Otzarot-Article

"וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים" (יט-ג) מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (בָּבָא מְצִיעָא פה:) סִפּוּר מְאַלֵּף. אֶחָד מֵרַבּוֹתֵינוּ רָאָה אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁיָּדַע כִּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא רָגִיל לְהִתְגַּלּוֹת אֵלָיו, וְהִנֵּה גַּבּוֹת עֵינָיו וְעַפְעַפָּיו חֲרוּכִים, כְּאִלּוּ עָבְרוּ עֵינָיו בָּאֵשׁ. שְׁאָלוֹ, מַה זֹאת? וְסִפֵּר לוֹ, כִּי בִּקֵּשׁ מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב שֶׁיַּרְאֶה לוֹ כֵּיצַד עוֹלִים הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה בִּמְתִיבְתָּא דְּרָקִיעַ. נַעֲנָה לוֹ הַתִּשְׁבִּי, וְאָמַר: "עַל כָּל הַצַּדִּיקִים תּוּכַל לְהִסְתַּכֵּל, רַק לֹא עַל הַקָּתֵדְרָא שֶׁל רַבִּי חִיָּא. עָלָיו, אַל תִּסְתַּכֵּל!"

שְׁאָלוֹ: "מֵהֵיכָן אֵדַע מַה הִיא הַקָּתֵדְרָא שֶׁל רַבִּי חִיָּא, בַּמָּה אַבְדִילָהּ מִן הַשְּׁאָר?"

אָמַר לוֹ: "אֶת כָּל קָתֵדְרוֹת הַצַּדִּיקִים מַעֲלִים מַלְאָכִים, מִלְּבַד הַקָּתֵדְרָא שֶׁל רַבִּי חִיָּא, שֶׁהִיא עוֹלָה בְּכֹחוֹת עַצְמָהּ".

סִפֵּר אוֹתוֹ חָכָם: לֹא יָכוֹל הָיִיתִי לִכְבֹּשׁ אֶת עַצְמִי, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ. יָצְאוּ שְׁתֵּי אֲלוּמוֹת אֵשׁ וְהִכּוּנִי, וְעִוְּרוּ אֶת עֵינַי.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם קָמְתִּי סוּמָא, וְהָלַכְתִּי לְהִשְׁתַּטֵּחַ בִּמְעָרַת קְבוּרָתוֹ. אָמַרְתִּי: "רַבִּי, לוֹמֵד אֲנִי אֶת הַתּוֹסֶפְתָּא שֶׁחִבַּרְתָּ!" וּרְאִיָּתִי שָׁבָה אֵלַי...

סִפּוּר זֶה הֵבִיא הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל בְּפָרָשָׁתֵנוּ, בְּהֶסְבֵּרוֹ לַפָּסוּק 'וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים'. וְכָתַב, כִּי לֹא רַק בְּצַדִּיקִים הַנִּפְטָרִים, אֶלָּא גַּם בְּצַדִּיקִים הַחַיִּים קַיֶּמֶת הַבְחָנָה זוֹ. הִנֵּה מָצִינוּ שֶׁאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עָלָה הַשָּׁמַיְמָה בְּסוּסֵי אֵשׁ וְרֶכֶב אֵשׁ, לֹא בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ עָלָה אֶלָּא בְּסִיּוּעַ מִמָּרוֹם. לְעֻמָּתוֹ, משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָה לַמָּרוֹם בְּלֹא עֵזֶר וְסִיּוּעַ, "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים". עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ.

וְלֹא רַק בַּעֲלִיַּת הַצַּדִּיקִים הַשָּׁמַיְמָה, אֶלָּא גַּם בַּחַיִּים חַיּוּתָם. שֶׁכָּךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ל-יא), רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן. אָמַר לַקָּטָן, הֲלֹךְ עִמִּי. וְאָמַר לַגָּדוֹל, בֹּא וַהֲלֹךְ לְפָנַי. כָּךְ, אַבְרָהָם שֶׁהָיָה כֹּחוֹ יָפֶה, "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים". אֲבָל נֹחַ שֶׁהָיָה כֹּחוֹ רַע, "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ". לְנֹחַ, כִּבְיָכוֹל, הָיוּ צְרִיכִים לָתֵת יָד, לְסָעֳדוֹ, אֲבָל אַבְרָהָם אָבִינוּ הִתְהַלֵּךְ בְּאֹפֶן עַצְמָאִי.

כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִמְצָא מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף בֵּין שְׁלֹשֶׁת הַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא נִזְקְקוּ לְעֶזְרָה וּלְסַעַד: אַבְרָהָם אָבִינוּ, משֶׁה רַבֵּנוּ, וְרַבִּי חִיָּא.

מְסֻפָּר בַּגְּמָרָא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁרַבִּי חִיָּא הָיָה זוֹרֵעַ כֻּתְנָה וּמְגַדְּלָהּ, טָוָה מִמֶּנָּה חֲבָלִים וְאָרַג רְשָׁתוֹת וְצַד בָּהֶן צְבָאִים. אֶת בְּשָׂרָם חִלֵּק לִיתוֹמִים, וְאֶת עוֹרָם עִבֵּד לִקְלָף. הָיָה כּוֹתֵב עָלָיו חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה וְהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מְקַבֵּץ חֲמִשָּׁה נְעָרִים וּמְלַמֵּד כָּל אֶחָד מֵהֶם חֻמָּשׁ. מְקַבֵּץ שִׁשָּׁה נְעָרִים וּמְלַמֵּד כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶחָד מִשִּׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. וְאוֹמֵר לָהֶם: אֲנִי הוֹלֵךְ לְדַרְכִּי, וּבֵינְתַיִם תְּלַמְּדוּ הָאֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ. וְעַל כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, "כַּמָּה גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי חִיָּא!"

וְהָיָה מָקוֹם לוֹמַר, שֶׁמַּעֲשָׂיו אָמְנָם גְּדוֹלִים מְאֹד, עַד שֶׁאָמְרָה עָלָיו הַגְּמָרָא שֶׁפָּעַל, כִּי לֹא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. אֲבָל מַעֲלָתוֹ הָאִישִׁית הֻקְפְּאָה וְאַף הִתְקַפְּחָה. הַגַּע עַצְמְךָ, רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל, מְחַבֵּר הַתּוֹסֶפְתָּא, עוֹסֵק בִּזְרִיעַת פִּשְׁתָּן וּבִטְוִיַת רְשָׁתוֹת, בְּצֵיד צְבָאִים וּבְעִבּוּד עוֹרוֹת, וּבְשִׁנּוּן חֻמָּשׁ לִנְעָרִים בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים.

עַל כֵּן הִשְׁמִיעוּנוּ, שֶׁהַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן: הַפְּעִילוּת עִם הַנֹּעַר, הַרְבָּצַת הַתּוֹרָה, זִכּוּי הָרַבִּים - סְגֻלָּתָם נִפְלָאָה לְהַשְׁרָשַׁת הַמַּעֲלוֹת בְּנֶפֶשׁ הַמְּלַמֵּד; פְּעֻלּוֹת אֵלּוּ בּוֹנוֹת אֶת הַמְּלַמֵּד עַצְמוֹ, עַד שֶׁכִּסְאוֹ מִתְרוֹמֵם כִּבְיָכוֹל בְּלֹא סִיּוּעַ מַלְאָכִים, בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ.

