Otzarot-Article

"וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם" (כו-ט). "וּפָנִיתִי", "וְהִפְרֵתִי", "וְהִרְבֵּיתִי" נֶאֱמַר בַּבְּרָכוֹת הַנִפְלָאוֹת. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם לְשַׁלֵּם שְׂכַרְכֶם. וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם שֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת יִגְדְּלוּ. הֲרֵי זֶה מוּבָן וְנִפְלָא. אוּלָם "וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם בְּקוֹמָה זְקוּפָה", מַהִי בְּרָכָה זוֹ, וְאֵיךְ מִתְיַשֶּׁבֶת הִיא עִם פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא? בְּרַם, זוֹ הַבְּרָכָה הַנִּפְלָאָה בְּיוֹתֵר.

עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת אֲנָשִׁים כֹּה רַבִּים שֶׁהַבְּרָכָה שׁוֹרָה בְּבֵיתָם, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, וְהַמִּשְׁפָּחוֹת עֲנֵפוֹת. אֲבָל הֵם עַצְמָם כֹּה קְטַנִּים... דַּלִּים... אִישִׁיּוּתָם אֲפוֹרָה, אָפְקֵיהֶם צָרִים, הַשָּׂגוֹתֵיהֶם מְצֻמְצָמוֹת. כְּאִלּוּ הִתְקַפְּלָה נִשְׁמָתָם לִמְמַדֵּי יוֹמָן מִשְׂרָדִי אוֹ הִתְמַזְעֲרָה לְגֹדֶל שֶׁל מַחְשֵׁב כִּיס... וַחֲבָל, כֹּה חֲבָל. כִּי כָּל שִׁעוּר תּוֹרָה מַגְבִּיהַּ אֶת הָאָדָם, פּוֹקֵחַ אֶת עֵינָיו, מְעוֹרֵר וּמְדַרְבֵּן לְמַחְשָׁבָה וַהֲשָׂגָה. כָּל שִׁעוּר תּוֹרָה בּוֹנֶה אֶת הָאָדָם, זוֹקֵף אֶת הַקּוֹמָה, מְפַתֵּחַ אֶת הָאִישִׁיּוּת, מַעֲנִיק סִפּוּק וְחַיּוּת, רַעֲנָנוּת וְהִתְחַדְּשׁוּת. אָכֵן, אֵין בְּרָכָה גְּדוֹלָה מִ"וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם", שֶׁתִּהְיוּ בְּעַצְמִיּוּתְכֶם גְּדוֹלִים יוֹתֵר, עֶרְכִּיִּים יוֹתֵר, בְּנוּיִים יוֹתֵר. וְהַדֶּרֶךְ לְכָךְ אַחַת הִיא, "שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה". לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לִשְׁמֹעַ קַלָּטוֹת תּוֹרָנִיּוֹת, לְעַיֵּן בְּסֵפֶר קֹדֶשׁ, לִפְקֹחַ עֵינַיִם, לִפְתֹּחַ לֵב - וְלִגְדֹּל!

אוּלָם עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַמִּצְווֹת מַגְדִּילוֹת וּמְרוֹמְמוֹת כָּךְ הָעֲבֵרוֹת מַקְטִינוֹת וּמְמַזְעֲרוֹת.

הֵן שָׁנִינוּ (תַּעֲנִית כג.) שֶׁבִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח נַעֲשׂוּ חִטִּים כִּכְלָיוֹת שֶׁל שׁוֹר הַגָּדוֹל, וּשְׂעוֹרִים כְּגַרְעִינֵי זֵיתִים וַעֲדָשִׁים כְּדִינְרֵי זָהָב. וְצָרְרוּ מֵהֶם דֻּגְמָה לְדוֹרוֹת לְהוֹדִיעַ כַּמָּה הַחֵטְא גּוֹרֵם, שֶׁנֶּאֱמַר, "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב...".

