Otzarot-Article

"וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (לג-ז) אַרְבָּעִים יוֹם נֶעְדַּר משֶׁה רַבֵּנוּ, וּבְשׁוּבוֹ חָזַר לְעָם אַחֵר. לֹא לְהַכִּיר. עֵגֶל וּמְחוֹלוֹת וּזְוָעָה. לִפְנֵי הַחֵטְא מִסְתַּכְּלִים הָיוּ בְּזִיו הַשְּׁכִינָה וְאֵינָם מִזְדַּעְזְעִים, וְאַחֲרֵי הַחֵטְא לֹא הָיוּ מְסֻגָּלִים לְהַבִּיט אֲפִילוּ בְּזִיו פָּנָיו שֶׁל משֶׁה.

הַשֶּׁבֶר הָיָה גָּדוֹל כָּל כָּךְ, הָאַכְזָבָה מָרָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, לָקַח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה אוֹתוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. הָלַךְ הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה, הִתְנַתֵּק מִמֶּנּוּ. "וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה".

הַגְּמָרָא בְּשִׁלְהֵי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (סג:) מְסַפֶּרֶת עַל תְּגוּבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַצַּעַד שֶׁל משֶׁה: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, עַכְשָׁו יֹאמְרוּ הָרַב בְכַעַס וְהַתַּלְמִיד בְכַעַס, יִשְׂרָאֵל מַה יְּהֵא עֲלֵיהֶם? אָמַר, אִם אַתָּה מַחְזִיר הָאֹהֶל לִמְקוֹמוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן תַּלְמִידְךָ מְשָׁרֵת תַּחְתֶּיךָ!

נוֹרָא הַדָּבָר: לַמַּנְהִיג אֵין רְשׁוּת לִכְעֹס וּלְנַתֵּק קֶשֶׁר. אִם לֹא הָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ מַחְזִיר אֶת הָאֹהֶל לַמַּחֲנֶה הָיָה מֻדָּח מִתַּפְקִידוֹ.

זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי מַנְהִיג וְנָכוֹן לְגַבֵּי הוֹרִים: יַעֲשֶׂה הַבֵּן מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה, וַאֲפִילוּ יַעֲשֶׂה עֵגֶל מַסֵּכָה, הוֹרֶה נִשְׁאָר הוֹרֶה! וְעָלָיו לִהְיוֹת עִם הַיֶּלֶד בְּטוֹב וּבְרַע. בִּתְנַאי אֶחָד, כַּמּוּבָן, שֶׁהַבֵּן אֵינוֹ מְקַלְקֵל אֶת אֶחָיו. יִשְׁמָעֵאל בִּקֵּשׁ לְקַלְקֵל אֶת יִצְחָק, וְגֹרַשׁ. אֲבָל עֵשָׂו לֹא הִפְרִיעַ לְיַעֲקֹב לָשֶׁבֶת בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה, וְיִצְחָק אָבִינוּ קֵרְבוֹ. הַמִּלָּה הַחוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ בְּדִבְרֵי יִצְחָק לְעֵשָׂו הִיא "בְּנִי", מִלַּת הַקֵּרוּב.

הַצַּדִּיק הַנִּשְׂגָּב רַבִּי שְׁלוֹמְ'קֶה מִזְוִיל זַצַ"ל הִכְתִּיר כָּל יְהוּדִי בַּתֹּאַר "צַדִּיק". 'מָה רוֹצֶה הַצַּדִּיק?', 'מַה מְּבַקֵּשׁ הַצַּדִּיק?' - שֶׁהֲרֵי פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (יְשַׁעְיָה ס-כא).

בִּזְוִיל חַי יְהוּדִי מִתְבּוֹלֵל שֶׁהִפְנָה עֹרֶף לְדָתוֹ וְלֶאֱמוּנָתוֹ, אַף לִקְהִלָּתוֹ וְלִבְנֵי עַמּוֹ. הִתְרַפֵּס לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת, הִתְחַבֵּר עִמָּם וְרָכַשׁ אֶת אֵמוּנָם בְּהַלְשָׁנוֹתָיו עַל הַיְהוּדִים. מִנּוּהוּ כְּגוֹבֶה הַמִּסִּים, וְהָיָה יוֹרֵד לְחַיֵּי בְּנֵי הַקְּהִלָּה: מַחֲרִים סְחוֹרוֹת וּמַטִּיל קְנָסוֹת, וְסוֹפֵחַ מַשְׂטֵמָה, קְלָלוֹת וּנְאָצוֹת. הִתְיַחֵס לְאֶחָיו בַּאֲטִימוּת, מַה לּוֹ וְלָהֶם, הֵן הִתְנַתֵּק כָּלִיל.

