Otzarot-Article

"הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (יא-מה) לֹא תָּמִיד אָנוּ צוֹדְקִים... אֲנִי מוּדָע לְכָךְ שֶׁזּוֹ הַצְהָרָה מַפְתִּיעָה, אֲבָל 'עִם יָד עַל הַלֵּב', כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, הַאִם תָּמִיד אַתֶּם צוֹדְקִים? אֲנִי, מִכָּל מָקוֹם, אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר כֵּן עַל עַצְמִי. וַהֲרֵי אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, וּמַדּוּעַ לְהַנִּיחַ שֶׁאָנוּ צוֹדְקִים תָּמִיד, וְכִי תָּמִיד מָצוּי כָּל הַצֶּדֶק שֶׁבָּעוֹלָם בְּמִגְרָשֵׁנוּ, וּלְעֻמַּת זֹאת מְצוּיִים כָּל הָעַוְלוֹת וְהַקִּפּוּחִים, הַזָּדוֹן וְצָרוּת הָעַיִן בַּצַּד שֶׁכְּנֶגֶד?! וַהֲרֵי זֶה מְגֹחָךְ כָּל כָּךְ לִשְׁמֹעַ אֵיךְ פּוֹלִיטִיקָאִים מִתְנַגְּחִים בֵּינֵיהֶם; מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, מִקּוֹאָלִיצְיָה וְאוֹפּוֹזִיצְיָה. בְּאֵיזֶה לַהַט, בְּאֵיזוֹ חֶדְוַת לָשׁוֹן. וְתָמִיד - בְּצִבְעֵי שָׁחוֹר לָבָן. כְּשֶׁ'אֲנִי' הַלָּבָן, צַח מִשֶּׁלֶג. וּלְעוֹלָם אֵין אָפֹר וְגוֹנֵי בֵּינַיִם. תָּמִיד הַתָּכְנִית שֶׁלִּי תָּבִיא מָזוֹר, תַּבְרִיא וּתְאוֹשֵׁשׁ תַּבְטִיחַ וּתְמַמֵּשׁ. וְאִלּוּ הַתָּכְנִית הַשְּׁנִיָּה - תָּמִיד - הִיא אָסוֹן וְשׁוֹאָה, הֶרֶס וּבְכִיָּה לְדוֹרוֹת. וְרַק יִתְחַלְּפוּ הַתַּפְקִידִים, וּכְבָר 'דְּבָרִים שֶׁרוֹאִים מִשָּׁם לֹא רוֹאִים מִכָּאן'... וּכְבָר מִשְׁתַּנֶּה הַמַּבָּט וְהַשֶּׁרֶץ מֻכְשָׁר בְּקַ"נ טְעָמִים וְאֶחָד.

וּמַה שֶּׁנָּכוֹן לְגַבֵּי יָמִין וּשְׂמֹאל, קוֹאָלִיצְיָה וְאוֹפּוֹזִיצְיָה, נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי יַחֲסֵי חֲרֵדִים וְחִילוֹנִיִּים. אָנוּ מִתְמַרְמְרִים עֲלֵיהֶם, שׁוֹפְכִים בִּנְאוּמֵינוּ וּבִכְתוּבֵינוּ אֵשׁ וְגָפְרִית; מִתְלַהֲמִים וּמוֹקִיעִים אֶת הָאֲטִימוּת שֶׁלָּהֶם לְכָל קֹדֶשׁ, אֶת הַדַּחַף הַסּוֹחֵף לְהַטְמִיעַ אֶת הַמְּדִינָה, לְיַבֵּא גּוֹיִים בְּכָל מְחִיר, לְהַעֲנִיק לָהֶם אֶזְרָחוּת. לִמְחֹק אֶת הַשַּׁבָּת, לְהָצִיף אֶת הָאָרֶץ בַּחֲזִיר, נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים; לְקַצֵּץ עַד מַחֲנָק אֶת הַתְּמִיכָה בְּתַרְבּוּת תּוֹרָנִית, וּלְהַרְעִיף כְּסָפִים עַל תַּרְבּוּת יְוָנִית שֶׁל טִפּוּחַ הַסְּפּוֹרְט, הַמַּחֲזָאוּת וְהַמָּחוֹל. וְאָנוּ זוֹעֲקִים עַד חֲרוֹן גְּרוֹנֵנוּ. וְאֵינֶנּוּ צוֹדְקִים!

