Otzarot-Article

"קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה" (לה-ה) כַּאֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַחֲנָכוֹ, אָמַר בְּדִבְרֵי תְּפִלָּתוֹ: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ (לֹא יְכִילוּךָ) אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה..." (מְלָכִים א ח-כז). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (יְשַׁעְיָהוּ סו-א), וְהוּא כִּבְיָכוֹל צִמְצֵם אֶת שְׁכִינָתוֹ לְתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן וּלְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּקְרָאָם בַּשֵּׁם "בֵּיתוֹ".

וְכָאן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֵן "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ" (תְּהִלִּים כד-א). אִם עָלָה רָצוֹן מִלְּפָנָיו לְהַשְׁרוֹת אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּבַיִת מְיֻחָד, בְּמִשְׁכָּן, יָכוֹל הָיָה לִבְנוֹתוֹ בְּמַאֲמָרוֹ כִּבְרִיאַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. יָכוֹל הָיָה לְצַוּוֹת לְמַלְאֲכֵי מָרוֹם לִבְנוֹתוֹ.

בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין ק.) מְסֻפָּר עַל תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁזָּכָה וְרָאָה מַלְאֲכֵי מָרוֹם מְסַתְּתִים אַבְנֵי עֲנָק יְקָרוֹת, שֶׁיִּקָּבְעוּ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם לְעָתִיד לָבוֹא. אִם כֵּן, מַדּוּעַ הוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת אֶת מִשְׁכָּנוֹ מֵעֵצִים פְּשׁוּטִים וְלֹא יְצָרוֹ מֵאוֹתָן אֲבָנִים יְקָרוֹת? מַדּוּעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר לוֹ הַכֶּסֶף וְלוֹ הַזָּהָב, לֹא בָּרָא מַחְצַב זָהָב כְּדֵי שֶׁיִּצְּקוּ מִמֶּנוּ מוֹטוֹת זָהָב טָהוֹר לְקוֹרוֹת הַמִּשְׁכָּן? מַדּוּעַ צִוָּה לַעֲרֹךְ מַגְבִּית וּלְקַבֵּץ שֶׁקֶל לְשֶׁקֶל, לִקְנִיַּת זָהָב שֶׁיַּסְפִּיק רַק כְּדֵי צִפּוּי הַקּוֹרוֹת וְהַבְּרִיחִים, וְצִפּוּי הַשֻׁלְחָן וְהַמִּזְבֵּחַ?

וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה וִיסוֹדִית. הִיא תְּלַמֵּד אוֹתָנוּ פֶּרֶק בַּהֲבָנַת עַצְמֵנוּ, וְתָכִין אוֹתָנוּ לַהֲפָקַת הַלְּקָחִים הַנִּדְרָשִׁים לָנוּ לְאָשְׁרֵנוּ וּלְטוֹבָתֵנוּ.

וְנִפְתַּח בְּסִפּוּר עֵדוּתוֹ שֶׁל הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל (מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ): מִשְׁפָּחָה מְאֻשֶּׁרֶת הָיְתָה בְּפוֹלַנְיָה שֶׁלִּפְנֵי הַשּׁוֹאָה, בַּעַל וְאִשְׁתּוֹ וּבְנָם הַיָּחִיד. חַיֵּיהֶם הִתְנַהֲלוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת בָּעֲיָרָה קְטַנָּה וּשְׁלֵוָה. הַמִּלְחָמָה פָּרְצָה, וּפוֹלַנְיָה נִכְבְּשָׁה. הַצּוֹרְרִים פָּנוּ לְבִצּוּעַ מְזִימָתָם: לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְהוּדִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן. הַמִּשְׁפָּחָה הַקְּטַנָּה הִתְכַּנְּסָה וְטִכְּסָה עֵצָה. יְדִידִים נָכְרִים הִצִּיעוּ לָאֵם לְהִסְתַּתֵּר אֶצְלָם, לְהִתְחַזּוֹת כְּבַת הַמִּשְׁפָּחָה. הָאָב וּבְנוֹ לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן, הָיוּ מְגַלִּים אֶת יַהֲדוּתָם. הֶחְלִיטוּ שֶׁהַשְּׁנַיִם יִמָּלְטוּ וִינַסּוּ לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל. הָאֵם תִּסְתַּתֵּר אֵצֶל הַמַּכָּרִים, וְכַאֲשֶׁר הַנְּסִבּוֹת יְאַפְשְׁרוּ זֹאת תָּשׁוּב הַמִּשְׁפָּחָה וְתִתְאַחֵד.

