Otzarot-Article

"אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא" (ח-טו) הַאִם מִי מִכֶּם מֵבִין אֶת פַּרְעֹה??? מַעֲבִיד הוּא עַם שָׁלֵם בְּלֹא הַצְדָּקָה, בִּכְפִיּוּת טוֹבָה וּבְהִתְעַלְּלוּת מַחְפִּירָה. נִדְרָשׁ לְשַׁלְּחָם, וּמְסָרֵב. נִיחָא. אֲבָל הַגּוֹאֵל מוֹדִיעוֹ שֶׁבָּא הוּא מִכֹּחוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, מַזְהִירוֹ שֶׁחַיָּיו וְחַיֵּי עַמּוֹ יַהַפְכוּ לְסִיּוּט. וְהוּא?! - "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ". אִם כָּךְ, יָרְאוּ לְךָ מִי ה'. הַיְאוֹר הוּא הַנִּילוּס, עֹרֶק הַחַיִּים שֶׁל מִצְרַיִם, הוֹפֵךְ לְדָם. הַדָּגָה מֵתָה, נִרְקֶבֶת וּמַרְעִילָה. מַה תְּגוּבַת פַּרְעֹה? קוֹרֵא הוּא לַחַרְטֻמִּים, הוֹפְכִים הֵם בְּלַהֲטֵיהֶם מְעַט מַיִם (שֶׁקָּנוּ מֵהַיְּהוּדִים בְּכֶסֶף מָלֵא) לְדָם. וְזֶה מַסְפִּיק לְפַרְעֹה כְּדֵי לְהִתְעַלֵּם, לְהַפְנוֹת עֹרֶף וּלְהַקְשׁוֹת לֵב. כָּל מִצְרַיִם מֻצֶּפֶת בִּצְפַרְדְּעִים, בַּצַּלָּחוֹת וּבַבְּגָדִים וּבַמַּצָּעִים, זְוָעָה. מַה תְּגוּבַת פַּרְעֹה, הַחַרְטֻמִּים מֻזְמָנִים, מוֹסִיפִים עוֹד מְעַט צְפַרְדְּעִים עַל הֶהָמוֹן הֶעָצוּם, וּפַרְעֹה כְּבָר רָגוּעַ. משֶׁה רַבֵּנוּ מוֹרֶה, וְגוּפָם שֶׁל הַמִּצְרִים נַעֲשֶׂה שָׁחוֹר מֵרֹב כִּנִּים, הָאֲדָמָה הוֹפֶכֶת לְמַרְבָד שֶׁל כִּנִּים, רַק הַיְהוּדִים נְקִיִּים מֵהֶם, הֵם וּבְהֶמְתָּם. הַחַרְטֻמִּים מְרִימִים יָדַיִם, וּמַה הֵם אוֹמְרִים? טוֹעֲנִים כִּי "לֹא בָּאָה זֹאת הַמַּכָּה בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל לְשַׁלְּחָם, רַק מַכַּת טֶבַע הִיא כְּפִי מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים עַל מַזַּל אֶרֶץ מִצְרַיִם" (אִבְּן עֶזְרָא) אֲסוֹן טֶבַע אוֹ מַזָּל רַע, הָעִקָּר: לְהִתְעַלֵּם...

אֵיךְ אֶפְשָׁר, עַד כְּדֵי כָּךְ!

וְאֵין זוֹ שְׁאֵלָה. שָׁבוּי הָאָדָם בִּתְפִיסַת עוֹלָמוֹ, יוֹצֵר לְעַצְמוֹ מַבָּט עַל הַמִּתְרַחֵשׁ, וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לַחֲרֹג וּלְהָבִין אַחֶרֶת. מַתְאִים הוּא אֶת הַמְּצִיאוּת לִרְאִיָּתוֹ וּלְהַשְׁקָפָתוֹ.

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי כַּפְרִי שֶׁבָּא אֶל הָרַב, לְקַבֵּל בִּרְכַּת פְּרֵדָה. עִנְיָן לוֹ לְהַסְדִּיר בַּמֶּטְרוֹפּוֹלִין וּמְבַקֵּשׁ הוּא בִּרְכַּת הַצְלָחָה.