יוֹם אֶחָד עָרַךְ סִכּוּם מְשַׂמֵּחַ: אֵין וְלוּ יְהוּדִי אֶחָד שֶׁנִּמְלַט מֵרִשְׁתוֹ וְהִתְחַמֵּק מֵחַכָּתוֹ. הַצְלָחָתוֹ אֵפוֹא מְלֵאָה!

לְפֶתַע הִכְּתָה בּוֹ הַהַכָּרָה: אֶת כָּל דְּגֵי הָרְקָק לָכַד, וְאִלּוּ הַלִּוְיָתָן נִשְׁמַט... הַיְּהוּדִי עִם הַהַכְנָסוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם וְלוּ פְּרוּטַת מַס אַחַת. הֲלֹא זֶה הָרַבִּי!

הֵן בְּכָל עֶרֶב מִשְׂתָּרֵךְ לְפִתְחוֹ תּוֹר אָרוֹךְ, וּמְבַקְשֵׁי הַיְשׁוּעוֹת מְעַטְּרִים אוֹתוֹ בִּזְהוּבִים. אֱמֶת, מְסַפְּרִים שֶׁאֵינוֹ מֵלִין וְלוּ פְּרוּטָה אַחַת בְּבֵיתוֹ - זֶה נוֹתֵן וְזֶה נוֹטֵל, זֶה מַעֲנִיק וְזֶה מְקַבֵּל - אֲבָל בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְקַפֵּחַ הוּא אֶת רָשׁוּת הַמִּסִּים?! קֹדֶם כֹּל יַפְרִישׁ מַס כַּחֹק, וְאַחַר כָּךְ יִתְרֹם לִצְדָקָה כִּרְצוֹנוֹ.

יֵשׁ לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ לְנַהֵל כְּסָפִים כְּכָל בַּעַל עֵסֶק, פִּנְקַס תַּקְבּוּלִים וְהַכְנָסוֹת. וְאִם לֹא - נָשִׁית עָלָיו קְנָס וְנִגְבֶּה לְמַפְרֵעַ. אֵין הוּא מֵעַל לַחֹק!

וּמִיַּד הִסְמִיךְ מַעֲשֶׂה לְהַחְלָטָה.

חָמוּשׁ בְּעֵט וּבְסֵפֶר בִּקֹּרֶת מִהֵר לַחֲצַר הָרַבִּי.

הָיָה זֶה בְּצָהֳרֵי יוֹם הַשַּׁבָּת - - -

מֵסֵב הָרַבִּי לְשֻׁלְחָנוֹ הַטָּהוֹר, עָטוּר בַּחֲסִידִים הַמְּזַמְּרִים בְּלַהַט זְמִירוֹת שַׁבָּת, וּלְפֶתַע מֻרְגָּשׁ בָּאֲוִיר עֲשַׁן סִיגַרְיָה.

יוֹשֵׁב הָרַבִּי מֻקָּף בַּחֲסִידָיו וְשׁוֹמֵעַ צְעָקוֹת רָמוֹת: "הַחוּצָה, מְחֻצָּף!" מָצָא לוֹ זְמַן... בָּא לְהִתְגָּרוֹת, עַכְשָׁו נַרְאֶה לְךָ -

נָשָׂא הָרַבִּי עֵינָיו, זָקַף גַּבּוֹתָיו.

רָטְנוּ הַכֹּל: "חֻצְפָּה שֶׁכָּזוֹ. מְשֻׁמָּד, עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל, הִתְגָּרוּת מְכֻוֶּנֶת!"

מִכָּל זֶה לֹא הֵבִין דָּבָר. סִמֵּן בְּיָדוֹ שֶׁיֶּחֱצוּ שְׁבִיל בַּקָּהָל כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת עַל מָה הַמְּהוּמָה.