הוּא הַדִּין בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ לְעֻמַּת נֹחַ. אוּלַי הָיִינוּ חוֹשְׁבִים כִּי דַּרְגָּתוֹ הָרוּחָנִית שֶׁל נֹחַ, שֶׁהִקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְהִתְעַלּוֹת מִתּוֹךְ הִתְבּוֹדְדוּת, תְּהֵא גְּבוֹהָה יוֹתֵר מִדַּרְגָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הָלַךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, קָרָא בְּשֵׁם ה', הֶאֱכִיל עַרְבִיִּים לְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל, הָיָה עָסוּק וְטָרוּד לְמַעְלָה רֹאשׁ - וּמָתַי יָכוֹל הָיָה לַעֲסֹק בְּהִתְעָלוּתוֹ. בָּא אֵפוֹא הַמִּדְרָשׁ וְאוֹמֵר: הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. נֹחַ, עִם כָּל הִתְעַלּוּתוֹ, נִזְקַק לְסַעַד וּלְסִיּוּעַ. וְאִלּוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, פְּעִילוּתוֹ בְּזִכּוּי הָרַבִּים הִשְׁרִישָׁה בּוֹ אֶת מַעֲלוֹתָיו וְעִצְּבָה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ, הֶעֱמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו עד לְמַעֲלַת 'הִתְהַלֵּךְ לְפָנָי'.

כָּךְ גַּם אֵצֶל משֶׁה רַבֵּנוּ, בְּפָרָשָׁתֵנוּ. דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהִקְדִּישׁ אֶת כָּל כֻּלּוֹ לָעָם, שֶׁעָמַד עָלָיו מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב. בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵץ, בְּהַקְרָבָה אֵין קֵץ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם". מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה משֶׁה פּוֹנֶה לַעֲסָקָיו, הָרוּחָנִיִּים, אֶלָּא מִן הָהָר אֶל הָעָם. דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ זָכָה וּמַעֲלָתוֹ הֻשְׁרְשָׁה בּוֹ, "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים".

