Otzarot-Article

הַמִּשְׁנָה פּוֹתַחַת בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים: "אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר". וּבֵאֲרוּ בַּגְּמָרָא, שֶׁלִּפְעָמִים מְכַנִּים אֶת הַלַּיְלָה הֶאָפֵל בַּכִּנּוּי 'אוֹר' וְזֶה בִּלְשׁוֹן סַגִּי נְהוֹר וּכְדֵי לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה. וְהִמְלִיץ עַל כָּךְ הרה"ק בַּעַל הַ"יִּטַב לֵב" מִסִּיגוּט זַצַ"ל (פ' נֹחַ), בְּשֵׁם הַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב זַצַ"ל, אֶת הַפָּסוּק: "וְרָאִיתִי... שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ" (קֹהֶלֶת ב-יג). וּבֵאֵר, שֶׁהָאוֹר לְעוֹלָם לֹא יִקָּרֵא בְּשֵׁם חֹשֶׁךְ, אֲבָל לְעִתִּים יוּכְלוּ לִקְרֹא לַחֹשֶׁךְ בְּשֵׁם אוֹר. הוּא הַדִּין בַּחָכְמָה וּבַסִּכְלוּת. הַכְּסִיל לְעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהִתְחַזּוֹת לְחָכָם, אֲבָל הֶחָכָם אִם יִרְצֶה יוּכַל לְהִתְחַזּוֹת לִכְסִיל, כְּפִי שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ שִׁנָּה טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ, הִתְחַזָּה לְשׁוֹטֶה וְנִצַּל (מִדְרַשׁ תְּהִלִּים לד.).

וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִרְאֶה, שֶׁלֹּא בִּכְדִי רָמְזוּ לָנוּ חֲזַ"ל תְּכוּנָה זוֹ בִּבְדִיקַת הֶחָמֵץ, הָרוֹמֵז לְיֵצֶר הָרַע, וּבִתְכוּנַת בִּעוּרוֹ. שֶׁלְּעִתִּים מְבַלְבֵּל הַיֵּצֶר אֶת מֹחַ הָאָדָם בְּקֻשְׁיוֹת וּבִסְפֵקוֹת וְאֵינוֹ מוֹצֵא מֵהֵן מוֹצָא. וּכְבָר אָמַר מָרָן הַקְּהִלּוֹת יַעֲקֹב זַצַ"ל לְבָחוּר שֶׁהִתְיַסֵּר בְּפִקְפּוּקִים כָּאֵלֶּה: וְכִי רְבוּתָא הִיא לִשְׁאֹל קֻשְׁיוֹת, הֲרֵי כָּל טִפֵּשׁ יָכוֹל לְשָׁאֲלָן. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה דַּע, שֶׁלַּ'חֲזוֹן אִישׁ' זַצַ"ל, כָּל זֶה לֹא הָיָה קָשֶׁה בִּכְלָל; גְּדוֹל הַמַּאֲמִינִים הָיָה, מַאֲמִין בְּחוּשׁ; גַּם הָרַמְבַּ"ם יָדַע אֶת כָּל שְׁאֵלוֹתֶיךָ וְקָבַע, שֶׁ"עַמּוּד הַחָכְמוֹת" הוּא לְהַאֲמִין בַּבּוֹרֵא (פְּתִיחַת הַיָּד הַחֲזָקָה). וְגַם אַתָּה, רַק תַּחֲלֹף סַעֲרַת הַבִּלְבּוּל, וְהַכֹּל יִתְבַּהֵר וְכָל הַקֻּשְׁיוֹת יִתְפּוֹגְגוּ מֵאֲלֵיהֶן.

וּמַה עַד אָז? כָּתַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מָרְדְּכַי חַיִּים מִסְּלוֹנִים זַצַ"ל (מַאֲמַר מָרְדְּכַי נז): שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: אַחַר כָּל הַשָּׂגוֹתַי אֲנִי מַחֲזִיק בְּמִדַּת הָאֱמוּנָה. שֶׁמָּא תֹּאמַר הֲלֹא כְּתִיב 'פֶּתִי מַאֲמִין לְכָל דָּבָר' - וּמַה בְּכָךְ? אֲנִי פֶּתִי וּמַאֲמִין! וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר "שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה'" (תְּהִלִּים קטז-ו).

וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ, בַּעַל הַ'בִּרְכַּת אַבְרָהָם' מִסְּלוֹנִים זַצַ"ל הִקִּישׁ בֵּין שְׁנֵי מַאַמְרֵי חֲזַ"ל. אָמְרוּ שֶׁבִּזְכוּת הָאֱמוּנָה נִגְאֲלוּ, וְאָמְרוּ שֶׁבִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגְאֲלוּ. וְאֵין זוֹ סְתִירָה: הָאֱמוּנָה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה כְּאֱמוּנָתָן שֶׁל נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת: אֱמוּנָה תְּמִימָה בְּלֹא חֲקִירוֹת וְהִתְפַּלְסְפֻיּוֹת. אִלּוּ הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן נוֹקֵט בָּהּ, הָיִינוּ עַד הַיּוֹם בְּגַן עֵדֶן; אִלּוּ הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹקְטִים בָּהּ, לֹא הָיָה נַעֲשָׂה הָעֵגֶל.