וְכָתוּב בִּגְמָרָא (כְּתֻבּוֹת קיב.): רַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי עֲוִירָא וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא נִקְלְעוּ לְיִשּׁוּב אֶחָד, וְהֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם אֲפַרְסֵק בֶּן חָמֵשׁ סְאִין. אָכְלוּ שְׁלִישׁ וְהִפְקִירוּ שְׁלִישׁ וְנָתְנוּ לִפְנֵי בְּהֶמְתָּם שְׁלִישׁ. כַּעֲבֹר שָׁנָה נִקְלַע לְשָׁם רַבִּי אֶלְעָזָר וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו אֲפַרְסֵקִים. חֲפָנָם בְּכַפּוֹ הָאַחַת וְקָרָא עֲלֵיהֶם אֶת הַפָּסוּק, "אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי...".

חָטְאוּ, וְקָטְנוּ פֵּרוֹתֵיהֶם.

וְאִם כָּךְ מַקְטִינוֹת הָעֲבֵרוֹת אֶת הַפֵּרוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁמַּקְטִינוֹת הֵן אֶת עוֹבְרֵי הָעֲבֵרָה בְּעַצְמָם!

לְכָךְ הִתְכַּוְּנוּ בְּאָמְרָם (מוֹעֵד קָטָן יח.) שֶׁפַּרְעֹה הָיָה גָּבְהוֹ אַמָּה (וּנְבוּכַדְנֶצַּר - טֶפַח), הַיְנוּ, בְּאִישִׁיּוּתוֹ וּבְמַהוּתוֹ (מַהֲרַ"ל, בְּאֵר הַגּוֹלָה). וּמַרְעִישִׁים דִּבְרֵי הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אִיצָלֶ'ה בְּלָאזֵר זַצַ"ל (כּוֹכְבֵי אוֹר): "אִם זָכָה אָדָם, אוֹמְרִים לוֹ אַתָּה קָדַמְתָּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְאִם לָאו, אוֹמְרִים לוֹ יַתּוּשׁ קְדָמְךָ", בְּגָדְלוֹ!

הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֵאִיזְמִיר זַצַ"ל בַּעַל "שֵׁבֶט מוּסָר" חִבֵּר סְפָרִים רַבִּים. בְּסִפְרוֹ "מִנְחַת אֵלִיָּהוּ" (פֶּרֶק ה' הוּבָא בַּ"שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" ח"א קנג) תֵּאֵר, כֵּיצַד דּוֹבֵב דִּבּוּק לְעֵינֵי רַבִּים מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה, וּנְצַטֵּט אֶת פְּתִיחַת דְּבָרָיו:

"אָמַר הַמְּחַבֵּר, מַעֲשֶׂה בִּשְׁנַת ה'תמ"ח לַיְּצִירָה בְּחֹדֶשׁ אַב (אוֹגוּסְט 1688 לְמִנְיָנָם) נִכְנַס רוּחַ אֶחָד בְּאִשָּׁה אַחַת. וּשְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים לִפְנֵי שֶׁנּוֹדַע שֶׁהָרוּחַ בְּקִרְבָּהּ הָיְתָה חוֹלָנִית בִּכְפִיָּתִיּוּת וְהָרוֹפְאִים נִלְּאוּ לִמְצֹא פֶּתַח לִרְפוּאָתָהּ.

וַיְהִי הַיּוֹם, שֶׁנִּכְנַסְתִּי לֶחָצֵר בָּהּ יָשְׁבָה הָאִשָּׁה, כִּרְאוֹתָהּ אוֹתִי נָפְלָה בִּכְפִיָּה גְּדוֹלָה וְהִתְחִילָה לְגַמְגֵּם בְּלִי חִתּוּךְ דְּבָרִים. וְכִרְאוֹתִי יָדַעְתִּי שֶׁנִּכְנְסָה בָּהּ רוּחַ רָעָה. בִּשְׁעַת מִנְחָה הָלַכְתִּי אֶצְלָהּ בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים, וְכִרְאוֹתָהּ אוֹתָנוּ נָפְלָה כְּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. וְגָזַרְתִּי עַל הָרוּחַ בְּחֵרֶם שֶׁיְּדַבֵּר, וְיֹאמַר מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לְצַעֵר בַּת יִשְׂרָאֵל בְּצַעַר כָּזֶה זְמַן אָרֹךְ.

