Otzarot-Article

"וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כב-לב). כַּיָּדוּעַ, אַרְצוֹת הַבְּרִית הִיא דֶּמוֹקְרַטְיָה. וּבִבְסִיס הַדֶּמוֹקְרָטְיָה עוֹמֶדֶת הַקְּבִיעָה, שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם שָׁוִים. לְכָל אֶחָד - קוֹל אֶחָד. וּבְכָל זֹאת, הַנָּשִׂיא מֻקָּף שָׁם בְּשׁוֹמְרֵי רֹאשׁ חֲמוּשִׁים. וְכַאֲשֶׁר הַנָּשִׂיא קֶנֶדִי נוֹרָה בְּדָאלָאס, טֶכְּסָאס, זִנְּקוּ שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ לְעֶבְרוֹ לְגוֹנֵן עָלָיו בְּגוּפָם. בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ נָכוֹנוּ לִמְסֹר עַל חַיֵּי הַנָּשִׂיא אֶת נַפְשָׁם. וְאִישׁ לֹא שָׁאַל, 'רֶגַע אֶחָד, הֲרֵי זוֹהִי דֶּמוֹקְרַטְיָה, וְהַנָּשִׂיא שָׁוֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ. מַדּוּעַ דּוֹרְשִׁים מֵהֶם לְגוֹנֵן עָלָיו בְּגוּפָם?' וְאִם הָיוּ הֵם נֶהֱרָגִים בִּמְקוֹמוֹ וּמַצִּילִים בְּכָךְ אֶת חַיָּיו, הָיוּ מְצַיְּנִים אוֹתָם לְשֶׁבַח וּמוֹקִירִים אֶת מְסִירוּתָם לְתַפְקִידָם. מַדּוּעַ? מַדּוּעַ הֵם חָבִים אֶת חַיֵּיהֶם לַתַּפְקִיד? הַתְּשׁוּבָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם נִשְׂכְּרוּ לְשֵׁם כָּךְ. הֵם קִבְּלוּ עַל עַצְמָם הִתְחַיְּבוּת זוֹ, וּמְצַפִּים מֵהֶם לְהַצְדִּיק אֶת קַבָּלָתָם לַתַּפְקִיד בְּעֵת מִבְחָן.

מַדּוּעַ נִזְכַּרְנוּ בְּכָךְ? בִּגְלַל פָּסוּק בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". וְכָתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ן זַצַ"ל, מִצְוַת עֲשֵׂה לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר נִדָּרֵשׁ לְכָךְ. לִהְיוֹת מוּכָנִים לְהֵהָרֵג, וְלֹא לַעֲבֹר עַל עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת אוֹ שְׁפִיכוּת דַּמִּים. וְהַפָּסוּק מַמְשִׁיךְ וּמַסְבִּיר, מַדּוּעַ אָנוּ נִדְרָשִׁים לְכָךְ, לִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ: כִּי אָנוּ חַיָּבִים לוֹ הַכֹּל. מִשּׁוּם שֶׁהוּא הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים, שָׁם הִתְעַמְּרוּ בָּנוּ, הִשְׁלִיכוּ אֶת יְלָדֵינוּ לַיְּאוֹר, שִׁעְבְּדוּנוּ בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים. וְהוּא הוֹצִיאָנוּ מִשָּׁם, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לָנוּ לֵאלֹקִים. לְפִיכָךְ, אָנוּ בְּשֵׁרוּתוֹ, עַמּוֹ וַעֲבָדָיו, וְחַיָּבִים לְהַצְדִּיק זֹאת בְּעֵת מִבְחָן.

בִּפְיוּטְרִיקוֹב שֶׁבְּפוֹלַנְיָה חַי רוֹפֵא בָּכִיר, יְהוּדִי מִתְבּוֹלֵל, פְּרוֹפֶסוֹר בֶּרְנָארְד. בְּטִפּוּלוֹ נִמְצָא יְהוּדִי חוֹלֶה שַׁחֶפֶת שֶׁהָלַךְ וְדָעַךְ. בָּא וְסִפֵּר שֶׁבְּכַוָּנָתוֹ לִנְסֹעַ לַמֶּרְחֲצָאוֹת בְּמָארִינְבָּאד, עֲיֶרֶת מַרְפֵּא נוֹדַעַת, כַּחֲוָיָה אַחֲרוֹנָה בַּחַיִּים. בְּדָקוֹ הָרוֹפֵא וְאָמַר לוֹ: "שְׁמַע לְקוֹלִי, הִשָּׁאֵר בְּבֵיתְךָ".