אֵין לְשַׁעֵר אֶת כְּאֵב הַפְּרֵדָה, אֶת רֶגַע הַהִתְנַתְּקוּת שֶׁל הָאֵם הָאוֹהֶבֶת מִבַּעֲלָהּ וּמִבְּנָהּ יְחִידָהּ אוֹתוֹ אָהֲבָה כְּנַפְשָׁהּ, מִבְּלִי שֶׁתֵּדַע אִם תָּשׁוּב לִרְאוֹתָם.

הָאָב נָדַד בִּדְרָכִים מְסֻכָּנוֹת, חֵרֵף אֶת נַפְשׁוֹ עִם בְּנוֹ יְחִידוֹ, חָצָה גְּבוּלוֹת וְאֹרְחוֹת יַמִּים עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ לְאַנְגְלִיָּה. שָׁם הִכִּירוֹ הָרַב דֶּסְלֶר, שֶׁכִּהֵן אוֹתָהּ עֵת בִּישִׁיבַת גֵּיְטְסְהֵד.

הַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה. מַפֶּלֶת הַצּוֹרְרִים הָיְתָה מוֹחֶצֶת, כְּפַרְעֹה, כְּהַמָּן, כְּאַנְטִיּוֹכוּס וּכְכָל צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל. בַּתֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁהִשְׂתָּרֵר בַּיַּבֶּשֶׁת יָצָא הָאָב לְחַפֵּשׂ אַחַר רַעְיָתוֹ. לְאָשְׁרוֹ וּלְשִׂמְחָתוֹ מְצָאָהּ בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה בְּבֵית הַמַּכָּרִים הַנָּכְרִים.

אֵין לְתָאֵר אֶת הַפְּגִישָׁה הַמְרַגֶּשֶׁת. הִיא סִפְּרָה כֵּיצַד חָשְׁבָה כָּל הַעֵת, הָגְתָה וְחָלְמָה אַךְ וְרַק עַל הָרֶגַע הַנִּכְסָף, הָרֶגַע בּוֹ תּוּכַל לְחַבֵּק אֶת בְּנָהּ הַקָּטָן, אֶת בְּנָהּ יְחִידָהּ. עַל הָרֶגַע בּוֹ תָּשׁוּב הַמִּשְׁפָּחָה וְתִתְאַחֵד. "נִפְלָא", אָמַר הָאָב, "הִנֵּה הִגִּיעָה הָעֵת, הִתְמַלְּאָה הַבַּקָּשָׁה, בּוֹאִי נָשׁוּב לְאַנְגְלִיָּה, בְּנֵנוּ מְחַכֶּה לָךְ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם. בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ!"

הֵם שָׁבוּ לְאַנְגְלִיָּה וְהִתְרָאוּ עִם הַבֵּן. וְהִנֵּה, מְסַפֵּר הָרַב דֶּסְלֶר, קָרָה דָּבָר מוּזָר. לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה הָיְתָה קְשׁוּרָה הָאֵם לַבֵּן בְּאַהֲבַת נֶפֶשׁ נִפְלָאָה, וְאִלּוּ הָאָב - כְּדַרְכָּם שֶׁל אָבוֹת - הָיָה עָסוּק בְּפַרְנָסָתוֹ וְקָשׁוּר אֵלָיו פָּחוֹת. וְאִלּוּ כָּעֵת, הָיָה הָאָב קָשׁוּר לַבֵּן בְּאֹפֶן מֻפְלָא, וְאִלּוּ יַחֲסֵי הָאֵם וּבְנָהּ הָיוּ קְרִירִים וּמְסֻיָּגִים.

מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר וּמַה קָּרָה כָּאן?

הִסְבִּיר הָרַב: רְגִילִים לַחְשֹׁב שֶׁהָאַהֲבָה מְעוֹרֶרֶת רָצוֹן לָתֵת וּלְהַעֲנִיק, וְזֶה נָכוֹן. אֲבָל זֶה פּוֹעֵל גַּם בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ: הַנְּתִינָה וְהַהַעֲנָקָה גּוֹרְמוֹת לְהַעֲמָקַת הַקֶּשֶׁר וּמְבִיאוֹת לְאַהֲבָה וּלְחִבָּה.

לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה - כְּשֶׁהָאֵם טִפְּלָה בִּבְנָהּ, נָתְנָה לוֹ וְהֶעֱנִיקָה - הֲרֵי נְתִינָתָהּ גָּרְמָה לְהַעֲצָמַת אַהֲבָתָהּ אֵלָיו. וְאִלּוּ בִּשְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה מְנֻתֶּקֶת מִמֶּנּוּ - אַף שֶׁלֹּא פָּסְקָה מִלְּהִתְגַּעְגֵּעַ וְלַחְשֹׁב עָלָיו - הָאָב הוּא שֶׁהֶעֱנִיק לַבֵּן; הָאָב טִפֵּל בּוֹ, הֶאֱכִילוֹ וְגוֹנֵן עָלָיו, וּמִמֵּילָא אַהֲבָתוֹ לַבֵּן הִתְעַצְּמָה כִּי הַמַּעֲשִׂים מַשְׁפִּיעִים יוֹתֵר מִכָּל הַגַּעֲגוּעִים שֶׁבָּעוֹלָם.

לְפִיכָךְ לֹא הֶעֱסִיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָכִים בְּבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן, אַף לֹא בְּנָאוֹ יֵשׁ מֵאַיִן בְּמַאֲמָרוֹ. לְפִיכָךְ הוֹרָה לָנוּ לַעֲסֹק בְּבִנְיָנוֹ, לִבְנוֹתוֹ מִתְּרוּמָתֵנוּ, מִכַּסְפֵּנוּ. בְּיָדְעוֹ כִּי בְּכָךְ יִתְחַזֵּק וְיִתְגַּבֵּר הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ לְבֵין הַמִּקְדָּשׁ, הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ לְבֵין הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה.

זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה", וְלֹא כָּתוּב "תְּנוּ מֵאִתְּכֶם". כִּי בִּנְתִינָתֵנוּ אֶת הַתְּרוּמָה אָנוּ הַמְּקַבְּלִים; מַרְוִיחִים אֶת הַקֶּשֶׁר הַנַּפְשִׁי עִם הַמִּשְׁכָּן.

