Otzarot-Article

הֲיוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁכִּמְעַט וְהִפְסַדְנוּ אֶת לֵיל הַסֵּדֶר וְאֶת חַג הַפֶּסַח; שֶׁכִּמְעַט וְהֶחְמַצְנוּ אֶת כָּל הַגְּאֻלָּה, שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁהָיִינוּ נִשְׁאָרִים בְּמִצְרַיִם לָעַד?! נִשְׁמַע מַפְתִּיעַ. הֲלֹא הַמִּצְרִים הֻכּוּ בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת וּמַמָּשׁ הִתְחַנְּנוּ אֵלֵינוּ שֶׁנֵּצֵא. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כְּבָר הָיִינוּ מוּכָנִים לִתְזוּזָה: נַעֲלֵינוּ בְּרַגְלֵינוּ, מָתְנֵינוּ חֲגוּרִים, מִשְׁאֲרוֹתֵינוּ עַל שִׁכְמֵנוּ וּמַקְלֵנוּ בְּיָדֵינוּ. וּבְכָל זֹאת, יִתָּכֵן שֶׁהָיִינוּ נִשְׁאָרִים מֵרְצוֹנֵנוּ. הָא כֵּיצַד?

פָּשׁוּט מְאֹד. כַּיָּדוּעַ, הִשְׁבִּיעַ יוֹסֵף הַצַּדִּיק אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִם בֹּא הַגְּאֻלָּה יַעֲלוּ אֶת אֲרוֹנוֹ עִמָּם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמֶה עָשׂוּ הַמִּצְרִים שֶׁיָּדְעוּ מִכָּךְ? הִנִּיחוּ אֶת אֲרוֹנוֹ בְּתוֹךְ אֲרוֹן מַתֶּכֶת, וְהִטְבִּיעוּהוּ בַּיְאוֹר. הָלַךְ משֶׁה רַבֵּנוּ וְכָתַב בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה קָמֵעַ עַל טַס שֶׁל זָהָב, הִשְׁלִיכוֹ אֶל הַיְאוֹר – וְהָאָרוֹן צָף וְעָלָה. לְקָחוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עַל שִׁכְמוֹ, וְהַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם הִתְאַפְשְׁרָה. כָּךְ כָּתְבוּ חֲזַ"ל (תַּנְחוּמָא בְּשַׁלַּח ב).

הֲרֵי זֶה מַדְהִים, מַרְעִישׁ: עַם יִשְׂרָאֵל מָצוּי בִּשְׁבִי מִצְרַיִם, עֲבָדִים מְעוּנִים וּמְשֻׁעְבָּדִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה אֵלָיו לְהוֹשִׁיעוֹ. הַמִּצְרִים מֻכִּים מַכָּה אַחַר מַכָּה, וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זוֹרֵחַ אוֹר בְּמוֹשְׁבוֹתֵיהֶם. וְהָרֶגַע הַגָּדוֹל מַגִּיעַ, הַמִּצְרִים מוּכָנִים לְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם, הָעָם מוּכָן לָצֵאת, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר --- הִבְטִיחוּ הַבְטָחָה וְיֵשׁ לְקַיְּמָהּ. אַךְ מַה יַעֲשׂוּ, הָאָרוֹן שָׁקוּעַ בְּמַעֲמַקֵּי הַנִּילוּס, בִּמְצוּלוֹת נָהָר?!

אִם כָּךְ, לֹא יוֹצְאִים!

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַכֶּה; עַמּוּד הָאֵשׁ כְּבָר הוֹלֵךְ; עַנְנֵי הַכָּבוֹד מוּכָנִים; הַר סִינַי מַמְתִּין; כָּל הַתַּרְחִישִׁים הַהִסְטוֹרִיִּים מְצַפִּים שֶׁיִּתְבַּצְּעוּ בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה –

וְעַם יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹמֵר לְכֻלָּם: "מִצְטַעֲרִים, מִלָּה זוֹ מִלָּה. הִבְטַחְנוּ הַבְטָחָה וְאָנוּ נִשְׁאָרִים כָּאן!"