"מַדּוּעַ?" הִתְקוֹמֵם הַחוֹלֶה בְּפֶרֶץ שֶׁל שִׁעוּל מְדַמֵּם.

"רֵאוֹתֶיךָ אֲכוּלוֹת", הִסְבִּיר לוֹ, "יָמֶיךָ סְפוּרִים. הָרַחֲצָה בְּמַעַיְנוֹת הַמַּרְפֵּא מַתִּישָׁה, וְכָל שׁוֹהֶה חַיָּב לַעֲבֹר וַעֲדָה רְפוּאִית שֶׁתִּקְבַּע מִנּוּן וּמֶשֶׁךְ הָרַחֲצָה. יִבְדְּקוּ אוֹתְךָ וְיַחְזִירוּךָ עַל עִקְבוֹתֶיךָ. לֹא תַּרְוִיחַ אֶלָּא אֶת תְּלָאוֹת הַדֶּרֶךְ".

שָׁהָה רֶגַע וְהוֹסִיף: "וַאֲנִי מְסֻפָּק אִם תַּגִּיעַ לְבֵיתְךָ"...

עַקְשָׁן הָיָה הַחוֹלֶה. נָסַע, וְכַאֲשֶׁר חָזָה הַפְּרוֹפֶסוֹר כֵּן הָיָה. נִבְדַּק וְנִשְׁלַח בַּחֲזָרָה. בְּלֵב דָּוֶה שָׁב, מוּדָע לְחֻמְרַת מַצָּבוֹ. כְּשֶׁעָבַר דֶּרֶךְ הָעֲיָרָה לֶעְלוֹב, אָמַר לָרַכָּב: "שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ כָּאן צַדִּיק נוֹדָע, אָסוּר לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָּתוֹ".

סָר לְבֵית הָרַבִּי. שָׂמַח הָרַבִּי לְבוֹאוֹ בְּיוֹתֵר וְיָצָא מִגִּדְרוֹ לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, אַךְ דָּא עָקָא, לֹא מָצָא בְּבֵיתוֹ אֶלָּא כִּכַּר גְּבִינָה מְלוּחָה יְשָׁנָה נוֹשָׁנָה וְקַנְקַן יַיִן יָשָׁן עוֹד יוֹתֵר. פָּרַס מִן הַכִּכָּר וּמָזַג אֶת הַכּוֹס.

מָחָה הָאוֹרֵחַ: אָסוּר לִי, רַבִּי, הָרוֹפֵא אָסַר עָלַי בְּאִסּוּר חָמוּר!"

"הֲבָלִים!" בִּטֵּל הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד מִלֶּעְלוֹב זַצַ"ל אֶת חֲשָׁשוֹ. "כָּעֵת מְקַיֵּם אֲנִי בְּךָ מִצְוָה, וְ'שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רַע' (קֹהֶלֶת ח-ה). אֱכֹל, וְיִהְיֶה לְךָ לִרְפוּאָה!"

הִתְאַזֵּר הַחוֹלֶה בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הַגְּבִינָה הִגְבִּירָה אֶת צִמְאוֹנוֹ וְהִרְוָה אוֹתוֹ בִּגְמִיאַת הַיַּיִן הַיָּשָׁן וְהַטּוֹב. מִטֹּרַח הַדֶּרֶךְ וְהַשְׁפָּעַת הַיַּיִן נָפְלָה עָלָיו תַּרְדֵּמָה, וְהַצַּדִּיק הֵלִינוֹ בְּבֵיתוֹ.

יָשֵׁן - וְקָם בָּרִיא.

שָׁב לְעִירוֹ וְעָלָה אֶל הָרוֹפֵא. סִפֵּר שֶׁהֶחְזִירוּהוּ מֵעֲיֶרֶת הַמַּרְפֵּא.