"וְהֵיכָן תִּתְאַכְסֵן?" חוֹקֵר הָרַב.

עוֹנֶה הַיְּהוּדִי: "אַחֵינוּ הַיְהוּדִים מַכְנִיסֵי אוֹרְחִים הֵם, בְּוַדַּאי אֶמְצָא אַכְסַנְיָה נְדִיבָה".

הָרַב, שֶׁיָּדַע שֶׁלֹּא כָּל יְהוּדֵי הַכְּרָךְ מַקְפִּידִים עַל קַלָּה כַּחֲמוּרָה, הִזְהִירוֹ לִבְדֹּק הֵיטֵב אֶת אָרְחוֹת הַבַּיִת, הַאִם נִזְהָרִים שָׁם בְּכָל דִּינֵי הַכַּשְׁרוּת וְכוּ'.

כַּעֲבוֹר שְׁבוּעַיִם חָזַר הַיְּהוּדִי, סִפֵּר שֶׁבִּרְכַּת הָרַב עָזְרָה וְעִנְיָנוֹ הִסְתַּדֵּר עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. גַּם אַכְסַנְיָה מְהֻדֶּרֶת מָצָא, וְהַכַּשְׁרוּת - מֵעַל לְכָל סָפֵק.

"הַפְלֵא וָפֶלֶא", הִתְרַגֵּשׁ, "לִכְאוֹרָה, חִלּוֹנִיִּים הֵם. הוֹלְכִים בְּלֹא כִּסּוּי רֹאשׁ, וּבַבַּיִת אֵין מְזוּזוֹת. אֲבָל הַכַּשְׁרוּת, אֵין מַה לְּדַבֵּר!"

הָרַב נִדְרַךְ. בַּיִת יְהוּדִי לְלֹא מְזוּזָה, מִי עָרֵב לְכַשְׁרוּת הַמִּטְבָּח?

"מִנַּיִן לְךָ שֶׁשּׁוֹמְרִים עַל כַּשְׁרוּת?" הִתְעַנְיֵן.

וְהַיְּהוּדִי חִיֵּךְ בִּזְחִיחוּת: "תָּנוּחַ דַּעַת הָרַב! גַּם אֲנִי חָשַׁשְׁתִּי בַּתְּחִלָּה. אֲבָל רָאִיתִי שֶׁלְּצַד כָּל סוֹעֵד הִנִּיחוּ כַּף, סַכִּין, וּמִגְרֶדֶת. מִיַּד הֵבַנְתִּי שֶׁהַכַּשְׁרוּת בְּרֹאשׁ מַעְיְנֵיהֶם!"

"מִגְרֶדֶת?" תָּמַהּ הָרַב. "מַה זֹּאת?"

"הָא, הַמְצָאָה גְּאוֹנָה, חֻמְרָה שֶׁל עֲשִׁירִים - - - מֵבִין הָרַב, חוֹשְׁשִׁים הֵם שֶׁמָּא יְבַקֵּשׁ מִישֶׁהוּ לְהִתְחַכֵּךְ בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה, וִיטַמֵּא אֶת יָדָיו. לְפִיכָךְ הִנִּיחוּ לוֹ בְּצִדּוֹ קִלְּשׁוֹן זָעִיר לְהִתְחַכֵּךְ בּוֹ בְּלֹא שֶׁיִּגַּע בְּיָדוֹ בִּבְשָׂרוֹ..."

עֵינֵי הָרַב חָשְׁכוּ. הֵבִין שֶׁהַכַּפְרִי רָאָה מַזְלֵג לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו וְלֹא הֵבִין לְמַה מְיֹעָד. הֵסִיק שֶׁזֶּה 'מִגְרֶדֶת שֶׁל מַחְמִירִים', וְנֶהֱנָה מֵהַמְצָאַת הַכַּשְׁרוּת... וּמִי יוֹדֵעַ מָה אָכַל שָׁם עַל סְמַךְ הַהִדּוּר הַמְּדֻמֶּה.