וְהַדְּבָרִים נְכוֹנִים בַּמִּישׁוֹר הַחֶבְרָתִי וּבַמִּישׁוֹר הַמִּשְׁפַּחְתִּי. אִם רוֹצִים לְאַמֵּץ קֶשֶׁר בֵּין חֲבֵרִים, אִם מְבַקְּשִׁים לְחַשֵּׁל אֶת הַהַרְמוֹנְיָה בַּמִּשְׁפָּחָה, הַדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה בְּיוֹתֵר לְכָךְ, וְאוּלַי הַיְּחִידָה, הִיא לָתֵת, לְהַעֲנִיק. לְהָקֵל עַל הַשֵּׁנִי, לְמַלֵּא אֶת מִשְׁאֲלוֹתָיו. בְּאֹפֶן זֶה מְקַבְּלִים יוֹתֵר מִשֶּׁנּוֹתְנִים, מְקַבְּלִים בְּהַעֲמָקַת הַקֶּשֶׁר וּבְהַגְבָּרַת הַזִּיקָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	אחרי מות תשע"א
	עתידנו בידינו
	"קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה" (לה-ה) כַּאֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַחֲנָכוֹ, אָמַר בְּדִבְרֵי תְּפִלָּתוֹ: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ (לֹא יְכִילוּךָ) אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה "קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה" (לה-ה) כַּאֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַחֲנָכוֹ, אָמַר בְּדִבְרֵי תְּפִלָּתוֹ: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ (לֹא יְכִילוּךָ) אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה..." (מְלָכִים א ח-כז). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (יְשַׁעְיָהוּ סו-א), וְהוּא כִּבְיָכוֹל צִמְצֵם אֶת שְׁכִינָתוֹ לְתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן וּלְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּקְרָאָם בַּשֵּׁם "בֵּיתוֹ". וְכָאן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֵן "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ" (תְּהִלִּים כד-א). אִם עָלָה רָצוֹן מִלְּפָנָיו לְהַשְׁרוֹת אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּבַיִת מְיֻחָד, בְּמִשְׁכָּן, יָכוֹל הָיָה לִבְנוֹתוֹ בְּמַאֲמָרוֹ כִּבְרִיאַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. יָכוֹל הָיָה לְצַוּוֹת לְמַלְאֲכֵי מָרוֹם לִבְנוֹתוֹ. בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין ק.) מְסֻפָּר עַל תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁזָּכָה וְרָאָה מַלְאֲכֵי מָרוֹם מְסַתְּתִים אַבְנֵי עֲנָק יְקָרוֹת, שֶׁיִּקָּבְעוּ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם לְעָתִיד לָבוֹא. אִם כֵּן, מַדּוּעַ הוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת אֶת מִשְׁכָּנוֹ מֵעֵצִים פְּשׁוּטִים וְלֹא יְצָרוֹ מֵאוֹתָן אֲבָנִים יְקָרוֹת? מַדּוּעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר לוֹ הַכֶּסֶף וְלוֹ הַזָּהָב, לֹא בָּרָא מַחְצַב זָהָב כְּדֵי שֶׁיִּצְּקוּ מִמֶּנוּ מוֹטוֹת זָהָב טָהוֹר לְקוֹרוֹת הַמִּשְׁכָּן? מַדּוּעַ צִוָּה לַעֲרֹךְ מַגְבִּית וּלְקַבֵּץ שֶׁקֶל לְשֶׁקֶל, לִקְנִיַּת זָהָב שֶׁיַּסְפִּיק רַק כְּדֵי צִפּוּי הַקּוֹרוֹת וְהַבְּרִיחִים, וְצִפּוּי