"הִזְהַרְתִּיךָ", נַעֲנָה. בִּקֵּשׁ לְהִבָּדֵק דֶּרֶךְ שִׁגְרָה, וְהַפְּרוֹפֶסוֹר נִדְהַם: הָרֵאוֹת בְּרִיאוֹת, הַמַּחֲלָה חֲשׂוּכַת הַמַּרְפֵּא שֶׁהָיְתָה בִּשְׁלַבֶּיהָ הַסּוֹפִיִּים וְהַהַרְסָנִיִּים - חָלְפָה וְאֵינֶנָּה.

"אֵיךְ יִתָּכֵן?" קָרָא.

"הָיִיתִי אֵצֶל הָרַבִּי מִלֶּעְלוֹב", עָנָה.

"וּבֵרֵךְ?!" חָקַר הַפְּרוֹפֶסוֹר.

"לֹא. הִכְרִיחַנִי לֶאֱכֹל גְּבִינָה מְלוּחָה וִישָׁנָה וְלִשְׁתּוֹת יַיִן חָזָק"

"אֲבָל זֶה סַם מָוֶת עֲבוּרְךָ!"

"הֵן רוֹאֶה כְּבוֹדוֹ שֶׁהָיָה זֶה סַם חַיִּים!"

הַפְּרוֹפֶסוֹר קָם וְחָבַשׁ כּוֹבָעוֹ: "חַיָּב אֲנִי לִפְגֹּשׁ אָדָם, הַמְּרַפֵּא מַחֲלָה סוֹפָנִית בְּאֶמְצָעוּת רַעַל...", אָמַר וְהִתְעַטֵּף בִּמְעִילוֹ.

הָרַבִּי הִמְתִּין לוֹ. לְיָמִים גִּלָּה שֶׁעֲבוּרוֹ חוֹלֵל אֶת הַנֵּס, עַל מְנָת לְחַלֵּץ אֶת הַנְּשָׁמָה הַגְּבוֹהָה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת וְלַהֲשִׁיבָהּ לְכוּר מַחְצַבְתָּהּ. בִּפְגִישָׁתָם הִתְחוֹלֵל הַמַּהְפָּךְ. הַפְּרוֹפֶסוֹר הַנּוֹדָע הָפַךְ לְבַעַל תְּשׁוּבָה, הִסְתַּפַּח לַעֲדַת תַּלְמִידֵי הַחוֹזֶה מִלֻּבְּלִין זַצַ"ל, וּלְיָמִים הֻכְתַּר כְּצַדִּיק וּפוֹעֵל יְשׁוּעוֹת. הֲלֹא הוּא הַצַּדִּיק רַבִּי חַיִּים דָּוִד דּוֹקְטוֹר זַ"ל.

דְּבַר פֶּלֶא הָיָה, כִּי מִיַּד הֵחֵל הָרַבִּי מִלֶּעְלוֹב לְשׂוֹחֵחַ עִם הָרוֹפֵא בְּעִנְיָנִים גְּבוֹהִים וְרָמִים; מִכִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִסִּתְרֵי תּוֹרַת הַקַּבָּלָה. הַפְּרוֹפֶסוֹר נִרְתַּע, מָחָה: "רַבִּי קָדוֹשׁ", קָרָא, "אֶמֶשׁ עוֹד אָכַלְתִּי נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת"... רַחֲמָנָא לִיצְלָן.

"אָכֵן", הֵשִׁיבוֹ הַצַּדִּיק בְּנֹעַם, "אֶמֶשׁ הָיִיתָ שָׁקוּעַ בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהַיּוֹם חָוִיתָ יְצִיאַת מִצְרַיִם פְּרָטִית. וּמַה נֶּאֱמַר שָׁם? "מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה וּקְחוּ לָכֶם צֹאן שֶׁל מִצְוָה" (שְׁמוֹת יב-ג), בְּרֶגַע אֶחָד יָכוֹל הָאָדָם לָצֵאת מֵהָאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל.