הַקָּהָל נֶחֱצָה, וּבַתָּוֶךְ עָמַד הַפּוֹקֵר בְּהַתְרָסָה. רֹאשׁוֹ גָּלוּי, סִיגַרְיָה עֲשֵׁנָה בְּיָדוֹ הָאַחַת וְהָעֵט בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה.

"וּמַה מְּבַקֵּשׁ הַצַּדִּיק?" הִתְעַנְיֵן הָרַבִּי בִּמְאוֹר פָּנִים.

מִיַּד נִשְׁמְעוּ מְחָאוֹת רָמוֹת: לְכָל דָּבָר יֵשׁ גְּבוּל, הֲגַם הוּא בַּצַּדִּיקִים?! מֵילָא כְּשֶׁהָרַבִּי קוֹרֵא לָנוּ בְּשֵׁם צַדִּיקִים אָנוּ מַבְלִיגִים, אֲבָל הוּא??? וְעַכְשָׁו?! בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הִתְגָּרוּת וְהִתְקַלְּסוּת, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חִלּוּל שַׁבָּת בּוֹטֶה?!

נָשָׂא הָרַבִּי יָדוֹ, וְהִשְׁתַּתְּקוּ.

אָמַר בְּנֹעַם: "הֲרֵי לֹא עָלַי תְּלוּנוֹתֵיכֶם, כִּי הַכָּתוּב הוּא שֶׁהֵעִיד בָּנוּ "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". אֶלָּא מַאי, יֵשׁ עַל הַפָּסוּק קֻשְׁיָה מִיהוּדִי זֶה וְאֵין בְּיָדִי לְיַשְּׁבָהּ, אֱמֶת! אֲבָל מוּטָב שֶׁתִּהְיֶה הַקֻּשְׁיָה עַל הַיְּהוּדִי וְלֹא עַל הַפָּסוּק"... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	תרומה תשע"א
	הכתל כמשל
	"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) לִכְאוֹרָה, הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּתֵב: "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה" כִּי הַלָּשׁוֹן "וְיִקְחוּ" פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁנּוֹתְנֵי הַתְּרוּמָה לוֹקְחִים וּמְקַבְּלִים "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (לג-ז) אַרְבָּעִים יוֹם נֶעְדַּר משֶׁה רַבֵּנוּ, וּבְשׁוּבוֹ חָזַר לְעָם אַחֵר. לֹא לְהַכִּיר. עֵגֶל וּמְחוֹלוֹת וּזְוָעָה. לִפְנֵי הַחֵטְא מִסְתַּכְּלִים הָיוּ בְּזִיו הַשְּׁכִינָה וְאֵינָם מִזְדַּעְזְעִים, וְאַחֲרֵי הַחֵטְא לֹא הָיוּ מְסֻגָּלִים לְהַבִּיט אֲפִילוּ בְּזִיו פָּנָיו שֶׁל משֶׁה. הַשֶּׁבֶר הָיָה גָּדוֹל כָּל כָּךְ, הָאַכְזָבָה מָרָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, לָקַח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה אוֹתוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. הָלַךְ הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה, הִתְנַתֵּק מִמֶּנּוּ. "וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה". הַגְּמָרָא בְּשִׁלְהֵי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (סג:) מְסַפֶּרֶת עַל תְּגוּבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַצַּעַד שֶׁל משֶׁה: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, עַכְשָׁו