כְּלוֹמַר, אָנוּ צוֹדְקִים בְּכָל מִלָּה בְּתֵאוּר הַמַּצָּב. הֲלֹא אֵלֶּה הָעֻבְדּוֹת כַּהֲוָיָתָן, אֲבָל אֵינֶנּוּ צוֹדְקִים בְּהַאֲשָׁמַת הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד בְּרֹעַ, בְּרִשְׁעוּת, בְּזָדוֹן; אֵינֶנּוּ צוֹדְקִים בִּקְרִיאָתֵנוּ בְּפָאתוֹס "לוֹמַר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית הֶרֶף".

חֲבָל עַל הַמִּלִּים וְעַל הָאֶנֶרְגִיָּה. הֵם בִּכְלָל לֹא מְבִינִים עַל מַה יָּצָא הַקֶּצֶף. תְּמֵהִים מָה אָנוּ רוֹצִים מֵהֶם.

וְהֵם צוֹדְקִים.

וּמַדּוּעַ? רַשִׁ"י מְפֹרָשׁ הוּא בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. בְּפָרָשַׁת אִסּוּר אֲכִילַת הַשְּׁרָצִים וְהָרְמָשִׂים, הַטְּמֵאִים וּמְטַמְּאִים וּמְטַמְטְמִים אֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה נֶאֱמַר: "...אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹקִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי". וְהֵבִיא רָשִׁ"י אֶת דִּבְרֵי תַּנָּא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "אִלְמָלֵא לֹא הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין מְטַמְּאִין בִּשְׁרָצִים, דַּיָּם. וּמַעֲלָה הִיא לָהֶם". כְּלוֹמַר, מַעֲלָה וְדַרְגָּה מְרוֹמֶמֶת. וְתָמְהוּ רַבּוֹתֵינוּ, הֲלֹא יְכוֹלִים הָיִינוּ לְהִשָּׁאֵר בְּמִצְרַיִם וּלְהִנָּזֵר שָׁם מֵהַמַּאֲכָלוֹת הָאֲסוּרִים, וְכִי בִּשְׁבִיל זֶה הָיָה צָרִיךְ לְהוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם?!

וְהַתְּשׁוּבָה הִיא: מִי שֶׁנִּמְצָא בְּמִצְרַיִם, בְּתוֹךְ הַתּוֹעֵבוֹת, בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי הַטֻּמְאָה שֶׁבְּמִצְרַיִם, לוֹ בֶּאֱמֶת כְּבָר לֹא מְשַׁנֶּה אִם יִסְתָּאֵב בִּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים אוֹ לֹא. אִישׁ לֹא יָעִיר לִמְנַקֶּה בִּיבִים עַל רְבָב נוֹסָף... רַק כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם וְהִתְנַתַּקְנוּ מֵהַשְׁפָּעָתָהּ, נִכָּר הַהֶבְדֵּל בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה...