אֲבָל הַכַּפְרִי אֵינוֹ אָשֵׁם, בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא. הוּא תִּרְגֵּם מַה שֶּׁרָאָה לְמֻשָּׂגָיו, וְאַשְׁרָיו שֶׁאֵלּוּ הַמֻּשָׂגִים וְזֶה עוֹלָמוֹ...

וּפַרְעֹה, אִם שָׁבוּי הוּא בְּהַשְׁקָפַת עוֹלָם נֶעְדֶּרֶת אֱלֹקִים, וְעוֹלָמוֹ עוֹלַם חַרְטֻמִּים וּמְכַשְּׁפִים, טֶבַע וּמַזָּל, מְקַבֵּעַ הוּא הַכֹּל בְּמִסְגֶּרֶת אוֹתָהּ הַשְׁקָפַת עוֹלָם.

אַךְ מַה לָּנוּ כִּי נִתְמַהּ עַל פַּרְעֹה. אִם עַל הַמִּצְרִים הִגִּיעוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, כַּמָּה סָפַגְנוּ אָנוּ: מִבְּחִינָה בִּטְחוֹנִית וְכַלְכָּלִית, מְדִינִית וּבְרִיאוּתִית, חִנּוּכִית וְעֶרְכִּית. הַאִם פָּקְחוּ קַבַּרְנִיטֵינוּ עֵינֵיהֶם, הַאִם אָמְרוּ "אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא" אוֹ תָּלוּ הַכֹּל בַּטֶּבַע וּבְמַזָּל...

