Otzarot-Article

"וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם" (כב-ה) הַצַּדִּיק רַבִּי שִׂמְחָה בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זַצַ"ל סָבַל מִמַּחֲלַת עֵינַיִם שֶׁהָלְכָה וְהִדַּרְדְּרָה עַד שֶׁהִתְעַוֵּר, לֹא עָלֵינוּ, וְאָז קִבֵּל עַל עַצְמוֹ עַל כָּרְחוֹ אֶת עֹל הַנְהָגַת הָעֵדָה, כִּי לֹא יָכוֹל הָיָה עוֹד לְהִתְפַּרְנֵס מִמִּסְחַר הָעֵצִים בְּדַנְצִיג.

בִּהְיוֹתוֹ בְּדַנְצִיג פָּנָה אֵלָיו אָדָם. סִפֵּר שֶׁחָלָה בְּעֵינָיו, הָרוֹקֵחַ בַּעֲיָרָתוֹ שְׁלָחוֹ אֶל הָרוֹפֵא בָּעִיר, וְזֶה שְׁלָחוֹ אֶל הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה בְּעִיר הַמָּחוֹז. אַךְ אַף לֹא אֶחָד הֶעֱלָה אֲרוּכָה לְמַחֲלָתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְכָאן. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁגַּם הָרַבִּי סוֹבֵל בְּעֵינָיו וּמְטַפֵּל בְּרוֹפְאִים וּבִתְרוּפוֹת, בְּוַדַּאי יָכוֹל לְהַמְלִיץ לוֹ לְמִי לִפְנוֹת. וְאָכֵן הִפְנָהוּ אֶל הַמֻּמְחֶה הַיּוֹתֵר גָּדוֹל.

כַּעֲבֹר זְמַן פָּנָה אֶל רַבִּי בּוּנִים וְהִתְאוֹנֵן שֶׁמַּצָּב עֵינָיו הוֹלֵךְ וְרַע, וְגַם הַפְּרוֹפֶסוֹר אֵינוֹ עוֹצֵר אֶת הַהִדַּרְדְּרוּת. אֲבָל שָׁמַע שֶׁבְּפַאֲתֵי הָעִיר יֵשׁ מְלַהֲטֵט צוֹעֲנִי הָרוֹקֵחַ שִׁקּוּיִים וְלוֹחֵשׁ לְחָשִׁים, וַאֲנָשִׁים נוֹהֲרִים וְנוֹשָׁעִים. כְּהַכָּרַת הַטּוֹב, מַזְמִין הוּא אֶת רַבִּי בּוּנִים לָבוֹא עִמּוֹ. אוּלַי יִתְרַפְּאוּ שְׁנֵיהֶם.

נַעֲנָה רַבִּי בּוּנִים וְאָמַר: הֲלֹא יְהוּדִי אַתָּה, בּוֹא וְנִלְמַד פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק בַּחֻמָּשׁ. רַשִׁ"י מַסְבִּיר, מִפְּנֵי מַה הִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ עַל רָשָׁע וּשְׁפַל אֲנָשִׁים כְּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר, וְהִשְׁפִּיעַ עָלָיו דַּרְגַּת נְבוּאָה מְרוֹמֶמֶת כְּשֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְעוֹנֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר, שֶׁאִלּוּ הָיָה לָהֶם נָבִיא כְּמֹשֶׁה הָיוּ חוֹזְרִים לְמוּטָב. הֶעֱמִיד לָהֶם אֶת בִּלְעָם, שֶׁפָּרַץ גְּדֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם. שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ גְּדוּרִים בַּעֲרָיוֹת, וּבַעֲצָתוֹ הִפְקִירוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם.

יְדוּעִים הַדְּבָרִים.

תָּמַהּ רַבִּי בּוּנִים: וְכִי בְּכָךְ פָּעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם פִּתְחוֹן פֶּה?! וַהֲרֵי פִּתְחוֹן הַפֶּה מִתְעַצֵּם שִׁבְעָתַיִם: לְיִשְׂרָאֵל הֶעֱמַדְתָּ נָבִיא קְדוֹשׁ עֶלְיוֹן כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֶעֱלָה אוֹתָם לְרֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְאִלּוּ לָנוּ הֶעֱמַדְתָּ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, שְׁפַל אֲנָשִׁים, שֶׁהֶחֱטִיאָנוּ וְדִרְדְּרָנוּ לְכָזוֹ שִׁפְלוּת?!

נֶעְתְּקוּ הַמִּלִּים מִפִּי הַשּׁוֹמֵעַ. אָכֵן, שְׁאֵלָה נִפְלָאָה.