וּמִכָּאן תֵּצֵא הַקְּרִיאָה לְכָל הַיָּכוֹל לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, בְּהַדְרָכַת נֹעַר, בְּהוֹרָאָה: עֲשׂוּ נָא לַתּוֹרָה שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַתֶּם תִּהְיוּ הַזּוֹכִים הָרִאשׁוֹנִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פקודי תשע"א
	מה בין מרצה לראש ישיבה . . .
	"עַתָּה יָדַעְתִּי" (יח-יא) גְּדוֹלָה הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ טוֹלֵידָאנוֹ זַצַ"ל בִּשְׁעַת אֲמִירָתוֹ "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד" "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים" (יט-ג) מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (בָּבָא מְצִיעָא פה:) סִפּוּר מְאַלֵּף. אֶחָד מֵרַבּוֹתֵינוּ רָאָה אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁיָּדַע כִּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא רָגִיל לְהִתְגַּלּוֹת אֵלָיו, וְהִנֵּה גַּבּוֹת עֵינָיו וְעַפְעַפָּיו חֲרוּכִים, כְּאִלּוּ עָבְרוּ עֵינָיו בָּאֵשׁ. שְׁאָלוֹ, מַה זֹאת? וְסִפֵּר לוֹ, כִּי בִּקֵּשׁ מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב שֶׁיַּרְאֶה לוֹ כֵּיצַד עוֹלִים הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה בִּמְתִיבְתָּא דְּרָקִיעַ. נַעֲנָה לוֹ הַתִּשְׁבִּי, וְאָמַר: "עַל כָּל הַצַּדִּיקִים תּוּכַל לְהִסְתַּכֵּל, רַק לֹא עַל הַקָּתֵדְרָא שֶׁל רַבִּי חִיָּא. עָלָיו, אַל תִּסְתַּכֵּל!" שְׁאָלוֹ: "מֵהֵיכָן אֵדַע מַה הִיא הַקָּתֵדְרָא שֶׁל רַבִּי חִיָּא, בַּמָּה אַבְדִילָהּ מִן הַשְּׁאָר?" אָמַר לוֹ: "אֶת כָּל קָתֵדְרוֹת הַצַּדִּיקִים מַעֲלִים מַלְאָכִים, מִלְּבַד הַקָּתֵדְרָא שֶׁל רַבִּי חִיָּא, שֶׁהִיא עוֹלָה בְּכֹחוֹת עַצְמָהּ". סִפֵּר אוֹתוֹ חָכָם: לֹא יָכוֹל הָיִיתִי לִכְבֹּשׁ אֶת עַצְמִי, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ. יָצְאוּ שְׁתֵּי אֲלוּמוֹת אֵשׁ וְהִכּוּנִי, וְעִוְּרוּ אֶת עֵינַי. לְמָחֳרַת הַיּוֹם קָמְתִּי סוּמָא, וְהָלַכְתִּי לְהִשְׁתַּטֵּחַ בִּמְעָרַת קְבוּרָתוֹ. אָמַרְתִּי: "רַבִּי, לוֹמֵד אֲנִי אֶת הַתּוֹסֶפְתָּא שֶׁחִבַּרְתָּ!" וּרְאִיָּתִי שָׁבָה אֵלַי... סִפּוּר זֶה הֵבִיא הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל בְּפָרָשָׁתֵנוּ, בְּהֶסְבֵּרוֹ לַפָּסוּק 'וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים'. וְכָתַב, כִּי לֹא רַק בְּצַדִּיקִים הַנִּפְטָרִים, אֶלָּא גַּם בְּצַדִּיקִים הַחַיִּים קַיֶּמֶת הַבְחָנָה זוֹ. הִנֵּה מָצִינוּ שֶׁאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עָלָה הַשָּׁמַיְמָה בְּסוּסֵי אֵשׁ וְרֶכֶב אֵשׁ, לֹא בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ עָלָה אֶלָּא בְּסִיּוּעַ מִמָּרוֹם. לְעֻמָּתוֹ, משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָה לַמָּרוֹם בְּלֹא עֵזֶר וְסִיּוּעַ, "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים". עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ. וְלֹא רַק בַּעֲלִיַּת הַצַּדִּיקִים הַשָּׁמַיְמָה, אֶלָּא גַּם בַּחַיִּים חַיּוּתָם. שֶׁכָּךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ל-יא), רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן. אָמַר לַקָּטָן, הֲלֹךְ עִמִּי. וְאָמַר לַגָּדוֹל, בֹּא וַהֲלֹךְ לְפָנַי. כָּךְ, אַבְרָהָם שֶׁהָיָה כֹּחוֹ יָפֶה, "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים". אֲבָל נֹחַ שֶׁהָיָה כֹּחוֹ רַע, "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ". לְנֹחַ, כִּבְיָכוֹל, הָיוּ צְרִיכִים לָתֵת יָד, לְסָעֳדוֹ, אֲבָל אַבְרָהָם אָבִינוּ הִתְהַלֵּךְ בְּאֹפֶן עַצְמָאִי. כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִמְצָא מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף בֵּין שְׁלֹשֶׁת הַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא נִזְקְקוּ לְעֶזְרָה וּלְסַעַד: אַבְרָהָם אָבִינוּ, משֶׁה רַבֵּנוּ, וְרַבִּי חִיָּא. מְסֻפָּר בַּגְּמָרָא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁרַבִּי חִיָּא הָיָה