וְאָמַר: אֲנִי הוּא אַבְרָהָם שְׁנֵיאוֹר דִּי קוֹרוֹנִיאֵל, שֶׁאִבַּדְתִּי עַצְמִי לְדַעַת, מִשּׁוּם שֶׁהִתְקָרֵב מוֹעֵד חֻפָּתִי וְלֹא הָיָה בְּיָדִי כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹת הַחֻפָּה, וּבָחַרְתִּי מָוֶת מֵחַיִּים מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה. וְעַכְשָׁו אֵין לִי מְנוּחָה. כְּשֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתִי הִשְׁלִיכוּהָ בְּכַף הַקֶּלַע לַגֵּיהִנּוֹם, וְרִבְבוֹת רְשָׁעִים יָצְאוּ לִקְרָאתָהּ בְּמַקְלוֹת שֶׁל אֵשׁ וּדְחָפוּנִי. וְאָמְרוּ: "סוּר, טָמֵא. וְנִשְׁמָתִי נוֹדֶדֶת בָּעוֹלָם וּרְדוּפָה בִּידֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה".

נוֹרָא. שֶׁהַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לְדַעַת אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (רַמְבַּ"ם הִלְכוֹת רוֹצֵחַ ב-ב), וְאֵין מַכְנִיסִים אוֹתוֹ אֲפִילוּ לַגֵּיהִנּוֹם. סוֹף דָּבָר, תִּקֵּן הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ, אַךְ לִפְנֵי כֵן שְׁאָלוֹ סִדְרַת שְׁאֵלוֹת. וְהַתְּשׁוּבוֹת מְאַלְּפוֹת, הִנֵּה אַחַת מֵהֵן:

"שָׁאַלְתִּי לוֹ כַּמּוּת שִׁעוּר גֹּדֶל הָרוּחַ כַּמָּה הוּא, וְהֵשִׁיב: הַכֹּל כְּפִי רוּחָנִיּוּתוֹ. וְרוּחוֹ הִיא כְּשִׁעוּר אֱגוֹז קָטָן. וְיֵשׁ רוּחוֹת קְטַנִּים מִמֶּנּוּ".

מְצַמְרֵר.

הוֹלֵךְ אָדָם בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גֵּאֶה בְּקוֹמָתוֹ הָרָמָה וְהַזְּקוּפָה, הַמִּתְנַשֵּׂאת לְגֹבַהּ מֶטֶר וּשְׁמוֹנִים... אֲבָל אֶת הַ'מֶּטֶר שְׁמוֹנִים' יַשְׁאִיר אַחֲרָיו כָּאן, וְאֵיךְ יַּעֲלֶה לַמָּרוֹם, כְּשׂוּמְשׂוּם, כְּגַרְגֵּר פֶּרֶג?!

אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה "הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים"; בְּשׁוּנֵם הָיְתָה "אִשָּׁה גְּדוֹלָה", יְרֵאַת חֵטְא. אִישִׁיּוּתָם גְּדוֹלָה. רַב בְּרוֹנָא, רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי זְבִיד, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלֵוִי כֻּנּוּ בְּשֵׁם "אָדָם גָּדוֹל", בְּאִישִׁיּוּתָם.

וְיֵשׁ שֶׁהֵם כֶּאֱגוֹז. כַּמָּה מַקְטִינָה הָעֲבֵרָה.

