Otzarot-Article

"נֶגַע צָרָעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם" (יג-ט) יְדוּעִים דִּבְרֵי רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל, שֶׁהַנְּגָעִים לֹא בָּאוּ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ נֵס וָפֶלֶא, וְעַל כֵּן, אֵין הַגּוֹיִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים (נְגָעִים ג-א). וְכַאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל יָרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ, פָּסְקוּ הַנְּגָעִים אַף מִמֶּנּוּ. וְאֵין זוֹ מַעֲלָה, אֶלָּא חִסָּרוֹן.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁדָּמוֹ מֻרְעָל. כְּשֶׁהַהַרְעָלָה מִתְנַקֶּזֶת לְפֶצַע מֻגְלָתִי, מְכֹעָר וּמְיַסֵּר, מָצוּי הוּא כְּבָר בְּתַהֲלִיךְ הַחְלָמָה, כִּי תְּטֻפַּל הַמֻּרְסָה וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהַמַּחֲלָה נִסְתֶּרֶת וּמְקַנֶּנֶת בַּגּוּף, מְסֻכֶּנֶת הִיא לְאֵין שִׁעוּר. כָּךְ הֵם חֲטָאֵי הַלָּשׁוֹן שֶׁבְּגִינָם בָּאָה הַצָּרַעַת. כְּשֶׁכְּבָר בִּצְבְּצָה הַצָּרַעַת הַחוּצָה וְהֵבִיאָה לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וּתְשׁוּבָה וּלְתַהֲלִיךְ הַחְלָמָה רוּחָנִי וְגַשְׁמִי, הָיָה זֶה נִפְלָא. כַּמָּה נוֹרָא הוּא, כְּשֶׁהַמַּחֲלָה מְקַנֶּנֶת בַּסֵּתֶר וְרוּחַ טֻמְאָה שׁוֹרָה עַל הָאָדָם וּמְקַנֶּנֶת בְּנַפְשׁוֹ, כְּדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב רסד:), כַּמָּה אֻמְלָל הוּא וּמַה נּוֹרָא מַצָּבוֹ.

עַתָּה, צֵא וּרְאֵה: בֶּעָבָר, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַיֵּצֶר הָרַע לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בְּלָשׁוֹן הָרַע, הִזְהִירוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: לָשׁוֹן הָרַע הוֹרֶגֶת שְׁלֹשָׁה: אֶת הַמְּסַפֵּר, אֶת הַשּׁוֹמֵעַ וְאֶת הָאִישׁ שֶׁעָלָיו דִּבְּרוּ. שְׁלֹשָׁה בִּלְבַד. אֲבָל כַּיּוֹם, בְּעִידַן הַתִּקְשֹׁרֶת הַכְּתוּבָה וְהָאֶלֶקְטְרוֹנִית, עֲלוּלִים לַהֲרֹג בְּהֶבֶל פֶּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. כַּמָּה חֲטָאִים מוֹסִיפִים וְכַמָּה קִטְרוּגִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן.

עוֹמְדִים אָנוּ וְתוֹהִים, מַדּוּעַ לֹא בָּא בֶּן-יִשַׁי, מַדּוּעַ מִתְמַהְמַהַת הַגְּאֻלָּה? לַמִּדְרָשׁ יֵשׁ עַל כָּךְ תְּשׁוּבָה: "הָיָה משֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר, מַה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁתַּעַבְּדוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אֶת הָאִישׁ הָעִבְרִי אוֹמֵר 'הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי', אָמַר משֶׁה, לָשׁוֹן הָרַע יֵשׁ בֵּינֵיהֶם הֵיאַךְ יִהְיוּ רְאוּיִין לַגְּאֻלָּה?! לְכָךְ אָמַר: אָכֵן נוֹדָע הַדָּבָר! עַתָּה יָדַעְתִּי בְּאֵיזֶה דָּבָר הֵם מִשְׁתַּעְבְּדִים".

עוֹמְדִים אָנוּ וּתְמֵהִים: הֲרֵי תּוֹרָה מְגִינָה וּמַצִּילָה, "עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בַּמִּלְחָמָה בִּזְכוּת שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה" (מַכּוֹת י.), וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה תּוֹרָה יֵשׁ בַּדּוֹר, הֲלֹא הֵיכְלֵי הַיְּשִׁיבוֹת מְלֵאִים מִפֶּה לְפֶה וּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ מְלֵאִים בְּלוֹמְדִים, גַּם כּוֹלְלֵי אַבְרֵכִים וְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה קַיָּמִים לַאֲלָפִים. וְאֵיךְ הִדַּרְדֵּר כָּךְ הַמַּצָּב, אֵיךְ אָפֵס הַבִּטָּחוֹן וּפָשְׂתָה הַתְּבוּסָתָנוּת?!