יֵשׁ לוֹמַר לַיֵּצֶר הָרַע כִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּלֶכְתּוֹ לַעֲקֵדָה: "וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ" (תְּהִלִּים כו-יא). (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	שביעי של פסח תשע"א
	האמונה עדיפה על החקירה
	לֵיל הַסֵּדֶר הִנֵּה זֶה בָּא הַמִּשְׁנָה פּוֹתַחַת בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים: "אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר". וּבֵאֲרוּ בַּגְּמָרָא, שֶׁלִּפְעָמִים מְכַנִּים אֶת הַלַּיְלָה הֶאָפֵל בַּכִּנּוּי 'אוֹר' וְזֶה בִּלְשׁוֹן סַגִּי נְהוֹר וּכְדֵי לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה. וְהִמְלִיץ עַל כָּךְ הרה"ק בַּעַל הַ"יִּטַב לֵב" מִסִּיגוּט זַצַ"ל (פ' נֹחַ), בְּשֵׁם הַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב זַצַ"ל, אֶת הַפָּסוּק: "וְרָאִיתִי... שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ" (קֹהֶלֶת ב-יג). וּבֵאֵר, שֶׁהָאוֹר לְעוֹלָם לֹא יִקָּרֵא בְּשֵׁם חֹשֶׁךְ, אֲבָל לְעִתִּים יוּכְלוּ לִקְרֹא לַחֹשֶׁךְ בְּשֵׁם אוֹר. הוּא הַדִּין בַּחָכְמָה וּבַסִּכְלוּת. הַכְּסִיל לְעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהִתְחַזּוֹת לְחָכָם, אֲבָל הֶחָכָם אִם יִרְצֶה יוּכַל לְהִתְחַזּוֹת לִכְסִיל, כְּפִי שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ שִׁנָּה טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ, הִתְחַזָּה לְשׁוֹטֶה וְנִצַּל (מִדְרַשׁ תְּהִלִּים לד.). וּכְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִרְאֶה, שֶׁלֹּא בִּכְדִי רָמְזוּ לָנוּ חֲזַ"ל תְּכוּנָה זוֹ בִּבְדִיקַת הֶחָמֵץ, הָרוֹמֵז לְיֵצֶר הָרַע, וּבִתְכוּנַת בִּעוּרוֹ. שֶׁלְּעִתִּים מְבַלְבֵּל הַיֵּצֶר אֶת מֹחַ הָאָדָם בְּקֻשְׁיוֹת וּבִסְפֵקוֹת וְאֵינוֹ מוֹצֵא מֵהֵן מוֹצָא. וּכְבָר אָמַר מָרָן הַקְּהִלּוֹת יַעֲקֹב זַצַ"ל לְבָחוּר שֶׁהִתְיַסֵּר בְּפִקְפּוּקִים כָּאֵלֶּה: וְכִי רְבוּתָא הִיא לִשְׁאֹל קֻשְׁיוֹת, הֲרֵי כָּל טִפֵּשׁ יָכוֹל לְשָׁאֲלָן. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה דַּע, שֶׁלַּ'חֲזוֹן אִישׁ' זַצַ"ל, כָּל זֶה לֹא הָיָה קָשֶׁה בִּכְלָל; גְּדוֹל הַמַּאֲמִינִים הָיָה, מַאֲמִין בְּחוּשׁ; גַּם הָרַמְבַּ"ם יָדַע אֶת כָּל שְׁאֵלוֹתֶיךָ וְקָבַע, שֶׁ"עַמּוּד הַחָכְמוֹת" הוּא לְהַאֲמִין בַּבּוֹרֵא (פְּתִיחַת הַיָּד הַחֲזָקָה). וְגַם אַתָּה, רַק תַּחֲלֹף סַעֲרַת הַבִּלְבּוּל, וְהַכֹּל יִתְבַּהֵר וְכָל הַקֻּשְׁיוֹת יִתְפּוֹגְגוּ מֵאֲלֵיהֶן. וּמַה עַד אָז? כָּתַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מָרְדְּכַי חַיִּים מִסְּלוֹנִים זַצַ"ל (מַאֲמַר מָרְדְּכַי נז): שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: אַחַר כָּל הַשָּׂגוֹתַי אֲנִי מַחֲזִיק בְּמִדַּת הָאֱמוּנָה. שֶׁמָּא תֹּאמַר הֲלֹא כְּתִיב 'פֶּתִי מַאֲמִין לְכָל דָּבָר' - וּמַה בְּכָךְ? אֲנִי פֶּתִי וּמַאֲמִין! וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר "שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה'" (תְּהִלִּים קטז-ו). וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ, בַּעַל הַ'בִּרְכַּת אַבְרָהָם' מִסְּלוֹנִים זַצַ"ל הִקִּישׁ בֵּין שְׁנֵי מַאַמְרֵי חֲזַ"ל. אָמְרוּ שֶׁבִּזְכוּת הָאֱמוּנָה נִגְאֲלוּ, וְאָמְרוּ שֶׁבִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגְאֲלוּ. וְאֵין זוֹ סְתִירָה: הָאֱמוּנָה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה כְּאֱמוּנָתָן שֶׁל נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת: אֱמוּנָה תְּמִימָה בְּלֹא חֲקִירוֹת וְהִתְפַּלְסְפֻיּוֹת. אִלּוּ הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן נוֹקֵט בָּהּ, הָיִינוּ עַד הַיּוֹם בְּגַן עֵדֶן; אִלּוּ הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹקְטִים בָּהּ, לֹא הָיָה נַעֲשָׂה הָעֵגֶל. יֵשׁ לוֹמַר לַיֵּצֶר הָרַע כִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּלֶכְתּוֹ לַעֲקֵדָה: "וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ" (תְּהִלִּים כו-יא). (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)