הַשֻׁלְחָן וְהַמִּזְבֵּחַ? וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה וִיסוֹדִית. הִיא תְּלַמֵּד אוֹתָנוּ פֶּרֶק בַּהֲבָנַת עַצְמֵנוּ, וְתָכִין אוֹתָנוּ לַהֲפָקַת הַלְּקָחִים הַנִּדְרָשִׁים לָנוּ לְאָשְׁרֵנוּ וּלְטוֹבָתֵנוּ. וְנִפְתַּח בְּסִפּוּר עֵדוּתוֹ שֶׁל הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל (מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ): מִשְׁפָּחָה מְאֻשֶּׁרֶת הָיְתָה בְּפוֹלַנְיָה שֶׁלִּפְנֵי הַשּׁוֹאָה, בַּעַל וְאִשְׁתּוֹ וּבְנָם הַיָּחִיד. חַיֵּיהֶם הִתְנַהֲלוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת בָּעֲיָרָה קְטַנָּה וּשְׁלֵוָה. הַמִּלְחָמָה פָּרְצָה, וּפוֹלַנְיָה נִכְבְּשָׁה. הַצּוֹרְרִים פָּנוּ לְבִצּוּעַ מְזִימָתָם: לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְהוּדִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן. הַמִּשְׁפָּחָה הַקְּטַנָּה הִתְכַּנְּסָה וְטִכְּסָה עֵצָה. יְדִידִים נָכְרִים הִצִּיעוּ לָאֵם לְהִסְתַּתֵּר אֶצְלָם, לְהִתְחַזּוֹת כְּבַת הַמִּשְׁפָּחָה. הָאָב וּבְנוֹ לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן, הָיוּ מְגַלִּים אֶת יַהֲדוּתָם. הֶחְלִיטוּ שֶׁהַשְּׁנַיִם יִמָּלְטוּ וִינַסּוּ לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל. הָאֵם תִּסְתַּתֵּר אֵצֶל הַמַּכָּרִים, וְכַאֲשֶׁר הַנְּסִבּוֹת יְאַפְשְׁרוּ זֹאת תָּשׁוּב הַמִּשְׁפָּחָה וְתִתְאַחֵד. אֵין לְשַׁעֵר אֶת כְּאֵב הַפְּרֵדָה, אֶת רֶגַע הַהִתְנַתְּקוּת שֶׁל הָאֵם הָאוֹהֶבֶת מִבַּעֲלָהּ וּמִבְּנָהּ יְחִידָהּ אוֹתוֹ אָהֲבָה כְּנַפְשָׁהּ, מִבְּלִי שֶׁתֵּדַע אִם תָּשׁוּב לִרְאוֹתָם. הָאָב נָדַד בִּדְרָכִים מְסֻכָּנוֹת, חֵרֵף אֶת נַפְשׁוֹ עִם בְּנוֹ יְחִידוֹ, חָצָה גְּבוּלוֹת וְאֹרְחוֹת יַמִּים עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ לְאַנְגְלִיָּה. שָׁם הִכִּירוֹ הָרַב דֶּסְלֶר, שֶׁכִּהֵן אוֹתָהּ עֵת בִּישִׁיבַת גֵּיְטְסְהֵד. הַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה. מַפֶּלֶת הַצּוֹרְרִים הָיְתָה מוֹחֶצֶת, כְּפַרְעֹה, כְּהַמָּן, כְּאַנְטִיּוֹכוּס וּכְכָל צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל. בַּתֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁהִשְׂתָּרֵר בַּיַּבֶּשֶׁת יָצָא הָאָב לְחַפֵּשׂ אַחַר רַעְיָתוֹ. לְאָשְׁרוֹ וּלְשִׂמְחָתוֹ מְצָאָהּ בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה בְּבֵית הַמַּכָּרִים הַנָּכְרִים. אֵין לְתָאֵר אֶת הַפְּגִישָׁה הַמְרַגֶּשֶׁת. הִיא סִפְּרָה כֵּיצַד חָשְׁבָה כָּל הַעֵת, הָגְתָה וְחָלְמָה אַךְ וְרַק עַל הָרֶגַע הַנִּכְסָף, הָרֶגַע בּוֹ תּוּכַל לְחַבֵּק אֶת בְּנָהּ הַקָּטָן, אֶת בְּנָהּ יְחִידָהּ. עַל הָרֶגַע בּוֹ תָּשׁוּב הַמִּשְׁפָּחָה וְתִתְאַחֵד. "נִפְלָא", אָמַר הָאָב, "הִנֵּה הִגִּיעָה הָעֵת, הִתְמַלְּאָה הַבַּקָּשָׁה, בּוֹאִי נָשׁוּב לְאַנְגְלִיָּה, בְּנֵנוּ מְחַכֶּה