גַּם עַל כָּךְ יֵשׁ לַמִּדְרָשׁ תְּשׁוּבָה: "מָצִינוּ תִּינוֹקוֹת (נְעָרִים) בִּימֵי דָּוִד, שֶׁעַד שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא הָיוּ יוֹדְעִים לִדְרֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה מ"ט פָּנִים טָמֵא וּמ"ט פָּנִים טָהוֹר. וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה וְנוֹפְלִים. אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ בָּהֶם הוֹלְכֵי רָכִיל, שֶׁהָיוּ לְהוּטִים אַחַר לָשׁוֹן הָרַע, הָיוּ נוֹפְלִים" (וַיִּקְרָא רַבָּה כו-ב)

נוֹרָא הַדָּבָר! נוֹרָא מַה בְּכֹחַ חֲטָאֵי הַלָּשׁוֹן לְחוֹלֵל, וְהַדּוֹר פָּרוּץ כָּל כָּךְ בְּעִנְיַן זֶה שֶׁכִּמְעַט וְנַעֲשָׂה כְּהֶתֵּר. וּמַה תִּקְוָתֵנוּ, מַה נְּיַחֵל? הַאִם בְּכֹחֵנוּ לִסְכֹּר אֶת פִּי הַשַּׁדְרָנִים, לִמְנֹעַ אֶת תְּפוּצַת הָעִתּוֹנִים וְלַעֲצֹר אֶת שִׁטְפוֹן הָרְכִילוּת וּמַבּוּל הַמֶּלֶל?!

בְּרַם, יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעֱלָם (פָּרָשַׁת נֹחַ), שֶׁבִּזְכוּת הִתְאַגְּדוּת אַחַת - "חֲדָא כָּנִישְׁתָא" - שֶׁחֲבֵרֶיהָ יִנְהֲגוּ כַּשּׁוּרָה, בִּזְכוּתָם יִתְכַּנְּסוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לְאוֹתָהּ הִתְאַגְּדוּת. אַשְׁרֵי הַמִּתְאַגְּדִים בַּאֲגֻדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, וּמִתְנַזְּרִים מִשִּׁטְפוֹן רְכִילוּת הַתִּקְשֹׁרֶת לְסוּגֶיהָ. הֵם מַצִּילִים אֶת עַצְמָם מֵעֲבֵרוֹת רַבּוֹת וְחַיִּים בַּאֲוִירָה מְטֹהֶרֶת וְזַכָּה - וְהָעִקָּר, בִּזְכוּתָם תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	חול המועד פסח תשע"א
	התורה, תורת חיים היא
	"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) לִכְאוֹרָה, הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּתֵב: "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה" כִּי הַלָּשׁוֹן "וְיִקְחוּ" פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁנּוֹתְנֵי הַתְּרוּמָה לוֹקְחִים וּמְקַבְּלִים "נֶגַע צָרָעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם" (יג-ט) יְדוּעִים דִּבְרֵי רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל, שֶׁהַנְּגָעִים לֹא בָּאוּ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ נֵס וָפֶלֶא, וְעַל כֵּן, אֵין הַגּוֹיִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים (נְגָעִים ג-א). וְכַאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל יָרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ, פָּסְקוּ הַנְּגָעִים אַף מִמֶּנּוּ. וְאֵין זוֹ מַעֲלָה, אֶלָּא חִסָּרוֹן. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁדָּמוֹ מֻרְעָל. כְּשֶׁהַהַרְעָלָה מִתְנַקֶּזֶת לְפֶצַע מֻגְלָתִי, מְכֹעָר וּמְיַסֵּר, מָצוּי הוּא כְּבָר בְּתַהֲלִיךְ הַחְלָמָה, כִּי תְּטֻפַּל הַמֻּרְסָה וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהַמַּחֲלָה נִסְתֶּרֶת וּמְקַנֶּנֶת בַּגּוּף, מְסֻכֶּנֶת הִיא לְאֵין שִׁעוּר. כָּךְ הֵם חֲטָאֵי הַלָּשׁוֹן שֶׁבְּגִינָם בָּאָה הַצָּרַעַת. כְּשֶׁכְּבָר בִּצְבְּצָה הַצָּרַעַת הַחוּצָה וְהֵבִיאָה לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וּתְשׁוּבָה וּלְתַהֲלִיךְ הַחְלָמָה רוּחָנִי וְגַשְׁמִי, הָיָה זֶה נִפְלָא. כַּמָּה נוֹרָא הוּא, כְּשֶׁהַמַּחֲלָה מְקַנֶּנֶת בַּסֵּתֶר וְרוּחַ טֻמְאָה שׁוֹרָה עַל הָאָדָם וּמְקַנֶּנֶת בְּנַפְשׁוֹ, כְּדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב רסד:), כַּמָּה אֻמְלָל הוּא וּמַה נּוֹרָא מַצָּבוֹ. עַתָּה, צֵא וּרְאֵה: בֶּעָבָר, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַיֵּצֶר הָרַע לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בְּלָשׁוֹן הָרַע, הִזְהִירוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: לָשׁוֹן הָרַע הוֹרֶגֶת שְׁלֹשָׁה: אֶת הַמְּסַפֵּר, אֶת הַשּׁוֹמֵעַ וְאֶת הָאִישׁ שֶׁעָלָיו דִּבְּרוּ. שְׁלֹשָׁה בִּלְבַד. אֲבָל כַּיּוֹם, בְּעִידַן הַתִּקְשֹׁרֶת הַכְּתוּבָה וְהָאֶלֶקְטְרוֹנִית, עֲלוּלִים לַהֲרֹג בְּהֶבֶל פֶּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. כַּמָּה חֲטָאִים מוֹסִיפִים וְכַמָּה קִטְרוּגִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן. עוֹמְדִים אָנוּ וְתוֹהִים, מַדּוּעַ לֹא בָּא בֶּן-יִשַׁי, מַדּוּעַ מִתְמַהְמַהַת הַגְּאֻלָּה? לַמִּדְרָשׁ יֵשׁ עַל כָּךְ תְּשׁוּבָה: "הָיָה משֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר, מַה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁתַּעַבְּדוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אֶת הָאִישׁ הָעִבְרִי אוֹמֵר 'הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי', אָמַר משֶׁה, לָשׁוֹן הָרַע יֵשׁ בֵּינֵיהֶם הֵיאַךְ יִהְיוּ רְאוּיִין לַגְּאֻלָּה?! לְכָךְ אָמַר: אָכֵן נוֹדָע הַדָּבָר! עַתָּה יָדַעְתִּי בְּאֵיזֶה דָּבָר הֵם מִשְׁתַּעְבְּדִים". עוֹמְדִים אָנוּ וּתְמֵהִים: הֲרֵי תּוֹרָה מְגִינָה וּמַצִּילָה, "עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בַּמִּלְחָמָה בִּזְכוּת שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה" (מַכּוֹת י.), וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה תּוֹרָה יֵשׁ בַּדּוֹר, הֲלֹא הֵיכְלֵי הַיְּשִׁיבוֹת מְלֵאִים מִפֶּה לְפֶה וּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ מְלֵאִים בְּלוֹמְדִים, גַּם כּוֹלְלֵי אַבְרֵכִים וְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה קַיָּמִים לַאֲלָפִים. וְאֵיךְ הִדַּרְדֵּר כָּךְ הַמַּצָּב, אֵיךְ אָפֵס הַבִּטָּחוֹן וּפָשְׂתָה הַתְּבוּסָתָנוּת?! גַּם עַל כָּךְ יֵשׁ לַמִּדְרָשׁ תְּשׁוּבָה: "מָצִינוּ תִּינוֹקוֹת (נְעָרִים) בִּימֵי דָּוִד, שֶׁעַד שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא הָיוּ יוֹדְעִים לִדְרֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה מ"ט פָּנִים טָמֵא וּמ"ט פָּנִים טָהוֹר. וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה וְנוֹפְלִים. אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ בָּהֶם הוֹלְכֵי רָכִיל, שֶׁהָיוּ לְהוּטִים אַחַר לָשׁוֹן הָרַע, הָיוּ נוֹפְלִים" (וַיִּקְרָא רַבָּה כו-ב) נוֹרָא הַדָּבָר! נוֹרָא מַה בְּכֹחַ חֲטָאֵי הַלָּשׁוֹן לְחוֹלֵל, וְהַדּוֹר פָּרוּץ כָּל כָּךְ בְּעִנְיַן זֶה שֶׁכִּמְעַט וְנַעֲשָׂה כְּהֶתֵּר. וּמַה תִּקְוָתֵנוּ, מַה נְּיַחֵל? הַאִם בְּכֹחֵנוּ לִסְכֹּר אֶת פִּי הַשַּׁדְרָנִים, לִמְנֹעַ אֶת תְּפוּצַת הָעִתּוֹנִים וְלַעֲצֹר אֶת שִׁטְפוֹן הָרְכִילוּת וּמַבּוּל הַמֶּלֶל?! בְּרַם, יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעֱלָם (פָּרָשַׁת נֹחַ), שֶׁבִּזְכוּת הִתְאַגְּדוּת אַחַת - "חֲדָא כָּנִישְׁתָא" - שֶׁחֲבֵרֶיהָ יִנְהֲגוּ כַּשּׁוּרָה, בִּזְכוּתָם יִתְכַּנְּסוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לְאוֹתָהּ הִתְאַגְּדוּת. אַשְׁרֵי הַמִּתְאַגְּדִים בַּאֲגֻדַּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, וּמִתְנַזְּרִים מִשִּׁטְפוֹן רְכִילוּת הַתִּקְשֹׁרֶת לְסוּגֶיהָ. הֵם מַצִּילִים אֶת עַצְמָם מֵעֲבֵרוֹת רַבּוֹת וְחַיִּים בַּאֲוִירָה מְטֹהֶרֶת וְזַכָּה - וְהָעִקָּר, בִּזְכוּתָם תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)