Otzarot-Article

"לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (כז-כ) הַמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה ז-ה) מַצְבִּיעַ עַל נֵס וָפֶלֶא שֶׁאֵרְעוּ בַּמִּזְבְּחוֹת שֶׁבַּמִּשְׁכָּן. "תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה, קָרוֹב לְמֵאָה וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה הָאֵשׁ מְתֻקֶּדֶת בּוֹ (בְּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת), עֵצוֹ לֹא נִשְׂרַף וּנְחָשְׁתּוֹ לֹא נִתַּךְ, וְהַנְּחֹשֶׁת הָיְתָה כָּעֳבִי דִּינָר". אֵשׁ תָּמִיד בָּעֲרָה בּוֹ. וְנִזְכֹּר נָא, שֶׁכָּל מִי שֶׁרָצָה לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּדוֹר הַמִּדְבָּר הֵבִיא קָרְבַּן שְׁלָמִים, כָּךְ שֶׁמֵּאוֹת קָרְבָּנוֹת לְיוֹם יָקְדוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ. וּבְכָל זֹאת, הַנְּחֹשֶׁת הַדַּקָּה לֹא הִתְעַקְּמָה וְלֹא נִתְּכָה. הָאֵשׁ לֹא הִשְׁפִּיעָה עַל הַנְּחֹשֶׁת לְרָעָה.

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ מְצַיֶּנֶת הַגְּמָרָא (חֲגִיגָה כז.), שֶׁעַל מִזְבַּח הַזָּהָב יָקְדוּ גֶּחָלִים וְנִשְׂרְפָה קְטֹרֶת בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת בַּשָּׁנִים, וְלֹא שָׁחֲקוּ בִּמְאוּמָה אֶת צִפּוּי הַזָּהָב שֶׁהָיָה אַף הוּא כְּעֹבִי שֶׁל דִּינָר.

אִם כֵּן, מָה הַמֶּסֶר שֶׁבַּדָּבָר? דּוֹמֶה שֶׁפָּשׁוּט הוּא: הַחַיִּים הַמּוֹדֶרְנִיִּים שׁוֹחֲקִים וּמְעַוְּתִים. הַמֶּתַח וְהָעֲצַבִּים, הָרָצוֹן לְהַסְפִּיק עוֹד וָעוֹד, גֹּדֶשׁ הַמְשִׂימוֹת וְעֹדֶף הַמֵּידַע - וְהַדְּבָרִים יְדוּעִים. הֲרֵי אָנוּ חוֹוִים אוֹתָם עַל בְּשָׂרֵנוּ. אֲבָל יֵשׁ אִי אֶחָד שֶׁל שַׁלְוָה וְשֶׁל רֹגַע, שֶׁל סַבְלָנוּת וּמְאוֹר פָּנִים. בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, בְּחַיֵּי תּוֹרָה. הַדָּבָר נִכָּר עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה. אֲבָל גְּדוֹלָה הַתְּמִיהָה: הֲרֵי גַּם הֵם חַיִּים בְּמֶתַח רַב, לִלְמֹד עוֹד וָעוֹד, לְהַדֵּר בְּמִצְווֹת, לְהִזָּהֵר מֵעֲבֵרוֹת, לְיָעֵץ וּלְהַדְרִיךְ וּלְכַוֵּן, לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים וְלִפְסֹק הֲלָכוֹת - אֵיךְ עוֹמְדִים הֵם בַּמַּעֲמָסָה, אֵיךְ אֵינָם נִשְׁחָקִים?

עֻבְדָּה, שֶׁהִיא אָמְנָם נֵס וָפֶלֶא: הָאֵשׁ יוֹקֶדֶת - וְהַנְּחֹשֶׁת אֵיתָנָה! אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם, וּמֵחֶלְקָם יְהִי חֶלְקֵנוּ.