יֹאמְרוּ הָרַב בְכַעַס וְהַתַּלְמִיד בְכַעַס, יִשְׂרָאֵל מַה יְּהֵא עֲלֵיהֶם? אָמַר, אִם אַתָּה מַחְזִיר הָאֹהֶל לִמְקוֹמוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן תַּלְמִידְךָ מְשָׁרֵת תַּחְתֶּיךָ! נוֹרָא הַדָּבָר: לַמַּנְהִיג אֵין רְשׁוּת לִכְעֹס וּלְנַתֵּק קֶשֶׁר. אִם לֹא הָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ מַחְזִיר אֶת הָאֹהֶל לַמַּחֲנֶה הָיָה מֻדָּח מִתַּפְקִידוֹ. זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי מַנְהִיג וְנָכוֹן לְגַבֵּי הוֹרִים: יַעֲשֶׂה הַבֵּן מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה, וַאֲפִילוּ יַעֲשֶׂה עֵגֶל מַסֵּכָה, הוֹרֶה נִשְׁאָר הוֹרֶה! וְעָלָיו לִהְיוֹת עִם הַיֶּלֶד בְּטוֹב וּבְרַע. בִּתְנַאי אֶחָד, כַּמּוּבָן, שֶׁהַבֵּן אֵינוֹ מְקַלְקֵל אֶת אֶחָיו. יִשְׁמָעֵאל בִּקֵּשׁ לְקַלְקֵל אֶת יִצְחָק, וְגֹרַשׁ. אֲבָל עֵשָׂו לֹא הִפְרִיעַ לְיַעֲקֹב לָשֶׁבֶת בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה, וְיִצְחָק אָבִינוּ קֵרְבוֹ. הַמִּלָּה הַחוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ בְּדִבְרֵי יִצְחָק לְעֵשָׂו הִיא "בְּנִי", מִלַּת הַקֵּרוּב. הַצַּדִּיק הַנִּשְׂגָּב רַבִּי שְׁלוֹמְ'קֶה מִזְוִיל זַצַ"ל הִכְתִּיר כָּל יְהוּדִי בַּתֹּאַר "צַדִּיק". 'מָה רוֹצֶה הַצַּדִּיק?', 'מַה מְּבַקֵּשׁ הַצַּדִּיק?' - שֶׁהֲרֵי פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (יְשַׁעְיָה ס-כא). בִּזְוִיל חַי יְהוּדִי מִתְבּוֹלֵל שֶׁהִפְנָה עֹרֶף לְדָתוֹ וְלֶאֱמוּנָתוֹ, אַף לִקְהִלָּתוֹ וְלִבְנֵי עַמּוֹ. הִתְרַפֵּס לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת, הִתְחַבֵּר עִמָּם וְרָכַשׁ אֶת אֵמוּנָם בְּהַלְשָׁנוֹתָיו עַל הַיְהוּדִים. מִנּוּהוּ כְּגוֹבֶה הַמִּסִּים, וְהָיָה יוֹרֵד לְחַיֵּי בְּנֵי הַקְּהִלָּה: מַחֲרִים סְחוֹרוֹת וּמַטִּיל קְנָסוֹת, וְסוֹפֵחַ מַשְׂטֵמָה, קְלָלוֹת וּנְאָצוֹת. הִתְיַחֵס לְאֶחָיו בַּאֲטִימוּת, מַה לּוֹ וְלָהֶם, הֵן הִתְנַתֵּק כָּלִיל. יוֹם אֶחָד עָרַךְ סִכּוּם מְשַׂמֵּחַ: אֵין וְלוּ יְהוּדִי אֶחָד שֶׁנִּמְלַט מֵרִשְׁתוֹ וְהִתְחַמֵּק מֵחַכָּתוֹ. הַצְלָחָתוֹ אֵפוֹא מְלֵאָה! לְפֶתַע הִכְּתָה בּוֹ הַהַכָּרָה: אֶת כָּל דְּגֵי הָרְקָק לָכַד, וְאִלּוּ הַלִּוְיָתָן נִשְׁמַט... הַיְּהוּדִי עִם הַהַכְנָסוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם וְלוּ פְּרוּטַת מַס אַחַת. הֲלֹא זֶה הָרַבִּי! הֵן בְּכָל עֶרֶב מִשְׂתָּרֵךְ לְפִתְחוֹ תּוֹר אָרוֹךְ, וּמְבַקְשֵׁי הַיְשׁוּעוֹת מְעַטְּרִים אוֹתוֹ בִּזְהוּבִים. אֱמֶת, מְסַפְּרִים