Otzarot-Article

"וַיְהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (י-כא) רַבֵּנוּ הַחִידָ"א זַצַ"ל הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי רכז), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵבִיא אֶת שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הָאֲפֵלָה כְּדֵי שֶׁיָּמוּתוּ בָּהֶם אוֹתָם יְהוּדִים שֶׁלֹּא רָצוּ לְהִגָּאֵל. וּקְבָרוּם בַּחֲסוּת הַחֲשֵׁכָה מִבְּלִי שֶׁהַמִּצְרִים יִרְאוּם, וְלֹא יִלְעֲגוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ עַל הַפָּסוּק "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", שֶׁאַרְבָּעָה מִכָּל חֲמִשָּׁה יְהוּדִים בָּחֲרוּ בְּחַיֵּי עַבְדוּת וְגָלוּת עַל פְּנֵי חַיֵּי גְּאֻלָּה וּפְדוּת.

וְהֵבִיא בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּךְ יִהְיֶה גַּם בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. יָבִיא הַקָּבָּ"ה ט"ו יְמֵי חֹשֶׁךְ, שֶׁבָּהֶם יָמוּתוּ רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם רוֹצִים בַּגְּאֻלָּה. נוֹרָא הַדָּבָר! הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא, בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא יְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, אַךְ יִהְיֶה מִגְזָר גָּדוֹל שֶׁיָּסִית נֶגֶד הַמְבַשֵּׂר וְלֹא יַחְפֹּץ בַּגְּאֻלָּה. וְלֹא יַסְפִּיקוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁל אֲפֵלָה, חֲצִי חֹדֶשׁ יִדָּרֵשׁ... רַחֲמָנָא לִיצְלָן.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ עִנְיָן. יְהוּדִי חִפֵּשׂ פַּרְנָסָה. יָגַע, וּמָצָא. גִּלָּה מִכְרֵה זָהָב. בֵּית מְזִיגָה פָּעִיל, שֶׁנָּכְרִים רַבִּים עוֹלִים לְהִתְגַּלֵּף בּוֹ, וּמְזִילִים זָהָב לְכִיסוֹ שֶׁל הַחוֹכֵר הַמְּאֻשָּׁר, הַמּוֹזֵג לְכוֹסוֹתֵיהֶם שׁוּב וָשׁוּב. תֹּאמְרוּ, וַהֲלֹא כְּבָר יֵשׁ חוֹכֵר לְבֵית הַמְּזִיגָה וְאָסוּר לְהַסִּיג אֶת גְּבוּלוֹ. אֶלָּא, הַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ מָצָא הֶתֵּר, הַמּוֹכֵר אֵינוֹ 'מִשֶּׁלָּנוּ'... וּמִסְּתָמָא הַפָּסוּק 'לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ' נֶאֱמַר רַק עַל מִי שֶׁהוּא 'רֵעֲךָ' בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת. יָצָא זֶה שֶׁמִּצְוָה לְקַפְּחוֹ... הָלַךְ הַבֶּן-אָדָם אֶל הַפָּרִיץ וְהֶעֱלָה אֶת דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת, וּבְכָךְ נִשֵּׁל אֶת בַּעַל בֵּית הַמְּזִיגָה מִפַּרְנָסָתוֹ.

הִתְעַנְיֵן הֶעָשׁוּק, וְגִלָּה שֶׁעוֹשְׁקוֹ נִמְנֶה עַל מְקֻשָׁרֵי הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצָּאנְז זַצַ"ל. חָבַשׁ כּוֹבַע לְרֹאשׁוֹ וְנָסַע לְהִתְאוֹנֵן בִּפְנֵי הָרַבִּי עַל הַמַּעֲשֶׂה הַנִּפְשָׁע.

שָׁמַע הָרַבִּי וְהִזְדַּעְזַע. שָׁלַח מִיַּד אַחַר מַסִּיג הַגְּבוּל, וְהוֹכִיחוֹ נִמְרָצוֹת: אֵיךְ הֵעַזְתָּ?!