וּבְיָדֵינוּ הַדָּבָר לִפְעֹל, שֶׁמֵּחֶלְקָם יְהִי חֶלְקֵנוּ; בָּנוּ תָּלוּי הַדָּבָר אִם נִטְעַם מְעַט מֵהַשַּׁלְוָה וְהַנֹּעַם, "מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא". הִשְׁתַּתְּפוּת בְּשִׁעוּר תּוֹרָה נוֹשֵׂאת אוֹתָנוּ לְעוֹלָם שֶׁל אוֹר וְשֶׁל זֹהַר, מַרְגִּיעָה אֶת הָעֲצַבִּים וּמְשַׁכֶּכֶת אֶת הַטְּרָדוֹת. מוֹחֶקֶת - וְלוּ לְשָׁעָה קַלָּה - אֶת הַדְּאָגוֹת וְהַחֲשָׁשׁוֹת, מַשְׁרָה שַׁלְוָה וְשִׂמְחָה. וְהַדָּבָר נִכָּר עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל הַמִּשְׁתַּתְּפִים, אֵיךְ נוֹהֲרוֹת הֵן וּשְׂמֵחוֹת. חוֹזְרִים הֵם לְבֵיתָם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים.

כְּדַאי לְנַסּוֹת, טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב.

תּוֹפֶרֶת יְהוּדִיָּה הִתְיַצְּבָה בַּחֲרָדָה לִפְנֵי הַצַּדִּיק רַבִּי אַהֲרֹן מִסָּדִיגוּרָה זַצַ"ל. הִיא סִפְּרָה שֶׁמַּחַט חָדְרָה לִזְרוֹעָהּ וְנִשְׁבְּרָה, וְעַתָּה נִסְחֶפֶת הִיא בְּמַחְזוֹר הַדָּם וּמְנַקֶּבֶת גִּידִים וְאֵבָרִים בְּדַרְכָּהּ, רח"ל. בְּכָל רֶגַע חָשָׁה הַתּוֹפֶרֶת דְּקִירָה וּכְאֵב בְּמָקוֹם אַחֵר. יִסּוּרֶיהָ נוֹרָאִים וְחֶרְדָתָהּ עֲצוּמָה, וְהָרוֹפְאִים - קָצְרָה יָדָם מֵהוֹשִׁיעַ. גַּם אִם יְאַתְּרוּ אֶת הַמַּחַט, עַד שֶׁיִּתְכּוֹנְנוּ לְנִתּוּחַ תְּשַׁנֶּה זוֹ אֶת מְקוֹמָהּ. מַה תַּעֲשֶׂה?! יְבָרֵךְ הָרַבִּי שֶׁהַמַּחַט תֵּצֵא מִן הַגּוּף.

"וַהֲלֹא, אִם אַתְּ תּוֹפֶרֶת", אָמַר לָהּ הָרַבִּי, "יֵשׁ לָךְ לָבֶטַח מַגְנֶט חָזָק. בְּמִקְרֶה שֶׁהַסִּכּוֹת אוֹ הַמְחָטִים נוֹפְלִים לָאָרֶץ, בְּוַדַּאי אַתְּ מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּמַּגְנֶט כְּדֵי לְאָסְפָם בְּנָקֵל".

אָכֵן, אָמְרָה הַתּוֹפֶרֶת, יֵשׁ לָהּ מַגְנֶט חָזָק. אַךְ מַה לַּמַּגְנֵט וּלְעִנְיָנָהּ.

אָמַר לָהּ הָרַבִּי: "קְחִי עִמָּךְ אֶת הַמַּגְנֵט, וּכְשֶׁתָּחוּשִׁי בִּדְקִירַת הַמַּחַט הַצְמִידִי אֶת הַמַּגְנֵט לִמְקוֹם הַכְּאֵב. הַמַּגְנֵט יַצְמִית אֶת הַמַּחַט שֶׁלֹּא תָּזוּז, וְכָךְ תִּגְּשִׁי אֶל הָרוֹפֵא וְיוֹצִיאָהּ בְּנָקֵל".

עָשְׂתָה הַתּוֹפֶרֶת כַּעֲצַת הָרַבִּי, וְהַמַּחַט הוּצְאָה מִגּוּפָהּ בְּנִתּוּחַ זָעִיר.