וּמַדּוּעַ נִתְמַהּ עַל מַנְהִיגֵנוּ. אֵיךְ מִתְיַחֲסִים אָנוּ בְּעַצְמֵנוּ לִמְאֹרָעוֹת חַיֵּינוּ? מָתַי אָמַרְנוּ לָאַחֲרוֹנָה, "אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא!" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	משפטים תשע"א
	כל נשמה יהלום
	"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" (מא-לג) פַּרְעֹה נָבוֹךְ "אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא" (ח-טו) הַאִם מִי מִכֶּם מֵבִין אֶת פַּרְעֹה??? מַעֲבִיד הוּא עַם שָׁלֵם בְּלֹא הַצְדָּקָה, בִּכְפִיּוּת טוֹבָה וּבְהִתְעַלְּלוּת מַחְפִּירָה. נִדְרָשׁ לְשַׁלְּחָם, וּמְסָרֵב. נִיחָא. אֲבָל הַגּוֹאֵל מוֹדִיעוֹ שֶׁבָּא הוּא מִכֹּחוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, מַזְהִירוֹ שֶׁחַיָּיו וְחַיֵּי עַמּוֹ יַהַפְכוּ לְסִיּוּט. וְהוּא?! - "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ". אִם כָּךְ, יָרְאוּ לְךָ מִי ה'. הַיְאוֹר הוּא הַנִּילוּס, עֹרֶק הַחַיִּים שֶׁל מִצְרַיִם, הוֹפֵךְ לְדָם. הַדָּגָה מֵתָה, נִרְקֶבֶת וּמַרְעִילָה. מַה תְּגוּבַת פַּרְעֹה? קוֹרֵא הוּא לַחַרְטֻמִּים, הוֹפְכִים הֵם בְּלַהֲטֵיהֶם מְעַט מַיִם (שֶׁקָּנוּ מֵהַיְּהוּדִים בְּכֶסֶף מָלֵא) לְדָם. וְזֶה מַסְפִּיק לְפַרְעֹה כְּדֵי לְהִתְעַלֵּם, לְהַפְנוֹת עֹרֶף וּלְהַקְשׁוֹת לֵב. כָּל מִצְרַיִם מֻצֶּפֶת בִּצְפַרְדְּעִים, בַּצַּלָּחוֹת וּבַבְּגָדִים וּבַמַּצָּעִים, זְוָעָה. מַה תְּגוּבַת פַּרְעֹה, הַחַרְטֻמִּים מֻזְמָנִים, מוֹסִיפִים עוֹד מְעַט צְפַרְדְּעִים עַל הֶהָמוֹן הֶעָצוּם, וּפַרְעֹה כְּבָר רָגוּעַ. משֶׁה רַבֵּנוּ מוֹרֶה, וְגוּפָם שֶׁל הַמִּצְרִים נַעֲשֶׂה שָׁחוֹר מֵרֹב כִּנִּים, הָאֲדָמָה הוֹפֶכֶת לְמַרְבָד שֶׁל כִּנִּים, רַק הַיְהוּדִים נְקִיִּים מֵהֶם, הֵם וּבְהֶמְתָּם. הַחַרְטֻמִּים מְרִימִים יָדַיִם, וּמַה הֵם אוֹמְרִים? טוֹעֲנִים כִּי "לֹא בָּאָה זֹאת הַמַּכָּה בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל לְשַׁלְּחָם, רַק מַכַּת טֶבַע הִיא כְּפִי מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים עַל מַזַּל אֶרֶץ מִצְרַיִם" (אִבְּן עֶזְרָא) אֲסוֹן טֶבַע אוֹ מַזָּל רַע, הָעִקָּר: לְהִתְעַלֵּם... אֵיךְ אֶפְשָׁר, עַד כְּדֵי כָּךְ! וְאֵין זוֹ שְׁאֵלָה. שָׁבוּי הָאָדָם בִּתְפִיסַת עוֹלָמוֹ, יוֹצֵר לְעַצְמוֹ מַבָּט עַל הַמִּתְרַחֵשׁ, וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לַחֲרֹג וּלְהָבִין אַחֶרֶת. מַתְאִים הוּא אֶת הַמְּצִיאוּת לִרְאִיָּתוֹ וּלְהַשְׁקָפָתוֹ. מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי כַּפְרִי שֶׁבָּא אֶל הָרַב, לְקַבֵּל בִּרְכַּת פְּרֵדָה. עִנְיָן לוֹ לְהַסְדִּיר בַּמֶּטְרוֹפּוֹלִין וּמְבַקֵּשׁ הוּא בִּרְכַּת הַצְלָחָה. "וְהֵיכָן תִּתְאַכְסֵן?" חוֹקֵר הָרַב. עוֹנֶה הַיְּהוּדִי: "אַחֵינוּ הַיְהוּדִים מַכְנִיסֵי אוֹרְחִים הֵם, בְּוַדַּאי אֶמְצָא אַכְסַנְיָה נְדִיבָה". הָרַב, שֶׁיָּדַע