תָּמַהּ הַלָּהּ: "הֵיאַךְ תּוֹבֵעַ הָרַבִּי אֶת זְכוּתוֹ שֶׁל עֲבַרְיָן מוּעָד, הֲכֵיצַד נִלְחָם מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל פּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל?! וַהֲלֹא רָשָׁע הוּא וּמִצְוָה לְקָבְרוֹ", טָעַן בְּלַהַט.

חִיֵּךְ הָרַבִּי וְהִתְעַנְיֵן: "וּמִי גִּלָּה לְךָ שֶׁזּוֹ מִצְוָה לִקְבֹּר רָשָׁע? -

אַדְּרַבָּה, הִנֵּנִי וָאָבִיא לְךָ רְאָיָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁאֵין כָּל מִצְוָה לְקָבְרוֹ!

הַסְכֵּת וּשְׁמַע -

הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר, שֶׁרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הָאֲפֵלָה, וְהַיְּהוּדִים נִצְּלוּ אֶת הַחֲשֵׁכָה וּקְבָרוּם כְּדֵי שֶׁהַמִּצְרִים לֹא יִשְׂמְחוּ בְּפֻרְעָנוּתָם.

וְעוֹד מְסַפֵּר הַמִּדְרָשׁ (מְכִילְתָּא בֹּא ה.), שֶׁלְּאַחַר מַכַּת הַחֹשֶׁךְ רָאָה הַקַּבָּ"ה שֶׁאֵין לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִצְווֹת לְהִגָּאֵל בָּהֶן, וְנָתַן לָהֶם דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה לְהִתְעַסֵּק בָּהֶן -

וְאִם כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמִּצְוָה לִקְבֹּר אֶת הָרְשָׁעִים, הֲרֵי הָיוּ בְּיָדָם חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת מִקְּבוּרַת כָּל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל... הֲרֵי לְךָ רְאָיָה מְפֹרֶשֶׁת, שֶׁאֵין מִצְוָה לִקְבֹּר רָשָׁע.

וְעַתָּה, אִם תָּשִׁיב אֶת הָאִישׁ לְנַחֲלָתוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, דַּע, כִּי רָעָה וּמָרָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתְךָ"... (מְקוֹר חַיִּים)

וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁדִּבֵּר בִּשְׁאַט נֶפֶשׁ עַל רָשָׁע מְרֻשָּׁע, מוּמָר נִתְעָב שֶׁהִסְתַּפַּח לְאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל וְרָדַף אֶת אֶחָיו בְּמַשְׂטֵמָה נוֹרָאָה. הִזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ בְּתֵעוּב וְהִפְטִיר אַחֲרָיו 'יִמַּח שְׁמוֹ'.

נַעֲנָה הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הָ"אַבְנֵי נֵזֶר" מִסּוֹכָאטְשׁוֹב זַצַ"ל: "אֵין אוֹמְרִים כֵּן עַל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל!"

"אֲבָל מוּמָר נִתְעָב הוּא, כָּרַת עַצְמוֹ מֵעַם יִשְׂרָאֵל!"

"כְּבוֹדוֹ שָׁכַח הֲלָכָה פְּסוּקָה", הִפְטִיר הָאַבְנֵי נֵזֶר. "שָׁנִינוּ 'אִם הַמֵּת הָיָה מוּמָר, אִשְׁתּוֹ זְקוּקָה לְאָחִיו' (לְיִבּוּם אוֹ לַחֲלִיצָה). וְסִבַּת הַיִּבּוּם כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה 'וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל' (דְּבָרִים כה-ו), הַתּוֹרָה שׁוֹקֶדֶת שֶׁלֹּא יִמָּחֶה שְמוֹ, וְאַתָּה מוֹחֵהוּ?!"

נִתְבּוֹנֵן. אוֹתוֹ מוּמָר נִתְעָב אִם מֵת, הַאִם מֻתָּר לְכֹהֵן לְהִכָּנֵס לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ הוּא מֻטָּל? הַאִם מֻתָּר לוֹ לָשֶׁבֶת עַל קִבְרוֹ? בְּוַדַּאי לֹא.