עֲצַת הָרַבִּי עוֹרְרָה הַעֲרָכָה בְּעוֹלַם הָרְפוּאָה, וְהַכֹּל סָחוּ עַל פִּקְחוּתוֹ.

נַעֲנָה וְאָמַר: "לֹא חִדַּשְׁתִּי דָּבָר, זוֹ עֵצָה יְשָׁנָה נוֹשָׁנָה -

הֲלֹא גַּם נִשְׁמָתֵנוּ כְּלוּאָה מִבַּעַד לְמַסְגֵּר הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת וְהַמַּאֲוַיִּים הַגַּשְׁמִיִּים. וְעִם זֹאת, כַּאֲשֶׁר מִתְגַּלֶּה עָלֶיהָ אוֹר הַשְּׁכִינָה - הִיא נִכְסֶפֶת לִקְרָאתוֹ וְעוֹלָה כְּנֶגְדּוֹ וְנִצְמֶדֶת אֵלָיו. כְּאוֹתָהּ מַחַט הַנִּצְמֶדֶת לַמַּגְנֵט. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה". אַךְ חָשָׁה הַנְּשָׁמָה בִּמְשִׁיכָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּבְחַבְלֵי אַהֲבָתוֹ, וּמִיַּד רָצָה לִקְרָאתוֹ" (מְסִלּוֹת).

פַּעַם אַחַת שָׁאַל הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל, הֵיכָן מָצוּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. תָּמְהוּ לַשְּׁאֵלָה: מַה פֵּרוּשׁ הֵיכָן מָצוּי הוּא, הֲלֹא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. הֵשִׁיב בְּעַצְמוֹ: "הוּא נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ מַנִּיחִים לוֹ לְהִכָּנֵס!"

כִּי "קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק: פִּתְחִי לִי! אֲחוֹתִי, רַעְיָתִי, יוֹנָתִי תַּמָּתִי - פִּתְחִי לִי!"