לֹא בְּכֹחוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמָרְקוֹ וּמְנַשְּׂאוֹ: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלַי!" (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	חול המועד פסח תשע"א
	לפעמים העצה נגד יצר הרע היא טיפשות
	"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (יט-טו) תּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת חַיִּים נִצְחִית מְצַוָּה אוֹתָנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כב-לב). כַּיָּדוּעַ, אַרְצוֹת הַבְּרִית הִיא דֶּמוֹקְרַטְיָה. וּבִבְסִיס הַדֶּמוֹקְרָטְיָה עוֹמֶדֶת הַקְּבִיעָה, שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם שָׁוִים. לְכָל אֶחָד - קוֹל אֶחָד. וּבְכָל זֹאת, הַנָּשִׂיא מֻקָּף שָׁם בְּשׁוֹמְרֵי רֹאשׁ חֲמוּשִׁים. וְכַאֲשֶׁר הַנָּשִׂיא קֶנֶדִי נוֹרָה בְּדָאלָאס, טֶכְּסָאס, זִנְּקוּ שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ לְעֶבְרוֹ לְגוֹנֵן עָלָיו בְּגוּפָם. בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ נָכוֹנוּ לִמְסֹר עַל חַיֵּי הַנָּשִׂיא אֶת נַפְשָׁם. וְאִישׁ לֹא שָׁאַל, 'רֶגַע אֶחָד, הֲרֵי זוֹהִי דֶּמוֹקְרַטְיָה, וְהַנָּשִׂיא שָׁוֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ. מַדּוּעַ דּוֹרְשִׁים מֵהֶם לְגוֹנֵן עָלָיו בְּגוּפָם?' וְאִם הָיוּ הֵם נֶהֱרָגִים בִּמְקוֹמוֹ וּמַצִּילִים בְּכָךְ אֶת חַיָּיו, הָיוּ מְצַיְּנִים אוֹתָם לְשֶׁבַח וּמוֹקִירִים אֶת מְסִירוּתָם לְתַפְקִידָם. מַדּוּעַ? מַדּוּעַ הֵם חָבִים אֶת חַיֵּיהֶם לַתַּפְקִיד? הַתְּשׁוּבָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם נִשְׂכְּרוּ לְשֵׁם כָּךְ. הֵם קִבְּלוּ עַל עַצְמָם הִתְחַיְּבוּת זוֹ, וּמְצַפִּים מֵהֶם לְהַצְדִּיק אֶת קַבָּלָתָם לַתַּפְקִיד בְּעֵת מִבְחָן. מַדּוּעַ נִזְכַּרְנוּ בְּכָךְ? בִּגְלַל פָּסוּק בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". וְכָתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ן זַצַ"ל, מִצְוַת עֲשֵׂה לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר נִדָּרֵשׁ לְכָךְ. לִהְיוֹת מוּכָנִים לְהֵהָרֵג, וְלֹא לַעֲבֹר עַל עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת אוֹ שְׁפִיכוּת דַּמִּים. וְהַפָּסוּק מַמְשִׁיךְ וּמַסְבִּיר, מַדּוּעַ אָנוּ נִדְרָשִׁים לְכָךְ, לִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ: כִּי אָנוּ חַיָּבִים לוֹ הַכֹּל. מִשּׁוּם שֶׁהוּא הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים, שָׁם הִתְעַמְּרוּ בָּנוּ, הִשְׁלִיכוּ אֶת