לָךְ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם. בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ!" הֵם שָׁבוּ לְאַנְגְלִיָּה וְהִתְרָאוּ עִם הַבֵּן. וְהִנֵּה, מְסַפֵּר הָרַב דֶּסְלֶר, קָרָה דָּבָר מוּזָר. לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה הָיְתָה קְשׁוּרָה הָאֵם לַבֵּן בְּאַהֲבַת נֶפֶשׁ נִפְלָאָה, וְאִלּוּ הָאָב - כְּדַרְכָּם שֶׁל אָבוֹת - הָיָה עָסוּק בְּפַרְנָסָתוֹ וְקָשׁוּר אֵלָיו פָּחוֹת. וְאִלּוּ כָּעֵת, הָיָה הָאָב קָשׁוּר לַבֵּן בְּאֹפֶן מֻפְלָא, וְאִלּוּ יַחֲסֵי הָאֵם וּבְנָהּ הָיוּ קְרִירִים וּמְסֻיָּגִים. מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר וּמַה קָּרָה כָּאן? הִסְבִּיר הָרַב: רְגִילִים לַחְשֹׁב שֶׁהָאַהֲבָה מְעוֹרֶרֶת רָצוֹן לָתֵת וּלְהַעֲנִיק, וְזֶה נָכוֹן. אֲבָל זֶה פּוֹעֵל גַּם בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ: הַנְּתִינָה וְהַהַעֲנָקָה גּוֹרְמוֹת לְהַעֲמָקַת הַקֶּשֶׁר וּמְבִיאוֹת לְאַהֲבָה וּלְחִבָּה. לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה - כְּשֶׁהָאֵם טִפְּלָה בִּבְנָהּ, נָתְנָה לוֹ וְהֶעֱנִיקָה - הֲרֵי נְתִינָתָהּ גָּרְמָה לְהַעֲצָמַת אַהֲבָתָהּ אֵלָיו. וְאִלּוּ בִּשְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה מְנֻתֶּקֶת מִמֶּנּוּ - אַף שֶׁלֹּא פָּסְקָה מִלְּהִתְגַּעְגֵּעַ וְלַחְשֹׁב עָלָיו - הָאָב הוּא שֶׁהֶעֱנִיק לַבֵּן; הָאָב טִפֵּל בּוֹ, הֶאֱכִילוֹ וְגוֹנֵן עָלָיו, וּמִמֵּילָא אַהֲבָתוֹ לַבֵּן הִתְעַצְּמָה כִּי הַמַּעֲשִׂים מַשְׁפִּיעִים יוֹתֵר מִכָּל הַגַּעֲגוּעִים שֶׁבָּעוֹלָם. לְפִיכָךְ לֹא הֶעֱסִיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָכִים בְּבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן, אַף לֹא בְּנָאוֹ יֵשׁ מֵאַיִן בְּמַאֲמָרוֹ. לְפִיכָךְ הוֹרָה לָנוּ לַעֲסֹק בְּבִנְיָנוֹ, לִבְנוֹתוֹ מִתְּרוּמָתֵנוּ, מִכַּסְפֵּנוּ. בְּיָדְעוֹ כִּי בְּכָךְ יִתְחַזֵּק וְיִתְגַּבֵּר הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ לְבֵין הַמִּקְדָּשׁ, הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ לְבֵין הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה", וְלֹא כָּתוּב "תְּנוּ מֵאִתְּכֶם". כִּי בִּנְתִינָתֵנוּ אֶת הַתְּרוּמָה אָנוּ הַמְּקַבְּלִים; מַרְוִיחִים אֶת הַקֶּשֶׁר הַנַּפְשִׁי עִם הַמִּשְׁכָּן. וְהַדְּבָרִים נְכוֹנִים בַּמִּישׁוֹר הַחֶבְרָתִי וּבַמִּישׁוֹר הַמִּשְׁפַּחְתִּי. אִם רוֹצִים לְאַמֵּץ קֶשֶׁר בֵּין חֲבֵרִים, אִם מְבַקְּשִׁים לְחַשֵּׁל אֶת הַהַרְמוֹנְיָה בַּמִּשְׁפָּחָה, הַדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה בְּיוֹתֵר לְכָךְ, וְאוּלַי הַיְּחִידָה, הִיא לָתֵת, לְהַעֲנִיק. לְהָקֵל עַל הַשֵּׁנִי, לְמַלֵּא אֶת מִשְׁאֲלוֹתָיו. בְּאֹפֶן זֶה מְקַבְּלִים יוֹתֵר מִשֶּׁנּוֹתְנִים, מְקַבְּלִים בְּהַעֲמָקַת הַקֶּשֶׁר וּבְהַגְבָּרַת הַזִּיקָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)