אַסְבִּיר לְךָ, אָמַר לוֹ רַבִּי בּוּנִים. לְעוֹלָם נִתְבָּעוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִרְאוֹת אֶת כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל, לְהָבִין שֶׁבּוֹרֵא הָעוֹלָם מְנַהֲלָם, לִנְהֹר וּלְהִתְגַּיֵּר. מַה תְּהֵא תְּשׁוּבָתָם? שֶׁאֲנָשִׁים חָמְרִיִּים הֵם וְאֵינָם מַאֲמִינִים בְּנִסִּים. אֵינָם מוֹדִים בִּמְאֹרָעוֹת עַל טִבְעִיִּים. 'קְטַנֵּי אֱמוּנָה אָנוּ, מַה תַּעֲשֶׂה לָנוּ'.

אֲבָל יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ -

מֶה עָשָׂה? הֶעֱמִיד לָהֶם אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בִּקְסָמִים וּכְשָׁפִים, בְּהַפְעָלַת כֹּחוֹת עַל טִבְעִיִּים, בִּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת. וְעָמְדוּ בַּתּוֹר...

אִם כָּךְ, סִימָן שֶׁאַתֶּם מַאֲמִינִים בְּכֹחוֹת שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע, וְאִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא תַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ?!

וְעַל כָּךְ לֹא תִּהְיֶה בְּפִיהֶם תְּשׁוּבָה. לֹא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה...

