הָיָה נִסְעָר כָּל כָּךְ, לֹא שָׂם לִבּוֹ לְשׁוּם פְּרָט מִסְּבִיבוֹ. הַשֵּׁנִי, לְעֻמָּתוֹ, מְפֻכָּח הָיָה וְעֵינוֹ פְּקוּחָה. תֵּאֵר בִּפְרוֹטְרוֹט אֶת אוּלַם הַמָּבוֹא וַהֲדָרוֹ, אֶת הַפְּרוֹזְדוֹרִים בָּהֶם עָבְרוּ וּפְאֵר הַטְּרַקְלִין, אֶת מַדֵּי שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ וּבִגְדֵי הַמַּלְכוּת. בִּפְרָטֵי פְּרָטִים תֵּאֵר אֶת כֵּס הַמַּלְכוּת, גִּלּוּפָיו וְחִטּוּבָיו, וְחָזַר מִלָּה בְּמִלָּה עַל שְׁאֵלוֹתָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְעַל כָּל תְּנוּעָה מִתְּנוּעוֹתָיו. אֱמֹר מֵעַתָּה, מִי מֵהֶם נָתִין נֶאֱמָן יוֹתֵר, חַיָּל מָסוּר יוֹתֵר: זֶה שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר מְאוּמָה אוֹ זֶה הַיָּכוֹל לְשַׁחְזֵר כָּל פְּרָט וּפְרָט?! וַדַּאי שֶׁהַחַיָּל הַנִּרְגָּשׁ וְהַנִּסְעָר. הַשֵּׁנִי, בְּקֹר רוּחוֹ, הוֹכִיחַ שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מֵאֵימַת הַמֶּלֶךְ וְאֵינוֹ נִרְעָשׁ מִמּוֹרָאוֹ. וּמוּבָן שֶׁזֶּה הַהֶבְדֵּל בֵּין הַמַּאֲמִין בְּכָל לִבּוֹ, בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה, בְּרֶגֶשׁ וּבְחֹם, לְבֵין הַחוֹקֵר, הַמִּתְבּוֹנֵן, הַמְפֻכָּח וְקַר הַמֶּזֶג. וּבְכָךְ נִתְּנָה לָנוּ הַתְּשׁוּבָה לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת. עִם כָּל הַגִּלּוּיִים הַנֶּאֱדָרִים שֶׁהָיוּ עַל הַיָּם, עִם רְאִיָּתָם אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה, לֹא שָׁתוּ לִבָּם לְכָל זֶה, שֶׁכֵּן הִתְאַזְּרוּ בְּיִרְאָה עֲצוּמָה. הֶעְדִּיף הָעָם לֶאֱחֹז בְּדַרְגַּת הָאֱמוּנָה עַל פְּנֵי הַחֲקִירָה וְהָרְאִיָּה, וּלְפִיכָךְ "וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" (פְּאֵר יִשְׂרָאֵל)