אַךְ יֵשׁ לָהֶם נֶחָמָה... "וְיֵשׁ רוּחוֹת קְטַנִּים מִמֶּנּוּ". כּוֹאֵב הַלֵּב. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	שמיני תשע"א
	איננו צודקים
	"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (יט-טו) תּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת חַיִּים נִצְחִית מְצַוָּה אוֹתָנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם" (כו-ט). "וּפָנִיתִי", "וְהִפְרֵתִי", "וְהִרְבֵּיתִי" נֶאֱמַר בַּבְּרָכוֹת הַנִפְלָאוֹת. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם לְשַׁלֵּם שְׂכַרְכֶם. וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם שֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת יִגְדְּלוּ. הֲרֵי זֶה מוּבָן וְנִפְלָא. אוּלָם "וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם בְּקוֹמָה זְקוּפָה", מַהִי בְּרָכָה זוֹ, וְאֵיךְ מִתְיַשֶּׁבֶת הִיא עִם פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא? בְּרַם, זוֹ הַבְּרָכָה הַנִּפְלָאָה בְּיוֹתֵר. עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת אֲנָשִׁים כֹּה רַבִּים שֶׁהַבְּרָכָה שׁוֹרָה בְּבֵיתָם, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, וְהַמִּשְׁפָּחוֹת עֲנֵפוֹת. אֲבָל הֵם עַצְמָם כֹּה קְטַנִּים... דַּלִּים... אִישִׁיּוּתָם אֲפוֹרָה, אָפְקֵיהֶם צָרִים, הַשָּׂגוֹתֵיהֶם מְצֻמְצָמוֹת. כְּאִלּוּ הִתְקַפְּלָה נִשְׁמָתָם לִמְמַדֵּי יוֹמָן מִשְׂרָדִי אוֹ הִתְמַזְעֲרָה לְגֹדֶל שֶׁל מַחְשֵׁב כִּיס... וַחֲבָל, כֹּה חֲבָל. כִּי כָּל שִׁעוּר תּוֹרָה מַגְבִּיהַּ אֶת הָאָדָם, פּוֹקֵחַ אֶת עֵינָיו, מְעוֹרֵר וּמְדַרְבֵּן לְמַחְשָׁבָה וַהֲשָׂגָה. כָּל שִׁעוּר תּוֹרָה בּוֹנֶה אֶת הָאָדָם, זוֹקֵף אֶת הַקּוֹמָה, מְפַתֵּחַ אֶת הָאִישִׁיּוּת, מַעֲנִיק סִפּוּק וְחַיּוּת, רַעֲנָנוּת וְהִתְחַדְּשׁוּת. אָכֵן, אֵין בְּרָכָה גְּדוֹלָה מִ"וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם", שֶׁתִּהְיוּ בְּעַצְמִיּוּתְכֶם גְּדוֹלִים יוֹתֵר, עֶרְכִּיִּים יוֹתֵר, בְּנוּיִים יוֹתֵר. וְהַדֶּרֶךְ לְכָךְ אַחַת הִיא, "שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה". לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לִשְׁמֹעַ קַלָּטוֹת תּוֹרָנִיּוֹת, לְעַיֵּן בְּסֵפֶר קֹדֶשׁ, לִפְקֹחַ עֵינַיִם, לִפְתֹּחַ לֵב - וְלִגְדֹּל! אוּלָם עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַמִּצְווֹת מַגְדִּילוֹת וּמְרוֹמְמוֹת כָּךְ הָעֲבֵרוֹת מַקְטִינוֹת וּמְמַזְעֲרוֹת. הֵן שָׁנִינוּ (תַּעֲנִית כג.) שֶׁבִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח נַעֲשׂוּ חִטִּים כִּכְלָיוֹת שֶׁל שׁוֹר הַגָּדוֹל, וּשְׂעוֹרִים כְּגַרְעִינֵי זֵיתִים