וּמַדּוּעַ? מַה סִּבַּת טֻמְאַת הַמֵּת, הַמְּיֻחֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל (חֵן טוֹב, חֻקַּת), הוֹאִיל וְנִשְׁמָתוֹ חֲצוּבָה מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, מִתְקַבְּצִים כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה וּמְבַקְּשִׁים לְהִטַּפֵּל אֵלֶיהָ וְלִינוֹק מִמֶּנָּה. אֲבָל כָּל עוֹד הָאָדָם חַי וְהַנְּשָׁמָה שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבּוֹ בִּמְלֹא עֻזָּהּ וְתָקְפָּהּ, אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתָם לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ. רַק לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה עוֹלָה לַמָּרוֹם וְלֹא נוֹתַר אֶלָּא רֹשֶׁם קָלוּשׁ מֵהַקְּדֻשָּׁה שֶׁשָּׁרְתָה, כַּיָּדוּעַ לַמְּקֻבָּלִים (זֹהַר ג קסט.), הֲרֵי הֵם מִתְנַפְּלִים עָלָיו לִדְבֹּק בּוֹ.

הֲרֵי לָנוּ, מַה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל -

לֹא כָּל שֶׁכֵּן יְהוּדִי מִן הַשּׁוּרָה, כָּמוֹנוּ, לְמָשָׁל -

שֶׁכָּל עוֹד אָנוּ חַיִּים, קְדֻשָּׁתֵנוּ גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, יוֹקֶדֶת כָּל כָּךְ וַעֲצוּמָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין לְכֹחוֹת הַטֻּמְאָה גִּישָׁה אֵלֵינוּ.