וְזֶה מַה שֶּׁרַבִּים כָּל כָּךְ אֵינָם מְבִינִים. וּמַדּוּעַ, כִּי שְׁבוּיִים הֵם - וְאַשְׁרֵיהֶם שֶׁכָּךְ - בְּטֹהַר חַיֵּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, יַהֲדוּת בְּמֵיטָבָהּ. וּבִזְכוּתָהּ לֹא יוֹדְעִים בִּכְלָל בְּאֵיזוֹ אֲוִירָה חַיִּים בַּצַּד שֶׁכְּנֶגֶד. אֵילוּ עִתּוֹנִים קוֹרְאִים הֵם, בְּאֵיזוֹ סִפְרוּת, מַחֲזָאוּת וְשִׁירָה מְפַטְּמִים הֵם אֶת עַצְמָם, בְּאֵיזֶה עוֹלָם הֵם מְצוּיִים. וּבְעוֹלָמָם - אֵין כָּל עֵרֶךְ וְרוֹמְמוּת לְדָבָר מִלְּבַד לְנֶהֶנְתָנוּת וּלְחֹפֶשׁ הַהֶפְקֵרוּת, וּמַה לָּנוּ כִּי נָלִין עֲלֵיהֶם?! הַדֶּרֶךְ לְשַׁכְנְעָם אַחַת הִיא: לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם! לְהַרְבּוֹת בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לְיַסֵּד בָּתֵּי סֵפֶר תּוֹרָנִיִּים וּלְהַגְבִּיר אֲלֵיהֶם אֶת הַהַרְשָׁמָה, לַעֲרֹךְ עוֹד וְעוֹד סֶמִינָרִים. זוֹ הַדֶּרֶךְ וְאֵין בִּלְתָּהּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פקודי תשע"א
	להתבדל או להתערות
	"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) לִכְאוֹרָה, הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּתֵב: "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה" כִּי הַלָּשׁוֹן "וְיִקְחוּ" פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁנּוֹתְנֵי הַתְּרוּמָה לוֹקְחִים וּמְקַבְּלִים "הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (יא-מה) לֹא תָּמִיד אָנוּ צוֹדְקִים... אֲנִי מוּדָע לְכָךְ שֶׁזּוֹ הַצְהָרָה מַפְתִּיעָה, אֲבָל 'עִם יָד עַל הַלֵּב', כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, הַאִם תָּמִיד אַתֶּם צוֹדְקִים? אֲנִי, מִכָּל מָקוֹם, אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר כֵּן עַל עַצְמִי. וַהֲרֵי אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, וּמַדּוּעַ לְהַנִּיחַ שֶׁאָנוּ צוֹדְקִים תָּמִיד, וְכִי תָּמִיד מָצוּי כָּל הַצֶּדֶק שֶׁבָּעוֹלָם בְּמִגְרָשֵׁנוּ, וּלְעֻמַּת זֹאת מְצוּיִים כָּל הָעַוְלוֹת וְהַקִּפּוּחִים, הַזָּדוֹן וְצָרוּת הָעַיִן בַּצַּד שֶׁכְּנֶגֶד?! וַהֲרֵי זֶה מְגֹחָךְ כָּל כָּךְ לִשְׁמֹעַ אֵיךְ פּוֹלִיטִיקָאִים מִתְנַגְּחִים בֵּינֵיהֶם; מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, מִקּוֹאָלִיצְיָה וְאוֹפּוֹזִיצְיָה. בְּאֵיזֶה לַהַט, בְּאֵיזוֹ חֶדְוַת לָשׁוֹן. וְתָמִיד - בְּצִבְעֵי שָׁחוֹר לָבָן. כְּשֶׁ'אֲנִי' הַלָּבָן, צַח מִשֶּׁלֶג. וּלְעוֹלָם אֵין אָפֹר וְגוֹנֵי בֵּינַיִם. תָּמִיד הַתָּכְנִית שֶׁלִּי תָּבִיא מָזוֹר, תַּבְרִיא וּתְאוֹשֵׁשׁ תַּבְטִיחַ וּתְמַמֵּשׁ. וְאִלּוּ הַתָּכְנִית הַשְּׁנִיָּה - תָּמִיד - הִיא אָסוֹן וְשׁוֹאָה, הֶרֶס וּבְכִיָּה לְדוֹרוֹת. וְרַק יִתְחַלְּפוּ הַתַּפְקִידִים, וּכְבָר 'דְּבָרִים שֶׁרוֹאִים מִשָּׁם לֹא רוֹאִים מִכָּאן'... וּכְבָר מִשְׁתַּנֶּה הַמַּבָּט וְהַשֶּׁרֶץ מֻכְשָׁר בְּקַ"נ טְעָמִים וְאֶחָד. וּמַה שֶּׁנָּכוֹן לְגַבֵּי יָמִין וּשְׂמֹאל, קוֹאָלִיצְיָה וְאוֹפּוֹזִיצְיָה, נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי יַחֲסֵי חֲרֵדִים וְחִילוֹנִיִּים. אָנוּ מִתְמַרְמְרִים עֲלֵיהֶם, שׁוֹפְכִים בִּנְאוּמֵינוּ וּבִכְתוּבֵינוּ אֵשׁ וְגָפְרִית; מִתְלַהֲמִים וּמוֹקִיעִים אֶת הָאֲטִימוּת שֶׁלָּהֶם לְכָל קֹדֶשׁ, אֶת הַדַּחַף הַסּוֹחֵף לְהַטְמִיעַ אֶת הַמְּדִינָה, לְיַבֵּא גּוֹיִים בְּכָל מְחִיר, לְהַעֲנִיק לָהֶם אֶזְרָחוּת. לִמְחֹק אֶת הַשַּׁבָּת, לְהָצִיף