הֲלֹא נִפְתַּח?! (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	יתרו תשע"א
	אין מפסידים את הרוחניות כאשר עושים חסד
	"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) לִכְאוֹרָה, הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּתֵב: "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה" כִּי הַלָּשׁוֹן "וְיִקְחוּ" פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁנּוֹתְנֵי הַתְּרוּמָה לוֹקְחִים וּמְקַבְּלִים "לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (כז-כ) הַמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה ז-ה) מַצְבִּיעַ עַל נֵס וָפֶלֶא שֶׁאֵרְעוּ בַּמִּזְבְּחוֹת שֶׁבַּמִּשְׁכָּן. "תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה, קָרוֹב לְמֵאָה וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה הָאֵשׁ מְתֻקֶּדֶת בּוֹ (בְּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת), עֵצוֹ לֹא נִשְׂרַף וּנְחָשְׁתּוֹ לֹא נִתַּךְ, וְהַנְּחֹשֶׁת הָיְתָה כָּעֳבִי דִּינָר". אֵשׁ תָּמִיד בָּעֲרָה בּוֹ. וְנִזְכֹּר נָא, שֶׁכָּל מִי שֶׁרָצָה לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּדוֹר הַמִּדְבָּר הֵבִיא קָרְבַּן שְׁלָמִים, כָּךְ שֶׁמֵּאוֹת קָרְבָּנוֹת לְיוֹם יָקְדוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ. וּבְכָל זֹאת, הַנְּחֹשֶׁת הַדַּקָּה לֹא הִתְעַקְּמָה וְלֹא נִתְּכָה. הָאֵשׁ לֹא הִשְׁפִּיעָה עַל הַנְּחֹשֶׁת לְרָעָה. כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ מְצַיֶּנֶת הַגְּמָרָא (חֲגִיגָה כז.), שֶׁעַל מִזְבַּח הַזָּהָב יָקְדוּ גֶּחָלִים וְנִשְׂרְפָה קְטֹרֶת בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת בַּשָּׁנִים, וְלֹא שָׁחֲקוּ בִּמְאוּמָה אֶת צִפּוּי הַזָּהָב שֶׁהָיָה אַף הוּא כְּעֹבִי שֶׁל דִּינָר. אִם כֵּן, מָה הַמֶּסֶר שֶׁבַּדָּבָר? דּוֹמֶה שֶׁפָּשׁוּט הוּא: הַחַיִּים הַמּוֹדֶרְנִיִּים שׁוֹחֲקִים וּמְעַוְּתִים. הַמֶּתַח וְהָעֲצַבִּים, הָרָצוֹן לְהַסְפִּיק עוֹד וָעוֹד, גֹּדֶשׁ הַמְשִׂימוֹת וְעֹדֶף הַמֵּידַע - וְהַדְּבָרִים יְדוּעִים. הֲרֵי אָנוּ חוֹוִים אוֹתָם עַל בְּשָׂרֵנוּ. אֲבָל יֵשׁ אִי אֶחָד שֶׁל שַׁלְוָה וְשֶׁל רֹגַע, שֶׁל סַבְלָנוּת וּמְאוֹר פָּנִים. בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, בְּחַיֵּי תּוֹרָה. הַדָּבָר נִכָּר עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה. אֲבָל גְּדוֹלָה הַתְּמִיהָה: הֲרֵי גַּם הֵם חַיִּים בְּמֶתַח רַב, לִלְמֹד עוֹד וָעוֹד, לְהַדֵּר בְּמִצְווֹת, לְהִזָּהֵר מֵעֲבֵרוֹת, לְיָעֵץ וּלְהַדְרִיךְ וּלְכַוֵּן, לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים וְלִפְסֹק הֲלָכוֹת - אֵיךְ עוֹמְדִים הֵם בַּמַּעֲמָסָה, אֵיךְ אֵינָם נִשְׁחָקִים? עֻבְדָּה, שֶׁהִיא אָמְנָם נֵס וָפֶלֶא: הָאֵשׁ יוֹקֶדֶת - וְהַנְּחֹשֶׁת אֵיתָנָה! אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם, וּמֵחֶלְקָם יְהִי חֶלְקֵנוּ. וּבְיָדֵינוּ הַדָּבָר לִפְעֹל, שֶׁמֵּחֶלְקָם יְהִי חֶלְקֵנוּ; בָּנוּ תָּלוּי הַדָּבָר אִם נִטְעַם מְעַט מֵהַשַּׁלְוָה וְהַנֹּעַם, "מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא". הִשְׁתַּתְּפוּת בְּשִׁעוּר תּוֹרָה נוֹשֵׂאת אוֹתָנוּ לְעוֹלָם שֶׁל אוֹר וְשֶׁל זֹהַר, מַרְגִּיעָה אֶת הָעֲצַבִּים