הֵם, מוּדָעִים לִקְדֻשָּׁתֵנוּ. נִהְיֶה מוּדָעִים לָהּ אַף אָנוּ! (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	תצוה תשע"א
	המחט והמגנט
	הַכֹּל בִּזְכוּת אָבוֹת "וַיְהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (י-כא) רַבֵּנוּ הַחִידָ"א זַצַ"ל הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי רכז), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵבִיא אֶת שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הָאֲפֵלָה כְּדֵי שֶׁיָּמוּתוּ בָּהֶם אוֹתָם יְהוּדִים שֶׁלֹּא רָצוּ לְהִגָּאֵל. וּקְבָרוּם בַּחֲסוּת הַחֲשֵׁכָה מִבְּלִי שֶׁהַמִּצְרִים יִרְאוּם, וְלֹא יִלְעֲגוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ עַל הַפָּסוּק "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", שֶׁאַרְבָּעָה מִכָּל חֲמִשָּׁה יְהוּדִים בָּחֲרוּ בְּחַיֵּי עַבְדוּת וְגָלוּת עַל פְּנֵי חַיֵּי גְּאֻלָּה וּפְדוּת. וְהֵבִיא בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּךְ יִהְיֶה גַּם בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. יָבִיא הַקָּבָּ"ה ט"ו יְמֵי חֹשֶׁךְ, שֶׁבָּהֶם יָמוּתוּ רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם רוֹצִים בַּגְּאֻלָּה. נוֹרָא הַדָּבָר! הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא, בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא יְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, אַךְ יִהְיֶה מִגְזָר גָּדוֹל שֶׁיָּסִית נֶגֶד הַמְבַשֵּׂר וְלֹא יַחְפֹּץ בַּגְּאֻלָּה. וְלֹא יַסְפִּיקוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁל אֲפֵלָה, חֲצִי חֹדֶשׁ יִדָּרֵשׁ... רַחֲמָנָא לִיצְלָן. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ עִנְיָן. יְהוּדִי חִפֵּשׂ פַּרְנָסָה. יָגַע, וּמָצָא. גִּלָּה מִכְרֵה זָהָב. בֵּית מְזִיגָה פָּעִיל, שֶׁנָּכְרִים רַבִּים עוֹלִים לְהִתְגַּלֵּף בּוֹ, וּמְזִילִים זָהָב לְכִיסוֹ שֶׁל הַחוֹכֵר הַמְּאֻשָּׁר, הַמּוֹזֵג לְכוֹסוֹתֵיהֶם שׁוּב וָשׁוּב. תֹּאמְרוּ, וַהֲלֹא כְּבָר יֵשׁ חוֹכֵר לְבֵית הַמְּזִיגָה וְאָסוּר לְהַסִּיג אֶת גְּבוּלוֹ. אֶלָּא, הַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ מָצָא הֶתֵּר, הַמּוֹכֵר אֵינוֹ 'מִשֶּׁלָּנוּ'... וּמִסְּתָמָא הַפָּסוּק 'לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ' נֶאֱמַר רַק עַל מִי שֶׁהוּא 'רֵעֲךָ' בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת. יָצָא זֶה שֶׁמִּצְוָה לְקַפְּחוֹ... הָלַךְ הַבֶּן-אָדָם אֶל הַפָּרִיץ וְהֶעֱלָה אֶת דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת, וּבְכָךְ נִשֵּׁל אֶת בַּעַל בֵּית הַמְּזִיגָה מִפַּרְנָסָתוֹ. הִתְעַנְיֵן הֶעָשׁוּק, וְגִלָּה שֶׁעוֹשְׁקוֹ נִמְנֶה עַל מְקֻשָׁרֵי הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצָּאנְז זַצַ"ל. חָבַשׁ כּוֹבַע לְרֹאשׁוֹ וְנָסַע לְהִתְאוֹנֵן בִּפְנֵי הָרַבִּי עַל הַמַּעֲשֶׂה הַנִּפְשָׁע. שָׁמַע הָרַבִּי וְהִזְדַּעְזַע. שָׁלַח מִיַּד אַחַר מַסִּיג הַגְּבוּל, וְהוֹכִיחוֹ נִמְרָצוֹת: אֵיךְ הֵעַזְתָּ?! תָּמַהּ הַלָּהּ: "הֵיאַךְ תּוֹבֵעַ הָרַבִּי אֶת זְכוּתוֹ שֶׁל עֲבַרְיָן מוּעָד, הֲכֵיצַד נִלְחָם מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל פּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל?! וַהֲלֹא רָשָׁע הוּא וּמִצְוָה לְקָבְרוֹ", טָעַן בְּלַהַט. חִיֵּךְ הָרַבִּי וְהִתְעַנְיֵן: "וּמִי גִּלָּה לְךָ שֶׁזּוֹ מִצְוָה לִקְבֹּר רָשָׁע? - אַדְּרַבָּה, הִנֵּנִי וָאָבִיא לְךָ רְאָיָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁאֵין כָּל מִצְוָה לְקָבְרוֹ! הַסְכֵּת וּשְׁמַע - הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר, שֶׁרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הָאֲפֵלָה, וְהַיְּהוּדִים