וְהַנִּפְלָא מִכָּל, שֶׁהַמִּצְרִים יָדְעוּ זֹאת מֵרֹאשׁ וּבְטוּחִים הָיוּ שֶׁכָּךְ נִנְהַג. שֶׁלֹּא נֵצֵא מֵאַרְצָם וְנִשָּׁאֵר עַבְדֵיהֶם לָנֶצַח כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נוּכַל לְמַמֵּשׁ אֶת הַהַבְטָחָה. שֶׁעַל כֵּן טָמְנוּ אֶת הָאָרוֹן בְּמַעֲמַקֵּי הַיְאוֹר, לְהַבְטִיחַ אֶת שְׁהוּתֵנוּ בְּאַרְצָם. יָדְעוּ עִם מִי יֵשׁ לָהֶם עֵסֶק... שְׁמִירַת הַבְטָחָה הִיא אַחַד הַמְאַפְיְנִים שֶׁל עַמֵּנוּ: "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית..." (צְפַנְיָה ג-יג), מְאַפְיֵן שֶׁנִּפְסְקוּ עַל פִּיו דִּינִים לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה. בְּנִגּוּד לִבְנֵי נֵכָר "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִבֶּר שָׁוְא וִימִינָם... שָׁקֶר" (תְּהִלִּים קמד), שֶׁאַף מְאַפְיֵן זֶה שִׁמֵּשׁ כְּמָקוֹר לַהֲלָכָה.

לֹא הָיְתָה זוֹ הַהַבְטָחָה הַיְּחִידָה שֶׁעֲלוּלָה הָיְתָה לְעַכֵּב אֶת הַגְּאֻלָּה. כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּמַחֲזֵה הַסְּנֶה וְהִטִּיל עָלָיו אֶת מְשִׂימַת הַגְּאֻלָּה, הוֹדִיעוֹ: "אִם אֵין אַתָּה גּוֹאֲלָם, אֵין אַחֵר גּוֹאֲלָם" (שְׁמוֹת רַבָּה ג-ג), שֶׁהֲרֵי מֵרֹאשׁ מְיֹעָד הָיָה לִהְיוֹת הַגּוֹאֵל. אֲחוֹתוֹ הִתְנַבְּאָה עַל כָּךְ, וְאִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה חָזוּ זֹאת בְּאִיצְטַגְנְנוּתָם. וּמֹשֶׁה אוֹמֵר: אֵינִי יָכוֹל לָלֶכֶת וְלִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְיִתְרוֹ שֶׁלֹּא אֵלֵךְ בְּלֹא רְשׁוּתוֹ. הִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִדְבָרָיו, וְהוֹרָהוּ לָשׁוּב אֶל יִתְרוֹ וּלְקַבֵּל אֶת הַסְכָּמָתוֹ. וְהַהַסְכָּמָה נִתְּנָה: "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם".

משֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה חֲתַן יִתְרוֹ, אַב לִנְכָדָיו, רוֹעֵה צֹאנוֹ. וּמָה אִם יִתְרוֹ לֹא הָיָה מֵנִיחַ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁגְּזַר דִּין מָוֶת מְרַחֵף עַל רֹאשׁוֹ בְּמִצְרַיִם, לְהִכָּנֵס לְגוֹב הָאֲרָיוֹת. חוֹשֵׁשׁ הָיָה שֶׁיּוֹתִיר אֶת אִשְׁתּוֹ עֲגוּנָה אוֹ אַלְמָנָה וְאֶת נְכָדָיו יְתוֹמִים. וּבִכְלָל, חוֹשֵׁשׁ לְחַיֵּי חֲתָנוֹ אוֹתוֹ הוֹקִיר וְהֶעֱרִיץ. וּבְיַד מִי יַפְקִיד אֶת הַצֹּאן.

אָכֵן, אִם לֹא הָיָה יִתְרוֹ מַתִּיר לְמֹשֶׁה אֶת נִדְרוֹ הָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ נִשְׁאָר בְּמִדְיָן וְיִשְׂרָאֵל נְמֵקִים בְּגָלוּת מִצְרַיִם.

כֹּחָהּ שֶׁל שְׁבוּעָה, כֹּחוֹ שֶׁל נֶדֶר.

אֲבָל שְׁבוּעָה זוֹ שֶׁנִּשְׁבְּעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְיוֹסֵף שׁוֹנָה מִשְּׁבוּעַת משֶׁה רַבֵּנוּ לְיִתְרוֹ.

נָשִׂים לֵב לְכָךְ, שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ נִתְּנָה לְיוֹסֵף עַל יְדֵי אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, דּוֹרוֹת לִפְנֵי כֵן, וְעִם זֹאת הִרְגִּישׁוּ כֹּה מְחֻיָּבִים אֵלֶיהָ.

כַּמָּה מְחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ הִתְחַיְּבוּת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע" שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ, וּשְׁבוּעוֹתֵיהֶם בְּסִינַי וּבְאֹהֶל מוֹעֵד וּבְעַרְבוֹת מוֹאָב, עַד "שֶׁאֵין לְךָ כָּל דְּבַר מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִכְרְתוּ עָלֶיהָ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה בְּרִיתוֹת עִם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ".

"וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית... וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת... אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ, וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם", אַף עִם דּוֹרוֹת הָעֲתִידִים לִהְיוֹת. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	שביעי של פסח תשע"א
	במהרה בימינו בקרוב
	לֵיל הַסֵּדֶר הִנֵּה זֶה בָּא הֲיוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁכִּמְעַט וְהִפְסַדְנוּ אֶת לֵיל הַסֵּדֶר וְאֶת חַג הַפֶּסַח; שֶׁכִּמְעַט וְהֶחְמַצְנוּ אֶת כָּל הַגְּאֻלָּה, שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁהָיִינוּ נִשְׁאָרִים בְּמִצְרַיִם לָעַד?! נִשְׁמַע מַפְתִּיעַ. הֲלֹא הַמִּצְרִים הֻכּוּ בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת וּמַמָּשׁ הִתְחַנְּנוּ אֵלֵינוּ שֶׁנֵּצֵא. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כְּבָר הָיִינוּ מוּכָנִים לִתְזוּזָה: נַעֲלֵינוּ בְּרַגְלֵינוּ, מָתְנֵינוּ חֲגוּרִים, מִשְׁאֲרוֹתֵינוּ עַל שִׁכְמֵנוּ וּמַקְלֵנוּ בְּיָדֵינוּ. וּבְכָל זֹאת, יִתָּכֵן שֶׁהָיִינוּ נִשְׁאָרִים מֵרְצוֹנֵנוּ. הָא כֵּיצַד? פָּשׁוּט מְאֹד. כַּיָּדוּעַ, הִשְׁבִּיעַ יוֹסֵף הַצַּדִּיק אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִם בֹּא הַגְּאֻלָּה יַעֲלוּ אֶת אֲרוֹנוֹ עִמָּם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמֶה עָשׂוּ הַמִּצְרִים שֶׁיָּדְעוּ מִכָּךְ? הִנִּיחוּ אֶת אֲרוֹנוֹ בְּתוֹךְ אֲרוֹן מַתֶּכֶת, וְהִטְבִּיעוּהוּ בַּיְאוֹר. הָלַךְ משֶׁה רַבֵּנוּ וְכָתַב בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה קָמֵעַ עַל טַס שֶׁל זָהָב, הִשְׁלִיכוֹ אֶל הַיְאוֹר – וְהָאָרוֹן צָף וְעָלָה. לְקָחוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עַל שִׁכְמוֹ, וְהַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם הִתְאַפְשְׁרָה. כָּךְ כָּתְבוּ חֲזַ"ל (תַּנְחוּמָא בְּשַׁלַּח ב). הֲרֵי זֶה מַדְהִים, מַרְעִישׁ: עַם יִשְׂרָאֵל מָצוּי בִּשְׁבִי מִצְרַיִם, עֲבָדִים מְעוּנִים וּמְשֻׁעְבָּדִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה אֵלָיו לְהוֹשִׁיעוֹ. הַמִּצְרִים מֻכִּים מַכָּה אַחַר מַכָּה, וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זוֹרֵחַ אוֹר בְּמוֹשְׁבוֹתֵיהֶם. וְהָרֶגַע הַגָּדוֹל מַגִּיעַ, הַמִּצְרִים מוּכָנִים לְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם, הָעָם מוּכָן לָצֵאת, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר --- הִבְטִיחוּ הַבְטָחָה וְיֵשׁ לְקַיְּמָהּ. אַךְ מַה יַעֲשׂוּ, הָאָרוֹן שָׁקוּעַ בְּמַעֲמַקֵּי הַנִּילוּס, בִּמְצוּלוֹת נָהָר?! אִם כָּךְ, לֹא יוֹצְאִים! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַכֶּה; עַמּוּד הָאֵשׁ כְּבָר הוֹלֵךְ; עַנְנֵי הַכָּבוֹד מוּכָנִים; הַר סִינַי מַמְתִּין; כָּל הַתַּרְחִישִׁים הַהִסְטוֹרִיִּים מְצַפִּים שֶׁיִּתְבַּצְּעוּ בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה – וְעַם יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹמֵר לְכֻלָּם: "מִצְטַעֲרִים, מִלָּה זוֹ מִלָּה. הִבְטַחְנוּ הַבְטָחָה וְאָנוּ נִשְׁאָרִים כָּאן!" וְהַנִּפְלָא מִכָּל, שֶׁהַמִּצְרִים יָדְעוּ זֹאת מֵרֹאשׁ וּבְטוּחִים הָיוּ שֶׁכָּךְ נִנְהַג. שֶׁלֹּא נֵצֵא מֵאַרְצָם וְנִשָּׁאֵר עַבְדֵיהֶם לָנֶצַח כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נוּכַל לְמַמֵּשׁ אֶת הַהַבְטָחָה. שֶׁעַל כֵּן טָמְנוּ אֶת הָאָרוֹן בְּמַעֲמַקֵּי הַיְאוֹר, לְהַבְטִיחַ אֶת