שֶׁלֹּא כָּל יְהוּדֵי הַכְּרָךְ מַקְפִּידִים עַל קַלָּה כַּחֲמוּרָה, הִזְהִירוֹ לִבְדֹּק הֵיטֵב אֶת אָרְחוֹת הַבַּיִת, הַאִם נִזְהָרִים שָׁם בְּכָל דִּינֵי הַכַּשְׁרוּת וְכוּ'. כַּעֲבוֹר שְׁבוּעַיִם חָזַר הַיְּהוּדִי, סִפֵּר שֶׁבִּרְכַּת הָרַב עָזְרָה וְעִנְיָנוֹ הִסְתַּדֵּר עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. גַּם אַכְסַנְיָה מְהֻדֶּרֶת מָצָא, וְהַכַּשְׁרוּת - מֵעַל לְכָל סָפֵק. "הַפְלֵא וָפֶלֶא", הִתְרַגֵּשׁ, "לִכְאוֹרָה, חִלּוֹנִיִּים הֵם. הוֹלְכִים בְּלֹא כִּסּוּי רֹאשׁ, וּבַבַּיִת אֵין מְזוּזוֹת. אֲבָל הַכַּשְׁרוּת, אֵין מַה לְּדַבֵּר!" הָרַב נִדְרַךְ. בַּיִת יְהוּדִי לְלֹא מְזוּזָה, מִי עָרֵב לְכַשְׁרוּת הַמִּטְבָּח? "מִנַּיִן לְךָ שֶׁשּׁוֹמְרִים עַל כַּשְׁרוּת?" הִתְעַנְיֵן. וְהַיְּהוּדִי חִיֵּךְ בִּזְחִיחוּת: "תָּנוּחַ דַּעַת הָרַב! גַּם אֲנִי חָשַׁשְׁתִּי בַּתְּחִלָּה. אֲבָל רָאִיתִי שֶׁלְּצַד כָּל סוֹעֵד הִנִּיחוּ כַּף, סַכִּין, וּמִגְרֶדֶת. מִיַּד הֵבַנְתִּי שֶׁהַכַּשְׁרוּת בְּרֹאשׁ מַעְיְנֵיהֶם!" "מִגְרֶדֶת?" תָּמַהּ הָרַב. "מַה זֹּאת?" "הָא, הַמְצָאָה גְּאוֹנָה, חֻמְרָה שֶׁל עֲשִׁירִים - - - מֵבִין הָרַב, חוֹשְׁשִׁים הֵם שֶׁמָּא יְבַקֵּשׁ מִישֶׁהוּ לְהִתְחַכֵּךְ בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה, וִיטַמֵּא אֶת יָדָיו. לְפִיכָךְ הִנִּיחוּ לוֹ בְּצִדּוֹ קִלְּשׁוֹן זָעִיר לְהִתְחַכֵּךְ בּוֹ בְּלֹא שֶׁיִּגַּע בְּיָדוֹ בִּבְשָׂרוֹ..." עֵינֵי הָרַב חָשְׁכוּ. הֵבִין שֶׁהַכַּפְרִי רָאָה מַזְלֵג לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו וְלֹא הֵבִין לְמַה מְיֹעָד. הֵסִיק שֶׁזֶּה 'מִגְרֶדֶת שֶׁל מַחְמִירִים', וְנֶהֱנָה מֵהַמְצָאַת הַכַּשְׁרוּת... וּמִי יוֹדֵעַ מָה אָכַל שָׁם עַל סְמַךְ הַהִדּוּר הַמְּדֻמֶּה. אֲבָל הַכַּפְרִי אֵינוֹ אָשֵׁם, בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא. הוּא תִּרְגֵּם מַה שֶּׁרָאָה לְמֻשָּׂגָיו, וְאַשְׁרָיו שֶׁאֵלּוּ הַמֻּשָׂגִים וְזֶה עוֹלָמוֹ... וּפַרְעֹה, אִם שָׁבוּי הוּא בְּהַשְׁקָפַת עוֹלָם נֶעְדֶּרֶת אֱלֹקִים, וְעוֹלָמוֹ עוֹלַם חַרְטֻמִּים וּמְכַשְּׁפִים, טֶבַע וּמַזָּל, מְקַבֵּעַ הוּא הַכֹּל בְּמִסְגֶּרֶת אוֹתָהּ הַשְׁקָפַת עוֹלָם. אַךְ מַה לָּנוּ כִּי נִתְמַהּ עַל פַּרְעֹה. אִם עַל הַמִּצְרִים הִגִּיעוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, כַּמָּה סָפַגְנוּ אָנוּ: מִבְּחִינָה בִּטְחוֹנִית וְכַלְכָּלִית, מְדִינִית וּבְרִיאוּתִית, חִנּוּכִית וְעֶרְכִּית. הַאִם פָּקְחוּ קַבַּרְנִיטֵינוּ עֵינֵיהֶם, הַאִם אָמְרוּ "אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא" אוֹ תָּלוּ הַכֹּל בַּטֶּבַע וּבְמַזָּל... וּמַדּוּעַ נִתְמַהּ עַל מַנְהִיגֵנוּ. אֵיךְ מִתְיַחֲסִים אָנוּ בְּעַצְמֵנוּ לִמְאֹרָעוֹת חַיֵּינוּ? מָתַי אָמַרְנוּ לָאַחֲרוֹנָה, "אֶצְבַּע אֱלֹקִים הִיא!" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)