נִצְּלוּ אֶת הַחֲשֵׁכָה וּקְבָרוּם כְּדֵי שֶׁהַמִּצְרִים לֹא יִשְׂמְחוּ בְּפֻרְעָנוּתָם. וְעוֹד מְסַפֵּר הַמִּדְרָשׁ (מְכִילְתָּא בֹּא ה.), שֶׁלְּאַחַר מַכַּת הַחֹשֶׁךְ רָאָה הַקַּבָּ"ה שֶׁאֵין לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִצְווֹת לְהִגָּאֵל בָּהֶן, וְנָתַן לָהֶם דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה לְהִתְעַסֵּק בָּהֶן - וְאִם כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמִּצְוָה לִקְבֹּר אֶת הָרְשָׁעִים, הֲרֵי הָיוּ בְּיָדָם חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת מִקְּבוּרַת כָּל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל... הֲרֵי לְךָ רְאָיָה מְפֹרֶשֶׁת, שֶׁאֵין מִצְוָה לִקְבֹּר רָשָׁע. וְעַתָּה, אִם תָּשִׁיב אֶת הָאִישׁ לְנַחֲלָתוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, דַּע, כִּי רָעָה וּמָרָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתְךָ"... (מְקוֹר חַיִּים) וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁדִּבֵּר בִּשְׁאַט נֶפֶשׁ עַל רָשָׁע מְרֻשָּׁע, מוּמָר נִתְעָב שֶׁהִסְתַּפַּח לְאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל וְרָדַף אֶת אֶחָיו בְּמַשְׂטֵמָה נוֹרָאָה. הִזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ בְּתֵעוּב וְהִפְטִיר אַחֲרָיו 'יִמַּח שְׁמוֹ'. נַעֲנָה הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הָ"אַבְנֵי נֵזֶר" מִסּוֹכָאטְשׁוֹב זַצַ"ל: "אֵין אוֹמְרִים כֵּן עַל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל!" "אֲבָל מוּמָר נִתְעָב הוּא, כָּרַת עַצְמוֹ מֵעַם יִשְׂרָאֵל!" "כְּבוֹדוֹ שָׁכַח הֲלָכָה פְּסוּקָה", הִפְטִיר הָאַבְנֵי נֵזֶר. "שָׁנִינוּ 'אִם הַמֵּת הָיָה מוּמָר, אִשְׁתּוֹ זְקוּקָה לְאָחִיו' (לְיִבּוּם אוֹ לַחֲלִיצָה). וְסִבַּת הַיִּבּוּם כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה 'וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל' (דְּבָרִים כה-ו), הַתּוֹרָה שׁוֹקֶדֶת שֶׁלֹּא יִמָּחֶה שְמוֹ, וְאַתָּה מוֹחֵהוּ?!" נִתְבּוֹנֵן. אוֹתוֹ מוּמָר נִתְעָב אִם מֵת, הַאִם מֻתָּר לְכֹהֵן לְהִכָּנֵס לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ הוּא מֻטָּל? הַאִם מֻתָּר לוֹ לָשֶׁבֶת עַל קִבְרוֹ? בְּוַדַּאי לֹא. וּמַדּוּעַ? מַה סִּבַּת טֻמְאַת הַמֵּת, הַמְּיֻחֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל (חֵן טוֹב, חֻקַּת), הוֹאִיל וְנִשְׁמָתוֹ חֲצוּבָה מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, מִתְקַבְּצִים כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה וּמְבַקְּשִׁים לְהִטַּפֵּל אֵלֶיהָ וְלִינוֹק מִמֶּנָּה. אֲבָל כָּל עוֹד הָאָדָם חַי וְהַנְּשָׁמָה שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבּוֹ בִּמְלֹא עֻזָּהּ וְתָקְפָּהּ, אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתָם לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ. רַק לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה עוֹלָה לַמָּרוֹם וְלֹא נוֹתַר אֶלָּא רֹשֶׁם קָלוּשׁ מֵהַקְּדֻשָּׁה שֶׁשָּׁרְתָה, כַּיָּדוּעַ לַמְּקֻבָּלִים (זֹהַר ג קסט.), הֲרֵי הֵם מִתְנַפְּלִים עָלָיו לִדְבֹּק בּוֹ. הֲרֵי לָנוּ, מַה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל - לֹא כָּל שֶׁכֵּן יְהוּדִי מִן הַשּׁוּרָה, כָּמוֹנוּ, לְמָשָׁל - שֶׁכָּל עוֹד אָנוּ חַיִּים, קְדֻשָּׁתֵנוּ גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, יוֹקֶדֶת כָּל כָּךְ וַעֲצוּמָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין לְכֹחוֹת הַטֻּמְאָה גִּישָׁה אֵלֵינוּ. הֵם, מוּדָעִים לִקְדֻשָּׁתֵנוּ. נִהְיֶה מוּדָעִים לָהּ אַף אָנוּ! (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)