יְלָדֵינוּ לַיְּאוֹר, שִׁעְבְּדוּנוּ בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים. וְהוּא הוֹצִיאָנוּ מִשָּׁם, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לָנוּ לֵאלֹקִים. לְפִיכָךְ, אָנוּ בְּשֵׁרוּתוֹ, עַמּוֹ וַעֲבָדָיו, וְחַיָּבִים לְהַצְדִּיק זֹאת בְּעֵת מִבְחָן. בִּפְיוּטְרִיקוֹב שֶׁבְּפוֹלַנְיָה חַי רוֹפֵא בָּכִיר, יְהוּדִי מִתְבּוֹלֵל, פְּרוֹפֶסוֹר בֶּרְנָארְד. בְּטִפּוּלוֹ נִמְצָא יְהוּדִי חוֹלֶה שַׁחֶפֶת שֶׁהָלַךְ וְדָעַךְ. בָּא וְסִפֵּר שֶׁבְּכַוָּנָתוֹ לִנְסֹעַ לַמֶּרְחֲצָאוֹת בְּמָארִינְבָּאד, עֲיֶרֶת מַרְפֵּא נוֹדַעַת, כַּחֲוָיָה אַחֲרוֹנָה בַּחַיִּים. בְּדָקוֹ הָרוֹפֵא וְאָמַר לוֹ: "שְׁמַע לְקוֹלִי, הִשָּׁאֵר בְּבֵיתְךָ". "מַדּוּעַ?" הִתְקוֹמֵם הַחוֹלֶה בְּפֶרֶץ שֶׁל שִׁעוּל מְדַמֵּם. "רֵאוֹתֶיךָ אֲכוּלוֹת", הִסְבִּיר לוֹ, "יָמֶיךָ סְפוּרִים. הָרַחֲצָה בְּמַעַיְנוֹת הַמַּרְפֵּא מַתִּישָׁה, וְכָל שׁוֹהֶה חַיָּב לַעֲבֹר וַעֲדָה רְפוּאִית שֶׁתִּקְבַּע מִנּוּן וּמֶשֶׁךְ הָרַחֲצָה. יִבְדְּקוּ אוֹתְךָ וְיַחְזִירוּךָ עַל עִקְבוֹתֶיךָ. לֹא תַּרְוִיחַ אֶלָּא אֶת תְּלָאוֹת הַדֶּרֶךְ". שָׁהָה רֶגַע וְהוֹסִיף: "וַאֲנִי מְסֻפָּק אִם תַּגִּיעַ לְבֵיתְךָ"... עַקְשָׁן הָיָה הַחוֹלֶה. נָסַע, וְכַאֲשֶׁר חָזָה הַפְּרוֹפֶסוֹר כֵּן הָיָה. נִבְדַּק וְנִשְׁלַח בַּחֲזָרָה. בְּלֵב דָּוֶה שָׁב, מוּדָע לְחֻמְרַת מַצָּבוֹ. כְּשֶׁעָבַר דֶּרֶךְ הָעֲיָרָה לֶעְלוֹב, אָמַר לָרַכָּב: "שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ כָּאן צַדִּיק נוֹדָע, אָסוּר לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָּתוֹ". סָר לְבֵית הָרַבִּי. שָׂמַח הָרַבִּי לְבוֹאוֹ בְּיוֹתֵר וְיָצָא מִגִּדְרוֹ לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, אַךְ דָּא עָקָא, לֹא מָצָא בְּבֵיתוֹ אֶלָּא כִּכַּר גְּבִינָה מְלוּחָה יְשָׁנָה נוֹשָׁנָה וְקַנְקַן יַיִן יָשָׁן עוֹד יוֹתֵר. פָּרַס מִן הַכִּכָּר וּמָזַג אֶת הַכּוֹס. מָחָה הָאוֹרֵחַ: אָסוּר לִי, רַבִּי, הָרוֹפֵא אָסַר עָלַי בְּאִסּוּר חָמוּר!" "הֲבָלִים!" בִּטֵּל הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד מִלֶּעְלוֹב זַצַ"ל אֶת חֲשָׁשוֹ. "כָּעֵת מְקַיֵּם אֲנִי בְּךָ מִצְוָה, וְ'שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רַע' (קֹהֶלֶת ח-ה). אֱכֹל, וְיִהְיֶה לְךָ לִרְפוּאָה!" הִתְאַזֵּר הַחוֹלֶה בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הַגְּבִינָה הִגְבִּירָה אֶת צִמְאוֹנוֹ וְהִרְוָה אוֹתוֹ בִּגְמִיאַת הַיַּיִן הַיָּשָׁן וְהַטּוֹב. מִטֹּרַח הַדֶּרֶךְ וְהַשְׁפָּעַת הַיַּיִן נָפְלָה עָלָיו תַּרְדֵּמָה, וְהַצַּדִּיק הֵלִינוֹ בְּבֵיתוֹ. יָשֵׁן - וְקָם בָּרִיא. שָׁב לְעִירוֹ וְעָלָה אֶל הָרוֹפֵא. סִפֵּר שֶׁהֶחְזִירוּהוּ מֵעֲיֶרֶת הַמַּרְפֵּא. "הִזְהַרְתִּיךָ", נַעֲנָה. בִּקֵּשׁ לְהִבָּדֵק דֶּרֶךְ שִׁגְרָה, וְהַפְּרוֹפֶסוֹר נִדְהַם: הָרֵאוֹת בְּרִיאוֹת, הַמַּחֲלָה חֲשׂוּכַת הַמַּרְפֵּא שֶׁהָיְתָה בִּשְׁלַבֶּיהָ הַסּוֹפִיִּים וְהַהַרְסָנִיִּים - חָלְפָה וְאֵינֶנָּה. "אֵיךְ יִתָּכֵן?" קָרָא. "הָיִיתִי אֵצֶל הָרַבִּי מִלֶּעְלוֹב", עָנָה. "וּבֵרֵךְ?!" חָקַר הַפְּרוֹפֶסוֹר. "לֹא. הִכְרִיחַנִי לֶאֱכֹל גְּבִינָה מְלוּחָה וִישָׁנָה וְלִשְׁתּוֹת יַיִן חָזָק" "אֲבָל זֶה סַם מָוֶת עֲבוּרְךָ!" "הֵן רוֹאֶה כְּבוֹדוֹ שֶׁהָיָה זֶה סַם חַיִּים!" הַפְּרוֹפֶסוֹר קָם וְחָבַשׁ כּוֹבָעוֹ: "חַיָּב אֲנִי לִפְגֹּשׁ אָדָם, הַמְּרַפֵּא מַחֲלָה סוֹפָנִית בְּאֶמְצָעוּת רַעַל...", אָמַר וְהִתְעַטֵּף בִּמְעִילוֹ. הָרַבִּי הִמְתִּין לוֹ. לְיָמִים גִּלָּה שֶׁעֲבוּרוֹ חוֹלֵל אֶת הַנֵּס, עַל מְנָת לְחַלֵּץ אֶת הַנְּשָׁמָה הַגְּבוֹהָה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת וְלַהֲשִׁיבָהּ לְכוּר מַחְצַבְתָּהּ. בִּפְגִישָׁתָם הִתְחוֹלֵל הַמַּהְפָּךְ. הַפְּרוֹפֶסוֹר הַנּוֹדָע הָפַךְ לְבַעַל תְּשׁוּבָה, הִסְתַּפַּח לַעֲדַת תַּלְמִידֵי הַחוֹזֶה מִלֻּבְּלִין זַצַ"ל, וּלְיָמִים הֻכְתַּר כְּצַדִּיק וּפוֹעֵל יְשׁוּעוֹת. הֲלֹא הוּא הַצַּדִּיק רַבִּי חַיִּים דָּוִד דּוֹקְטוֹר זַ"ל. דְּבַר פֶּלֶא הָיָה, כִּי מִיַּד הֵחֵל הָרַבִּי מִלֶּעְלוֹב לְשׂוֹחֵחַ עִם הָרוֹפֵא בְּעִנְיָנִים גְּבוֹהִים וְרָמִים; מִכִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִסִּתְרֵי תּוֹרַת הַקַּבָּלָה. הַפְּרוֹפֶסוֹר נִרְתַּע, מָחָה: "רַבִּי קָדוֹשׁ", קָרָא, "אֶמֶשׁ עוֹד אָכַלְתִּי נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת"... רַחֲמָנָא לִיצְלָן. "אָכֵן", הֵשִׁיבוֹ הַצַּדִּיק בְּנֹעַם, "אֶמֶשׁ הָיִיתָ שָׁקוּעַ בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהַיּוֹם חָוִיתָ יְצִיאַת מִצְרַיִם פְּרָטִית. וּמַה נֶּאֱמַר שָׁם? "מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה וּקְחוּ לָכֶם צֹאן שֶׁל מִצְוָה" (שְׁמוֹת יב-ג), בְּרֶגַע אֶחָד יָכוֹל הָאָדָם לָצֵאת מֵהָאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל. לֹא בְּכֹחוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמָרְקוֹ וּמְנַשְּׂאוֹ: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלַי!" (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)