שֶׁאֵינוֹ מֵלִין וְלוּ פְּרוּטָה אַחַת בְּבֵיתוֹ - זֶה נוֹתֵן וְזֶה נוֹטֵל, זֶה מַעֲנִיק וְזֶה מְקַבֵּל - אֲבָל בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְקַפֵּחַ הוּא אֶת רָשׁוּת הַמִּסִּים?! קֹדֶם כֹּל יַפְרִישׁ מַס כַּחֹק, וְאַחַר כָּךְ יִתְרֹם לִצְדָקָה כִּרְצוֹנוֹ. יֵשׁ לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ לְנַהֵל כְּסָפִים כְּכָל בַּעַל עֵסֶק, פִּנְקַס תַּקְבּוּלִים וְהַכְנָסוֹת. וְאִם לֹא - נָשִׁית עָלָיו קְנָס וְנִגְבֶּה לְמַפְרֵעַ. אֵין הוּא מֵעַל לַחֹק! וּמִיַּד הִסְמִיךְ מַעֲשֶׂה לְהַחְלָטָה. חָמוּשׁ בְּעֵט וּבְסֵפֶר בִּקֹּרֶת מִהֵר לַחֲצַר הָרַבִּי. הָיָה זֶה בְּצָהֳרֵי יוֹם הַשַּׁבָּת - - - מֵסֵב הָרַבִּי לְשֻׁלְחָנוֹ הַטָּהוֹר, עָטוּר בַּחֲסִידִים הַמְּזַמְּרִים בְּלַהַט זְמִירוֹת שַׁבָּת, וּלְפֶתַע מֻרְגָּשׁ בָּאֲוִיר עֲשַׁן סִיגַרְיָה. יוֹשֵׁב הָרַבִּי מֻקָּף בַּחֲסִידָיו וְשׁוֹמֵעַ צְעָקוֹת רָמוֹת: "הַחוּצָה, מְחֻצָּף!" מָצָא לוֹ זְמַן... בָּא לְהִתְגָּרוֹת, עַכְשָׁו נַרְאֶה לְךָ - נָשָׂא הָרַבִּי עֵינָיו, זָקַף גַּבּוֹתָיו. רָטְנוּ הַכֹּל: "חֻצְפָּה שֶׁכָּזוֹ. מְשֻׁמָּד, עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל, הִתְגָּרוּת מְכֻוֶּנֶת!" מִכָּל זֶה לֹא הֵבִין דָּבָר. סִמֵּן בְּיָדוֹ שֶׁיֶּחֱצוּ שְׁבִיל בַּקָּהָל כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת עַל מָה הַמְּהוּמָה. הַקָּהָל נֶחֱצָה, וּבַתָּוֶךְ עָמַד הַפּוֹקֵר בְּהַתְרָסָה. רֹאשׁוֹ גָּלוּי, סִיגַרְיָה עֲשֵׁנָה בְּיָדוֹ הָאַחַת וְהָעֵט בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה. "וּמַה מְּבַקֵּשׁ הַצַּדִּיק?" הִתְעַנְיֵן הָרַבִּי בִּמְאוֹר פָּנִים. מִיַּד נִשְׁמְעוּ מְחָאוֹת רָמוֹת: לְכָל דָּבָר יֵשׁ גְּבוּל, הֲגַם הוּא בַּצַּדִּיקִים?! מֵילָא כְּשֶׁהָרַבִּי קוֹרֵא לָנוּ בְּשֵׁם צַדִּיקִים אָנוּ מַבְלִיגִים, אֲבָל הוּא??? וְעַכְשָׁו?! בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הִתְגָּרוּת וְהִתְקַלְּסוּת, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חִלּוּל שַׁבָּת בּוֹטֶה?! נָשָׂא הָרַבִּי יָדוֹ, וְהִשְׁתַּתְּקוּ. אָמַר בְּנֹעַם: "הֲרֵי לֹא עָלַי תְּלוּנוֹתֵיכֶם, כִּי הַכָּתוּב הוּא שֶׁהֵעִיד בָּנוּ "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". אֶלָּא מַאי, יֵשׁ עַל הַפָּסוּק קֻשְׁיָה מִיהוּדִי זֶה וְאֵין בְּיָדִי לְיַשְּׁבָהּ, אֱמֶת! אֲבָל מוּטָב שֶׁתִּהְיֶה הַקֻּשְׁיָה עַל הַיְּהוּדִי וְלֹא עַל הַפָּסוּק"... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)