זוֹרֵעַ כֻּתְנָה וּמְגַדְּלָהּ, טָוָה מִמֶּנָּה חֲבָלִים וְאָרַג רְשָׁתוֹת וְצַד בָּהֶן צְבָאִים. אֶת בְּשָׂרָם חִלֵּק לִיתוֹמִים, וְאֶת עוֹרָם עִבֵּד לִקְלָף. הָיָה כּוֹתֵב עָלָיו חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה וְהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מְקַבֵּץ חֲמִשָּׁה נְעָרִים וּמְלַמֵּד כָּל אֶחָד מֵהֶם חֻמָּשׁ. מְקַבֵּץ שִׁשָּׁה נְעָרִים וּמְלַמֵּד כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶחָד מִשִּׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. וְאוֹמֵר לָהֶם: אֲנִי הוֹלֵךְ לְדַרְכִּי, וּבֵינְתַיִם תְּלַמְּדוּ הָאֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ. וְעַל כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, "כַּמָּה גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי חִיָּא!" וְהָיָה מָקוֹם לוֹמַר, שֶׁמַּעֲשָׂיו אָמְנָם גְּדוֹלִים מְאֹד, עַד שֶׁאָמְרָה עָלָיו הַגְּמָרָא שֶׁפָּעַל, כִּי לֹא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. אֲבָל מַעֲלָתוֹ הָאִישִׁית הֻקְפְּאָה וְאַף הִתְקַפְּחָה. הַגַּע עַצְמְךָ, רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל, מְחַבֵּר הַתּוֹסֶפְתָּא, עוֹסֵק בִּזְרִיעַת פִּשְׁתָּן וּבִטְוִיַת רְשָׁתוֹת, בְּצֵיד צְבָאִים וּבְעִבּוּד עוֹרוֹת, וּבְשִׁנּוּן חֻמָּשׁ לִנְעָרִים בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים. עַל כֵּן הִשְׁמִיעוּנוּ, שֶׁהַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן: הַפְּעִילוּת עִם הַנֹּעַר, הַרְבָּצַת הַתּוֹרָה, זִכּוּי הָרַבִּים - סְגֻלָּתָם נִפְלָאָה לְהַשְׁרָשַׁת הַמַּעֲלוֹת בְּנֶפֶשׁ הַמְּלַמֵּד; פְּעֻלּוֹת אֵלּוּ בּוֹנוֹת אֶת הַמְּלַמֵּד עַצְמוֹ, עַד שֶׁכִּסְאוֹ מִתְרוֹמֵם כִּבְיָכוֹל בְּלֹא סִיּוּעַ מַלְאָכִים, בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ. הוּא הַדִּין בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ לְעֻמַּת נֹחַ. אוּלַי הָיִינוּ חוֹשְׁבִים כִּי דַּרְגָּתוֹ הָרוּחָנִית שֶׁל נֹחַ, שֶׁהִקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְהִתְעַלּוֹת מִתּוֹךְ הִתְבּוֹדְדוּת, תְּהֵא גְּבוֹהָה יוֹתֵר מִדַּרְגָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הָלַךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, קָרָא בְּשֵׁם ה', הֶאֱכִיל עַרְבִיִּים לְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל, הָיָה עָסוּק וְטָרוּד לְמַעְלָה רֹאשׁ - וּמָתַי יָכוֹל הָיָה לַעֲסֹק בְּהִתְעָלוּתוֹ. בָּא אֵפוֹא הַמִּדְרָשׁ וְאוֹמֵר: הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. נֹחַ, עִם כָּל הִתְעַלּוּתוֹ, נִזְקַק לְסַעַד וּלְסִיּוּעַ. וְאִלּוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, פְּעִילוּתוֹ בְּזִכּוּי הָרַבִּים הִשְׁרִישָׁה בּוֹ אֶת מַעֲלוֹתָיו וְעִצְּבָה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ, הֶעֱמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו עד לְמַעֲלַת 'הִתְהַלֵּךְ לְפָנָי'. כָּךְ גַּם אֵצֶל משֶׁה רַבֵּנוּ, בְּפָרָשָׁתֵנוּ. דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהִקְדִּישׁ אֶת כָּל כֻּלּוֹ לָעָם, שֶׁעָמַד עָלָיו מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב. בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵץ, בְּהַקְרָבָה אֵין קֵץ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם". מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה משֶׁה פּוֹנֶה לַעֲסָקָיו, הָרוּחָנִיִּים, אֶלָּא מִן הָהָר אֶל הָעָם. דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ זָכָה וּמַעֲלָתוֹ הֻשְׁרְשָׁה בּוֹ, "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים". וּמִכָּאן תֵּצֵא הַקְּרִיאָה לְכָל הַיָּכוֹל לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, בְּהַדְרָכַת נֹעַר, בְּהוֹרָאָה: עֲשׂוּ נָא לַתּוֹרָה שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַתֶּם תִּהְיוּ הַזּוֹכִים הָרִאשׁוֹנִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)