וּמְשַׁכֶּכֶת אֶת הַטְּרָדוֹת. מוֹחֶקֶת - וְלוּ לְשָׁעָה קַלָּה - אֶת הַדְּאָגוֹת וְהַחֲשָׁשׁוֹת, מַשְׁרָה שַׁלְוָה וְשִׂמְחָה. וְהַדָּבָר נִכָּר עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל הַמִּשְׁתַּתְּפִים, אֵיךְ נוֹהֲרוֹת הֵן וּשְׂמֵחוֹת. חוֹזְרִים הֵם לְבֵיתָם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. כְּדַאי לְנַסּוֹת, טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב. תּוֹפֶרֶת יְהוּדִיָּה הִתְיַצְּבָה בַּחֲרָדָה לִפְנֵי הַצַּדִּיק רַבִּי אַהֲרֹן מִסָּדִיגוּרָה זַצַ"ל. הִיא סִפְּרָה שֶׁמַּחַט חָדְרָה לִזְרוֹעָהּ וְנִשְׁבְּרָה, וְעַתָּה נִסְחֶפֶת הִיא בְּמַחְזוֹר הַדָּם וּמְנַקֶּבֶת גִּידִים וְאֵבָרִים בְּדַרְכָּהּ, רח"ל. בְּכָל רֶגַע חָשָׁה הַתּוֹפֶרֶת דְּקִירָה וּכְאֵב בְּמָקוֹם אַחֵר. יִסּוּרֶיהָ נוֹרָאִים וְחֶרְדָתָהּ עֲצוּמָה, וְהָרוֹפְאִים - קָצְרָה יָדָם מֵהוֹשִׁיעַ. גַּם אִם יְאַתְּרוּ אֶת הַמַּחַט, עַד שֶׁיִּתְכּוֹנְנוּ לְנִתּוּחַ תְּשַׁנֶּה זוֹ אֶת מְקוֹמָהּ. מַה תַּעֲשֶׂה?! יְבָרֵךְ הָרַבִּי שֶׁהַמַּחַט תֵּצֵא מִן הַגּוּף. "וַהֲלֹא, אִם אַתְּ תּוֹפֶרֶת", אָמַר לָהּ הָרַבִּי, "יֵשׁ לָךְ לָבֶטַח מַגְנֶט חָזָק. בְּמִקְרֶה שֶׁהַסִּכּוֹת אוֹ הַמְחָטִים נוֹפְלִים לָאָרֶץ, בְּוַדַּאי אַתְּ מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּמַּגְנֶט כְּדֵי לְאָסְפָם בְּנָקֵל". אָכֵן, אָמְרָה הַתּוֹפֶרֶת, יֵשׁ לָהּ מַגְנֶט חָזָק. אַךְ מַה לַּמַּגְנֵט וּלְעִנְיָנָהּ. אָמַר לָהּ הָרַבִּי: "קְחִי עִמָּךְ אֶת הַמַּגְנֵט, וּכְשֶׁתָּחוּשִׁי בִּדְקִירַת הַמַּחַט הַצְמִידִי אֶת הַמַּגְנֵט לִמְקוֹם הַכְּאֵב. הַמַּגְנֵט יַצְמִית אֶת הַמַּחַט שֶׁלֹּא תָּזוּז, וְכָךְ תִּגְּשִׁי אֶל הָרוֹפֵא וְיוֹצִיאָהּ בְּנָקֵל". עָשְׂתָה הַתּוֹפֶרֶת כַּעֲצַת הָרַבִּי, וְהַמַּחַט הוּצְאָה מִגּוּפָהּ בְּנִתּוּחַ זָעִיר. עֲצַת הָרַבִּי עוֹרְרָה הַעֲרָכָה בְּעוֹלַם הָרְפוּאָה, וְהַכֹּל סָחוּ עַל פִּקְחוּתוֹ. נַעֲנָה וְאָמַר: "לֹא חִדַּשְׁתִּי דָּבָר, זוֹ עֵצָה יְשָׁנָה נוֹשָׁנָה - הֲלֹא גַּם נִשְׁמָתֵנוּ כְּלוּאָה מִבַּעַד לְמַסְגֵּר הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת וְהַמַּאֲוַיִּים הַגַּשְׁמִיִּים. וְעִם זֹאת, כַּאֲשֶׁר מִתְגַּלֶּה עָלֶיהָ אוֹר הַשְּׁכִינָה - הִיא נִכְסֶפֶת לִקְרָאתוֹ וְעוֹלָה כְּנֶגְדּוֹ וְנִצְמֶדֶת אֵלָיו. כְּאוֹתָהּ מַחַט הַנִּצְמֶדֶת לַמַּגְנֵט. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה". אַךְ חָשָׁה הַנְּשָׁמָה בִּמְשִׁיכָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּבְחַבְלֵי אַהֲבָתוֹ, וּמִיַּד רָצָה לִקְרָאתוֹ" (מְסִלּוֹת). פַּעַם אַחַת שָׁאַל הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל, הֵיכָן מָצוּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. תָּמְהוּ לַשְּׁאֵלָה: מַה פֵּרוּשׁ הֵיכָן מָצוּי הוּא, הֲלֹא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. הֵשִׁיב בְּעַצְמוֹ: "הוּא נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ מַנִּיחִים לוֹ לְהִכָּנֵס!" כִּי "קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק: פִּתְחִי לִי! אֲחוֹתִי, רַעְיָתִי, יוֹנָתִי תַּמָּתִי - פִּתְחִי לִי!" הֲלֹא נִפְתַּח?! (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)