אֶת הָאָרֶץ בַּחֲזִיר, נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים; לְקַצֵּץ עַד מַחֲנָק אֶת הַתְּמִיכָה בְּתַרְבּוּת תּוֹרָנִית, וּלְהַרְעִיף כְּסָפִים עַל תַּרְבּוּת יְוָנִית שֶׁל טִפּוּחַ הַסְּפּוֹרְט, הַמַּחֲזָאוּת וְהַמָּחוֹל. וְאָנוּ זוֹעֲקִים עַד חֲרוֹן גְּרוֹנֵנוּ. וְאֵינֶנּוּ צוֹדְקִים! כְּלוֹמַר, אָנוּ צוֹדְקִים בְּכָל מִלָּה בְּתֵאוּר הַמַּצָּב. הֲלֹא אֵלֶּה הָעֻבְדּוֹת כַּהֲוָיָתָן, אֲבָל אֵינֶנּוּ צוֹדְקִים בְּהַאֲשָׁמַת הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד בְּרֹעַ, בְּרִשְׁעוּת, בְּזָדוֹן; אֵינֶנּוּ צוֹדְקִים בִּקְרִיאָתֵנוּ בְּפָאתוֹס "לוֹמַר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית הֶרֶף". חֲבָל עַל הַמִּלִּים וְעַל הָאֶנֶרְגִיָּה. הֵם בִּכְלָל לֹא מְבִינִים עַל מַה יָּצָא הַקֶּצֶף. תְּמֵהִים מָה אָנוּ רוֹצִים מֵהֶם. וְהֵם צוֹדְקִים. וּמַדּוּעַ? רַשִׁ"י מְפֹרָשׁ הוּא בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. בְּפָרָשַׁת אִסּוּר אֲכִילַת הַשְּׁרָצִים וְהָרְמָשִׂים, הַטְּמֵאִים וּמְטַמְּאִים וּמְטַמְטְמִים אֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה נֶאֱמַר: "...אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹקִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי". וְהֵבִיא רָשִׁ"י אֶת דִּבְרֵי תַּנָּא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "אִלְמָלֵא לֹא הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין מְטַמְּאִין בִּשְׁרָצִים, דַּיָּם. וּמַעֲלָה הִיא לָהֶם". כְּלוֹמַר, מַעֲלָה וְדַרְגָּה מְרוֹמֶמֶת. וְתָמְהוּ רַבּוֹתֵינוּ, הֲלֹא יְכוֹלִים הָיִינוּ לְהִשָּׁאֵר בְּמִצְרַיִם וּלְהִנָּזֵר שָׁם מֵהַמַּאֲכָלוֹת הָאֲסוּרִים, וְכִי בִּשְׁבִיל זֶה הָיָה צָרִיךְ לְהוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם?! וְהַתְּשׁוּבָה הִיא: מִי שֶׁנִּמְצָא בְּמִצְרַיִם, בְּתוֹךְ הַתּוֹעֵבוֹת, בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי הַטֻּמְאָה שֶׁבְּמִצְרַיִם, לוֹ בֶּאֱמֶת כְּבָר לֹא מְשַׁנֶּה אִם יִסְתָּאֵב בִּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים אוֹ לֹא. אִישׁ לֹא יָעִיר לִמְנַקֶּה בִּיבִים עַל רְבָב נוֹסָף... רַק כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם וְהִתְנַתַּקְנוּ מֵהַשְׁפָּעָתָהּ, נִכָּר הַהֶבְדֵּל בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה... וְזֶה מַה שֶּׁרַבִּים כָּל כָּךְ אֵינָם מְבִינִים. וּמַדּוּעַ, כִּי שְׁבוּיִים הֵם - וְאַשְׁרֵיהֶם שֶׁכָּךְ - בְּטֹהַר חַיֵּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, יַהֲדוּת בְּמֵיטָבָהּ. וּבִזְכוּתָהּ לֹא יוֹדְעִים בִּכְלָל בְּאֵיזוֹ אֲוִירָה חַיִּים בַּצַּד שֶׁכְּנֶגֶד. אֵילוּ עִתּוֹנִים קוֹרְאִים הֵם, בְּאֵיזוֹ סִפְרוּת, מַחֲזָאוּת וְשִׁירָה מְפַטְּמִים הֵם אֶת עַצְמָם, בְּאֵיזֶה עוֹלָם הֵם מְצוּיִים. וּבְעוֹלָמָם - אֵין כָּל עֵרֶךְ וְרוֹמְמוּת לְדָבָר מִלְּבַד לְנֶהֶנְתָנוּת וּלְחֹפֶשׁ הַהֶפְקֵרוּת, וּמַה לָּנוּ כִּי נָלִין עֲלֵיהֶם?! הַדֶּרֶךְ לְשַׁכְנְעָם אַחַת הִיא: לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם! לְהַרְבּוֹת בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לְיַסֵּד בָּתֵּי סֵפֶר תּוֹרָנִיִּים וּלְהַגְבִּיר אֲלֵיהֶם אֶת הַהַרְשָׁמָה, לַעֲרֹךְ עוֹד וְעוֹד סֶמִינָרִים. זוֹ הַדֶּרֶךְ וְאֵין בִּלְתָּהּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)