וַעֲדָשִׁים כְּדִינְרֵי זָהָב. וְצָרְרוּ מֵהֶם דֻּגְמָה לְדוֹרוֹת לְהוֹדִיעַ כַּמָּה הַחֵטְא גּוֹרֵם, שֶׁנֶּאֱמַר, "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב...". וְכָתוּב בִּגְמָרָא (כְּתֻבּוֹת קיב.): רַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי עֲוִירָא וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא נִקְלְעוּ לְיִשּׁוּב אֶחָד, וְהֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם אֲפַרְסֵק בֶּן חָמֵשׁ סְאִין. אָכְלוּ שְׁלִישׁ וְהִפְקִירוּ שְׁלִישׁ וְנָתְנוּ לִפְנֵי בְּהֶמְתָּם שְׁלִישׁ. כַּעֲבֹר שָׁנָה נִקְלַע לְשָׁם רַבִּי אֶלְעָזָר וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו אֲפַרְסֵקִים. חֲפָנָם בְּכַפּוֹ הָאַחַת וְקָרָא עֲלֵיהֶם אֶת הַפָּסוּק, "אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי...". חָטְאוּ, וְקָטְנוּ פֵּרוֹתֵיהֶם. וְאִם כָּךְ מַקְטִינוֹת הָעֲבֵרוֹת אֶת הַפֵּרוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁמַּקְטִינוֹת הֵן אֶת עוֹבְרֵי הָעֲבֵרָה בְּעַצְמָם! לְכָךְ הִתְכַּוְּנוּ בְּאָמְרָם (מוֹעֵד קָטָן יח.) שֶׁפַּרְעֹה הָיָה גָּבְהוֹ אַמָּה (וּנְבוּכַדְנֶצַּר - טֶפַח), הַיְנוּ, בְּאִישִׁיּוּתוֹ וּבְמַהוּתוֹ (מַהֲרַ"ל, בְּאֵר הַגּוֹלָה). וּמַרְעִישִׁים דִּבְרֵי הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אִיצָלֶ'ה בְּלָאזֵר זַצַ"ל (כּוֹכְבֵי אוֹר): "אִם זָכָה אָדָם, אוֹמְרִים לוֹ אַתָּה קָדַמְתָּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְאִם לָאו, אוֹמְרִים לוֹ יַתּוּשׁ קְדָמְךָ", בְּגָדְלוֹ! הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֵאִיזְמִיר זַצַ"ל בַּעַל "שֵׁבֶט מוּסָר" חִבֵּר סְפָרִים רַבִּים. בְּסִפְרוֹ "מִנְחַת אֵלִיָּהוּ" (פֶּרֶק ה' הוּבָא בַּ"שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" ח"א קנג) תֵּאֵר, כֵּיצַד דּוֹבֵב דִּבּוּק לְעֵינֵי רַבִּים מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה, וּנְצַטֵּט אֶת פְּתִיחַת דְּבָרָיו: "אָמַר הַמְּחַבֵּר, מַעֲשֶׂה בִּשְׁנַת ה'תמ"ח לַיְּצִירָה בְּחֹדֶשׁ אַב (אוֹגוּסְט 1688 לְמִנְיָנָם) נִכְנַס רוּחַ אֶחָד בְּאִשָּׁה אַחַת. וּשְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים לִפְנֵי שֶׁנּוֹדַע שֶׁהָרוּחַ בְּקִרְבָּהּ הָיְתָה חוֹלָנִית בִּכְפִיָּתִיּוּת וְהָרוֹפְאִים נִלְּאוּ לִמְצֹא פֶּתַח לִרְפוּאָתָהּ. וַיְהִי הַיּוֹם, שֶׁנִּכְנַסְתִּי לֶחָצֵר בָּהּ יָשְׁבָה הָאִשָּׁה, כִּרְאוֹתָהּ אוֹתִי נָפְלָה בִּכְפִיָּה גְּדוֹלָה וְהִתְחִילָה לְגַמְגֵּם בְּלִי חִתּוּךְ דְּבָרִים. וְכִרְאוֹתִי יָדַעְתִּי שֶׁנִּכְנְסָה בָּהּ רוּחַ רָעָה. בִּשְׁעַת מִנְחָה הָלַכְתִּי