שְׁהוּתֵנוּ בְּאַרְצָם. יָדְעוּ עִם מִי יֵשׁ לָהֶם עֵסֶק... שְׁמִירַת הַבְטָחָה הִיא אַחַד הַמְאַפְיְנִים שֶׁל עַמֵּנוּ: "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית..." (צְפַנְיָה ג-יג), מְאַפְיֵן שֶׁנִּפְסְקוּ עַל פִּיו דִּינִים לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה. בְּנִגּוּד לִבְנֵי נֵכָר "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִבֶּר שָׁוְא וִימִינָם... שָׁקֶר" (תְּהִלִּים קמד), שֶׁאַף מְאַפְיֵן זֶה שִׁמֵּשׁ כְּמָקוֹר לַהֲלָכָה. לֹא הָיְתָה זוֹ הַהַבְטָחָה הַיְּחִידָה שֶׁעֲלוּלָה הָיְתָה לְעַכֵּב אֶת הַגְּאֻלָּה. כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּמַחֲזֵה הַסְּנֶה וְהִטִּיל עָלָיו אֶת מְשִׂימַת הַגְּאֻלָּה, הוֹדִיעוֹ: "אִם אֵין אַתָּה גּוֹאֲלָם, אֵין אַחֵר גּוֹאֲלָם" (שְׁמוֹת רַבָּה ג-ג), שֶׁהֲרֵי מֵרֹאשׁ מְיֹעָד הָיָה לִהְיוֹת הַגּוֹאֵל. אֲחוֹתוֹ הִתְנַבְּאָה עַל כָּךְ, וְאִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה חָזוּ זֹאת בְּאִיצְטַגְנְנוּתָם. וּמֹשֶׁה אוֹמֵר: אֵינִי יָכוֹל לָלֶכֶת וְלִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְיִתְרוֹ שֶׁלֹּא אֵלֵךְ בְּלֹא רְשׁוּתוֹ. הִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִדְבָרָיו, וְהוֹרָהוּ לָשׁוּב אֶל יִתְרוֹ וּלְקַבֵּל אֶת הַסְכָּמָתוֹ. וְהַהַסְכָּמָה נִתְּנָה: "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם". משֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה חֲתַן יִתְרוֹ, אַב לִנְכָדָיו, רוֹעֵה צֹאנוֹ. וּמָה אִם יִתְרוֹ לֹא הָיָה מֵנִיחַ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁגְּזַר דִּין מָוֶת מְרַחֵף עַל רֹאשׁוֹ בְּמִצְרַיִם, לְהִכָּנֵס לְגוֹב הָאֲרָיוֹת. חוֹשֵׁשׁ הָיָה שֶׁיּוֹתִיר אֶת אִשְׁתּוֹ עֲגוּנָה אוֹ אַלְמָנָה וְאֶת נְכָדָיו יְתוֹמִים. וּבִכְלָל, חוֹשֵׁשׁ לְחַיֵּי חֲתָנוֹ אוֹתוֹ הוֹקִיר וְהֶעֱרִיץ. וּבְיַד מִי יַפְקִיד אֶת הַצֹּאן. אָכֵן, אִם לֹא הָיָה יִתְרוֹ מַתִּיר לְמֹשֶׁה אֶת נִדְרוֹ הָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ נִשְׁאָר בְּמִדְיָן וְיִשְׂרָאֵל נְמֵקִים בְּגָלוּת מִצְרַיִם. כֹּחָהּ שֶׁל שְׁבוּעָה, כֹּחוֹ שֶׁל נֶדֶר. אֲבָל שְׁבוּעָה זוֹ שֶׁנִּשְׁבְּעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְיוֹסֵף שׁוֹנָה מִשְּׁבוּעַת משֶׁה רַבֵּנוּ לְיִתְרוֹ. נָשִׂים לֵב לְכָךְ, שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ נִתְּנָה לְיוֹסֵף עַל יְדֵי אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, דּוֹרוֹת לִפְנֵי כֵן, וְעִם זֹאת הִרְגִּישׁוּ כֹּה מְחֻיָּבִים אֵלֶיהָ. כַּמָּה מְחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ הִתְחַיְּבוּת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע" שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ, וּשְׁבוּעוֹתֵיהֶם בְּסִינַי וּבְאֹהֶל מוֹעֵד וּבְעַרְבוֹת מוֹאָב, עַד "שֶׁאֵין לְךָ כָּל דְּבַר מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִכְרְתוּ עָלֶיהָ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה בְּרִיתוֹת עִם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ". "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית... וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת... אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ, וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם", אַף עִם דּוֹרוֹת הָעֲתִידִים לִהְיוֹת. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)