סִיֵּם רַבִּי בּוּנִים: "גַּם אַתָּה. כָּל זְמַן שֶׁעָסַקְתָּ בְּרוֹפְאִים וּבִתְרוּפוֹת, עָזַרְתִּי לְךָ וְכִוַּנְתִּי אוֹתְךָ לָרוֹפֵא הַיּוֹתֵר גָּדוֹל. הָיִיתָ טוֹעֵן שֶׁלֹּא עֲזָרְךָ, הָיִיתִי מַפְנֶה אוֹתְךָ לִפְרוֹפֶסוֹר בְּבֶרְלִין אוֹ בְּוִינָה. אֲבָל אִם לִפְנוֹת לְצוֹעֲנִי בַּעַל כֹּחוֹת עַל טִבְעִיִּים שֶׁמְּקוֹרָם מְפֻקְפָּק, אֲזַי בּוֹא אִתִּי אֶל הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקּוֹזְ'נִיץ... (תּוֹרַת שִׂמְחָה, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	תזריע תשע"א
	מדוע מתמהמהת הגאולה
	"וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה'" (ג-טז) סָח יְהוּדִי תּוֹשַׁב תֵּל אָבִיב: לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה רַבִּי אֶחָד הֲדוּר פָּנִים, הָרַבִּי מִוִּישֶׁוֶא זַצַ"ל, מְטַיֵּל בְּכָל יוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב בִּשְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד בְּתֵל אָבִיב "וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם" (כב-ה) הַצַּדִּיק רַבִּי שִׂמְחָה בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זַצַ"ל סָבַל מִמַּחֲלַת עֵינַיִם שֶׁהָלְכָה וְהִדַּרְדְּרָה עַד שֶׁהִתְעַוֵּר, לֹא עָלֵינוּ, וְאָז קִבֵּל עַל עַצְמוֹ עַל כָּרְחוֹ אֶת עֹל הַנְהָגַת הָעֵדָה, כִּי לֹא יָכוֹל הָיָה עוֹד לְהִתְפַּרְנֵס מִמִּסְחַר הָעֵצִים בְּדַנְצִיג. בִּהְיוֹתוֹ בְּדַנְצִיג פָּנָה אֵלָיו אָדָם. סִפֵּר שֶׁחָלָה בְּעֵינָיו, הָרוֹקֵחַ בַּעֲיָרָתוֹ שְׁלָחוֹ אֶל הָרוֹפֵא בָּעִיר, וְזֶה שְׁלָחוֹ אֶל הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה בְּעִיר הַמָּחוֹז. אַךְ אַף לֹא אֶחָד הֶעֱלָה אֲרוּכָה לְמַחֲלָתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְכָאן. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁגַּם הָרַבִּי סוֹבֵל בְּעֵינָיו וּמְטַפֵּל בְּרוֹפְאִים וּבִתְרוּפוֹת, בְּוַדַּאי יָכוֹל לְהַמְלִיץ לוֹ לְמִי לִפְנוֹת. וְאָכֵן הִפְנָהוּ אֶל הַמֻּמְחֶה הַיּוֹתֵר גָּדוֹל. כַּעֲבֹר זְמַן פָּנָה אֶל רַבִּי בּוּנִים וְהִתְאוֹנֵן שֶׁמַּצָּב עֵינָיו הוֹלֵךְ וְרַע, וְגַם הַפְּרוֹפֶסוֹר אֵינוֹ עוֹצֵר אֶת הַהִדַּרְדְּרוּת. אֲבָל שָׁמַע שֶׁבְּפַאֲתֵי הָעִיר יֵשׁ מְלַהֲטֵט צוֹעֲנִי הָרוֹקֵחַ שִׁקּוּיִים וְלוֹחֵשׁ לְחָשִׁים, וַאֲנָשִׁים נוֹהֲרִים וְנוֹשָׁעִים. כְּהַכָּרַת הַטּוֹב, מַזְמִין הוּא אֶת רַבִּי בּוּנִים לָבוֹא עִמּוֹ. אוּלַי יִתְרַפְּאוּ שְׁנֵיהֶם. נַעֲנָה רַבִּי בּוּנִים וְאָמַר: הֲלֹא יְהוּדִי אַתָּה, בּוֹא וְנִלְמַד פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק בַּחֻמָּשׁ. רַשִׁ"י מַסְבִּיר, מִפְּנֵי מַה הִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ עַל רָשָׁע וּשְׁפַל אֲנָשִׁים כְּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר, וְהִשְׁפִּיעַ עָלָיו דַּרְגַּת נְבוּאָה מְרוֹמֶמֶת כְּשֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְעוֹנֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר, שֶׁאִלּוּ הָיָה לָהֶם נָבִיא כְּמֹשֶׁה הָיוּ חוֹזְרִים לְמוּטָב. הֶעֱמִיד לָהֶם אֶת בִּלְעָם, שֶׁפָּרַץ גְּדֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם. שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ גְּדוּרִים בַּעֲרָיוֹת, וּבַעֲצָתוֹ הִפְקִירוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם. יְדוּעִים הַדְּבָרִים. תָּמַהּ רַבִּי בּוּנִים: וְכִי בְּכָךְ פָּעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם פִּתְחוֹן פֶּה?! וַהֲרֵי פִּתְחוֹן הַפֶּה מִתְעַצֵּם שִׁבְעָתַיִם: לְיִשְׂרָאֵל הֶעֱמַדְתָּ נָבִיא קְדוֹשׁ עֶלְיוֹן כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֶעֱלָה אוֹתָם לְרֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְאִלּוּ לָנוּ הֶעֱמַדְתָּ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, שְׁפַל אֲנָשִׁים, שֶׁהֶחֱטִיאָנוּ וְדִרְדְּרָנוּ לְכָזוֹ שִׁפְלוּת?! נֶעְתְּקוּ הַמִּלִּים מִפִּי הַשּׁוֹמֵעַ. אָכֵן, שְׁאֵלָה נִפְלָאָה. אַסְבִּיר לְךָ, אָמַר לוֹ רַבִּי בּוּנִים. לְעוֹלָם נִתְבָּעוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִרְאוֹת אֶת כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל, לְהָבִין שֶׁבּוֹרֵא הָעוֹלָם מְנַהֲלָם, לִנְהֹר וּלְהִתְגַּיֵּר. מַה תְּהֵא תְּשׁוּבָתָם? שֶׁאֲנָשִׁים חָמְרִיִּים הֵם וְאֵינָם מַאֲמִינִים בְּנִסִּים. אֵינָם מוֹדִים בִּמְאֹרָעוֹת עַל טִבְעִיִּים. 'קְטַנֵּי אֱמוּנָה אָנוּ, מַה תַּעֲשֶׂה לָנוּ'. אֲבָל יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ - מֶה עָשָׂה? הֶעֱמִיד לָהֶם אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בִּקְסָמִים וּכְשָׁפִים, בְּהַפְעָלַת כֹּחוֹת עַל טִבְעִיִּים, בִּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת. וְעָמְדוּ בַּתּוֹר... אִם כָּךְ, סִימָן שֶׁאַתֶּם מַאֲמִינִים בְּכֹחוֹת שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע, וְאִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא תַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ?! וְעַל כָּךְ לֹא תִּהְיֶה בְּפִיהֶם תְּשׁוּבָה. לֹא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה... סִיֵּם רַבִּי בּוּנִים: "גַּם אַתָּה. כָּל זְמַן שֶׁעָסַקְתָּ בְּרוֹפְאִים וּבִתְרוּפוֹת, עָזַרְתִּי לְךָ וְכִוַּנְתִּי אוֹתְךָ לָרוֹפֵא הַיּוֹתֵר גָּדוֹל. הָיִיתָ טוֹעֵן שֶׁלֹּא עֲזָרְךָ, הָיִיתִי מַפְנֶה אוֹתְךָ לִפְרוֹפֶסוֹר בְּבֶרְלִין אוֹ בְּוִינָה. אֲבָל אִם לִפְנוֹת לְצוֹעֲנִי בַּעַל כֹּחוֹת עַל טִבְעִיִּים שֶׁמְּקוֹרָם מְפֻקְפָּק, אֲזַי בּוֹא אִתִּי אֶל הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקּוֹזְ'נִיץ... (תּוֹרַת שִׂמְחָה, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)