אֶצְלָהּ בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים, וְכִרְאוֹתָהּ אוֹתָנוּ נָפְלָה כְּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. וְגָזַרְתִּי עַל הָרוּחַ בְּחֵרֶם שֶׁיְּדַבֵּר, וְיֹאמַר מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לְצַעֵר בַּת יִשְׂרָאֵל בְּצַעַר כָּזֶה זְמַן אָרֹךְ. וְאָמַר: אֲנִי הוּא אַבְרָהָם שְׁנֵיאוֹר דִּי קוֹרוֹנִיאֵל, שֶׁאִבַּדְתִּי עַצְמִי לְדַעַת, מִשּׁוּם שֶׁהִתְקָרֵב מוֹעֵד חֻפָּתִי וְלֹא הָיָה בְּיָדִי כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹת הַחֻפָּה, וּבָחַרְתִּי מָוֶת מֵחַיִּים מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה. וְעַכְשָׁו אֵין לִי מְנוּחָה. כְּשֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתִי הִשְׁלִיכוּהָ בְּכַף הַקֶּלַע לַגֵּיהִנּוֹם, וְרִבְבוֹת רְשָׁעִים יָצְאוּ לִקְרָאתָהּ בְּמַקְלוֹת שֶׁל אֵשׁ וּדְחָפוּנִי. וְאָמְרוּ: "סוּר, טָמֵא. וְנִשְׁמָתִי נוֹדֶדֶת בָּעוֹלָם וּרְדוּפָה בִּידֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה". נוֹרָא. שֶׁהַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לְדַעַת אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (רַמְבַּ"ם הִלְכוֹת רוֹצֵחַ ב-ב), וְאֵין מַכְנִיסִים אוֹתוֹ אֲפִילוּ לַגֵּיהִנּוֹם. סוֹף דָּבָר, תִּקֵּן הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ, אַךְ לִפְנֵי כֵן שְׁאָלוֹ סִדְרַת שְׁאֵלוֹת. וְהַתְּשׁוּבוֹת מְאַלְּפוֹת, הִנֵּה אַחַת מֵהֵן: "שָׁאַלְתִּי לוֹ כַּמּוּת שִׁעוּר גֹּדֶל הָרוּחַ כַּמָּה הוּא, וְהֵשִׁיב: הַכֹּל כְּפִי רוּחָנִיּוּתוֹ. וְרוּחוֹ הִיא כְּשִׁעוּר אֱגוֹז קָטָן. וְיֵשׁ רוּחוֹת קְטַנִּים מִמֶּנּוּ". מְצַמְרֵר. הוֹלֵךְ אָדָם בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גֵּאֶה בְּקוֹמָתוֹ הָרָמָה וְהַזְּקוּפָה, הַמִּתְנַשֵּׂאת לְגֹבַהּ מֶטֶר וּשְׁמוֹנִים... אֲבָל אֶת הַ'מֶּטֶר שְׁמוֹנִים' יַשְׁאִיר אַחֲרָיו כָּאן, וְאֵיךְ יַּעֲלֶה לַמָּרוֹם, כְּשׂוּמְשׂוּם, כְּגַרְגֵּר פֶּרֶג?! אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה "הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים"; בְּשׁוּנֵם הָיְתָה "אִשָּׁה גְּדוֹלָה", יְרֵאַת חֵטְא. אִישִׁיּוּתָם גְּדוֹלָה. רַב בְּרוֹנָא, רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי זְבִיד, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלֵוִי כֻּנּוּ בְּשֵׁם "אָדָם גָּדוֹל", בְּאִישִׁיּוּתָם. וְיֵשׁ שֶׁהֵם כֶּאֱגוֹז. כַּמָּה מַקְטִינָה הָעֲבֵרָה. אַךְ יֵשׁ לָהֶם נֶחָמָה... "וְיֵשׁ רוּחוֹת קְטַנִּים מִמֶּנּוּ". כּוֹאֵב הַלֵּב. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)